אמיר לוי, עורך מידה לשעבר והיום דוברה של ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הותקף פיסית באירוע שבתרבות, ומספר על האווירה והאלימות שבאוויר.
בין שאר ההגבלות של שנת הקורונה שצמצמה כמעט לחלוטין אירועים ציבוריים, גם מוסד "שבתרבות" יצא לפגרה ארוכה ממנה שב רק לפני מספר שבועות. למי שטרם זכה להשתתף בחוויה, נזכיר שזה הולך בערך כך: עיתונאי ותיק ומוערך כמנחה, המשוחח בתורות עם פוליטיקאי אחד משמאל ופוליטיקאי אחד מימין, לפעמים בליווי של מופע או מרצה נוסף בנושאים אחרים. האירועים נערכים ביוזמת ומימון העיריה, והקהל מורכב לרוב מאורחים מבוגרים יחסית שמנצלים שעה פנויה בשבת כדי לספוג קצת פוליטיקה ותרבות קרוב לבית.
נכחתי בכמה אירועים כאלה בעבר הרחוק והקרוב ובמסגרות שונות והדפוס תמיד זהה: חבר הכנסת מהשמאל זוכה לראיון מלטף ונינוח, ומדבר באריכות ובנחת על שלל נושאים ללא שום הפרעה מצד המנחה או האורחים. גם השאלות שמופנות אליו מן הקהל בחלק שמוקדש לכך לרוב רגועות ונחמדות. אלא שהאווירה משתנה כמעט מיד כאשר מגיע תור הריאיון הבא.
ישנו קו דק מאוד בין השתלחות מילולית חסרת רסן לבין אלימות פיזית של ממש
עוד בטרם עלה חבר הכנסת מהימין לבמה ניתן לשמוע את הלחישות הזועמות עוברות בין השורות באולם; כאשר הוא מתיישב ואוחז במיקרופון, לא חולפים שלושה משפטים לפני שקריאות הביניים מתחילות להיות מוטחות בו, והן רק הולכות וגוברות בטון ובזעם. הייתי מוצא את עצמי פעמים רבות יושב ומביט בהשתאות באנשים שעל פי גילם היו יכולים להיות סבא או סבתא שלי, לבושים במיטב המחלצות ויורקים בקצף גידופים איומים בעיניים בוהקות מטירוף. אחרים יושבים בשקט מנומס לכאורה אבל מתחת לשפם ממלמלים דברים גרועים לא-פחות. בכל מקרה, מה שאמורה הייתה להיות שיחה ציבורית הופכת במהרה למהומה אדירה, שפעמים רבות גם התערבות המנחה או המארגנים במקום לא מסייעת להרגיע. באחד המקרים לא מזמן, במסגרת תפקידי עם חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן, אף נאלצנו לברוח בדלת האחורית בתום האירוע מתוך חשש להתלקחות.
עד כאן מדובר במחזה שנראה שכבר התרגלנו אליו. בין אם באולפני הטלוויזיה או הרדיו, בוועדות הכנסת או בזירות ציבוריות אחרות, השמאל רגיל להתנהל בדרך של סתימת פיות וחוסר סובלנות. נכון גם שבמדינה דמוקרטית מותר לבקר ואף בחריפות את נבחרי הציבור ולכל אזרח הזכות היסודית להשמיע את דעתו גם באופן לא נחמד. אלא שישנו קו דק מאוד בין השתלחות מילולית חסרת רסן לבין אלימות פיזית של ממש, כפי שחוויתי על בשרי בשבת האחרונה.
הוא התפרץ בצעקות וניסה להכות אותי בעוצמה בפלג הגוף העליון
בשבת האחרונה (אתמול) לוויתי את ח"כ דיסטל אטבריאן לאירוע "שבתרבות" בפתח-תקווה שהתפתח כצפוי באותה צורה בדיוק. צעקות והפרעות של הקהל, קריאות ועלבונות מצד חלק מיושביו לעבר הבמה ואווירה כללית של שנאה מבעבעת. כמעט כרגיל ולמרות מאמצי המנחה, חברת הכנסת לא זכתה להשלים משפט ובוודאי שלא לענות לשאלות שהוטחו בה בזעם מן היציע. עם תום ה"ריאיון" בעודנו עושים דרכנו אל דלת היציאה, אחד האדונים המכובדים מן הקהל נצמד לגלית בצורה מאיימת והמשיך להטיח בה דברים קשים. כאשר ניסיתי לחצוץ ביניהם על מנת להרגיע את האדון ולאפשר לגלית לעזוב בשלום את המקום, הוא התפרץ בצעקות וניסה להכות אותי בעוצמה בפלג הגוף העליון. לולא גילה הצוות במקום קור רוח ראוי לציון, יתכן והאירוע היה נגמר בצורה קשה הרבה יותר.
אלו אם כן פניו של מחנה הריפוי והאיחוי. חברי המחנה הנאור והליברלי, אותם אנשים שמתגאים בהיותם פלורליסטים ואוהבי אדם, פשוט לא מסוגלים באופן פיזי לשבת ולהקשיב לדעה שונה במשך יותר מדקה. לאיש השמאל הם יאפשרו לנאום ארוכות ואף ימחאו לו כפיים. הם הרי אנשי תרבות. אבל לאיש הימין הם לא יתנו להוציא מילה ויהפכו ברגע לחיות טרף אלימות. הפעם זה נגמר בנזק קל יחסית, בפעם הבאה זה יכול להיגמר בדם.
אמיר לוי הוא עורך מידה לשעבר והדובר של ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן בהווה.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
לא מבין למה אתם ממשיכים ללכת לאולפני הטלויזה, ולמקמות האלו.
תייבשו אותם, ותראו שינוי.
הרי ממילא לא תצליחו לשנות את דעתם של הקשישים בשבתרבות.
גם לא באולפני הטלויזיה.
שחררו
הפוסל במומו פוסל. גלית עצמה עמדה וצרחה על בנט ולא נתנה לו להשלים משפט. קוזאקים נגזלים. איכס
התכוונת לכוזרים שזהו מוצאם של "הנאורים" הסוציאליסטים.
לפוגרסיבים בישראל אין דם יהודי כנעני טהור מוצאם בכוזרים המתגיירים מאזור הקווקז.
בזה האסופה הערבית צודקת! אבל הם חלק קטן מהעם, רוב העם ממוצע כנעני עברי אמיתי והוא במקרה או שלא גם שמרני.
הסוציאליסטים הקיצוניים הם קבוצה ללא דת ולאום שכל חלומם הוא מדינת כל אזרחיה..
כלומר, אם לא מאפשרים לך להמשיך לשקר לבוחריך, זה בדיוק כמו שאתה תוקף אחרים באגרופים?
אכן צפוי לחלוטין.
פאשיסטים אף פעם לא רק מחוקקים חוקים החלים בדיעבד על יריביהם הפוליטיים. פאשיסטים תמיד שולחים את פלוגות הסער, להרוס באלימות כל דיון ציבורי, בהשתתפות יריביהם הפוליטיים.
אז גם הפאשיסטים הישראלים – בנט וימינה, שקד ושיקרנה, גנץ ושמאלה, לפיד והחמאס – שולחים את ה-SA שלהם, להרוס באלימות כל דיון. בגלל זה, בנט, גנץ, שקד, לפיד ושאר הפאשיסטים, יהיו היסטוריה מהכנסת הבאה. אנו מדינה דמוקרטית וגם אם הפאשיסטים נבחרו לקדנציה או שניים, בוחרי ישראל רואים את מעשיהם של הפאשיסטים – בדיוק המתואר בכתבה – ולא יבחרו בהם. כדוגמא נוספת, ראיתי גם ברשת האינטרנט, את הנאורים מפלוגות ה-SA של בני גנץ, מייחלים למוות האומרים שבנט הפר הבטחות לבוחריו.
תודה לאתר מידה, על פרסום האמת.
זו חייבת להיות הקדנציה האחרונה של בנט, שקד, גנץ, לפיד וליברמן – אין מקום לפאשיסטים ברשות נבחרת במדינה דמוקרטית.
אני מנסה לחשוב על דוגמא טובה לארוע שהזכרת… כן!
הנאום של בנט כראש ממשלה שבו אנשי הימין מתלהמים ולא נותנים לו לדבר.
אוי, הקוזאק הנגזל,
מאז גטו ורשה, הסזון והאלטלנה-הימין תמיד עבר השתקה ורצח אופי. ובכל זאת גדולי המשתיקים: מרדכי אנילביץ׳, דוד בן גוריון, יצחק רבין ועוד כמה משפטנים בכירים בימינו(שמפאת כבודם לא אזכיר את שמם) זוכים להערכה שראשי הימין שנלחמו לאחדות(בגין, שמיר) יכולים רק לחלום עליה. הימין רואה איך נוער הגבעות האיכותי שמראה מוכנות נדירה להילחם על ערכיו(גם אם הם מעט מעוותים) ומה שהוא מאמין שהיא טובת המדינה סובל מדמוניזציה בעוד ערביפ ובדואים שבגלוי מנצלים את המדינה ולא רק שלא מחזירים חלקיק ממה שהם מקבלים(מה שהיה נכון גם לחרדים) אלא גם מחזירים בהסתה, פשע ואלימות-והם נהנים מהכלה והגנה מפני ביקורת.
פלא שבסוף הימין יצא מתוסכל? פלא שהימין מרשה לעצמו מה שהשמאל והמרכז מרשה לאחרים.
בתנאים הנוכחיים לאף אחד אין זכות לבקר את מצביעי הליכוד ומי שמימינם.
מתלהמים כן אבל מכים?
למי שרוצה לדבר בנחת יש במות אחרות מאשר בכנסת, שם ההצגה חייבת להימשך
המפא"יניקים הזקנים הם הכי גרועים
השמאלנים אלימים. זו המציאות. בהופעות הללו רוב הקהל שמאלני. כל הכבוד שאתם מופיעים במקומות כאלה.
אלו אותם אנשים בזויים גרבוזים עם מנשקי הקמעות..או דודו טופז עם הצחצחים. כלומר אלו הצאצאים של ברברי השמאל הבולשבקי הבזויי. האמת לא צריך ללכת לשבת תרבות היא מיועדת אך ורק לשמאל הבזויי. לכן הם הרי לא יקבלו דעה אחרת. אם כך למה ללכת?
אפשר לעשות כנסים רק עבור אנשי ימין ולפרסם ברשתות החברתיות המחנה הלאומי לא צריך אותם. הם התגרנים האלמים והגזענים
כי תמיד ישנו האחד למיליון שכן מצליח לשמור על ראש פתוח ושומע קצת וזה מחלחל.
אם לא נמשיך לדבר לעוד אחד כזה ולעוד אחד כזה, גם אם צריך להתמודד בדרך מול לחצי ענק-איזו תקווה תהיה לנו?
זו המציאות שיצר עבורנו בתחילה, ערוץ 2. ואח"כ, החרה החזיק אחריו, ערוץ 10. הערוץ הראשון או התאגיד בגילגול הנוכחי, תמיד שידר "אווירה ליברלית- פרוגרסיבית". אין לי מושג למה לערוצים האלה יש קהל כל כך גדול (למהדורות החדשות הרעילות שלהם, הכוונה). גם אנשים שהם אנשי ימין, מסורתיים ומזרחיים, מעדיפים את ערוצי הרעל. יש למישהו הסבר קליני? כי אם נצליח לנתק את מי שלא באמת מזדהה עם המסרים של הערוצים האלה, כנראה לא תהיה להם תקומה… אלה הם ערוצי הסתה נטו!!!!
צודק!
צריך להעמיד ערוץ נגד עם חברת חדשות ראויה.
ערוץ 20 מרגיש מיושן מאוד ולא משדר בשבת.
הבולשביקים חיים וקיימים! הם הבינו את המשחק ומפעילים תעמולה שלא נופלת מגבלס.
אותן סיבות כמו עישון:
פרסום תחילה והתמכרות פאתולוגית לאחר כמה "ניסיונות" ראשונים. עם כל הצער, כמו שהסרטן מקטין משנה לשנה את מספר המעשנים, ככה גם רצח הישראלים עבור פרסים מאוסלו, מקטין את צרכני הסמים של שוקן.
כמו כל סם מזיק, גמילה מרצח ישראלים עבור פרופוגנדה משוקן, תלויה במשמעת עצמית.
למה אני לא מופתע? ואחר כך המחנה המחליא הזה ייצא במסע פרסומת בנושא ״עוצרים את הרצח הבא״…
מתנגד הימין פשיסטים!
אני הולך שנים לאירועי שבתרבות ומעולם לא ראיתי תופעות כמו זו שתוארה כאן