פייסבוק מנהלת מדיניות חסימות וצנזורה כוחנית ולא מספקת כל הסבר מניח את הדעת או לוגיקה רציפה. הגיעה העת לעשות למשטר האימה של פייסבוק סוף.
מדיניות החסימות הכוחנית של פייסבוק מוכרת לכולם. גל החסימות ששטף את הרשת בתחילת השנה, לאחר הפסדו של טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב, זכה החודש לעדנה עם הודעת פייסבוק כי חשבונו של הנשיא לשעבר יהיה חסום לפחות עד ינואר 2023. להודעה זו הצטרפו מקרים נוספים בארץ, בהם חסמה פייסבוק כנגד אנשי ימין.
לא מזמן חשבון הפייסבוק של יאיר נתניהו הוגבל ל-24 שעות, והגבלות אחרות הוטלו על חשבונותיהם של אנשי התקשורת יותם זמרי וידידיה מאיר. חלק מההגבלות נעשו בשל שיתוף כתובות מגורים של חברי כנסת – שיתוף מידע פרטי העומד בניגוד לתקנון של פייסבוק. הביקורת העיקרית הייתה על החד־צדדיות באכיפת האיסורים שנעשית לכאורה רק על 'פוסטים ימניים'. בעקבות הביקורת, פנתה החברה ללשכה המשפטית של הכנסת בהצעה להתיר פרסום של כתובותיהם של חברי הכנסת בכפוף לאישורם.
עד כה טרם הובררו הסיבות לחסימה שביצעה פייסבוק
כשבועיים קודם לכן, נחסמו לצמיתות חשבונות ה-WhatsApp של כ-30 פעילי עוצמה יהודית, ביניהם גם אשתו של ח"כ בן גביר וכן של יו"ר ארגון להב"ה גופשטיין. ח"כ בן גביר הגיש בתגובה לחסימות תלונה במשטרת ישראל כנגד מנכ"לית פייסבוק ישראל. ובהמשך הוגשה לבית המשפט תביעה כנגד החסימות, בעקבותיה הוציא בית המשפט צו המורה על אי מחיקת החומרים (התכתבויות, מדיה וכן הלאה).
עד כה טרם הובררו הסיבות לחסימה שביצעה פייסבוק. ח"כ בן גביר טען בתלונה שהוגשה כי מדובר ב"האזנות סתר להודעות פרטיות", אולם אין בסיס לטענות ש-WhatsApp קראה את ההודעות שכן הללו מוצפנות באופן שלא מאפשר את קריאתן על ידי החברה. לכן יש להניח שהחסימות נעשו ככל הנראה לאור פוסטים שפורסמו בפייסבוק, או לחילופין לבקשת גורם ממשלתי כלשהו. פייסבוק, ש-WhatsApp נמצאת בבעלותה, נמנעה מלהתייחס באופן פרטני לחסימות הללו אולם מסרה לחדשות 12 כי הם "משעים חשבונות שלא מצייתים למדיניות שלנו על מנת למנוע פגיעה בהתאם למדיניות שלנו או לחוק המקומי".
מדיניות החסימות של פייסבוק איננה חדשה, ולמעשה היא גם לא מכוונת באופן בלעדי כנגד אנשי ימין. פייסבוק חסמה בעבר חשבונות ופוסטים הקשורים להכחשת קורונה, הסירה עמודים ממניעים עסקיים או איימה בחסימת מתחרים. במקרה חמור במיוחד, היא נקטה בצעד חסר תקדים של מחיקת חשבונות אינסטגרם ופייסבוק של עובדי חברת NSO. המחיקות נעשו בצל מאבקים משפטיים בין שתי החברות בעניין אמצעים לפריצה לחשבונות WhatsApp אותם פיתחה NSO (באישור משרד הביטחון). פייסבוק נקטה בצעד בעייתי מאוד – הן משום שהוא נעשה במקביל להליך משפטי, כלומר פייסבוק בחרה שלא להמתין לפסיקת בית המשפט אלא לפעול ב"מסלול" מהיר ואפקטיבי יותר, והן משום שהחשבונות שנמחקו לא היו חשבונות עסקיים של החברה, אלא חשבונות פרטיים של העובדים ואף של בני משפחותיהם. פייסבוק השתמשה למעשה בכוחה כדי לנקום בעובדי החברה במהירות, טרם פסיקת בית המשפט. אמצעים אלו הובררו לאחר מכן בבית המשפט העליון כלא חוקיים.
הצעת חוק הרשתות החברתיות
בימין בארץ ובארה"ב עולים מדי פעם קריאות לתגובה ממשלתית או רגולטורית להתנהלות זאת, ועל אף שיש מידה מסוימת של אמת בטענה שהמעמד של פייסבוק שונה ממעמד של חברה רגילה, יש לזכור שבסופו של דבר מדובר בחברה בבעלות ציבורית, וכל החלטה ממשלתית עליה היא פגיעה בזכות הקניין של בעליה.
באופן כללי, רצוי תמיד להיזהר מלהשית רגולציה ממשלתית כזו או אחרת – שכן לרוב יש לה תופעות לוואי בעייתיות. הדוגמה הקלאסית לרגולציה ממשלתית כושלת היא חוק הספרים. החוק נעטף במילים יפות, ומקדמיו – לפחות מן השפה וְלַחוּץ – ראו בו הזדמנות לעודד ספרות ביכורים ולסייע לסופרים הצעירים. אלא שברקע עמדו כמובן בעלי אינטרסים שמצאו בחוק הזדמנות לחזק את מעמדם של הסופרים הבכירים ושל ההוצאות החזקות. הניסיון הכושל של המחוקק הוביל כמובן לפגיעה נרחבת בשוק הספרות בארץ, כאשר הנפגעים העיקריים היו הסופרים הצעירים.
רשת שתפעיל צנזורה תיאלץ לפעול לפי כללים מוגדרים ותהיה חשופה לתביעות בנוגע לפעילותה ולהחלטותיה
בשבוע שעבר הגישו שורה של חברי כנסת מהימין את "הצעת חוק הרשתות החברתיות", כהמשך להצעת חוק שיזם ח"כ עמית הלוי בשנה שעברה. הצעת החוק מבקשת "להסדיר את פעילות הרשתות החברתיות באינטרנט, תוך הגנה על זכויות האזרח ועל עקרונות היסוד של המשפט הפלילי הישראלי מפני פגיעה המתרחשת ברשתות החברתיות." עיקר ההצעה הוא ההבחנה בין ""רשת חברתית מוגבלת" – רשת חברתית המסירה תכנים במקרים מסוימים ועל פי שיקול דעתה" לבין ""רשת חברתית פטורה" – רשת חברתית שאיננה מסירה את התכנים המתפרסמים בה כלל". לפי הבחנה זו, רשת שתפעיל צנזורה תיאלץ לפעול לפי כללים מוגדרים ותהיה חשופה לתביעות בנוגע לפעילותה ולהחלטותיה.
באופן קטגורי, אין להניח שהחוק המדובר יהיה שונה מכישלונן של רגולציות אחרות. עיון קל בנוסח הצעת החוק מעלה כמה שאלות בנוגע לפרקטיקה אותה הוא מבקש להחיל. היוזמים מבקשים כי "מפעיל הרשת החברתית ישיב לפניות כאמור בנוגע להסרת תכנים וחסימת משתמשים בשפה העברית ולא יאוחר מ-48 שעות ממועד הפנייה". וכן ש"רשת חברתית מוגבלת תסיר פרסום אסור ככל האפשר לאחר שנודע לה על הפרסום ולא יאוחר מתום 24 שעות מהמועד שבו שקיבלה על כך הודעה".
הדרישות הללו אולי נשמעות סבירות בהחלט לאדם הממוצע, אלא שיש סיבות טובות לפקפק בריאיליזם שעומד מאחוריהן. הנתח הקטן שתופס השוק הישראלי עבור חברות הטכנולוגיה הענקיות מעמיד בסימן שאלה את כדאיות ה"התאמה" הזאת עבור החברות. הקמת שירות לקוחות, ועוד כזה שנותן מענה מהיר בתוך 48 שעות, כרוכה בעלות עצומה. חברות רבות כמו אמזון נהגו במשך שנים לתת שירות לישראלים באנגלית בלבד, מסיבה כלכלית גרידא. חקיקה שתחייב את פייסבוק וטוויטר לתת שירות בעברית, בטח עם זמני מענה לא סבירים (שאפילו הרשויות הישראליות לא עומדות בהן) – תוביל אותם לשקול ברצינות את מידת הנוכחות שלהן בשוק הישראלי. נוסף על כך, יש כאן אפקט מצנן על החברות שטרם נכנסו לשוק הישראלי ורואות את הקשיים שמעמיס הרגולטור על החברות.
לצד בעיות פרקטיות אלו, הצעת החוק לוקה בבעיות מהותיות. על פי לשון ההצעה, "מוצע לקבוע בבירור כי רשת חברתית כמוה ככל שירות ציבורי". אלא שפייסבוק אינה "שירות ציבורי" או חברה באחזקה ממשלתית. היא חברה ציבורית באחזקת בעלי מניות, ואינה רכושו של ממשל זה או אחר. חקיקה דומה שמקודמת בארה"ב על ידי הסנאטור הרפובליקני וויקר מעלה בעיות דומות. במגזין Reason הצביעו על כך שהחוק החדש, בדומה לחוק בארץ, יקשה על הרשתות לסנן תכנים נאציים או גזעניים. בנוסף, הם הזהירו כי החוק יאפשר לחברות לדחוק את מתחרותיהן באמצעות שימוש בחוק, ויאפשר לממשל לנהל מצוד פוליטי אחר אתרים. בבלוג האמריקני teckdirt, טענו שהחוק החדש שמציע ליצור הבחנה בין רשת חברתית שמבצעת צנזורה לרשת לאחת שלא, תחלק את האינטרנט לשניים: אתרים בעלי תוכן ירוד, פורנוגרפי ואלים; ואתרים "נקיים" בהם אין יכולת מעשית להתבטא בצורה חופשית.
יש חלופות
אינני מבקש לטעון כי יש להתעלם מהמצב הקיים, או לטעון כי המצב החוקתי הנוכחי הפוטר את הרשתות החברתיות מאחריות על תכניהן הינו אידיאלי. בעולם אוטופי, מוטב היה שהרשתות היו נמנעות מצנזורה או מוצאות דרכים אחרות לווסת קולות קיצוניים. אולם טרם ריצה נמהרת לעבר רגולציה ממשלתית שאחריתה מי ישורנו, ראוי לבחון חלופות אחרות – מעודנות יותר ומסוכנות פחות – בכדי להתמודד עם הבעיות הקיימות. במאמר קודם דנתי בחלופות אחדות, וגם התייחסתי לסיכונים הכרוכים ברגולציה ממשלתית.
בחינה של אירוע נוסף בו פייסבוק ו-WhatsApp היו מעורבות בתחילת השנה תעלה פתרון חלופי לרגולציה, גם אם חלקי. במקביל לאירועי החסימות בארה"ב, הודיעה WhatsApp על עדכון שתוכנן לצאת חודש לאחר מכן, הכולל מדיניות פרטיות חדשה המאפשרת לה לקרוא ולשתף עם גורמים עסקיים התכתבויות ופרטים אישיים של המשתמשים. להודעה צורף איום שמי שלא יאשר את התנאים לא יוכל להשתמש באפליקציה לאחר העדכון.
טלגרם חצתה בתחילת ינואר את רף ה-500 מיליון משתמשים חודשיים
ההודעה הזאת, והאופן שבו נתפסו השינויים כניסיון לפגוע בפרטיות של המשתמשים, הובילו למחאה וירטואלית שתורגמה במהרה לסחף ציבורי כנגדה ולנטישה המונית. לקלחת הצטרפו אנשים כמו אילון מאסק שקראו לעבור לאפליקציות מתחרות. הסערה התקשורתית הפתיעה את החברה ואילצה אותה להוציא הודעת הבהרה שהשינוי יאפשר קריאת הודעות עסקיות בלבד (התכתבויות עם משתמש בעל חשבון עסקי) ולא התכתבויות פרטיות בין משתמשים. גם מנכ"לית פייסבוק ישראל התייחסה לעניין, וקראה לטענות "תיאוריות קונספירציה".
אולם הסחף הציבורי עשה את שלו, ושתי מתחרות עיקריות, טלגרם וסיגנל, השכילו לתרגם אותו להצלחה. החשיפה לה זכו שתי האפליקציות במהלך ינואר נוצלה היטב. טלגרם חצתה בתחילת ינואר את רף ה-500 מיליון משתמשים חודשיים. במהלך החודש האפליקציה הורדה 63 מיליון הורדות פעמים, 25 מיליון מתוכן בתוך 72 שעות. סיגנל הפכה מאפליקציה אנונימית למתחרה החזקה של WhatsApp בתחום ההודעות המוצפנות, עם קפיצה מכ-10 מיליון למעל 50 מיליון משתמשי אנדרואיד.
סיגנל וטלגרם
סיגנל היא אפליקציית מסרים המתמחה בפרטיות. היא מציעה מגוון תכונות בדגש על פרטיות, כמו ניהול שיחות ושיחות וידאו מוצפנות, שליחת הודעות שנמחקות אוטומטית ושימוש במקלדת במצב נסתר. בנוסף, משתמשי אנדרואיד יכולים להשתמש באפליקציה לשליחת וקבלת SMS, ובכך לרכז את כלל ההתכתבויות שלהם במקום אחד.
באתר הרשמי של קרן סיגנל, מוצהר בתנאי השימוש כי לא יעשה שימוש במידע האישי של המשתמשים או בפרטיהם לטובת מטרות מסחריות. סיגנל גם לא מבצעת מעקב אחרי המשתמשים שלה. האפליקציה הצעירה מפותחת על ידי ארגון ללא כוונות רווח, וקוד המקור שלה ושל שרתי סיגנל זמין לכל דורש. המשמעות היא שישנה קהילה גדולה של מפתחים שמפקחת ומוודאת שאכן הארגון עומד מאחורי הצהרותיו ושלא נעשה שימוש נסתר במידע של המשתמשים. האפליקציה זמינה למכשירי אנדרואיד, IOS, Windows, מאק ולינוקס.
האפליקציה הצעירה מפותחת על ידי ארגון ללא כוונות רווח, וקוד המקור שלה ושל שרתי סיגנל זמין לכל דורש
טלגרם היא החלופה המוכרת והמשוכללת ביותר ל-WhatsApp. לקוראים הישראליים היא וודאי מוכרת מערוצי החדשות שלה, אולם היא למעשה מתפקדת כאפליקציית מסרים לכל דבר ועניין. היתרון הבולט ביותר במגוון התכונות המוצעות: ניתן לפתוח קבוצות בנות עד 200,000 משתמשים, להפעיל ערוצי תוכן ללא הגבלת צרכנים, וכן לנהל בוטים. בנוסף, החברה פיתחה מנגנון המאפשר ייבוא שיחות מ-WhatsApp.
אמנם, היא החלשה מבין השלושה בתחום הפרטיות. ההתכתבויות לא מוצפנות באופן שמונע מהחברה לקרוא אותן (אם כי ניתן להפעיל הצפנה באופן פרטני). תוכניותיה העסקיות של החברה להצגת פרסומות (באופן ידידותי לטענתם) באפליקציה מהווים חסרון נוסף. העובדה שמייסדיה הינם רוסים גולים גרמה אף היא לספקולציות בנוגע לאופי השימוש של החברה במידע, אולם עניינים אלו זכו להתייחסות להתייחסות רשמית מצד מנכ"ל החברה. יש לציין כי טלגרם צברה נקודות זכות במספר אירועים, המוכר שבהם היה פעילותה להגנה על פרטיותם של המוחים בהונג קונג מפני הרשויות. האפליקציה זמינה למכשירי אנדרואיד, IOS, Windows, מאק ולינוקס.
הכוח בידי הציבור
למרות הדעיכה בכמות ההורדות בחודש האחרון, ההצלחה של שתי האפליקציות מול WhatsApp הוכיחה כי ניתן לנצח את פייסבוק בדרכים לא-ממשלתיות. הביקורת הציבורית הובילה את פייסבוק לדחות את שחרור העדכון. בקרב על דעת הקהל פייסבוק הפסידה. גם האיום בהשבתת החשבונות של משתמשים שלא יאשרו את המדיניות החדשה הוסר, והעדכון שוחרר לבסוף ללא מגבלה זו. (אם כי יש לזקוף את ההתקפלות של פייסבוק בעניין אי השבתת החשבונות גם ללחץ מצד רגולטורים בעולם).
מסע הצלב האנטי-ליברלי שערכו בתחילת השנה ענקיות הטכנולוגיה כנגד הימין בארה"ב הוביל כזכור לשורה של חסימות ובראשם של הנשיא לשעבר טראמפ . ענקיות הטכנולוגיה ביקשו למנוע את המהומות בקפיטול, בשל חשש מוצדק בחלקו, אולם הפתרון שהן מצאו בדמות צנזורה כוחנית היה גרוע בהרבה. ארי פליישר, דובר הבית הלבן לשעבר, הסביר זאת היטב: "צנזורה לעולם לא עובדת. צנזורה לא נפטרת מהרעיונות, אלא יוצרת פעילות תת-קרקעית מסוכנת. זה מה שאנחנו רואים. זה לא ייגמר טוב."
טלגרם מציעה שירותים משוכללים בהרבה מ-WhatsApp, וסיגנל מציעה פרטיות ברמה גבוהה בהרבה
הקפיצה במספר המשתמשים של האפליקציות הפכה אותן מאפליקציות נשתיות לאפליקציות פופולריות המותקנות במכשירים רבים. והרי לכם פתרון. במקום להטיל רגולציות מסוכנות על הרשתות הקיימות תוך סיכון השוק כולו ובפגיעה במשתמשים שמעוניינים בשירות, ניתן פשוט לעבור לחלופות. טלגרם מציעה שירותים משוכללים בהרבה מ-WhatsApp, וסיגנל מציעה פרטיות ברמה גבוהה בהרבה. החוששים מכוחה של פייסבוק, יכולים בלחיצת כפתור לעבור למתחרות. לא צריך אפילו להסיר את בשירותים מגוונים יותר ומפוקחים פחות מוזמנים להתקין את שתי האפליקציות.
זוהי קריאה למחוקקים מהימין, ובראשם דיסטל-אטבריאן, קרעי ושיקלי: במקום לחוקק עוד ועוד, תנו לאזרחים את המנדט לבחור בעצמם באילו שירותים להשתמש. פעלו לטובת דה-רגולציה כדי להבטיח שוק חופשי עם מגוון מתחרות. ובעיקר – סמכו על שיקול דעתנו, בסופו של דבר גם אם נבחר בפייסבוק – זו ההחלטה שלנו.
למאמרים נוספים של אורי מיימון – לחצו כאן.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
הכותב מציג את החוק כנותן כוח לממשל מול הרשתות החברתיות. להבנתי, החוק נותן את הכוח לאזרחים בכך שהוא מאפשר להם להתלונן ולדרוש הסבר ואף לתבוע את הרשתות. אבל רק האזרח הנפגע יכול להחליט להפעיל את החוק כנגד הרשת ולממשלה אין כל מקום להתערב.
לכן הרבה מהחסרונות במאמר(כדוגמת ההרתעה של החוק) אינם רלונטים.
אבל וזה אבל גדול, האזרח מחויב לפעול דרך בית המשפט ומכיוון שבית המשפט יכיר מן הסתם במגבלות רבות(בעיקר כלפי הימין) כלגיטימיות (בעיקר כשלרשתות יש כסף להשקיע בלחץ פוליטי ותקשורתי וגם ככה חלק מההגבלות הללו כבר שקועות בתודעת החברה המודרנית) ולכן התביעות הללו לא ישיגו דבר אבל יעלו לאזרחים הנפגעים בכסף.
מדוע לא נפתח אתר מתחרה לואטסאפ? מפתיע שהוא מחזיק מעמד כל כך הרבה שנים. אתר בעל סגנון דומה.
המאמר עצמו מציין שישנם כבר 2 מתחרים.
החקיקה צריכה לקבוע שאין צנזורה! נקודה. אין צנזורה וזהו. זה לא תפקידו של צוקרברג למשטר את הדיון הציבורי בשום מקום בעולם. איש לא בחר בו.
פייסבוק היא למעשה חברת תקשורת. כמו בזק לאחר הפרטה. האם יעלה על הדעת שבזק תוכל לחסום טלפונים בטענה שהם משמשים למטרות "המפרות את כללי הקהילה שלנו"? בשביל זה יש רשויות אכיפת חוק שסמכויותיהן הוסדרו בחוק, וניתן לערער על החלטותיהן בפני בתי משפט בהליך מסודר. סותם פיות עולמי שאינו חייב הסברים ונימוקים לאיש הוא מצב בלתי נסבל, ואת הפרצה הזו החוק צריך לסתום, ומהר.
בעולם שבו פייסבוק הפכה לכלי תקשורת עיקרי של יחידים, חברות וקבוצות (לא כולל אותי, ב"ה אין לי פייסבוק), צריך להיות ברור שאין לה שום רשות לצנזר שום דבר. יאמר שוב: שום דבר!!! כן, גם לא נאצים, דעא"ש וכו'. אם עולה לפייסבוק פרסום שמפר את החוק – אפשר לדווח לרשויות האכיפה שהוסמכו בחוק ולדרוש מהם לטפל בו. אם מישהו נפגע אישית, יגיש נגד המפרסם תביעת לשון הרע וכיו"ב. אבל אדון צוקרברג עדיין לא נבחר לנציב הפיקוח על השיח העולמי, ולכן הוא אמור להיות מנוע מכל סתימת פיות באשר היא.
אינני משפטן, אבל אני מתקשה לראות את ההבדל בין בעל מכולת שמסרב למכור לי בקבוק סודה, לבין רשת תקשורת כמו ווטסאפ וכיו"ב שחוסמת את חשבוני. זה וזה מונעים ממני שירות או מוצר מנימוקים לא ענייניים, ולכן זה וזה צריכים להיקנס ולהיענש. העובדה שרשת התקשורת אינה גובה ממני תשלום לא רלוונטית. היא לא עושה זאת משיקולי גמילות חסדים אלא משיקולים כלכליים.
אכן, תחרות היא פתרון להרבה בעיות. אבל בשוק הזה יש הרבה חסמי כניסה המונעים תחרות יעילה. ממש לא קל להילחם בפייסבוק ובווטסאפ. בישראל נפתחה רשת חברתית חדשה (מייקי) שעושה כעת את צעדיה הראשונים, ועדיין לא נראה שפייסבוק מתחילה לרעוד. גם טלגרם וסיגנל לא ממש היכו את ווטסאפ. אפשר לנתח את הסיבות לכך, אבל בינתיים זו עובדה. לכן יש צורך בחקיקה שתמנע כל צנזורה באשר היא, ואת הטיפול בפרסומים לא חוקיים להותיר לרשויות אכיפת החוק. (כן אני יודע שהן לא יעילות, אבל זה מה יש).
מצד האמת, גם לבעל המכולת צריכה להיות הזכות לסרב למכור לך. זה העסק שלו וזכותו להחליט מה הוא יעשה איתו ואת מי הוא ישרת. אם הוא מוכן להפסיד לקוחותמסיבה כזו או אחרת(ולא משנה כמה מוצדדת) זו בעייתו. באיזו זכות המדינה מתערבת?
זה בדיוק התפקיד של צוקרברג להחליט מי יכול להביע את דעותיו בפלטפורמה שלו. כל אדם שהשתמש בפייסבוק בחר בו. לא טוב לך תשתמש במתחרים, תחרים את פייסבוק, את האינטרנט, מה שאתה רואה לנכון. להגיד שיש לך זכות להשתמש בפייסבוק כראות עיניך והמחוקק צריך לאכוף את הזכות הזו זה מנוגד לזכותו של אדם לרכושו.
אין גבול לחוצפה שלו ולאטימות שלו וליומרה שלו שהוא יכניס את כולנו לגולאג שלו ויחנך אותנו מחדש! הקומוניסט הסמאלן השטני הזה.
מה שצריך לקרות זה קבוצה של אנשים מוכשרים בישראל שתפתח אתר תואם פייסבוק.
לא ייתכן שזה לא אפשרי.
תחרות עכשיו ומיד!
פייסבוק היא מונופול בתחומה. מונופולים לא טובים לא לצרכן ולא לתחרות. רגולציה אינה טובה בשוק חופשי, לא במקרה של מונופול.
ואם פייסבוק תחליט להפסיק את פעלותה בישראל, תהיה זו הפסקה מבורכת – כמו הפסקת פעילותו בישראל של כל מוכר סמים אחר.
אם אתה חושב שזו הפסקה מבורכת אל תשתמש בפייסבוק. התירוץ שלך על מונופול לא תקף לא ברמה המוסרית ולא ברמה הכלכלית. אנשי ימין תמיד יעתיקו את הרעיונות הגרועים של בשמאל.
העיתונאי עטור הפרסים, ביניהם פרס פוליצר, צייץ ביום ראשון בטוויטר:
"תוכננה הרבה יותר אלימות בפייסבוק מאשר בפארלר, כולל בקפיטול ומחאות אלימות רבות אחרות".
הוא ציין עוד כי האלגוריתמים של YouTube שבשליטת גוגל קידמו במשך תקופה ארוכה את הימין הקיצוני בברזיל, בה הוא שוהה מאז שחשף את פרשת אדוורד סנואודן.
כזכור, גרינוולד הוא העיתונאי בו בחר אדוארד סנודן לחשוף את סודותיו.
לפי הבנתי הכול נכון. ופייסבוק בהחלט בעייתית וכדאי לעבור לחלופות. פארלר לדוגמה לצערי לא פתוחה בישראל ואני מקווה שמחוקקי הימין לא יקשו עליהם עוד לפתוח סניף בישראל.
אותו.
זאת מאחר ואתר מידה צריך לשמש פלטפורמה להפצת הביקורת ההכרחית על הנעשה בארץ ובעולם ועל ההרס של החברה היהודית והכלל עולמית על ידי תהליכים חמורים המתנהלים ונחשפים באתר.
בתגוביות נחשף עוד ועוד מאותו מידע שחובה להפיצו למספר גדול ביותר אפשרי בישראל.
שמתי לב שהכותבים מצרפים את התגוביות זמן רב לאחר שמאמר כבר נקרא על ידי מרבית הקוראים הפוטנציאליים באתר.
זה חבל מאד.
עיזרו למדינה ולמחנה הלאומי בהעברת החומרים לציבור רחב ככל האפשר על ידי הוספת התגוביות מיידית לאחר פרסום המאמרים באתר.
בברכה
ובהצלחה
בנוסף, זה מפריע לענות למגיבים ולדון איתם.
כשהתהליך של כתיבת תגובה, פירסומה באתר, קריאתה על ידי משיב פוטנציאלי וכתיבת תגובתו לתגובה ולסיום פרסום תגובת המשיב, נמשך בדרך כלל למעלה מיום לא יהיו כמעט אנשים שיחזרו למאמר ויראו שענו להם.
נראה לי שיש הסכם בלתי כתוב
בין הדמוקרטים לבין פייסבוק
פייסבוק יפגעו ברפובליקנים
ובתמורה הקונגרס לא יכריס על פייסבוק כמונופול
לא יכול להוכיח את זה
אבל זה ממש מתבקש
יכול מאוד להיות. הפיתרון הוא לבטל את החוקים שמאפשרים לקונגרס לפרק או להקשות על חברות פרטיות. עצוב שארצות הברית מנסה לחכות את סין ולשלוט בחברות פרטיות.
לא מדוייק.
רשתות חברתיות בארה"ב נהנות ממעמד מיוחד. הן לא נחשבות כ-publisher, ולכן אין להן אחריות. לכן, הן פשוט מצפצפות על הציבור.
מדובר במראית עין של טיפול בתלונות על ידי החברה, וניצול למטרות פוליטיות.
הפתרון הוא פשוט: הסרת ההגנה.
מבטיח לכם שתוך שעה כל הרשתות הללו מתיישרות.
הם לא נענות ממעמד מיוחד. הם לא נחשבות לפבלישרס בגלל שהם לא פבלישרס. באותו אופן ומאותה סיבה שבעל חנות ספרים או דוכן עיתונים לא נחשב לפבלישר ואי אפשר לתבוע אותו על הוצאות דיבה בספרים או בעיתונים אותם הוא מוכר.
לא באמת אכפת לך מהעניין החוקי הזה, אתה סתם מחפש תירוץ לכפות כל פייסבוק להתנהל בצורה שאתה חושב לנכון.
מאחר ופייסבוק בחרה לקחת צד פוליטי ולצנזר תכנים בהתאם לאופיים וכוונתם, כאן המקום להחליש את פייסבוק הן מהבחינה הפוליטית והן מהבחינה החברתית וטוב שהמחוקקים יתערבו וישימו כללים ותנאים להמשך פעילותה של פייסבוק במדינתם.
https://tomashobs23.blogspot.com/2023/04/blog-post.html