למרות שהנתונים מראים כי אין אפליה בלתי מוצדקת בשכר, יש סימטריה באלימות במשפחה ויש יותר מסורבי גט ממסורבות, הנרטיב השקרי ממשיך לשלוט בשיח הציבורי ורק צד אחד של הבעיה מטופל
בשנים האחרונות רווחת בישראל העמדה לפיה הנשים במדינה הן ״מגזר מקופח״. אם בעבר היינו מוצאים את עמדה זו בעיקר בקרב נשים, הרי שכיום להפתעתנו היא מקבלת מקום של כבוד גם בקרב חלק נכבד מהגברים. הבעיה המרכזית עם עמדה זו – העובדות.
לא רק שברוב המקרים העובדות אינן מצביעות על קיפוח של נשים בישראל, אלא המצב הוא הפוך. בהשוואה עובדתית למצבם של הגברים בישראל, עולה כי בפרמטרים רבים נשים הן אף פריבילגיות. במאמר זה נפריך את חלק מהתפיסות השגויות שרווחות כיום בקרב הציבור סביב קיפוח הנשים בישראל.
פערי שכר: תודעה כוזבת
בכל הנוגע לשכר נשים ותעסוקתן, הרי כבר ידוע מזה זמן רב כי פערים בהשתכרות נשים, ככל שאלו קיימים, אינם נובעים מאפליה אלא משונות עניינית במרכיבים הקשורים בעבודה, כגון היקפי משרה שונים, השכלה, סיכון בעבודה, בחירות קריירה שונות ועוד. גם המסקנות של בדיקה שערך משרד האוצר בנושא, אשר פורסמו לכבוד יום האישה הבינלאומי שצוין לאחרונה, מתיישבות עם נתונים מחקרים אלו.
למרות שכל זה ידוע, עדיין נטועה בציבור תודעה כוזבת בנושא זה. מובן שתודעה כוזבת זו מטופחת על ידי הפמיניסטיות, הנהנות ממנה ומשתמשות בה כסיוע לקידום חקיקה בכנסת, לקבלת תקציבים ממשלתיים ולצבירת כוח פוליטי וציבורי.
יש יותר גברים עגונים
מיתוס ״פערי השכר״ בתחום התעסוקה הוא רק דוגמא אחת לתודעה כוזבת הרווחת כיום בכל הנוגע למעמד האישה בישראל, ודוגמה נוספת היא פרשת העגונות. גם בתחום זה מפיצות הפמיניסטיות מידע שגוי ומטעה כאילו רק הנשים הן הנפגעות ממצב של עגינות. בתחום זה במיוחד, מטילות הפמיניסטיות רפש רב המלווה בצחנה עזה נגד בתי הדין הרבניים, שלטענתן מפלים נשים ולא כופים גט על בעלים בשל גישתם ״השוביניסטית״.
ואולם, בדיקה של הטענה הזו לעומק מגלה כי גם במקרה זה הטענה אינה נכונה. למעשה, כמות הנשים העגונות בישראל נמוכה מכמות מהגברים העגונים.
התודעה הכוזבת וחסרת הבסיס שנוצרה בתחום זה מסייעת בגיוס אמפתיה לצורך ביסוס דעת קהל אוהדת המתייחסת לנשים כמוחלשות ומקופחות. כמו במקרה של פערי השכר, גם כאן מסייעת תודעת הקיפוח לצבירת כוח ציבורי ופוליטי.
מיתוס פערי השכר ונושא העגינות הם רק שתי דוגמאות מתוך שלל תחומים בהם נשים נתפסות כחלשות ומקופחות, בהם אף עסקו כותבים נוספים כדוגמת מירב דבורקין כהנוב.
מכחישי אפליה וארגונים פמיניסטיים רדיקליים
כיום, פעמים רבות אנשים ונשים נבחנים בעיני זולתם כחלק מקבוצת השתייכות – נשים, נכים, יוצאי אתיופיה, להט״בים ועוד. בתוך כך, אלמנט הקיפוח של קבוצה זו או אחרת ביחס לחברותיה הפך בשנים האחרונות ל״מטבע עובר לסוחר״ אשר איש לא טורח לבדוק את נכונותו. יצוין כי גישה זו הינה נגזרת ישירה מכך שהפכנו בשנים האחרונות לחברה שמקדשת את מושג השוויון, שהקיפוח הנו תולדה שלו.
אחת מהתוצאות של גישה זו, המניחה את היות הנשים מקופחות או מדוכאות הינה כי כל מי שמעז לשאול בפומבי, כגון באמצעי התקשורת למשל, שאלה אינפורמטיבית או להרהר אחר הנחת הקיפוח והדיכוי ולהציע לבדוק למשל מהם נתוני תחום תעסוקת הנשים והאם שכרן אכן נמוך יותר, יתקל בהרמת גבה כאילו היה הוא בור ועם הארץ. אם יתקל בפמיניסטיות באזור, יגונה מיד בתור ״מכחיש אפליה נגד נשים״.
מצב זה אינו מקרי. הוא תוצאה זו של תודעה כוזבת הושגה במאמץ עיקש ורב בן שנים מצד ארגוני הפמיניסטיות הרדיקליים. ארגונים אלו החלו כארגונים שדואגים לילדים, עת האימהות יוצאות לעבודה והיוו מועדונים חברתיים לנשים, שאף כוללים חוגים והכשרות מקצועיות. עם חלוף השנים הם התגלו כגופים פוליטיים לכל דבר ועניין, אשר מובילים יוזמות חקיקה בכנסת ומהלכים שלטוניים ברשויות השלטון האחרות.
במסגרת שינוי סטטוס זה שארע בארגונים אלו, מתברר כי מעורבותם בהליכי החקיקה והשלטון השונים מלווה בחריש עמוק בשדות התודעה הציבורית, ולמעשה בעבודה של הנדסת תודעה אידאולוגית, פרוגרסיבית ופמיניסטית של כלל מערכות השלטון במדינה.
תהליך שינוי תודעה זה התחיל בפעולת שיווק פשוטה, עת עברו הפמיניסטיות להגדיר את עצמן כבר לפני שנים רבות בתור ״ארגוני נשים״. הגדרה זו נראית תמימה, ולכאורה, מה רע בה? אלא שהבעייתיות בשם ״ארגוני נשים״ הינה כי שם זה יוצר רושם מוטעה כאילו ארגונים אלו מייצגים את כלל הנשים בישראל, בעוד שזהו כלל איננו המצב.
לכן, משום שהרוב המוחלט של הנשים בישראל כלל לא חברות בארגונים אלו, אלא חברות בהם בעיקר אלו המגדירות עצמן כפמיניסטיות, נכון יותר להגדיר אותם כארגונים פמיניסטיים.
אלימות נגד נשים: האמת הלא-נעימה
״ספינת הדגל״ של הארגונים הפמיניסטיים היא ללא ספק סוגיית ״האלימות במשפחה״. כאן הצליחו ארגונים אלו, בין השאר באמצעות כיבוש הזירה התקשורתית, ליצור תודעה כוזבת כאילו יש בישראל ״מכת מדינה״ של אלימות נגד נשים מצד בני זוגן. כחלק מכך, החל מגיל צעיר, מושרשת הבדיה כי ״כל גבר הוא אלים״ וכי ״כל אישה היא קורבן״, ואף דואגים לציין את נושא האלימות נגד נשים מספר פעמים בשנה.
מבוקר עד ערב נשטפת התקשורת בפרסומות שמתריעות בפני נשים כי עליהן להיזהר מבני זוגן. רק לאחרונה התגייסה רשת ׳המשביר לצרכן׳ לחנך את קהל לקוחותיה וללמדם כי “מערוך נועד ללישת בצק” וכי “סכין נועד לחיתוך סלט”, ולא לשום דבר אחר.
ועכשיו, לעובדות. ידוע מזה שנים, ממאות מחקרים שנערכו בעולם המערבי, כי אלימות במשפחה הינה סימטרית. ההתפלגות היא בערך כזו – בכ-50 אחוזים מהמקרים שני בני הזוג אלימים, בכ-25 אחוזים הגבר הוא אלים, וב-25 אחוזים האישה היא זו המגלה אלימות כלפי בן זוגה. כלומר, נשים אלימות כלפי גברים וגברים אלימים כלפי נשים בשיעורים דומים.
השלכות הרסניות
התוצאה משיבוש תודעה זו, שנוצר ממסגור תקשורתי מצד הארגונים הפמיניסטים המקבעים את ההנחה כי האלימות במשפחה היא תופעה הקיימת לכאורה רק כנגד נשים, הינה כי מדינת ישראל מקצה עשרות מיליוני שקלים בשנה לטיפול בבעיית ״האלימות נגד נשים״, בעוד שבעיית ״האלימות נגד גברים״ מצד נשותיהם מודרת מהשיח הציבורי.
כתוצאה מכך אין בישראל הקצאת משאבים ייחודית לטיפול בבעיית האלימות של נשים נגד בני זוגן, ולמעשה הנשים האלימות והגברים הקורבנות אינם מקבלים את הטיפול לו זוכים הגברים האלימים והנשים הקורבנות.
בנוסף, מסגור האלימות במשפחה כאילו הוא נעשה רק כנגד נשים יוצר תודעת פחד בקרב נשים אשר כלל אינה נכונה. שכן באופן יחסי, מדינת ישראל היא מהמדינות הבטוחות בעולם עבור נשים. גם הנתונים שהקריא בזמנו השר לביטחון פנים גלעד ארדן מעל דוכן הכנסת מאשרים זאת, ומדגישים שאפילו במקרי הקצה של האלימות, הנגמרים ברצח, מספר המקרים בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי. יתרה מכך, בישראל נרצחים מדי שנה הרבה יותר גברים מאשר נשים, אך לא נראה שזה מעניין אף אחד.
טקס המשואות לשנת התשפ״א
צעקותיהן של חברות הארגונים הפמיניסטיים אינן מכוונות רק לכנסת ולממשלה בנושא התקציבים. הן גם דורשות הכרה ציבורית. אין דרך טובה להשגת הכרה זו מאשר הטקס הממלכתי ביום העצמאות, בו נבחרה השנה גב׳ שירה איסקוב להשיא משואה.
טקס הדלקת המשואות פותח מדי שנה את חגיגות יום העצמאות. במרכז הטקס עומדת הדלקת 12 משואות, המסמלות את 12 שבטי ישראל. בכל שנה עוסק הטקס בנושא מרכזי אחר, כפי שנבחר על ידי ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים. הנושא שנבחר השנה הינו אחווה ישראלית, “כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ.” (בראשית י״ג)
בטקס זה באים לידי ביטוי הוקרת התודה של העם בישראל לבניו ובנותיו שנבחרו כיחידי סגולה בשל פעילותם יוצאת הדופן לטובת הציבור במדינת ישראל. נבחרי העם משיאי המשואה נבחרים על פי הנוהג המקובל בזכות השקעת מאמץ בלתי שגרתי ומתמשך לטובת הציבור בישראל, מעבר למסגרת תפקידם או פעילותם הציבורית, ולרוב נבחרים אלו שהותירו חותם לדורות. הציבור ובעיקר בני הנוער רואים במדליקי המשואה דוגמא ומופת בבחינת היות המשואה מעין ״צל״ש אזרחי״, ומשיאי המשואה מהווים מודל לחיקוי, כל אחד בתחומו. אין חולק כי מטרת האירוע כפולה – הוקרה, בצד עידוד ליצירת מוטיבציה חברתית.
אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי גב׳ שירה איסקוב עברה אירוע אלימות מחריד. אך האם טקס יום העצמאות הינו המקום לציין זאת? האם שירה איסקוב עשתה מעשה מתמשך הכרוך במאמץ ייחודי לטובת החברה בישראל? האם אליה צריכות להיות נשואות עיני הציבור? האם אנו כחברה הגענו למדרגה שבה קורבנות הופכים לגיבורי תרבות? ועוד – האם שירה איסקוב תהפוך ברבות הימים לסמל, למרות שלא עשתה מאומה לטובת עם ישראל?
אולי התשובה היא כי יש להפריד בין אמפתיה לקורבן והחובה לטפל בו, לבין הפיכתו לנערץ וזכאי להוקרה.
שירה איסקוב הפכה לדגל ״החופש הנשי״ ולמעשה אולי אפילו לקורבן של ארגוני הפמיניסטיות, אשר במקום לתת לה להחלים בשקט מהזוועה שעברה, גייסו אותה מיד לטובת קידום תפיסות העולם שלהם. וזאת, כאמור, לצורך ביסוס תודעה כוזבת לפיה אלימות במשפחה הנה רק של מצד ״גברים אלימים״ נגד נשותיהם, ולפיה נשים הן מגזר מותקף בישראל.
ייתכן שהוועדה הציבורית לסמלים וטקסים, שאָמונה על בחירת מדליקי המשואות, נפלה שבי בידי אג׳נדות פמיניסטיות ותודעות כוזבות, אשר יונצחו הפעם כסמל לאומי בדמות מדליקת משואה. מי שחושב שהשאת משואות תפתור את האלימות במשפחה, אשר כאמור איננה ״תופעה״ בישראל הבטוחה יחסית, טועה ובעיקר מטעה.
טוב היו עושות הפמיניסטיות אילו בתקציבי העתק שמקבלות היו דואגות להקים מנגנונים לטיפול עומק בבעיה שהן טוענות שקיימת, וזאת בדרך של חינוך לקיום משפחה יציבה בעלת קשרים עמוקים בין פרטיה, טיפוח אחריות הורית והעמקת הקשר האישי בין בני הזוג, לצד טיפול במקרי השוליים בהם קיימת האלימות, שהינה כאמור סימטרית בין גברים לנשים.
ולסיכום, טוב יעשו פרנסי המדינה, מקבלי ההחלטות ומחלקי התקציבים אם יחדלו משיתוף פעולה עם ארגוני הפמיניסטיות. תוצאת פעילותן של אלו הנה אחת – הוספת שמן למדורת ״מלחמת המינים״, ״מלחמה״ שהן מטפחות מזה שנים על ידי דמוניזציה של הגברים ופרוק מוסד המשפחה בישראל. ולתפארת מדינת ישראל.
עו״ד נעמה סלע היא יו״ר פורום הארגונים למען המשפחה בישראל.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
מאמר מדהים!
עוד כאלו!
העובדות חייבות להגיע לציבור.
מאמר למופת ובמקום!!
יותר מכובד ללא טעויות קולמוס:
למשל "משדר האוצר" כשהכוונה ל"משרד האוצר".
הי עו"ד נעמה סלע, רק דבר אחד קטן: שירה היא לא קורבן רק של בן הזוג, אלא גם של המילים שהיא בחרה. כידוע במילים נברא היקום ובמילים גם יחרב… אם בארגוני הנשים עסקינן, אני רוצה לראות את תמיכן בגבר שיאמר לגרושתו לעתיד את המילים שהגב' איסקוב בחרה: "את לא תהיי האמא של הילד, לילד תהיה אמא אחרת".
כל מילה בסלע , אך לא דיברתם על ההשלכות , ואומנם ההשלכות המייידיות הן פגיעה כלכלית וחברתית בגברים אבל בטווח הארוך …זה יפגע בנשים מבחינה תדמיתית .
אם כל הכבוד לנשים הגברים הם הקטר הכלכלי החברתי והביטחוני בכל מדינה בעולם ,הגברים בנו וממשיכים לבנות את העולם הן מבחינה טכנולוגית , נדל"ן,תשתיות וכמובן יצירת מקומות העבודה שמעל 90% ממקומות עבודה הגברים מייצרים , ואת מי אתם חושבים הם יעסיקו , אישה ?? שהם יחיו בפחת שתלונן עליהם תלונת שווא ותיסחוט אותם ?
שמתי ממעסיקים שלא מעסיקים נשים צעירות כלל , מזכירה הם לוקחים אישה מעל 60 ..
כאשר מכרסמים בערכו ומעמדו של הגבר הקטר הזה נפגע והוא פחות תורם לחברה, הוא נסגר בתוך עצמו , הוא חשדן , הוא ממורמר , הוא כועס ….
וכל זה יופנה כמו בומרנג חזרה לנשים , אז גברים יתחתנו פחות , יתמכרו לפורנו ולסקס מזדמן , לא יראו עוד בנשים את הכרית שאפשר להשען עליה אלא כלי קיבול שצריך לקחת ממנו רקק מה שאני חייב , לא ישתפו נשים בהון הכלכלי שלהם , יעסיקו פחות נשים , יביאו פחות ילדים , יתרחקו מנשים ….בקיצור הנשים יהפכו עריריות עניות וגלמודות .
איך אומרים Karma is a bitch
גון רמבו – ההשלכות כבר כאן והן מדאיגות מאוד.על כך ועוד במאמר הבא. חג עצמאות שמח .
כל הכבוד!
כתבה מעולה שווה הפצה!
הנשים לא שונאות גברים
זה רק אחוז זניח עם אידיאה מכוונת
הנשים ברובם סטרייטיות
ומחפשות גבר לצידם
לכן האינטרס שלהם מחייב את הגברים
בנוסף הנשים הן אמהות.אחיות.סבתות.
הם לא יכולות לשנוא את הבנים הנכדים והאחים
ליצור שינאה בין גברים לנשים
לא יצליח באופן מלא.
כי במיגזר החרדי והדתי זה לא ילך.
זה יצליח רק בחלקים קטנים במיגזר הכללי
בסופו של דבר זה נדון לכישלון.
הלואי ואתה צודק! חוששני שהנדסת התודעה המיגדריסטית נגד גברים, מצליחה יותר ויותר וזה אסון!
https://epoch.org.il/history/132139/
אם תקרא את המאמר לעיל על הזזת חלון אוברטון תבין עד כמה הסכנה גדולה וקרובה!
מפנה תשומת ליבך כי במגזר הדתי והחרדי זה " תופס מצויין" לצערינו הרב הרבה נשים נלכדות במציאות המדומיינת הזו. ארגוני הקרן החדשה עובדים על זה חזק.
אבל עדיין לא כל הנשים יבחרו לקבל
את הדעות הפמניסטיות זה אחד
לא כל אדם בוחר בדעות מסויימות ורדיקליות
דבר שני עדיין האמא הסבתא הדודה האחיינית
האחות הבת יהיו לצד הגבר
אז המצב לא אבוד.הבעיה הגדולה יותר
היא במערכת המשפט והפרקליטות
שם הכח האמיתי והסכנה לגבר.
לא רק במערכת המשפט.
יש פה מהלך ארוך שמאפשר לעקוף את רצון העם בבחירות לכנסת ע״י יצירת שיריונים במפלגות עם פרימריז וע״י התחשבות בשיקולים כאלה בהרכבת רשימות נטולות פרימריז.
ושיריונים דומים נעשים כמובן גם במקומות אחריםמהרכב בית המשפט העליון דרך אנשי תקשורת, תרבות ואקדמיה ועד מינוי לתפקידים שונים במגזר הפרטי.
אני שמח שמישהו שם לב לכל זה, בגלל זה אני לא מתחתן, אבל אני עדיין דואג לעתיד של האחיינים שלי. כל הכבוד למי שבכל זאת עושה משהו.
כל הכבוד עו"ד נעמה סלע, מאמר פשוט יוצא מהכלל!!!
וואו מרתק וחשוב מאוד מאוד!
תודה רבה לכותבת.
ולכן גבר חכם לא מתחתן.
גיבוב שטויות במעטה של מאמר מקצועי שנסמך על מאמרי דעה וחלקי דברים.
ולהגיע עד לידי השאת המשואה במסע ההשמצות הזה, כאילו כל מי שעלה להשיא אותה הייתה סיבה יותר טובה לבחור אותו.
מביך.
בריונות נשית . זהו הערך אותו רוצים לעודד ולהעלות על נס המשואה .
חתיכת אידיוט אתה אומר ששירה איסקוב היא ביריונית?
מאמר מעולה שצריך היה להתפרסם בכל העיתונים.
כתבה מזעזעת ורדודה. איפה הסטטיסטיקה? מאיפה הנתונים הבדויים בכתבה? מי ביצע את ״מאות״ המחקרים ואיפה הנתונים המדוייקים?
נהרגו השנה יותר גברים מנשים על ידי אלימות במשפחה? איפה? מי? נראה אם תוכל לתת לי 3 שמות, רק שלוש, של גברים שנהרגו השנה על ידי נשותיהם. לצערי יש לי יותר מ-3 נשים..
יתכן שארגוני השמאל הקיצוניים עם מטרות פמיניסטיות וכו׳ אבל בין מטרותיהם ובין ה״עובדות״ המוצגות כאן בכתבה אין קשר.
למשל כאן:
http://www.haayal.co.il/story_1739
כשאתה כותב "מאיפה הנתונים הבדויים הללו" אתה כבר מציג דיעה ולכן לא נראה שאתה שואף לדעת את האמת
זה שנהרגו יותר גברים לא מוכיח שהנשים פחות אלימות..אולי הם פחות חזקות פיזית לדוגמה ידידי המלומד .. או שמה גברתי מה..
למרבה הצער,עובדות,אמת,הבדלים פיסיולוגיים בין נשים וגברים, נפסלים היום ע"י כנופיות האירגונים הרדיקליים השמאלנים בכל העולם המערבי. מה שמתארת הכותבת עם עובדות,זה לא רלבנטי מבחינת כל אירגוני הטרפת "הפרוגרסיבית" שמבחינתם עובדות ואמת,נכון ולא נכון, זה גיזענות לבנה של השולטים,כנגד הנשלטים. לדוגמה: בית ספר תיכון בארה"ב אוסר לדרוש כתיבת תשובה נכונה במבחן במתמטיקה,כי זאת גזענות לבנה.
מתי יגיע היום,בו מוסדות ציבור יידרשו להוסיף תא שלישי לשירותים,בנוסף לגברים ונשים ל"אחרים" ? לדעתי,מהר מאוד בקצב של הטרללת הפרוגרסיבית של כתות ה PC.
אתה פשוט לא יודע אבל 100-150 אבות נורמטיביים מתאבדים כל שנה !
רק שזה לא מדווח לך במדיה זה הכל ….
הנתונים של הכתבה עוד מינוריים למציאות!!! צא ולמד מהשטח תראה כל מילה אמת
מאמר מעניין ומלמד. עם זאת, בחלקיו המאוחרים הוא נראה כניסיון מאולץ מה להדגים את גודל העיוות, ועובר ממישור העובדות למישור הבעות הדעה. אבל טיעון אחד במאמר נראה כבר כאובדן עשתונות: הטענה לפיה ״בישראל נרצחים מדי שנה הרבה יותר גברים מאשר נשים״, טענה שהינה נכונה עובדתית, אולם איננה קשורה כלל ועיקר לנושא הנדון, והוא השוואת רמת האלימות מצד גברים כלפי נשים לזו שמצד נשים כלפי גברים בתוך המשפחה… חבל, כי מי שמעלה טיעונים מאולצים, שלא לומר כוזבים, חושף חולשה בעמדתו, ומאבד קוראים ערניים.
ונקודה אחרת: שילוב קישור למאמר אחר הוא דבר טוב וחשוב, אבל אין בכך בכדי לפטור מן הצורך בהבאת סיכום קצרצר של תוכנו הנוגע בדבר של המאמר האחר.
תודה על ההערות אך שים לב שנושא המאמר אינו אלימות במשפחה אלא הדרך שבה הארגונים הפמיניסטים יוצרות בנושאים רבים תודעה כוזבת לפיה נשים הם מין מוחלש ופגיע בעוד שהמצב הוא הפוך . אלמ"ב היא ספינת דגל ליצירת תודעה כוזבת זו.העובדה שגברים רבים נרצחים ואיש לא מקצה לטיפול בכך משאבים מיוחדים הנה דוגמא להשלכות התודעה הכוזבת.
גיל רונן ז"ל זעק את הדברים הללו 15 שנה והפכו אותו לאוייב העם והאנושות אותם אנשי המדיה חברי ארגוני הטרור הרדיקלי!
תודה נעמה,
מאמר חשוב, ובכ"ז אני פסימי. אני פסימי בעיקר כשאני רואה אנשים דתיים שקוראים לעצמם ימניים, – כמו "מקור ראשון" שאתה מצפה לפחות מהם לאיזה מינימום של הגינות נושא ופתיחת עיניים לראות את העובדות – אלא שגם הם נסחפים בסחף התעמולתי הזה.
תחושה שאפילו האנשים שיש בהם איזה מינימום של שפיות מוסרית – גם הם משתפים פעולה עם התאוריות ההזויות האלו על גברים.
מקווה לטוב
יפה על האופטימיות
מה עם זה שבמדינות מערביות יש מיעוטים
ענקיים.מסורתיים.משפחתיים.ופוריטנים דתיים.
שחורים.יהודים.מוסלמים.לטינים.שהם בעד
המסורת.וההגיון הבריא.חלקם הולכים לכיוון
קיצוני כמו המוסלמים אשר נמצאים במליונים
מתרבים בכמויות.ומהגרים מהעולם הערבי
והמוסלמי במיליונים כל שנה בהגירה לא
חוקית או חוקית או כאיחוד משפחות.כולל
שחורים מאפריקה.כשהם יגיעו לעשרים אחוז
הם כבר יכפו את התרבות שלהם על החברה
דרך פוליטיקה ודרך כח הזרוע.באלימות
ובתמיכת השמאל.פהבארץ להבדיל יש
אוכלסיה חרדית הגדלה משנה לשנה
וכן דתית החרדים פחות מעורבים לעומת
הדתיים שחלקים מהם נסחפו לכל מיני
כיוונים מאוד קיצונים ורדיקלים.כנראה
שהקרן החדשה הצליחה להיכנס עמוק
עמוק במיגזר הדתי.המזל שבמיגזר החרדי
הרוחות הרעות לא חדרו פנינה בהיקף גדול.
יש קצת חרדים שמנסים לעשות שינויים
אבל המכניקה של המיגזר החרדי פחות
בנויה לכניסת רוחות רעות פנימה.כי
ההיררכיה החרדית בנויה מרבנים ועסקנים
בגיבוי של הרחוב כשראש החץ הוא קנאים
חרדים המגיעים לכל הפגנה בכל תחום.
המסקה המיגזר החילוני הוא מיגזר שבוי
שלפות בידי השמאל והמערכת.המיגזר
הדתי בחלקו נפל ברשת.למעט המיגזר החרדלי.
המיגזר החרדי הרבה יותר בטוח משאר
המיגזרים כי הוא פחות מושפע מהתקשורת
הכללית ומהשמאל והחילוניות.
אז בהרבה דברים יש להם יותר שליטה
עצמית מאשר לחילונים.כשהם יהיו שלושה מליון
הם יהיו עוד יותר חזקים.
משהו שעדיין לא נאמר
אני לא חושבת שכותבת המאמר מבינה מה ההגדרה של פמיניזם רדיקלי…
כנראה שרק את מבינה יערה וכולנו פיספסנו מה
כל מילה בסלע, כבוד.
וואו….איזה אומץ לכתוב את הדברים
הכי מפריע לי שכל הכאוס הזה נוצרת שנאה בין שני המינים נוצרת הפרדה בין שני המינים ומוסד הנישואין יורד וירד
גבר היום כבר לא מרגיש ביטחון בדייט או משהי שיש לו פלירט הוא מאוים עי האישה
רואה כיצד מכשיר ההקלטה מתחיל להיות מיצרך חשוב כמעט לכל מקום באם זה נהג מונית או מנהל בכיר שקורא למזכירתו
אני אישית נפגעתי מתלונות שווא שגרמו לי נתק מבתי בעזרת המימסד המפואר שלנו שנותן יד לאישה ומסרס את הגבר
מקווה שהדברים יסתדרו והאחווה והאמון בין שני המינים יפרח
מאחל לכל האירגונים והשדולות הנשים הקיצוניות להיעלם אמן
אני מצטט מתוך המאמר:
"יתרה מכך, בישראל נרצחים מדי שנה הרבה יותר גברים מאשר נשים, אך לא נראה שזה מעניין אף אחד."
מאין העובדה הזו?
במהלך השנה האחרונה נרצחו למעלה מ 20 נשים. לא ידוע לי על 20 גברים שנרצחו על ידי נשים. מיכל סלע נרצחה בדקירות סכין, מאיה וישניאק בחניקה, שירה איסקוב יצאה בנס מחבטות במארוך ששברו לה את כל הפנים ודקירות. תני שמות של 20 הנשים שרצחו גברים או של 20 הגברים שנרצחו.
כל מסורבות הגט החילוניות חייבות לשים פס על הרבנות ועל הדיינים בבתי הדין- לא לחכות לגט בכלל- ולהמשיך בחייהן עם בני זוג חדשים- וגם ללדת ילדים- ולא להירתע בכלל מהמושג הדתי הפרימיטיבי והדמיוני " ממזר"!
כן ירבו " ממזרים" בישראל!
הכל נכון חוץ ממסורבי גט. לפי היהדות הרבנית אין דבר כזה באמת מסורב גט. גבר יכול לגרש את אשתו כנגד רצונה. חרם דרבנו גרשום אוסר זאת אבל הגבר יכול לשאת אישה נוספת אם ישיג חתימות של 100 רבנים. במצבים שהאישה מסרבת לקבל גט בית הדין מאשר לגבר לשאת אישה נוספת.
שוויון הלכה למעשה יש יותר מ50 שנה , מעל 25 שנה מדברים על זה, אבל זה לא הקול הדומיננטי בתקשורת והחוק.
מה שקורה במקרה כזה שהגברים מתאימים עצמם, חשדנות כלפי נשים , נסיון לקבל שירותים רק מגברים, הימנעות מהעסקת נשים, זוגיות מוגבלת ומתועדת עם נשים – זה חבל כי נשים לא רעות – עם מגע איתן זה רולטה רוסית בחסות החוק – זה התוצאה
כל העסק הזה של אלימות במישפחה נגד ילדים, נשים, וגברים דורש טיפול מיקצועי של המישטרה הפרקליטות ובתי המישפט במישור החוקי כאלימות לשמה. בגופי האכיפה צריך מומחים לנושאים האלה כדי לטפל נכון וזה כולל גם תלונות סרק. לכן צריך להגדיל את הכח המישטרתי שלא מספיק לעוד הרבה משימות ולמקצע אתו. לא צריך עוד גופים ורשויות ומועצות צריך לאכוף חוק.
במקרה הגרוע נממש את חזונם, אבל מכיוון שגברים חפצי חיים , לא נתקרב לנשים, לא נקיים זוגיות עם נשים, לא נקנה מנשים, לא נעסיק נשים . מכיוון שגברים קשוחים אך חפצי חיים, נעמוד במשימה לא לקיים יחסי מין עם נשים ונדאג לבשל ולנקות את הבית שלנו בעצמנו – ילדים נקח פונדקאית כי זה חוקי או שלא. מגע עם נשים היה בעבר הקרוב, לא כדאי. היום מגע עם נשים מסוכן.
כמו שיש מהמרים וחובבי אתגרים מסוכנים – אילו יהיו אילו שיתחתנו וינהלו מגע עם נשים. רובנו נקרא על חלקם, עת יואשמו בהורדה, בהחפצה, בהפלצה או סתם בתלונת שווא. נשמע על חלק מהמהמרים שיתאבדו לאחר שלקחו את הילדים שעשו עם אשה, בלי התובנה שהם של האשה כי ככה זה בחוק, בנורמה ובתורת הגזע בפמיניסטאן.
אני ירדתי מהרכבת, אני לא מהמר
אם עבריין שבכיס שלו מערכת המשפט היה מאיים על אבא שיקח את ילדיו וימצא להם אבא אחר?
אז זה מקביל לשירה איסקוב והמשפט המוטה נגד אבות.
ישראל נתנה הדלקת משואה לאישה אלימה ולפירוק משפחות.
תיאוריית האשמת הקורבן: בעלה ניסה לדקור אותה למוות ככה סתם – ועוד מול הבן הקטן שלהם – ואתה קורא ל ה אלימה? אתה נורמלי??????
צודקים ימח שמם של כל הפמניסטיות זה כתוב בתורה וזה לא שזה זלזול בנשים אבל מה שהפניסטיות האלה עושות זה להוריד את הגברים וככה להעלות את עצמן