המטכ"ל רץ קדימה – הצבא תקוע מאחור

לאחרונה אנו עדין לפרסום נרחב בכלי התקשורת ובאתר צה״ל, ואף הרמטכ״ל כוכבי פרסם זאת בכינוס אלופים שנערך לא מכבר על יחידת רפאים. מדובר בגדוד רב־ממדי בתוכנית הרב־שנתית (תָרָ"ש) "תנופה", גדוד עתיר טכנולוגיות חדשות ובעל תפיסת הפעלה ייחודית. גדוד זה משמש מעין מעבדה ליישום יכולות מבצעיות ואחרות גם ביחידות נוספות. בהחלט מדובר בכיוון מבורך, אבל הוא רחוק מאוד מלהיות חזות הכול. נכון להיום מדובר בטיפה בים, ואין היתכנות עוד שנים רבות להגיע למסה קריטית של צבא היבשה ביכולות הנ״ל.

כניסת צה״ל לתהליך ארוך־טווח לקליטת אמצעי לחימה חדשים מצריכה שינוי תפיסת הפעלה, מיומנות ומקצועיות. לשון אחר, תהליך זה מחייב תרבות ארגונית של משמעת, הפקת לקחים ויישומם, זיכרון ארגוני, בקרה ומעקב, חניכה וליווי, וידוא ביצוע פקודות, המשכיות ורציפות, הטמעת יכולות מקצועיות גבוהות בהפעלה ובאחזקה של הציוד, תכלול (אינטגרציה) בין כל מרכיבי המערכת, ביצוע נהלים ופקודות בשִגרה, יושרה ואמינות, קבלת אחריות.

על יסודות מתפוררים של התרבות הארגונית, הניהולית והמנהיגותית אי־אפשר לבנות בניין חדש

לצערי, כל אלה רחוקים מאוד היום ממה שקורה בפועל בצה״ל. על יסודות מתפוררים של התרבות הארגונית, הניהולית והמנהיגותית אי־אפשר לבנות בניין חדש. לכן המשימה העיקרית של הרמטכ״ל עוד קודם שהוא מרחיב את התפיסה של הגדוד הרב־ממדי ליחידות אחרות בצבא – היא טיפול ושיקום יסודי בתרבות הארגונית, הניהולית והמנהיגותית בצה״ל , שנמצאת היום במצב הידרדרות, ללא מהלך מקדים זה, לא תצלח שום תוכנית חדשה.

לא זו אף זו, קיצור של חצי שנת שירות החובה של הבנים בצה״ל יצַר מצב חמור מאוד של חוסר יכולת להכשיר כראוי לוחמים בשירות הסדיר ולהופכם ללוחמים בעלי ניסיון מבצעי ויכולות מקצועיות. קיצור זה גרר בוודאי אי־יכולת הלוחמים להתמודד עם האתגרים המורכבים שמציבה בפניהם תָרַ״ש "תנופה" היות שההכשרות קוצרו.

למעלה מזה, קיים מחסור חמור מאוד לא רק בלוחמים אלא גם בתומכי לחימה (אפסנאים, טבחים, נהגים ועוד) בשל קיצור שירות הבנים. כאשר מגיעים הלוחמים לגדודים המבצעיים לאחר ההכשרה והאימון המתקדם שהם עברו בבסיסי ההדרכה קרוב לשנה, ולעיתים אף יותר, ובונים באמצעותם את הכיתות, את המחלקות ואת הפלוגות – הן מתפרקות לאחר כמה חודשים מחוסר לוחמים. הם משתחררים מצה"ל לשירות המילואים כלוחמים חסרי ניסיון מבצעי, ויכולתם המקצועית רדודה.

לאחרונה ריכז הרמטכ״ל כוכבי כוח אדם סדיר לגדודים הסדירים על חשבון מקומות אחרים כדי למלא את השורות החסרות, אך תהליך זה אין בו כדי להחזיק מעמד לאורך זמן, אלא אם כן יבוטל קיצור השירות של הבנים, דבר שבשלב זה אינו נראה באופק.

במאמרו ״חזון תעתועי העליונות הטכנולוגית של ישראל״ כתב סא״ל (במילואים) יהושע טייכר, ששירת באמ״ן (אגף המודיעין), כלהלן: ״עליונות טכנולוגית יכולה אם כן לייצר מגבלות לעוצמתה הצבאית של המדינה בשל מורכבותה ועלויותיה העצומות ברכישה ובתחזוקה, במיוחד עבור מדינה בעלת משאבים מוגבלים. במלחמת ויאטנם הביסה מדינה קטנה של מגַדלי אורז את המעצמה הגדולה והטכנולוגית ביותר בעידן המודרני. בדומה במלחמת לבנון הראשונה והשנייה, וגם בעימותיו האחרונים בעזה לא השיג צה"ל כל הישגים צבאיים ומדיניים וגם לא הרתעה למרות עליונותו המוחצת על חמאס בכוח טכנולוגיה ואש״.

