חשיבה אסטרטגית מחייבת את חיזוק אביתר

בשנת 1974 נקרא סמל במילואים פרופ' אברהם וכמן ע"ה לשירות מילואים פעיל באגף התכנון של צה"ל. וכמן שהיה פרופסור לארכיטקטורה בטכניון נדהם לגלות שצה"ל פועל ללא תכניות יעד. טווח התכנון היה קצר והמערכת הייתה עיוורת לגבי הטווח הארוך. וכמן ראה בכך סכנה כיוון שכך מתקבלות החלטות אשר פוגעות בצרכים ואינטרסים לאומיים בעתיד הלא רחוק. לא איש כ-וכמן ישלים עם כשל מסוכן ולכן חזר למשרדו והכין שיעורי בית.

בשנת 1976 התקבל לראיון אצל ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ע"ה, והגיש לו תכנית יעד ישראלית שאותה כינה "תכנית השדרה הכפולה". עיקרה של התכנית היה מענה לבעיית היסוד של שרידותה של מדינת ישראל בתוך מזרח-תיכון עתיר אמצעי לחימה ודל ביכולת חיזוי של כיווני הפעלתם. הנתון היסודי בתכנית קבע שישראל מרוכזת בעיקר בשפלת החוף, שהיא רצועה צרה ופגיעה. כדי להבטיח את קיומה גם בעת משבר והתפרצות מתקפה צבאית או אזרחית, יש לפתח מבנה שכולל שתי שדרות שהן רצועות אורך ורצועות רוחב המקשרות ביניהן.

עיקרה של התכנית היה מענה לבעיית היסוד של שרידותה של מדינת ישראל

וכמן הראה שניתוח התפתחות היישוב הערבי בארץ ישראל המערבית מחייבת מניעת יצירת רצף התיישבותי ערבי מההר אל הים, דבר אשר יבתר את מדינת ישראל ויסכן את יכולתה להתמודד עם איומים ריאליים מאוד. חדירת התיישבות ערבית לתוך רקמת החיים היהודית היא הדרך ליצירת רצף זה.

אין צורך להדגיש שפרעות חודש מאי תשפ"א, היו לא פחות מניסיון להרחיק תושבים יהודיים מהערים המעורבות בשפלת החוף. השתלטות הבדואים על מרחבי הנגב גם הם פעולה אסטרטגית שנועדה ליצור רצף ערבי מהר חברון בואכה רצועת עזה וסיני. אלו פעמוני אזעקה ונורות אדומות המעידים על צדקת הניתוח של וכמן בדור הקודם.
הניתוח התכנוני של וכמן פותר קושי זה על-ידי רצף ריבונות ישראלי מהגולן דרך בקעת הירדן וגב ההר המזרחי, מדבר יהודה והערבה. רצף זה יהווה את השדרה המזרחית שתאזן את הסיכון של ביתור השדרה המערבית ותהווה חומת מגן מפני איומים עתידיים מהחזית המזרחית.

אף אחד לא חזה את אירועי "האביב הערבי" ואף אחד לא יכול לשלול אפשרות של התפתחות איומים אסטרטגיים עתידיים בחזית המזרחית. איראן כבר פועלת בצורה זו. האם לא נגמלנו מקונספציות מסוכנות שגרמו לנו אסונות בשנות השבעים? בימי הממשלה הקודמת נעשו צעדים חשובים לחיזוק השדרה המזרחית, אך נעצרו על-ידי פוליטיקאים בוגרי הפיקוד של צה"ל, שכנראה עדיין לא סיגלו לעצמם חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח.

רצועות הרוחב שכלולות בתכנית וכמן מאפשרות איזון בין שתי השדרות ובעת מלחמה, נתיבים חיוניים להעברת כוחות לשדרה המזרחית. הרצועה המרכזית המקשרת בין הבקעה לבין שפלת החוף היא כביש חוצה שומרון (כביש 5).

במלחמת יום הכיפורים, הועברה אוגדה 146 מאזור ירושלים לרמת הגולן דרך כביש גב ההר ללא הפרעה. זו הייתה ההחלטה החשובה ביותר של הרמטכ"ל דאז בלילה הראשון של המלחמה והצעד שאפשר הכרעה מהירה בקרבות רמת הגולן.

בשנת 2021 הדבר לא אפשרי ללא לחימה קשה ואבדן זמן חיוני בדרך אל המשימה. כדי להבטיח חופש פעולה ותנועה בכביש חוצה שומרון בעת חירום ובעת שלום אין דרך אחרת מאשר הקמת יישובים לאורך הציר. גם תכניות המינימום ליהודה ושומרון מבוססות על חיוניות יכולת העברת כוחות לבקעה בעת חירום. הנתיב העיקרי שיאפשר זאת הוא רצועת הרוחב של כביש חוצה שומרון.

הניסיון מראה שבמקום שאין התיישבות יהודית גם צה"ל לא פועל, והמקום הופך לשטח בשליטת אויב. קטע כביש חוצה שומרון שבין היישובים תפוח ומגדלים בואכה הבקעה עדיין חשוף וחסר רצף התיישבותי. העיירות הערביות משני עבריו בקטע חיוני זה הולכות וסוגרות עליו. עיבוי ההתיישבות בקטע זה חיוני ביותר.

כדי להבטיח חופש פעולה ותנועה בכביש חוצה שומרון בעת חירום ובעת שלום אין דרך אחרת מאשר הקמת יישובים לאורך הציר

חשיבותו של אביתר

כאשר מזהים את הצרכים האסטרטגיים, קל לראות כי היישוב החדש אביתר, הממוקם על כביש חוצה שומרון מזרחית ליישוב תפוח, נותן מענה לצורך לאומי וצבאי חיוני. מפקדים באזור מבינים את חיוניותו ושמחים לקדמו, אולם המנהל האזרחי כבר מרמז על אפשרות פינוי והרס אינטרס לאומי חיוני. האם טחו עיניו של שר הביטחון מלראות את צרכי העתיד של צה"ל במזרח-תיכון תזזיתי?

האם צמרת מערכת הביטחון עדיין שרויה בעיוורון אסטרטגי שאותו אבחן הפרופ' וכמן לפני כמעט חמישים שנה? האם שר הביטחון הנוכחי, שהוא בוגר מערכת הביטחון, גם הוא עדיין לא מבין שיום אחד אנו עשויים לסבול קשות מהעדרו של היישוב אביתר? האם צריך לחכות לעוד ועדת אגרנט? האם צריך לגייס עוד כמה סמלים במילואים לאגף התכנון של צה"ל?

הגיע הזמן ששר הביטחון ירים משקפת בציר הזמן וידאג היום לפתרון בעיות אסטרטגיות בעתיד על-ידי ביצור והרחבת היישוב הצעיר והחיוני לכולי עלמא, אביתר.

פרופ' האס חבר בהנהלת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי והיה יו"ר החוג בעבר

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: