שר המודיעין אלי כהן בראיון על הקורונה (״נהיה המדינה הראשונה לנצח את הנגיף״), הכלכלה (״צריך להוריד מסים ולהפחית רגולציה״), מערכת המשפט (״דרוש ניקוי אורוות בפרקליטות״) ותיקי נתניהו (״מתי אי פעם פוליטיקאי בישראל הורשע בסיקור אוהד?״)
מערכת הבחירות של מרץ 2021 מתחממת. סכינים נשלפות משני צידי המפה הפוליטית, הסכמים נחתמים בשידור ישיר (כדוגמת הסכם אופירה-סער) והתקשורת על הילוך גבוה. סגירת הרשימות אולי כבר מאחורינו, אך זהותה של הממשלה ה-36 עוד רחוקה מאוד מלהיקבע.
בתוך כך, ישבנו לראיון עם שר המודיעין אלי כהן (אירוני, כשחושבים על זה) מ׳הליכוד׳, שאף כיהן כשר הכלכלה והתעשייה במשך כשלוש שנים עד למאי 2020. על הפרק: קורונה, דרכון ירוק, איראן, ביידן, סודן ודרום תל-אביב, נאיל זועבי והבוחרים הערביים, השריון של אורלי לוי ברשימת הליכוד, הטיפול במערכת המשפט והמורשת של מנחם בגין.
בכובע של שר הכלכלה לשעבר – באיזה מצב כלכלי נכנסה ישראל למשבר הקורונה?
“מדינת ישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב הכלכלי הטוב ביותר שהייתה בו אי פעם. שנת 2019 הייתה השנה הכלכלית הטובה ביותר שהייתה למדינת ישראל בכל פרמטר. רמת האבטלה הנמוכה ביותר מקום המדינה – מתחת לארבעה אחוזים, שיא בייצוא הישראלי – 114 מיליארד דולר, שיא בהיקף ההשקעות הזרות, שיא בתמ״ג לנפש, שיא בדירוג האשראי של ישראל ושיא ביתרות המט״ח. זה מה שמאפשר לנו לפעול ולהעניק סיוע לעסקים במהלך משבר הקורונה”.
במה יש להתמקד לצורך ההתאוששות הכלכלית שלנו מהמשבר?
“המשימה העיקרית בעיניי זה להוריד את רמת האבטלה. אני שומע כאלה שלא מבינים בכלכלה מדברים על העלאת מסים, אך מה שצריך לעשות זה בדיוק ההפך. אסור להעלות מסים. צריך להפחית ברגולציה, להפחית מסים ולתת תמריצים לעידוד כניסה של השקעות. הורדת שיעור האבטלה תתבצע בין היתר על-ידי הטבות מס, קידום השקעות, מתן הטבות לחברות היי-טק שבעבר הלכו ורעו בשדות זרים כדי שיחזרו לישראל, עידוד תחום הנדל״ן והסרת בירוקרטיה ורגולציה.
https://www.youtube.com/watch?v=wRZfnX2iUBc
“צריך להמשיך ולפעול לשבירת מונופולים, כפי שעשיתי בתפקידי כשר הכלכלה כשפעלתי לשבירת המונופול של מכון התקנים, כדי שיעבור לתקינה בינלאומית. 72 שנים היו תקועים עם תקינה ישראלית שכל מטרתה הייתה להציב חסמים ולמנוע כניסת מוצרים לארץ. כחלק מזה חתרתי לחמישה הסכמי סחר בינלאומיים. רק לשם השוואה, מקום המדינה נחתמו שבעה כאלה בלבד. המהלך שהוביל ראש הממשלה בנושא החיסונים יאפשר לנו להיות אחת הכלכלות שיחזרו בצורה המהירה ביותר לשגרה”.
לדעתך צריך להפסיק את הענקת דמי האבטלה באופן נרחב?
“דמי האבטלה ניתנו לתקופה ארוכה מדי והיום נוצר מצב שיש אנשים שמעדיפים לשבת בבית, כי אם הם יצאו לעבודה הם יקבלו רק עוד 2,000 שקלים ממה שמקבלים בדמי האבטלה. אז או שהם אוכלים קצת מהחסכונות או שהם עובדים בשחור. יש אבטלה גבוהה כשמנגד יש לא מעט מקומות שמחפשים עובדים, מה שאומר שצריך לשנות את המנגנון. את כרית הביטחון צריך לתת למחוסרי העבודה ולאלה שלא יכולים לעבוד. לכן בנושא הזה אני הייתי עושה אחרת, ועכשיו צריך לראות איך משנים את המנגנון ונותנים תמריצים כדי לצאת מהמשבר”.
אתה מקדם את יוזמת הדרכון הירוק. האם יש באמת סיכוי שנראה. את המהלך הזה מתבצע בקרוב?
“בהחלט, וזה נושא שעולה בכל העולם כרגע ועלה גם שלשום בישיבת הממשלה. הדרכון הירוק מהווה תמריץ מאוד חשוב עבור אנשים ללכת להתחסן. אנשים צריכים להתחסן גם בלי ההטבות הכלכליות שיש לדרכון הירוק כי זה טוב לבריאות ומגן עלינו ועל הסובבים אותנו. הדרכון הירוק נותן הטבות משמעותיות נוספות. לדוגמה, אני הייתי בחו״ל, חזרתי, ולא הייתי צריך בידוד. בנוסף, אני כמעסיק אעדיף עובדים מחוסנים, שגם אם נפגשו עם חולה מאומת לא צריכים להיכנס לבידוד. אנחנו לא כופים, מי שרוצה – שיתחסן, מי שלא – שלא תתחסן. אני קורא לאנשים להתחסן, אבל כל אחד יעשה מה שהוא חושב.
“יהיו כמובן דברים שלא יהיו תלויים בדרכון הירוק, כמו נסיעה בתחבורה ציבורית או הליכה לסופר. אבל השתתפות באירוע תרבות או הליכה למגרש ספורט בתוך קהל של 500 אנשים, שחלקם לא מחוסנים, עלול לגרום להדבקה המונית. זו תהיה הטבה לבעלי דרכון ירוק”.
איך אתה מסביר את זה שיש גורמים בתקשורת, וגם בכנסת, שלא מעודדים אנשים ללכת ולהתחסן ורק מטילים דופי בצעדי הממשלה ומשרד הבריאות להתמודדות עם הנגיף. יכול להיות שזה מרצון שהטיפול בקורונה יהיה כושל כדי שיהיה קל יותר להחליף את נתניהו בקלפי?
“ברור. אני חושב שיש גורמים, כולל ראשי מפלגות בתוך מחנה הימין, שבסתר ליבם היו רוצים לראות את הליכוד ואת נתניהו נכשלים במשבר נגיף הקורונה. הסיבה לכך היא שהם לא מציעים אלטרנטיבה. לא שמעתי מישהו מהם אומר שיוכל לעשות יותר טוב מאיתנו בהסכם הגרעין, בהסכמי השלום, באבטלה או בטיפול בכלכלה. מה ששמעתי מהם זה רק-לא-ביבי, ולכן הם רוצים שניכשל. אבל לשמחתנו, גם בלומברג פרסמו בסוף השבוע האחרון שרוב המדינות בעולם ייחסנו 70 אחוז מהאוכלוסייה שלהן תוך שבע שנים ושהמדינה שתעשה זאת הכי מהר, תוך חודשיים בלבד, תהיה מדינת ישראל. למעשה, ישראל הולכת להיות המדינה המערבית הראשונה שתנצח את נגיף הקורונה”.
חוץ וביטחון
בימים האחרונים התכנס הקבינט הביטחוני-מדיני במעין מתכונת חירום, בעיקר לאור ההתפתחויות בנושא איראן סביב שאלת החזרה להסכם הגרעין מצד ממשל ביידן. האם אנחנו הולכים לראות את ארה״ב חוזרת להסכם הגרעין?
“האמריקנים אומרים בצורה מפורשת שהם רוצים לנהל דו-שיח עם האיראנים. בעקבות הסנקציות והקורונה, כלכלת איראן נמצאת על סף קריסה. אך עם זאת, איראן מעולם לא זנחה את המדיניות שלה להשיג נשק גרעיני, גם כשהייתה חתומה על ההסכם, ואנחנו הוכחנו את זה באמצעות גורמי המודיעין שלנו. יש צביעות מצד חלק ממדינות אירופה שיודעות בדיוק מה איראן עושה בסוריה, וזה לא העברת ציוד לבניית בתי ספר או בתי חולים. היא רוצה להציב איום אסטרטגי וביטחוני על מדינת ישראל ואת זה אנחנו לא נאפשר, כמו שלא נאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני.
“התגרענות איראנית היא בעיה ליציבות האזור ולעולם כולו. שמונה שנות שלטון אובמה התאפיינו בהתבטלות בפני איראן, ולא הובילו לשום הישג בנושא הזה. לעומת זאת בארבע שנות טראמפ הוא ביטל את הסכם הגרעין, הטיל סנקציות על איראן וביצע פעולות צבאיות. זה הביא מזרח תיכון עם ארבעה הסכמי שלום, הגביר את היציבות האזורית, יצר קואליציה ביטחונית בחסות אמריקנית אל מול איראן והגביר את שיתופי הפעולה הכלכליים. הסנקציות חיוניות לביטחון מכיוון שאיראן היא המממנת מספר אחת של טרור בעולם כיום. יותר כסף לאיראן זה יותר כסף לחמאס, לג׳יהאד, לחיזבאללה, לארגונים בסוריה ולמיליציות בתימן.
“כבר מההתחלה אמרנו שזה הסכם מחורר, בניגוד לשטחיות של יאיר לפיד שאמר שההסכם טוב בלי להבין אותו בכלל. כיום, ברור לכולם שהסכם כזה הוא מסוכן”.
בחודש נובמבר אישרת מעל במת הכנסת שאיראן מבצעת פעילות בישראל במטרה להשפיע על דעת הקהל הישראלית. במה מדובר?
“ראינו באמצעות מספר חשבונות בעברית, גם בפייסבוק וגם באינסטגרם, שהאיראנים מנסים לפנות לקהל הישראלי על מנת להשפיע על דעתו לטובת השמאל. לדוגמה, יש פוסטים איראניים של תמיכה בהפגנות נגד ראש הממשלה. הם לא רוצים לראות את נתניהו ממשיך להוביל את מדינת ישראל, ולאור הנחישות של נתניהו לפעול נגד ההסכם עם איראן כבר מתחילת הדרך – זה מובן”.
היית השר הישראלי הראשון שערך ביקור רשמי בסודאן. האם ליחסים הללו תהיה השפעה על ההתמודדות של מדינת ישראל עם בעיית המסתננים?
“זה היה באמת ביקור היסטורי, פעם ראשונה אחרי 70 שנה ששר ישראלי מגיע לסודן – המדינה השלישית בגודלה באפריקה, עם יותר מ-40 מיליון תושבים. בעבר סודן גם שלחה פעמיים חיילים להילחם עם מדינת ישראל, גם במלחמת העצמאות וגם ביום הכיפורים, במסגרת חיל השילוח הערבי. כשהייתי במפגש ראיתי סביב שולחן אחד את רמטכ״ל סודן ואת תא״ל מרדכי כהנא מ״מ מנכ״ל משרדי, יושבים יחד ומדברים, סיטואציה של ״לשפשפף את העיניים״. בין השאר דיברנו עם הסודנים גם על פרויקטים בתחום החקלאות והמים, וההסכם איתם ללא ספק יחזק את היציבות באזור.
תיעוד מיוחד מהביקור של שר המודיעין, אלי כהן, אתמול בח'רטום. ביקור רשמי ראשון של שר ישראלי בסודאן בתקווה שגלגלי הנורמליזציה ינועו מהר יותר אחרי הביקור הזה @elicoh1 pic.twitter.com/UdXDlo1P6x
— roi kais • روعي كايس • רועי קייס (@kaisos1987) January 26, 2021
“חד וחלק, המטרה שלנו היא להחזיר את הסודנים לארצם, וליחסים עם סודן תהיה השפעה על כך. אנחנו רוצים את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חמותי גרה בדרום תל אביב, ומי שבאמת רוצה לראות את היקף התופעה, אני מציע לו להגיע לשם ביום שישי בערב. במהלך היום עצמו אתה רואה ישראלים וסודנים יחד בערבוביה. אבל ביום שישי בערב אתה רואה רק סודנים ואריתראים, לבושים בלבוש המסורתי שלהם, ואתה מרגיש שהגעת לאיזה בירה באפריקה”.
מהידע שלך, יש עוד מדינות שבדרך לחתום עם ישראל על הסכמי שלום?
“אני מחלק את האזורים שאיתם אנחנו דנים בעולם לשלושה מקומות עיקריים: אפריקה, המפרץ ודרום-מזרח אסיה. באפריקה אנחנו רואים מדינות נוספות כמו ניז׳ר, מאוריטניה וצ׳אד שעשויות ללכת בכיוון הזה. בניז׳ר יש בחירות בחודש פברואר, ואם ייבחר המועמד הפרו-מערבי, להערכתי הסיכוי להסכם שלום הוא יחסית טוב. במפרץ יש מדינות כמו ערב הסעודית, עומאן וקטאר, כאשר אם סעודיה תלך לכיוון פרו מערבי, אולי נוכל לחתום על הסכמים גם איתן. בדרום-מזרח אסיה יש מדינות מוסלמיות כמו אינדונזיה.
“מדינות המפרץ מחכות לראות מה תהיה המדיניות האמריקנית מול איראן. אם היא תהיה פייסנית, הן יישארו על הגדר ולא יתקדמו. אך אם היא תהיה ברורה, ובמזרח התיכון אתה צריך להיות ברור וחזק, אז יש על מה לדבר”.
הבחירות לכנסת ה-24
בסבב הבחירות הקודם אחוז המצביעים בימין היה נמוך יחסית. מה אתם עושים הפעם כדי לשנות את זה?
“הבחירות האלה היו בחירות קצת שונות מכיוון שנערכו בתקופת הקורונה, והליכוד היא מפלגה מאוד עממית, שנמצאת בשטח. לכן אנחנו נשקיע את המאמצים בעיקר בהסברה במהלך תקופת הבחירות וביום הבחירות עצמו, כדי שאנשים יגיעו להצביע. אנחנו קרובים מאוד ל-61 מנדטים, ובחלק מהסקרים יש לנו את ה-61, מתוך הנחה שבנט ימליץ על נתניהו. אנחנו רוצים להקים ממשלה ימנית, ומדינת ישראל הולכת לאתגרים מאוד משמעותיים גם לאחר הבחירות. דיברנו על הסכמי שלום, על סוגיית הגרעין ועל הצורך לטפל בכלכלה”.
גדעון סער אומר בראיונות “אני יותר ימין מנתניהו”. יש אמת בדבריו?
“ברגע שסער פסל את נתניהו ואת הליכוד הוא קשר למעשה את גורלו בלפיד. אין לו שום דרך אחרת, והבחירות האלה יהיו בין נתניהו ללפיד. הסקרים מראים את זה בבירור. מי שיכול להקים ממשלת ימין אמיתית זה רק הליכוד, במיוחד אחרי כל החרמות האישיות. ואגב, הייתי רוצה לראות אותו חותם על התחייבות דומה נגד הליכה עם מפלגת העבודה ועם מספר 7 אצלם (אבתיסאם מרעאנה) שמגנה את חיילי צה״ל ומתגאה בזה שהיא לא עומדת ביום הזיכרון.
אם ישראל תיגרר להאג, אז מפלגת העבודה תהיה בצד של התביעה?
מדינה שתרמה ל'בצלם' שואלת.מספר 7 ב"עבודה": "עזה היא גטו" https://t.co/aGJTy0q3gN
— Gadi Taub שומר סף (@GadiTaub1) February 7, 2021
“כשאני מסתכל על 36 המנדטים האחרונים אני לא רואה סיבה שמי שהצביע לנו בפעם שעברה לא יצביע לנו שוב. הובלנו הסכמי השלום חסרי תקדים, הפגיעה הכלכלית בישראל מהקורונה היא מהנמוכות ביותר, שיעורי התמותה בישראל – וכל אדם זה עולם ומלואו – הם בין הנמוכים במדינות המערב וכן מבצע החיסונים שהוביל נתניהו מציל את חייהם של אלפי אנשים. אני מקווה שאנחנו נגדיל את כוחנו מעבר ל-36 מנדטים”.
נאיל זועבי שוריין בליכוד ונתניהו כבר הודיע שמתכנן למנות אותו לשר לקידום החברה הערבית. במקביל, ׳הרשימה המשותפת׳ רצה בנפרד הפעם, ולא בהרכב של הסבבים הקודמים. לדעתך אנחנו הולכים לראות פה בוחרים ערביים שיצביעו לראשונה לליכוד?
“מי שמכבד את מדינת ישראל ומכיר בה כמדינה יהודית ודמוקרטית – דלתנו פתוחה. אנחנו רואים את זה עם הדרוזים. הם משרתים בצבא, רואים בישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, חיים כאן לצדנו ונמצאים בכל מקום ובחפץ לב. ההחלטה של הרשימה המשותפת להתנגד להסכמי השלום עם מדינות ערב יצרה קו שבר. אותה החלטה גם הוכיחה שהם גיס חמישי, מכיוון שברגע שאתה אזרח ישראלי, ערבי או יהודי, לא יכול להיות שכאשר יש הסכם שלום שלא עולה לך בכלום ומחזק לך את הביטחון והכלכלה, אתה מתנגד אליו. כשהם הצביעו נגד, הם הצביעו כך מפני שזה האינטרס של האיראנים והפלסטינים, לא של אזרחי ישראל, ולערביי ישראל נמאס לשמוע את הרשימה המשותפת מדברת כל היום על עזה ועל רמאללה”.
האם לדעתך הציבור הערבי בישראל מורכב מיותר אנשים כמו נאיל זועבי שמכירים במדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, או מיותר אנשים כמו אנשי הרשימה המשותפת?
“זאת שאלה טובה. לדעתי הבחירות האלה יהיו נקודת מבחן שאחריו נדע את התשובה בצורה ברורה יותר. מי שמצביע לרשימה המשותפת, מצביע לאי-שיתוף עם מדינת ישראל, וראינו את ההצבעות שלהם סביב הסכמי השלום. ואגב, מי שרוצה ללכת לרמאללה או לעזה, הדלת פתוחה. אנחנו לא חוסמים אף אחד”.
נשמעו ביקורות על ההחלטה לשריין את אורלי לוי בליכוד. לדעתך זה היה צעד נכון?
“אני הבנתי שראש הממשלה נתן לה התחייבות כשהיא עברה מחנה. ברגע שהוא נתן לה את המילה, במילה צריך לעמוד. לא היו פריימריז, והייתי מעדיף שיהיו. להערכתי הייתי עולה ממקום 12 יותר למקום באמצע העשירייה”.
העלית את שמה של מרים פרץ כהצעה לשִריון בליכוד. מאיפה זה הגיע?
“בעיניי מרים פרץ ראויה להיות גם נשיאת המדינה. אני חושב שהיא מייצגת אחדות ואת אהבת הארץ. היא שילמה מחיר יקר מאוד עבור מדינת ישראל ואני באופן אישי מעריך אותה מאוד.
“אני שומע את כל אלה שמדברים על אחדות אבל בסוף עוסקים רק בחרמות. איך אפשר לדבר על אחדות כשאתם מחרימים את המפלגה הגדולה ביותר בישראל. ועוד מחרימים אותנו לא על בסיס אידאולוגי. אני לא מחרים אף אחד על בסיס פרסונלי, רק על בסיס אידאולוגי. אני מחרים את מי שלא מאמין במדינה יהודית ודמוקרטית”.
יש מפלגה שלא תהיו מוכנים לשבת איתה בממשלה?
“מבחינתי רק המשותפת, שלא מכירה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אך בנוסף אני בא ואומר שאני רוצה שתקום ממשלת ימין, גם מבחינה מדינית וגם מבחינה כלכלית. אנחנו נקבע את קווי המדיניות, ומי שירצה לקבל אותם יתקבל בשמחה. אני אחד שמאמין בשוק חופשי, בשבירת מונופולים ובתחרות, ועשיתי את זה כשר הכלכלה. אגב, מי שתומך בסוגיות חברתיות חייב כלכלה חזקה, כי כשיש לך כלכלה חזקה וצומחת יש לך יותר כסף להשקיע בחינוך וברווחה”.
שמענו בכירים בליכוד כמו מירי רגב אומרים שלדעתם הליכוד לא הולך לשבת עם בן גביר. זו אמירה שצמרת הליכוד מזדהה איתה?
“הליכוד הולך על גישה שהיא יותר ממלכתית ואחראית. קודם כל אני רוצה שסמוטריץ׳ יעבור ושייכנס לכנסת, זה חשוב לנו לימין, ולכן גם שבן גביר יזכה סוף סוף לראות את משכן הכנסת, ולדעתי הוא אכן יזכה לראות אותו. אני לא רואה את בן גביר יושב בממשלה, אבל שיהיה חבר כנסת בתור התחלה, ואת השאר נראה בהמשך והדברים תלויים בו”.
בגין ותיקי נתניהו
לדעת רבים בישראל, ובעיקר במחנה הלאומי, התיקים תפורים ונגועים באכיפה בררנית בוטה ובשימוש במהלכי חקירה ובשיטות ׳פישינג׳ שהן לכאורה פליליות. לדעתך, איך קורה שיש אנשים, גם בימין, שלא רואים את העוול שבתיקים הללו, ואפילו אומרים אמירות – כמו איילת שקד למשל – שהם “לא יתנו לנתניהו להימלט מדין”?
“מעולם לא היה מישהו במדינת ישראל שהושקעו בחקירות נגדו מאות מיליוני שקלים. אם אתה קורא את תיק 4000, אתה שואל את עצמך מתי אי פעם פוליטיקאי בישראל הורשע בסיקור אוהד? אם אתה מסתכל על תיק 2000, אז אם הרשיעו נתניהו מדוע לא הרשיעו את ציפי לבני, איתן כבל ויאיר לפיד? יש כאן חוסר איזון מוחלט, ומה שאנחנו מתכוונים לעשות בעתיד זה רפורמות משפטיות שאיילת שקד לא עשתה אותם. עם כל הכבוד, מעבר לנושא של בחירת שופטים שכן היה לה מעורבות, צריך לפעול לניקוי אורוות יסודי בפרקליטות.
“היום, בראייה לאחור, אנחנו רואים בדיוק עד כמה הרפורמות הללו הן נצרכות ומשמעותיות. לפעמים מדברים על נפוטיזם בחברות ממשלתיות, לדוגמה שמי שבחברת חשמל מסדר לחבריו עבודה. כמובן שבעיניי זה לא בסדר, אבל הנפוטיזם הגדול ביותר נמצא בבית המשפט העליון ובפרקליטות עצמה. כאן הייתי מצפה לפלורליזם, למכרזים שפתוחים לכולם ולא למכרזים פנימיים, כדי שיוכלו להיות שם אנשים חרדים וחילוניים, מהמרכז ומהפריפריה, ולא חבר מביא חבר. כיום זה עובד כך שיש חבר אחד בראש שמביא את כל שאר החברים שהולכים איתו. אנחנו רוצים להביא את ה-61 ולעשות שינויים מאוד משמעותיים במשפט, לרבות פסקת ההתגברות”.
כהן סיפר בעבר כי אחת הסיבות המרכזיות שבחר להצטרף ל׳ליכוד׳ הייתה חתימת הסכם השלום עם מצרים, אותה ביצע בגין. כשאני שואל אותו האם הוא רואה סוג של סגירת מעגל בעובדה שזכה להיות שר בממשלת ישראל בעת חתימה על ארבעה הסכמי שלום עם מדינות ערביות וכן להיות השר הראשון לבקר בסודן, הוא חוזר דווקא לילדותו. “גדלתי בחולון בשכונת תל גיבורים, שהייתה חלק מפרויקט שיקום שכונות. בדרך כלל זוכרים לבגין את הסכם השלום, אבל לדעתי חשוב לזכור לו גם את הסוגיה החברתית”.
“זו בהחלט זכות להגיע למדינה שמוגדרת כמדינת אויב ולקדם איתה את השלום. דיבר איתי השבוע מיכאל קליין, יו״ר בית הדין של הליכוד, שסיפר לי שבתור חייל במלחמת יום הכיפורים בתעלה שאלו אותו מה הוא עושה כשמגיע חייל סודני גבוה, בגלל שהם מתאפיינים בגובה שלהם. כלומר זאת הייתה מדינת אויב לכל דבר, ולכן זאת בהחלט הייתה סגירת מעגל.
“אבל חשוב לי גם לראות את האנשים, והליכוד היא גם מפלגה עממית במובן החיובי של המילה. אנחנו זוכרים איך דווקא את השלטון שהיה לפני הליכוד בא ליצור מעמדות והשתמש בכוח הפוליטי שלו על מנת להשפיע על אנשים. אך אנחנו פעלנו, כמו בגין, לאחד ולשבור את המעמדות ולתת לכל אחד הזדמנות שווה. למרות כל הדמוניזציה שמנסים לעשות לליכוד ולנתניהו, בכל סקר אנחנו המפלגה הגדולה בפער גדול מהבאה אחריה. הסיבה היא שהציבור שלנו רואה את העשייה ומעריך אותה, ויש לנו עוד אתגרים גדולים ומשמעותיים מאוד להמשך”.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
וואו איזה ראיון מפנק!
חלק שלם על כלכלה, בלי השאלה המתבקשת: למה למדינת ישראל אין תקציב, של מי הכישלון הזה בפעולה הכי בסיסית שממשלה אמורה לבצע?
ולגבי "פסילה אישית": זה לא אישי, זה פסילה של נאשם בפלילים. אהוד ברק לא הסכים להכניס את דרעי לממשלה מאותה סיבה "אישית". בכירי קדימה הראו לאהוד אולמרט את הדרך החוצה מאותה סיבה "אישית". להיפך, הליכוד מוכן לסבול שראש ממשלה נאשם רק בגלל שזה מר נתניהו, כשזה היה אולמרט הן התנגדו. אז מי פה עושה שיקולים אישיים?
ברק לא הכניס את דרעי בגלל שלאחר ניצחונו בגלל לרצות את דעת הקהל המרכז שמאלית שהפגינה ביתר שאת נגד החרדים ודרעי(אפרופו הדגלים השחורים של השמאל דאז) ובגלל שאלי ישי חתר נגדו.
ואילו אולמרט מהרגע שהיה ראש ממשלה לא פופולארי, ליבני קפצה על עגלה כדי להזיז אותו, אף אחד בפוליטיקה לא עושה בחירה טהורה!!!
לגבי הכלכלה-זו שאלה מיותרת, כולנו יודעים שהליכוד קיבלו משרד אוצר לאחר נזקים של שני שרי אוצר מהמרכז(לפיד וכחלון) ועם קורונה כך שהמצב לא מפתיע אף אחד.
לגבי הפסילה האישית. ראשית עיין בתגןבתו של האנונימי ושנית זכור שבתיקי נתניהו יש יותר חורים מבמסננת(אתה מוזמן לגגל ולמצוא כמויות של חומר בנושא) בניגוד לתיקי דרעי ואולמרט כך שהטיעון לפסילתו חלש בהרבה.
תגובתי למגיבים:
א. כלכלה: דויד, לא ברור לי מה הקשר בין המצב העגום לטענתך של הכלכלה שירשה הממשלה לבין זה שלא הועבר תקציב. האם לטענתך כל פעם שהכלכלה במצב גרוע לא צריך להעביר תקציב? אני סבור שההיפך — כשהמצב גרוע, הכי חשוב לתכנן, להעביר תקציב ולהפסיק עם שליפות. לא רק אני חושב כך אלא אפילו המחוקק: חוסר היכולת להעביר תקציב היא אחת מהעילות הבודדות להפלה אוטומטית של הממשלה. לא ברור לי איזה טיעון ענייני יש לחוסר העברת התקציב
ב. אנונימי: לא נכון לגבי דרעי — עובדה שברק הכניס לממשלה את ש"ס ללא דרעי אפילו שזה היה מאוד לא פופולרי אצל השמאל. הוא פסל אישית את דרעי בגלל ההליכים נגדו. לגבי אולמרט, אולי אתה צודק לגבי המניעים, אבל במבחן התוצאה, אולמרט הודח ע"י ברק ולבני, בתמיכת נתניהו שאז עוד היה נגד זה שראש ממשלה יישאר בתפקידו בזמן שמתנהל נגדו משפט, ואף נימק את דעתן זו בצורה יפה ומשכנעת.
ג. דויד: אולי אתה צודק בקשר לתפירת התיק, אבל בוא נזכור שמעטים האנשים שעומדים למשפט ומודים באשמתם. גם אולמרט, ובטח דרעי טענו שרודפים אותם (ואפילו קצב). בית המשפט יקבע. בינתיים נתניהו משגע את כל המערכת בהתעקשותו לא לעשות את הדבר הנכון ולהתפטר. הרי אין סכנה לשלטון הימין, להיפך, כנראה כל מי שיחליף את נתניהו יהיה יותר ימני. אז לא ברורה לי התעקשות מחנה הימין — אפשר גם לעשות את הדבר הנכון, וגם להרוויח פוליטית (ממש כמו שאנונימי חושב שלבני עשתה לאולמרט)
הבנתי. כי כשביבי לא נאשם בפלילים לא פסלת אותו פרסונלית. ברור. היית איש ליכוד אז. לא הפגנת מול "היועץ המשפחתי" שבועות ארוכים עד שנשבר. אגב גם לא ראיתי שפרשת המימד החמישי הפריעה לך לתמוך בגנץ .
צבוע.
לתקוף אותי אישית על דעות שאולי יש לי ואולי אין לי לא ממש מקדם את הדיון, זה פשוט דרך לגרום לאנשים להתעלם מהטיעונים
״איך קורה שיש אנשים גם בימין…כמו איילת שקד״-ממתי היא אשת ימין? העובדה שהמילה ימין נמצאת בשם המפלגה שלה לא הופכת אותה לימנית!
המהלך היחידי בכל הקריירה הפוליטית שלה שהלך לטובת הימין היה הכנסת שופטים ימים לבג״ץ וגם זה בידיעה גמורה שהם יתבטלו בדעת רוב ממילא ויהיו חסרי השפעה, כך שזה חסר משמעות.
מצד שני היא קידמה כל כך הרבה לטובת השמאל-מסיוע למינוי של מנדלבליט, דרך העלמת עין מכל מיני בעיות במערכת המשפט וכלה בקידום חוק ישראל היום וחיזוק כוחם של היועצים המשפטיים.
סיוע למינוי של מנדבליט זה לטובת השמאל? מי מינה את מנדבליט? זה לא היה נתניהו? גם הוא לא ממש ימני לדעתך?
שימו לב ל-"שי".
למעלה, הוא כאילו מגיב עניינית.
ואז פה (אם זה אותו אחד) פתאום יוצא המרצע מן השק, והוא חוזר על השקר הידוע לפיו נתניהו מינה את מנדלבליט.
וזה מה שטוב בסמולנים – לא צריך להתאמץ, רק להציב אותם בפני העובדות ולשאול כמה שאלות בסיסיות, ומיד כל השקרים מתחילים לצוף כמו צואה.
לנצח סמולן יביס את עצמו, רק תנו לו את ההזדמנות.
אוריאל – כן זה אותו שי.
ולעניינו: מי מינה את מנדלבליט?
בתפקידו הקודם היה מזכיר הממשלה, שע"פ ויקיפדיה "ממשלה היא הממנה את מזכיר הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה." – ז"א לפחות אז נתניהו היה בעדו, וגם הממשלה (הימנית). לא נראה לי שנתניהו היה מציג מועמד "שמאל".
כמו כן, מינויו ליועץ אושר בממשלה בתמיכת נתניו וללא מתנגדים ועם נמנע אחד (גלנט) בממשלה ימנית או לפחות עם ייצוג מרשים לימין. גם פה לא נראה לי שהיה מאושר מועמד "שמאל". אז נכון נתניהו לא מינה את היועץ המשפטי, פשוט כי רק הממשלה ממנה אותו, אבל לפי הנתונים, נראה שבהחלט תמך במינויו. אני די בטוח שאם נתניהו היה מתנגד, מנדלבליט לא היה מתמנה.
הוא ממש לא קשר את גורלו בלפיד.
כמו כל מפלגת בלון במרכז-הוא יבגוד בבוחריו וישב עם נתניהו תמורת חלק בלתי פרופורציונלי בממשלה ומשרד בכיר(אוצר/חוץ) לקדנציה אחת ואח״כ יאבד מכוחו הפוליטי. אין סיבה להניח שהןא יהיה שונה. בעיקר כשמדובר על אדם עם שורשים בימין.