בתוכניות הרב־שנתיות של צה״ל כמעט שלא הובא בחשבון העורף

בינתיים מדינת ישראל סובלת מאיום קיומי בדמות מאות אלפי טילים ורקטות שביניהם רבים מאוד מדויקים ובעלי ראשי נפץ של מאות ק״ג וטווח של מאות ק״מ המקיפים את ישראל מכל עבריה ומאיימים לפגוע אנושות בעורף הישראלי במלחמה הבאה. זו תהיה הזירה המרכזית במלחמה הבאה, ודווקא לזירה זו לא התייחסה ואינה מתייחסת ברצינות המנהיגות הביטחונית והמדינית עד עצם היום הזה.

בתוכניות הרב־שנתיות של צה״ל: תר״ש "גדעון" ותר״ש "תנופה" כמעט שלא הובא בחשבון העורף. בשתי ביקורות חמורות מאוד של מבקר המדינה בשנים 2019 ו־2020 נמצא שהעורף ופיקוד העורף אינם מוכנים למלחמה. מפקד פיקוד העורף הקודם, אלוף תמיר ידעי, כתב מאמר חמור מאוד ב"מערכות", על אי־מוכנות העורף למלחמה בעטייה של התעלמות מנהיגי המדינה והצבא מהזירה המרכזית במלחמה הבאה שהיא העורף. הוא הוסיף ואמר שמה שיעשה צה"ל לאויב מחוץ לגבולות ישראל, יהיה כאין וכאפס לעומת מה שיעשה האויב בעורף שלנו.

גם באשר לכוחות היבשה אנו עדים לחוסר כשירות יחידות המילואים, נוסף על הקיצוץ הרב בסדר הכוחות הרבה מתחת לקו האדום. המקצצים לא הביאו בחשבון את היקף האיום על מדינת ישראל. יש לזכור שיחידות המילואים הן בעטיה רוב צבא היבשה, ובהן לא שם הצבא את הדגש המתאים באימונים ובהטמעת אמצעים חדשים; בלעדיהן – אי־אפשר לנצח במלחמה.

יחידות המילואים סובלות מאי־כשירות חמורה ובסד״כ מצומצם עד להחריד. מסקר שעשה מַמדָ״ה (מערך מדעי ההתנהגות בצה״ל) לפני חודשים מספר בקרב מפקדי יחידות המילואים עלה ממצא חמור מאוד של חוסר אמון של אנשי המילואים בפיקוד הבכיר של צה״ל. גם היחידות הסדירות ויחידות המילואים סובלות מפערים קשים בכוח אדם בכלל, ובכוח אדם מקצועי, בפרט, מחמת פיטורי נגדים וקצינים מקצועיים כאשר קיצצו 5,000 אנשי קבע בתר״ש "גדעון" ובקיצוצים שנעשו לפני כן; ועל הקיצוצים והפיטורים האלה נוסף קיצור שירות הבנים בחצי שנה.

הקיצוצים גררו מחסור בחיילים ביחידות האחזקה והלוגיסטיקה וביחידות הקרביות

יתר על כן, בשנים האחרונות יש בריחה של הקצינים הטובים בדרגת סרן החוצה כי אינם רוצים לשרת בצבא בינוני שאינו מאתגר אותם, לדבריהם. פערי כוח האדם בצבא הקבע ובשירות הסדיר מהקיצוצים הלא־מבוקרים הביאו לידי פערים עמוקים בין המשימות שצריך לבצע לבין כוח האדם הנותר לאחר הקיצוצים. הדבר מקשה ביותר להטמיע אמצעי לחימה חדשים ולהכשיר את הלוחמים בהיקפים גדולים יותר ממספר גדודים סדירים.

חמור מכך, קיים קושי בלתי־ניתן לגישור באחזקה ובטיפול באמצעי הלחימה החדשים העולים מיליארדים, והמאוחסנים במחסני החירום וביחידות הסדירות. קושי זה נובע ממחסור חמור בכוח אדם מקצועי ובכוח אדם בכלל מחמת הקיצוצים הקשים והבלתי הגיוניים שנעשו בשנים הקודמות בכוח אדם מקצועי בצבא הקבע.

הקיצוצים גררו מחסור בחיילים ביחידות האחזקה והלוגיסטיקה וביחידות הקרביות. בשל קיצור שירות הבנים המצב הולך ומחמיר משנה לשנה. הנגדים הוותיקים והמקצועיים המעטים שנשארו בתפקידם לאחר הפיטורים הרבים – מהם משתחררים עקב גילם. אין דור המשך של נגדים צעירים, ובמילה אחת – היכולת המקצועית הולכת ונעלמת. כך אי־אפשר להחזיק צבא טכנולוגי.

יש אפוא סכנה גדולה שלא תתאפשר הרחבת היכולות של הגדודים הרב־ממדיים הספורים במידה הנדרשת כי לא תהיה יכולת הטמעה, אחזקה וטיפול באמצעי הלחימה החדשים בגלל מחסור חריף בכוח אדם מקצועי ובכוח אדם בכלל. דוגמה לכך אפשר לראות מקליטת מערכת הצַיָ"ד (צבא יבשה דיגיטלי) בצה״ל. מדובר במערכת סִפרתית (דיגיטלית) שהושקעו בקליטתה בצה״ל קרוב ל־20 מיליארד שקל. המערכת מיועדת לשליטה ולבקרה (שוֹ״בּ) בצה״ל, לפגיעה במטרות ולניהול המלחמה; בלעדיה צה״ל מאבד שליטה, ואינו יכול לנהל את המלחמה.

בפועל, רוב יחידות המילואים לא הטמיעו את המערכת באימונים ואינם מכירים את השימוש בה. במחסני החירום המערכת אינה מוחזקת כראוי בשל פיטורי כוח אדם מקצועי, ומכאן אפשר לומר שהמערכת ברוב צבא היבשה (המילואים) אינה בכשירות, דבר שיפגע קשות בעת ניהול המלחמה. גם הכנסת מערכת הצי"ד המשודרגת לכמה יחידות בשירות הסדיר אין בה כדי לפתור את אתגרי צה"ל במלחמה.

לבטל את קיצור השירות לגברים, שגורם לנזק אדיר לצבא הסדיר

גורלם של האמצעים החדשים שהוכנסו למספר גדודים בעלי יכולות לחימה רב ממדית , ושיש כוונה להרחיב את קליטתם ביחידות רבות נוספות במסגרת התכנית הרב שנתית ״תנופה״ של כוכבי – יעלה על אותו שרטון, כפי שקרה למערכת הצי"ד שעלתה על שרטון עקב מחסור חריף בכוח אדם סדיר וקבע, ומפני שחיקה קשה ביכולת המקצועית. אם לא יבוא הנושא הזה על פתרונו בדיונים מול הממשלה, כמו ביטול קיצור שירות הבנים ומציאת פתרון לחוסר משווע של אנשי קבע מקצועיים, וטיפול נחרץ בתרבות הארגונית הקלוקלת שפשׂתה בצה"ל, הרי כל סכום כסף שיוזרם לצה״ל לא ישנה את פני הדברים.

ללא ניעור יסודי של התנהלות צה״ל, הדרג הביטחוני והדרג המדיני, אין שום סיכוי שנוכל לעמוד באתגרים הביטחוניים הקשים מאוד העומדים לפתחנו. מה ניתן לעשות: ההנהגה המדינית והביטחונית חייבת להפסיק להציג לעם ישראל תמונת ניצחון שאין כל קשר בינה לבין המציאות העגומה שמולה אנו עומדים. על מנהיגינו להתעשת ולהתכנס מיד לדיוני חירום ולקבל החלטות להכנת הצבא למלחמה רב־זירתית ולגבש תפיסת ביטחון עדכנית.

יש להקים חיל לטילי קרקע־קרקע ולפתח במהירות לייזר עוצמתי במיזם לאומי. יש לשנות את המבנה הארגוני של צה״ל ע״י בניית זרוע יבשה בעלת אחריות וסמכות. יש לבטל את קיצור השירות לגברים, שגורם לנזק אדיר לצבא הסדיר. יש לאמן את יחידות המילואים ולהטמיע בחייליהן אמצעי לחימה חדשים שעלו למשלם המיסים מיליארדים. צריך לאזן בין זרועות הצבא: יבשה, אוויר וים. יש להקים את ההַגמָ״ר (הגנה מרחבית) מחדש כדי שיוכלו התושבים בגבולות להגן על עצמם. יש לשלב בין צבא העם לצבא מקצועי.

מסיבה זו ועוד, יש הכרֵחַ להכין את העורף למלחמה, במבנה ארגוני שיש בו סמכות ואחריות והכנת הרשויות למלחמה.
אלוף (במיל׳) יצחק בריק שימש בתור נציב קבילות החיילים, מפקד גיס, מפקד המכללות הצבאיות ומפקד אוגדה סדירה 36.

אלוף (במיל׳) יצחק בריק שימש בתור נציב קבילות החיילים, מפקד גיס, מפקד המכללות הצבאיות ומפקד אוגדה סדירה 36.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: