תחקיר ׳מידה׳: בצה״ל לא מיישמים את לקחי דו״ח מלחמת לבנון השנייה בתחום הטקטי

ספרים שלמים כבר נכתבו על הכשלים של צה״ל במלחמת לבנון השנייה, שלצערנו היו רבים מדי גם ברמה האסטרטגית וגם ברמה הטקטית. תפקוד דרג הפיקוד הקרבי במלחמה היה כה גרוע, עד כי הוא הביאה לוחמים רבים להפסיק לשרת במילואים בעקבות הטראומות הפיקודיות שחוו במהלך הלחימה, תופעה שבכל יתר מלחמות ישראל הגיעה להיקפים נמוכים בהרבה.

דוגמה לכישלונות הטקטיים-מבצעיים של צה״ל במלחמה ניתן למצוא בקרב שנחשב לקרב הגדול ביותר של אותה מלחמה – חציית הסלוקי, בו היו מעורבים לוחמי חטיבת הנח״ל ולוחמי חטיבת 401 של חיל השריון. הכשלים המיותרים בקרב זה גבו את חייהם של שבעה חיילים ופצעו עשרות נוספים בדרגות שונות.

כדי לא להלאות בניתוח הקרב המלא, רק נציין כי בין הליקויים בשלבי התכנון והביצוע בו נמנים דחיית תחילת התנועה הקרקעית, פעמיים, על אף מוכנות הכוחות בשטח; הכרזת פקודת החצייה בטלפון סלולרי מוצפן ולא במכשיר קשר, מה שהביא לכך שלא כל מפקדי הכוחות יכולים היו לשמוע אותה; חוסר ידיעת המשימה מצד לוחמי הנח״ל, שכלל לא ידעו כי משימתם היא לאבטח את תנועת כוחות השריון, מה שהביא לכך שהטנקים לא קיבלו חיפוי אש ואחד מהם אף חטף פגיעת טיל ישירה; וכן בלבול מסוכן ביותר כאשר לאחר תנועת הטנקים וחצייתם את הנחל, הנתיב בו נעו (ללא חיפוי) היה שונה מזה לו ציפו בחטיבת הנח״ל, מה שחשף את הטנקים שוב לאש תופת של חיזבאללה.

הפקות לקחים: לא בבית ספרנו

בחודש יולי 2007, שנה לאחר מלחמת לבנון השנייה, פרסמה ועדת חוץ וביטחון בראשות ח״כ ותא״ל במיל׳ אפי איתם דו״ח בו מפרטת את מסקנותיה והמלצותיה בעקבות המלחמה. בדו״ח עסקה הוועדה רבות בתחום הטקטי, שכן בו נרשמו רבים מהכשלים במלחמה, וכן משום שהטקטיקה הקרבית נוגעת בדרכי פיקוד רבים – מ״פ, מג״ד ואפילו מח״ט, המכריעים את גורל הלחימה בשטח.

תחת הכותרת ׳מסקנות׳ בדו״ח, המסקנה הראשונה שצוינה היא חשיבות איכות כוח האדם במלחמה, כאשר בדבר מסלולי ההכשרה ברמה הטקטית קובע הדו״ח כי “ראוי לציין את המכללה הטקטית היבשתית לרמת הקצונה הצעירה (המכללה לפיקוד טקטי, או המלט״ק, א״ק), לקראת תפקידי מ"פ, שנותנת בסיס השכלה צבאית טקטית עמוקה ומקצועית ללוחמים ומהווה בסיס ידע נכון, לאלו הממשיכים בדרכם במסלול הצבאי.”

כאן קובעת הוועדה במפורש כי “נכון להמשיך ולהגדיל את כמות הלומדים במכללה, כך שמרמת הפיקוד על הפלוגה יהיו רוב רובם של המפקדים בוגרי מכללה זו”, המלצה שאף עולה בקנה אחד עם העובדה שברוב צבאות העולם עוברים כלל מפקדי הפלוגות הכשרה צבאית אקדמית.

משפט על המכללה לפיקוד טקטי – המלט״ק הוא מוסד צבאי אקדמי אשר מכשיר קצינים לוחמים לתפקידי מפקדי פלוגות קרביות במשך שנתיים, הכוללות את לימודי המקצוע הצבאי באופן אקדמי (בסופן מקבלים החניכים תואר ראשון דו-חוגי), וזאת במקום להכשיר אותם לתפקידים אלו במסגרת קורס מקוצר של ארבעה חודשים, הידוע בתור קורס מ״פים רגיל.

ביום פרסום הדו״ח ולאחר שקיבל אותו באופן אישי, אמר הרמטכ״ל דאז גבי אשכנזי: “אין לי ויכוח עם הוועדה וכן אין לנו ויכוח פנימי בצה״ל”, ובכך אישר את מסקנות הוועדה כפי שנוסחו בדו״ח.

אולם מתחקיר ׳מידה׳ עולה כי צה״ל בכלל וזרוע היבשה בפרט כלל לא יישמו את מסקנות הוועדה ביחס להכשרת דרג הקצונה הטקטי ברמת מפקדי הפלוגות. כך, ב-14 השנים מאז פרסום הדו״ח ואישורו על ידי הרמטכ״ל, כמות בוגרי המלט״ק השנתית, באופן ממוצע, נשארה כמעט זהה.

למעשה, פחות משליש ממפקדי הפלוגות הלוחמים כיום הינם בוגרי המכללה, ורובם הגדול של המ״פים הקרביים בצה״ל הינם בוגרי הכשרת המ״פים המקוצרת. את המספרים המדויקים לא נפרסם מטעמי סיווג ביטחוני, אך נציין כי בחלק ממחזורי המלט״ק בשנים האחרונות עמדו חניכי המכללה על עשרות בודדות (לעיתים שני צוותים בלבד) כשבחלק מהשנים היו יותר חניכים ובחלק פחות.

יש לציין כי מתחקיר ׳מידה׳ אף עולה כי במסגרת תהליכי המיון שלה, זרוע היבשה מחזיקה בפוטנציאל כוח אדם גדול ביותר המתאים ללמודים במלט״ק, אך כאמור היא בוחרת שלא לנצלו ומעדיפה לשלוח את רוב אנשיה להכשרה המקוצרת. זאת על אף כי בקורס מג״דים למשל, אחוז בוגרי המלט״ק גבוה בהרבה מאחוזם של אלו בקרב המ״פים, כך שהצלחת המוסד הינה מדידה ומוכחת.

יש שיטענו כי כל קצין יכול לבחור אם ללכת להכשרה אקדמית ממשוכת או לקורס הקצר, וכי הכול תלוי בבחירה האישית של המועמדים לאותם תפקידים. אלא שפועל, נחשבת הכשרת המלט״ק ליוקרתית ונחשבת, בתוך צה״ל ומחוצה לו, ולמעשה קיים יותר ביקוש מהיצע בכל הקשור ללימודים בה.

בכל שנה, מתמיינים ללימודים במכללה קצינים מכל חטיבות החי״ר, הקומנדו, הגדודים המעורבים, חילות השריון, ההנדסה והתותחנים ואף קצינים מחיל הלוגיסטיקה והחימוש, ורק חלק מאלו מתקבלים אליה. לפני כל פתיחת מחזור לימודים במלט״ק מתקיימים ימי מיון, ראיונות ומבדקים ורבים מאלו המעוניינים ללמוד במלט״ק כלל לא זוכים להתקבל למוסד היוקרתי.

כלומר, אם היו מעוניינים בצה״ל לשנות את המצב וליישם את המלצת ועדת חוץ וביטחון בעקבות כישלון מלחמת השנייה, אותה אף אימץ הרמטכ״ל דאז, היו יכולים לעשות זאת. אך כנראה שלמידה מלקחי העבר ומכישלונות מלחמת לבנון השנייה אינה ממוקמת גבוה בסדרי העדיפויות של צה״ל.

לנו נותר לקוות שבקרב הגדול הבא, אולי ׳חציית הסלוקי׳ 2, לפחות יהיו אלה מעט בוגרי המלט״ק שינהלו את הלחימה. בינתיים, אפשר להמשיך לחלום על מצב בו “רוב רובם של המפקדים בוגרי מכללה זו”, כלשון הוועדה.

מדובר צה״ל נמסר בתגובה: “כיום כשליש ממפקדי הפלוגות בזרוע היבשה הם בוגרי המלט״ק. התמהיל בין קורס מ״פ למלט״ק נבחן מעת לעת. בבחינה זו נלקחים בחשבון צרכי הצבא, המשאבים הנדרשים, חזרתם של הקצינים לתפקידי שטח בנקודות זמן שונות ובנוסף ישנה התייחסות למרחב הבחירה האישית של הקצינים בתחום הלימודים האקדמאיים.

“מסלול המלט״ק שונה מקורס המ״פ באורכו, באפשרויות האקדמאיות ובמועד החזרה לשירות בתפקיד שטח: מסלול הכשרת מפקד הפלוגה במלט״ק אורך כשנתיים, עבורו נדרשים הקצינים לחתום כ-6 שנים ויכולים ללמוד תארים מסוימים. קורס מ״פ הנו קורס ממוקד שאורך כ-4 חודשים ועבורו נדרשים הקצינים לחתום כשנתיים קבע. בקורס לומדים הקצינים את תפקיד מפקד הפלוגה בצורה איכותית שמכשירה אותם להיות מפקדים ראויים ומובילים.”

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: