הרדיקליות של השמאל הפרוגרסיבי הפכה אותו לבית חם ונעים לגורמים אנטישמיים, ושנאת ישראל והיהודים מתפשטת בו כשריפה בשדה קוצים
בשנים האחרונות עולה רמת האנטישמיות בעולם עם מקרים רבים של אפליה, אלימות מילולית ואלימות פיזית. נראה כי השנאה והתוקפנות כלפי יהודים הגיעה לשיאים חדשים שלא נראו כמותם שנים רבות. אפילו הנשיא הטרי של ארצות הברית, ג׳ו ביידן, נאלץ להתייחס לעלייה בתוקפנות כלפי יהודים בארצו, בעיקר על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והצטרף לשורה של מנהיגים בעולם אשר כבר גינו את העלייה בתופעת הגזענות כלפי יהודים.
שנאה וסלידה כלפי יהודים אמנם עתיקת יומין וגיל האנטישמיות בעולם כגילה של היהדות עצמה, אך במאה העשרים ואחת ישנם הסברים חדשים לאנטישמיות הגואה. אם בעבר, או לפחות אחרי מלחמת העולם השנייה והשואה, עמי העולם התחשבו ביהודים ובזכות שלהם לחופש, ריבונות וצדק, אזי שהיום ״השאלה היהודית״ נמצאת שוב על הפרק – מה הוא מקומם של היהודים בחברה ובפרט מה מקומה של ישראל בעולם? אפילו את מגפת הקורונה (COVID-19) ייחסו ליהודים ולישראל בדיוק כפי שייחסו את המגפה השחורה במאה הארבע עשרה ליהודים.
בשונה מן העבר, גזענות היא תופעה פחות מקובלת חברתית, פחות ״פוליטיקלי קורקט״, בעיקר בחברות פרוגרסיביות וליברליות כמו אירופה וצפון אמריקה. נוצר מצב בו האנטישמיות קיימת, גואה, אך אינה נחשבת כגזענות. אפילו פעילי זכויות אדם הפועלים נגד גזענות שותפים להפצת השנאה כלפי יהודים מפני שהם מלבינים או מצדיקים שנאה כלפי יהודים או כלפי ישראל. מעניין לגלות שהיהודים בעולם סובלים מגזענות הן מימין והן משמאל, הן מניאו-נאצים ולאומנים והן מפעילי זכויות אדם כחלק מהברית האדומה-ירוקה (אדום הוא צבעם של הסוציאליסטים ואנשי השמאל, ירוק הוא צבעם של אנשי האסלאם).
זוהי תופעה חברתית ותודעתית מעניינת מפני שקבוצות אחרות הסובלות מגזענות, למשל מוסלמים, אסייתיים או שחורים, בדרך כלל סובלות רק מגזענות של קבוצה אידיאולוגית אחת – הימין הקיצוני. אם כך, כיצד נוצר מצב בו השמאל הפרוגרסיבי והליברלי דווקא הוא מגביר את השנאה והעוינות ליהודים ולישראל? במאמר זה אמנה את הסיבות וההסברים לאנטישמיות המתחבאת מאחורי מסווה של זכויות אדם והגנה על המולדת ואסביר כיצד אנטישמיות עקיפה מסכנת את ביטחונם ומעמדם של היהודים בעולם.
אנטישמיות מהי? תמצית רעיונית לשנאת היהודים
גילה של האנטישמיות הוא כגיל היהדות עצמה והביטויים לתופעה זו הם דעה קדומה, אפליה, סלידה ונקיטה בעוינות ואלימות כלפי היהודים. אחת הדוגמאות העתיקות ביותר לאנטישמיות היא כמובן מגילת אסתר המספרת כיצד המן הרשע ניסה להשמיד את כל היהודים (במאה החמישית לפנה״ס) אך אם ברצוננו להתבסס על מקרים מפורטים יותר מבחינה היסטורית נוכל להתבסס כמובן על אנטישמיות פגאנית טרום-נוצרית בה היהדות התבדלה מאד מהדתות הפוליתאיסטיות בהיותה מונותאיסטית. למשל, לאחר מרד החשמונאים בשנת 167 לפנה״ס וסירובם של היהודים לנהוג לפי ערכי התרבות היוונית גזר אנטיוכוס הרביעי (אפיפאנס) גזירות כגון איסור קיום הדת היהודית וכפיית פולחן אלילים (168 לפנה״ס).
נקודת ההזנק או ״ההנפקה בבורסה״ של האנטישמיות הייתה כאשר קונסטנטין הגדול החיל את הדת הנוצרית על כלל האימפריה הרומית בשנים 312-313. בן לילה הפכה כל האימפריה הרומית לזו המאשימה את היהודים במגוון האשמות והמפורסמת בהן היא זו המאשימה את היהודים ברצח ישו. לאחר צליבת ישו, במאה הראשונה, טען שאול התרסי (פאולוס) שהיהדות איבדה את כתר הנבחרות של ״העם הנבחר״ וזה עבר לנצרות.
לאחר מכן, לאורך המאות ועם מסעות הצלב (אשר כוונו בעיקר נגד מוסלמים), סבלו היהודים מרדיפות ואפליה אשר התבטאה בהאשמות כזב (עלילות דם) ובאפליה פשוטה, למשל, איסור על בעלות אדמה או סוסים או איסור על החזקת משרה ציבורית. ב-1290 גירשו את היהודים מאנגליה. ב-1306 ו-1364 גירשו את היהודים מצרפת. ב-1492-1497 גירשו את היהודים מספרד. העובדה שלא נמצאו (כמעט) יהודים בממלכת אירופה לא טיפלה בתופעה – תופעת שנאת הזרים נותרה בזמן שהזרים כלל לא נמצאו.
נקודת ההזנק של האנטישמיות הייתה כאשר קונסטנטין הגדול החיל את הדת הנוצרית על כלל האימפריה הרומית
התרבות האנטישמית נותרה. במקביל לסלידת הנוצרים מהיהודים סלדו גם המוסלמים מהם והאשימו את היהודים בדחיית מוחמד. יתרה מכך, החדית׳ המוסלמית ממצבת את היהודים כמי שאחראים על מות הנביא.
בדילוג גס על תהליכי רפורמציה ותהליכים פוליטיים וחברתיים רבים אחרים אשר קרו בעיקר באירופה, היהודים החלו לסבול גם מן הנאורות וההשכלה ומפיתוחו של המדע. מקורות הנאורות אמנם נעוצים במאות ה-16 וה-17 אך ניסיונם הגובר של היהודים לעבור תהליך אסימילציה באירופה של המאה ה-19 גרר תגובות בלתי רצויות. היו אלה אשר טענו שיהודים יכולים להשתלב בחברה האירופאית והיו אלה שטענו נגד.
כך או כך, הנאורות ו״המדעיות״ של הדברים ובפרט תאוריות כמו הדרוויניזם החברתי הובילו רבים בחברה האירופאית לאמץ את תורת הגזע ואת הרעיון הבסיסי לפיו ישנם גזעים איכותיים יותר ואיכותיים פחות. אך המדע לא עזר ליהדות וליהודים אשר סבלו מעל לאלף שנות עוינות נוצרית. באירופה, באופן די טבעי, החליפו את השנאה הנוצרית וההאשמות על מות ישו בהסברים ״מדעיים״ יותר – למשל, שהגזע היהודי נחות יותר ואינו מסוגל לערכים אירופאיים. במקביל, בעלי דעה רבים אף טענו שישו, אשר היה במקור יהודי, מוצאו מהגזע הארי. אחרים אף השתמשו בתאוריית הגזע ובתרבות האנטישמיות בת אלפי השנים לתועלת פוליטית.
שנאת יהודים כלל לא הוגדרה כאנטישמיות עד לשנת 1879 בה תועד העיתונאי הגרמני וילהלם מאר עושה שימוש במילה. אנטישמיות נהפכה לכלי פוליטי משמעותי באירופה. למשל, ראש העיר של וינה קרל לואגר, אשר נבחר ב-1897, השתמש באנטישמיות כבסיס לתעמולה פוליטית. מתנגדיו של לואגר טענו שזה עושה שימוש בהפחדה ושקרים. לפני שלואגר נבחר, קראו מתנגדיו, למשל חבר הפרלמנט האוסטרי פרדיננד קרונווטר או הפעיל הסוציאליסטי הגרמני אוגוסט בבל כי לואגר עושה שימוש בטיפשותם של ההמון.
שנאת יהודים כלל לא הוגדרה כאנטישמיות עד לשנת 1879 בה תועד העיתונאי הגרמני וילהלם מאר עושה שימוש במילה
הם טענו כי ״אנטישמיות היא הסוציאליזם של הטיפשים״ (מגרמנית: Sozialismus der dummen Kerle). כוונתם הייתה כמובן לכך שלואגר עושה שימוש תועלתני מאד בתרבות האנטישמית אליה הורגלו תושבי וינה ואירופה בכלל. הוא מצא שעיר לעזאזל אשר נגדו היה אפשר לאגד את רגשות הלאומיות עם רגשות אי-צדק וקושי חברתי-כלכלי. לואגר לא היה הראשון, ולא האחרון, אשר השתמש באנטישמיות למטרותיו. כפי שטען פרופ׳ רוברט ויסטריך ז״ל בספריו הרבים, הסיבות התאולוגיות, החברתיות והפוליטיות באירופה הובילו בסופו של דבר לניסיון השמדת העם היהודי – השואה.
תמצית זו של האנטישמיות דלה ואיננה מספקת אך מטרת מספר שורות אלו היא לא לפרט את כלל ההיסטוריה של התופעה אלא להניח קווי יסוד רעיוניים – לאנטישמיות סיבות והסברים רבים, למשל הסברים תיאולוגיים המאשימים את היהדות בהרג המשיח או הנביא, הסברים חברתיים וכלכליים המסבירים למה היהודים גורעים מהחברה המקומית או מנסים לשלוט בה, הסברי מדע כזב (פסוידו-מדע) לפיהם היהודים נחותים יותר ביולוגית. יחד עם זאת, בסיס האנטישמיות נותר דומה – שנאת האחר לצורך תועלת אישית, מקומית או לאומית או תירוצים לקשיי היומיום.
אנטישמיות בשמאל: כיצד מתנגדי גזענות מקדמים גזענות נגד יהודים
אנטישמיות זו גזענות, שנאת האחר, שנאת היהודי השונה אותו מאשימים בכלל בעיות החברה האנושית. אל מול הגזענות ישנה אידיאולוגיה אשר דווקא מקדמת ומקדשת את שוויון האדם – הסוציאליזם. לאידיאולוגיה זו פרשנויות רבות ומקורות שונים אך בסיסה הוא שוויון חברתי וכלכלי. אחת התקופות המקושרות ביותר עם השוויון היא המהפכה הצרפתית של 1789 בה קודשו ההיגיון והמדע על פני הדת, השמרנות והאבסולוטיזם. מוטו מוכר מתקופת המהפכה (ויש לציין אחד מכמה גרסאות) הוא ״חירות, שוויון, אחווה״.
במהלך תקופת הנאורות ובעיקר לאחר המהפכה הצרפתית נהנו היהודים באירופה מתמיכה מסוימת ומסויגת בנוגע לניסיונות אסימילציה בחברה האירופאית. כידוע, ניסיונות האסימילציה כשלו בסופו של דבר כאשר רגשות הפופוליזם, הלאומיות ותורת הגזע עלו לשלטון, בעיקר משנות השלושים של המאה העשרים ועד לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה.
משלקחו היהודים את גורלם בידיהם, הפכו בן לילה מאלה שהשמאל הפוליטי תומך בהם לאלה שהשמאל דווקא מתנכר מהם
לאחר השואה קיבלו יהודים רבים את תמיכת אומות העולם (בין היתר גם כתוצאה של ההתמדה ההסברתית והדיפלומטית של התנועות הציוניות אשר קרתה גם לפני השואה). בסופו של דבר, היהודי החלש והגלותי זכה לנחלה וריבונות בארץ ישראל. אך אליה וקוץ בה – משלקחו היהודים את גורלם בידיהם, הפכו בן לילה מאלה שהשמאל הפוליטי תומך בהם לאלה שהשמאל דווקא מתנכר מהם ומבקר אותם.
לאחר תקומתה של מדינת ישראל ב-1948 נולדה תופעה המכונה ״אנטישמיות חדשה״ והפכה להיות נפוצה מאד על רקע המחלוקות והמלחמות בין ישראל למדינות ערב, על רקע הסכסוך בין ישראל לפלסטינים וכמובן על רקע המלחמה הקרה בה תמכה ברית המועצות במדינות ערב כחלק מההתנגדות למערב. כחלק ממאבק זה בין המעצמות קידמה ברית המועצות גם תעמולה אנטי-ציונית אגרסיבית.
כחלק מכלי הדה-לגיטימציה אימצו מדינות ערב את הסטריאוטיפים והדעות הקדומות המבוססות על אנטישמיות ועל שנאת יהודים ובמהלך השנים פיתחו מיתוסים הקשורים ליהודים ולמדינת ישראל. האגף הקיצוני יותר של מדינות ערב, האסלאם הקיצוני, אף הרחיק וטען שהאימפריאליזם, הדמוקרטיזציה והגלובליזציה, כל אלו הגיעו מהיהודים ויש להילחם בכולם יחד במערכה אחת. החיבור בין המעצמה הסוציאליסטית החזקה ביותר בעולם, מדינות ערב אשר סבלו לפני כן מקולוניאליזם ואנשי השמאל ותומכי זכויות האדם בעולם הוליד תהליך מעניין מאד של שינוי בדמותו של היהודי.
לאורך ההיסטוריה היה היהודי חלש, גלותי ונרדף. לאחר תקומת ישראל הפך היהודי בן לילה לחזק ועקב הפסדם של מדינות ערב הפך גם למנצח וכובש. משצלחה את מלחמת העצמאות ב-1948 ומשניצחה ניצחון עז במלחמת ששת הימים ב-1967 הפכה ישראל, מבחינה תפיסתית, למדינה כובשת. יתרה מכך, בזמן שהצד המפסיד ספג מהלומות וחלקו התפזר במדינות השכנות, הצד שהוכרז כחזק, הצד הישראלי והיהודי, שינה את מעמדו לא רק בארץ ישראל אלא גם בעולם. יהודי התפוצות תמיד היו מלומדים, לפחות כחלק יחסי מהאוכלוסייה לצידה חיו.
עקב כך, באירופה, צפון אמריקה ואף מדינות אחרות יהודים רבים חיזקו את מעמדם החברתי והכלכלי. בחצי השני של המאה העשרים התהפכו היוצרות והיהודים, לפחות מבחינה תפיסתית, הפכו להיות בעלי מעמד גבוה יותר ממעמדם של שכניהם הפלסטינים. שיא ההתלכדות של הגישות האנטי-ציוניות והאנטי-אימפריאליסטיות הגיע בשנת 1975 עם החלטה 3379 באומות המאוחדות – החלטת ״ציונות היא גזענות״. בסופו של דבר, ההחלטה שונתה, אך עצם מיצובה של זכות היהודים למדינה וריבונות כגזענות תרם אף הוא לאנטי-ציונות ואנטישמיות.
ישראל הפכה להיות ההגמון החזק והשולט המדכא וכובש את החלשים – הפלסטינים ושאר מדינות ערב
מבחינה פילוסופית, ישראל הפכה להיות ההגמון החזק והשולט המדכא וכובש את החלשים – הפלסטינים ושאר מדינות ערב. בהתאם להגותם של מישל פוקו או פרנץ פאנון, הפלסטינים הפכו להיות המדוכאים שאינם יכולים להשתחרר מכבלי השליטה והקולוניאליזם כל עוד אינם מתנגדים וכל עוד אינם נהפכים שווים וקוראים תיגר על אלה אשר לכאורה שולטים בהם. אך כיצד להיאבק בהגמון החזק? לפי פאנון יש לנהוג בכל דרך על מנת להשיג את המטרה, גם באלימות וטרור.
דעות אלו מקובלות בעיקר בקרב אנשי השמאל הרדיקלי והפוסט-קולוניאלי אשר טוענים, כהקבלה למאבקי שוויון הגזע בין השחורים ללבנים בארצות הברית, שהפלסטינים הפכו להיות העבדים השחורים החדשים בזמן שהיהודים ומדינת ישראל הפכו להיות הלבנים השליטים. כך, אנשי שמאל רדיקלי וכמובן אנשי אסלאם קיצוני מתעלמים לחלוטין מהיסטוריה בת אלפי שנים של רדיפות ואפליה כנגד יהודים וממצבים אותם כגזענים והרשעים החדשים של המאה העשרים והמאה העשרים ואחת.
בנוסף, ההסברה השמאלית ובפרט זו של הברית האדומה-ירוקה חשובה מעין כמוה לתהליך סימון המטרה היהודית. דוגמא מובהקת לכך היא כמובן ועידת דורבן (דרום אפריקה) מספטמבר 2001. איראן ומדינות אחרות החליטו לקיים את ״ועידת האו״ם נגד גזענות ושנאת הזר״ כחלק מקידום החלטה 52/111 בה הוחלט להקים ועידה נגד גזענות (משנת 1997). הוועידה כללה בעיקר ביקורת והשמצה נגד ישראל וכללה מעל ל-1500 ארגונים וצידדו בה תומכים רבים בעולם.
הוועידה אורגנה על-ידי מדינות העוינות לישראל אך הוצגה במעטפת שאינה אנטי-ישראלית אלא אנטי-גזענית. כך, בלי לדעת מה עתיד לקרות בוועידה השתתפו ותמכו בה אלפי ארגונים ואנשים. הרי מי לא יתמוך בוועידה נגד גזענות? ישראל וארצות הברית פרשו מן הוועידה. כך, אנשי האסלאם הקיצוני והמדינות העוינות לישראל קידמו אסטרטגיית שנאה אשר האשימה אך ורק את ישראל ובו בזמן קראו לישראל מדינה גזענית. אכן, ביקורת על ישראל לגיטימית ונחוצה כפי שביקורת על כל מדינה אחרת נחוצה.
אך עצם מיצובה של ישראל כמדינה גזענית גרם לתהליך אנטישמי בו יהודים תומכי ישראלי בעולם החלו להיות מסומנים כגזענים בעצמם. בתהליך זה עקפו למעשה שונאי ישראל את המסננת החברתית לגזענות וקידמו גזענות נגד יהודים בלי לקרוא לכך גזענות או אנטישמיות. למעשה, מבחינה תפיסתית, אם ישראל היא מדינה גזענית ויהודי תומך בה, הוא מסומן כמי שתומך בגזענות ולכן הוא עצמו גזען, מה שכמובן לא נכון. נראה כי אנשי האסלאם הקיצוני הונו את אנשי השמאל וממשיכים להונות אותם גם כיום בהפגנות פרו-פלסטיניות תמימות לכאורה בהן הדבר התמים היחיד הוא השם. בפועל, נשמעות בהן קריאות לרצח יהודים ומניפים בהן דגלים של ארגוני טרור.
אנשי האסלאם הקיצוני הונו את אנשי השמאל וממשיכים להונות אותם גם כיום בהפגנות פרו-פלסטיניות תמימות לכאורה
כחלק מתמיכה עיוורת של השמאל הקיצוני (בעיקר באירופה) בדרישות מדינות ערב, הפלסטינים וכמו כן מעליית ההגירה מהמזרח התיכון אל ארצות המערב, נוצרה הברית האדומה-ירוקה אשר מחזקת עוד יותר את האנטישמיות. אנשי השמאל הקיצוני אמנם אינם גזענים במובן הקלאסי של המילה, הם אינם לובשים מדים נאצים ומצדיעים בזיל הייל (Sieg Heil) אך הליכתם העיוורת אחרי דרישות הקיצוניות האסלאמית והמזרח תיכונית מלבינה ועושה לגיטימציה לאנטישמיות קלאסית ודתית.
אכן, אנשי השמאל הקיצוני קוראים לשוויון, חירות, אחווה וכמובן מקדמים זכויות אדם. כעת רק נשאלת השאלה – אילו זכויות אדם? כפי שזה נראה, זכויות האדם של היהודים חשובים פחות מאלו של אחרים. התנועה הציונית פעלה שנים רבות לקידום עלייה יהודית והקמת מדינה ריבונית, הפלסטינים ושאר מדינות ערב אשר היו תחת כבלי השלטון הקולוניאלי שאיננו יהודי אלא בריטי ואירופאי. מעניין אם כך כיצד אנשי אירופה מלבינים גם את העבר הקולוניאלי שלהם ומדגישים את זה הישראלי. במקום לבקר את ישראל, אולי עדיף לאומות הערביות לבקר דווקא את אירופה.
אנטישמיות בימין: גזענות במסווה הגנה על המולדת והגנה על טהרת הגזע
אנטישמיות בצד הימני הקיצוני של המפה הפוליטית איננה חדשה כלל. אנשי עליונות לבנה או ניאו-נאצים יכולים למנות מספר סיבות לשנאת יהודים. כפי שכבר הוסבר, ישנן סיבות דתיות עמן אנשי ימין קיצוני מסבירים את התנהגות היהודים – מרגע שישו נצלב עברה הבחורה לנצרות ויש להעניש את היהודים. ישנן סיבות פסוידו-מדעיות וכהמשך ישיר של תורת הגזע מסבירות שהגזע היהודי הוא הנחות ביותר ומעליו נמצא הגזע הארי ומפני שהגזע היהודי גורע מהחברה האנושית ואף צורך משאבים יקרים, יש להסירו מהמשחק.
בנוסף, ישנן סיבות חברתיות-כלכליות ופוליטיות המסבירות כיצד היהודים שולטים בהון, בשלטון ובתקשורת. כפי שפרופ׳ ג׳ונתן פאקס ואנוכי גילינו בספרנו Why do People Discriminate Against Jews? עיקר השנאה והאפליה נגד יהודים היא האמונה בתיאוריות קונספירציה המבוססות בעיקרן על שליטה וכסף. תמצית האנטישמיות בימין הקיצוני היא זו – אנשי העליונות הלבנה והניאו-נאצים, בין אם אלה דתיים או פגאניים, טוענים שהגזע היהודי, וכמובן מוסלמים, אסייתיים, לטינים ושחורים, מסכנים את המשך השליטה והקיום של הגזע הלבן הטהור. נוצר אם כך, אידיאליזם מוסרי בו היהודים נתפסו כאחראים לסיכון הגזע הלבן.
לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה, גזענות ישירה הפכה פחות מקובלת בחברה הליברלית והפרוגרסיבית, בעיקר באירופה וצפון אמריקה. אנשי עליונות לבנה וניאו-נאצים נאצלו להישאר בשולי החברה ובפרט שכוחם הפוליטי נחלש מאד עקב תבוסתה של גרמניה הנאצית וניצחון בעלות הברית. בבריטניה, צרפת, רוסיה, ארצות הברית ואף קנדה נתפסו אנשי הימין הקיצוני כחלק מתומכי גרמניה הנאצית עמה המדינות הללו נלחמו.
גזענות ישירה הפכה פחות מקובלת בחברה הליברלית והפרוגרסיבית, בעיקר באירופה וצפון אמריקה. אנשי עליונות לבנה וניאו-נאצים נאצלו להישאר בשולי החברה
בארצות הברית המאבק המוצלח של התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים תרם אף הוא לכך שהימין הקיצוני הפך להיות לגיטימי פחות. אנשי העליונות הלבנה בארצות הברית אמנם ספגו מפלות פוליטיות וחוקתיות אך קידוש חופש הביטוי סייע להם להישאר במודעות החברתית.
מרבית האפליה והפעולות האלימות בארצות הברית הופנו כלפי אפרו-אמריקאים. בהמשך, ובעיקר לאחר פיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר 2001, הפנו אנשי הימין הקיצוני את האצבע המאשימה כלפי מוסלמים כחלק מהתהליך המדיני והחברתי בו מוסלמים נתפסו כתומכי טרור – דבר המוכר כתאוריית הסקיוריטיזציה. כמובן שאנשי העליונות הלבנה לא שכחו להאשים את המהגרים מדרום אמריקה בשאר הבעיות החברתיות ובפרט בבעיות סחר הסמים והפשיעה.
הימין הקיצוני מאשים את המוסלמים, הלטינים, השחורים ואף את האסייתיים בכלל הבעיות החברתיות והפוליטיות. יחד עם זאת, ובאופן גורף, כלל קבוצות הימין הקיצוני, אנשי העליונות הלבנה והניאו-נאצים, מאשימים את היהודים בתכנון התכנית הזדונית. הם טוענים שהיהודים הם המוח מאחורי כלל הבעיות החברתיות והפוליטיות וכי שאר הגזעים והקבוצות הם בסך הכל הכוח. לכן, כדי למנוע את התפוררות הגזע הלבן יש להגיע למוח – ליהודים.
יתרה מכך, אנשי הימין הקיצוני אף הפיצו את הקונספירציה על ניסיון רצח עם לגזע הלבן (White Genocide) וטוענים שהגירה או עירוב גזעי (למשל בנישואין) נועדו לגרום להשמדת הגזע הלבן. יתרה מכך, הם אף מתנגדים לקיומה של מדינת ישראל מפני שלטענתם זו דוחפת את האסלאם הקיצוני לאירופה ולצפון אמריקה כחלק מתהליך אשר אמור לשרת את היהודים – תהליך בו הגזע הלבן ושאר הגזעים ילחמו אחד בשני בזמן שהיהודים צופים מן הצד.
דבר מעניין נוסף הוא הסתירה הפנימית בין ההתנגדות ליהודים לבין תאוריית הגזע. בהיררכיית הגזעים היהודים נמצאים בתחתית ומוגדרים כגזע הנחות ביותר אך יחד עם זאת הגזע האיכותי ביותר, הארי, נלחם בעיקר בגזע נחות זה וטוען שדווקא גזע זה מסכן את קיום הגזע הלבן הטהור. אם כך, הגזע החזק ביותר חושש דווקא מפני הגזע החלש ביותר ולא משאר הגזעים. האם דבר זה לא גורע מטענת העליונות? אם החזק ביותר חושש מהחלש ביותר, אזי שהוא כבר אינו החזק ביותר.
בשנים האחרונות הימין הקיצוני באירופה ובארצות הברית מתחזק בעיקר על רקע ההגירה הגדולה לשם ממדינות שונות בעולם וכמובן עקב העובדה שמהגרים רבים אינם משתלבים בחברה המקומית אלא מנסים להכיל עליה את ערכי תרבות האם שלהם או לכל הפחות נוהגים כפי שנהגו והתרגלו להתנהג במדינות האם שלהם. אנשים רבים באירופה ובצפון אמריקה מוצאים עצמם נלכדים במלכודת ההלבנה והלגיטימציה של הגזענות. אלה שלא ראו עצמם כגזענים החלו לתמוך באנשי ציבור קיצוניים ובאידיאולוגיה ימנית ולאומנית.
כך, נוצר מצב בו האפליה והאלימות נגד יהודים, מוסלמים, לטינים, שחורים ואחרים לא נחשבו לגזענות אלא להגנה עצמית – הגזע הלבן בסך הכל מנסה להגן על עצמו מאויבים חיצוניים. תהליך זה גרם לעליית כוחם של אנשי הימין הקיצוני. למשל, בארצות הברית אלה טוענים שהם מתנגדים למוסלמים עקב תמיכה בטרור, מתנגדים ללטיניים עקב סחר בסמים ופשיעה, מתנגדים לאסייתיים עקב הפצת מחלות (כמו הקורונה למשל) וכמובן מתנגדים ליהודים משום שאלה הם הראש מאחורי כל התכנית הזדונית הזאת להכחדת הגזע הלבן. כך, הגזענות מסווה ומלבינה את עצמה משום שלכאורה זו איננה גזענות כלל אלה בסך הכל הגנה על המולדת ועל המשך קיומו של הגזע הלבן.
סיכום – מה הוא עתידה של השאלה היהודית?
אנטישמיות זוהי תופעה חברתית עתיקה אשר מוצאת דרכה בכל פעם מחדש אל ההווה. ישנן סיבות רבות ואין ספור הסברים לאנטישמיות, החל מהסברים הקשורים לדת, לחברה, לכלכלה או לפוליטיקה. היהודים אמנם הקימו לעצמם מדינה ב-1948 ולכאורה לקחו את גורלם בידיהם אך כפי שציינתי בפתיחת מאמר זה, אליה וקוץ בה. הן אנשי הימין הקיצוני, הן אנשי השמאל הקיצוני ותומכי האסלאם הקיצוני מתנגדים לישראל וליהודים. כיום, היהודים נרדפים לא רק עקב דתם ואמונתם אלא גם בגלל מדינתם.
האנטישמיות מסווה עצמה עם הסברים מפולפלים של זכויות אדם או הגנה על המולדת
כפי שכבר הסברתי, נוצר מצב בו ממצבים את מדינת ישראל כמדינה גזענית ואם יהודים תומכים בה הם עצמם נחשבים לגזענים. עצם ההכללה הזאת היא לכשעצמה גזענות מובהקת אך הברית האדומה-ירוקה וגם אנשי ימין רבים מסרבים להפנים זאת. יתרה מכך, גם יהודים אשר מתנגדים לישראל יכולים להיות מסומנים על ידי אחרים ולסבול מאנטישמיות. אחרים מאשימים את היהודים ואת מדינת ישראל בקשירת קשר ותכנון מזימות אשר אמורות לשלוט בחברה האנושית או לפגוע בה.
נכון, אנטישמיות אינה כה מקובלת ומוחצנת בעולם כפי שהיה בעבר, אך אין זה מצביע על דעיכתה. להיפך, עצם העובדה שהאנטישמיות מסווה עצמה עם הסברים מפולפלים של זכויות אדם או הגנה על המולדת גורמת לכך שהאפליה והסלידה מיהודים רק תגבר מתחת לפני השטח, מפני שקשה לטפל במשהו שאנו לא רואים או מרגישים ישירות.
אם נמשיל את ההתקדמות והאסימילציה היהודית וגם הישראלית בעולם לספינה אשר שטה ועולה על קרחון נוכל להבין היטב את המצב. הספינה אמנם פוגעת בקצה הקרחון אשר נראה זניח מאד אך מתחתיו מתחבא הקרחון האמתי – זה אשר יכול להטביע את הספינה. הפתרון לבעיה זו הוא כמובן טיפול בבסיס העמוק של הבעיה ולא בניסיון לעקוף או לעלות על קצה הבעיה.
ד״ר לב טופור הוא חוקר אנטישמיות וסייבר והינו עמית מחקר בכיר במרכז לחקר סייבר מחקר ומדיניות באוניברסיטת חיפה. המחבר (ביחד עם פרופ׳ ג׳ונתן פאקס) של הספר Why Do People Discriminate Against Jews? בהוצאת Oxford University Press. מאמריו פורסמו בכתבי עת רבים ובפרט בכתבי עת העוסקים באנטישמיות כמו Journal of Contemporary Antisemitism או Israel Affairs.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
אנטשמיות מבית?
באמת קשה לדעת מה מקור האנטשמיות. בסופו של דבר, בהתחשב שיש או היו מקסימום 20 מליון יהודים בעולם, אז אפשר לומר בבטחון רב שרוב אנשי העולם לא ראו יהודי מעולם אז מאיפה באה השנאה? כמו בכל מקרה מישהו מנסה להרוויח מזה ומספר לשאר האנשים שהיהודים אשמים וכו'. זה יכול להיות קונסטנטין שיש לו בעיה להביא את הנצרות ומה קל יותר מאשר למצוא או להמציא אויב משותף וכו' כדי ללכד את העם תחת דת אחת? כנ"ל לגבי הנאצים ושות' לאורך ההיסטוריה. יש בעיה ללכד את כל העם תחת סיסמא או רעיון כלשהו? מאשימים את היהודים ומסיטים את הבעיה.
בקשר לקטע האנטישמיות בעולם בגלל הפלסטינים, מה חלקם של שמעון פרס ויצחק רבין בעניין? בסופו של דבר הם שכנעו את כל העולם שצריך "שתי מדינות לשני עמים" אחרת לא יהיה שלום. בא דונלד טראמפ והראה שלא דובים ולא יער, אפשר לעשות שלום גם בלי הפלסטינים. היום הרבה שונאי ישראל משתמשים בקטע הזה של שמעון פרס כדי להראות שישראל היא כובשת, מדכאת, ושאר מריעין בישין. אז מי אשם באנטישמיות הזאת? שמעון פרס ויצחק רבין יכלו לספר לעולם שהפלסטינים הומצאו כדי לשנות את הצגת הבעיה לטובת המוסלמים. במקום להראות ש 1.5 מליארד מוסלמים על שטח אינסופי הם נגד ששה מליון יהודים על שטח מקרוסקופי הם מציגים את הבעיה כשיש מליון יהודים עם צבא חזק נגד מליון וחצי פלסטינים מסכנים. שמעון ויצחק לא הסבירו את העניין לעולם ולכן יש להם לכל הפחות יד ורגל בפיתוח סוג האנטישמיות הזה.
מה בקשר לברני סנדרס שהוא יהודי אנטישמי למהדרין? מה בקשר לסטיבן וויס שהיה רב רפורמי ויש מרכז רפורמי על שמו בלוס אנגלס? הוא הסכים להשתיק את רצח היהודים בשואה כי רוזוולט אמר לו שזה לא הזמן להציל את היהודים כי צריך להלחם בנאצים. אז גם אנטישמיות וסטיבן ווייז הסכים עם האנטישמיות הזאת. כמובן שאפשר היה לשלוח אמל"ח ליהודים בגטאות וגם לעזור להם להלחם וזה כמובן היה עוזר למאמץ המלחמתי בנאצים. בסופו של דבר האמריקאים נתנו נשק לאנגלים כדי להלחם בנאצים אז למה לא לתת ליהודים?
מה בקשר לישראל קסטנר? למעשה הוא עזר לנאצים לחסל את יהדות הונגריה בא לארץ ישראל והפך להיות עובד מדינה דבר שמצריך המון קשרים בשלטון. אחר כך היתה ההתנפלות על מלכיאל גרינוולד שסיפר את הסיפור. כל זה מעלה השערות נוגות על מה שמנהיגי המדינה בדרך ידעו על פעילותו של קסטנר בשואה והחליטו להשתיקו כדי שלא יפליל גם אותם. אז גם זאת אנטשמיות.
מה בקשר לג'סטריט? עוד ארגון יהודי אנטישמי.
אז מה לנו כי נלין על הגויים?
באנטי-ציונות ישנו כסף גדול, בעבר היתה תמיכה של ברית המועצות, ואחר כך של מדינות ערב, וכעת של עמותות זכויות אדם. ממש כפי שהאמריקאים תומכים כעת בתעמולה אנטי-סינית.
אם יצליחו להפסיק התמיכה הכספית, הענין בסכסוך הישראלי ערבי יעלם. זה לא שהמהגר המוסלמי הבודד לא ימשיך לנסות לפגוע ביהודים, אלא שההשתקה ולעיתים הלגיטימציה לכך יעלמו.
"הפתרון לבעיה זו הוא כמובן טיפול בבסיס העמוק של הבעיה ולא בניסיון לעקוף או לעלות על קצה הבעיה."-טוב, אז מה אתם מציעים באופן קונקרטי?
מניתם את כל ההסברים המוכרים, מבעלי אינטרסים פוליטיים דרך השמאל הצבוע בענייני זכויות אדם(בהנחה שזה נחשב צבוע להגדיר סדר עדיפויות במקרה של התנגשות בין זכויות אדם של קבוצות שונות)ועד הימין המעוניין להגן על מדינתו מפני זרים(למרות שהבסיס לחשש מהיהודים נשמע חלש במיוחד ביחס לבסיס מהחשש מהרבה קבוצות אחרות), אך לא כתבתם בסוף שום המלצות לדרכי פעולה אפילו לא מול אחת מהטענות הנ"ל.
אגב, אתם באמת מאמינים שאלו באמת הסיבות לאנטישמיות ולא רק תירוצים? האם אנחנו באמת עם כזה חסר מזל שלאורך אלפי שנים תמיד מוצאים עצמנו בדיוק בצד שנוח להאשים ולשנוא ללא הבדל בין תקופות, מדינות ותרבויות? או שאולי יש פה יותר מזה?
הייתי שמח אם המגיב הנכבד יבאר את המשפט האחרון שלו
וואו איזו טעות.
"מוסלמים, אסייתיים או שחורים, בדרך כלל סובלות רק מגזענות של קבוצה אידיאולוגית אחת – הימין הקיצוני".
השמאל ובפרט הקיצוני, הוא גזעני לעילא ולעילא, ולא מהיום.
הפגנת פה בורות היסטורית – לך תקרא קצת על התנועה הפרוגרסיבית שכבר לפני מאה שנה תמכה באאוגניקה גזענית קיצונית.
השמאל, גם היום, גזעני גם כלפי אוכלוסיות נוספות, לא רק יהודים – היחס לשחורים בארצות הברית מצד השמאל הפרוגרסיבי, למשל, הוא פטרנליסטי, מונע מנהלות יסוד גזעניות כמו שחורים לא מסוגלים לטפל בבעיותיהם בעצמם, וזקוקים לסיוע של האדם הלבן.
בפעם הבאה אני ממליץ לבחון את הנחות היסוד לפני שמעלים אותן על הכתב.
האנטישמיות זה עונש על דחיית ישוע המשיח. תאמינו בו וכל הצרות יפסקו. ישוע הוא הפיתרון להכל. תכניסו אותו לחייכם ותיוושעו. חבל שתלכו לגהנום. אתם לא רוצים להגיע לשם תאמינו לי
אז מה אתה תוקע לנו את היש"ו הזה?
שינאת ישראל התקיימה הרבה לפני הופעת היש"ו הזה.
להקיא
אני כמעט מרחם עליך מומר קטן… באמת… אבותיך המשומדים ניסו להחניף לפריצים האירופאים לפני מאה שנה ולאז זה הביא אותנו?
די חדול לך לברלין לאדמת אבותיך ושחרר אותנו לנפשנו היהודית. לך.
שמאפשר למאות אלפי גויים נוצרים אדוקים להגיע למדינת היהודים במטרה לחסל אותה ולנצר אותה.
היהודים הטיפשים מאפשרים זאת כמובן עד שהם יושמדו או ממלחמה עם המוסלמים או ממלחמת שמד עם הנוצרים האלה.
עם טיפש וחסר מודעות ומפולג עד שהוא מוסר את צווארו לשחיטה גם למוסלמים הערבים וגם לגויים המציפים אותנו בגלל אהבליותנו.
מעט מדי מקדיש הכותב לאנטישמית הסמאלנית שהיום אמנם ממוקדת בעיקר במדינת ישראל, אבל בטח לא רק. האנטישמיות הסמאלנית התפתחה יחד עם התפתחות הסמאל בראשית המאה ה-19 ומצאה את ביטוייה הידוע והמוכר ביותר בחיבורו האנטישמי של קרל מארקס 'לשאלת היהודים' מראשית שנות ה-40 של המאה ה-19. אבל מארקס לא היה האנטישמי היחיד בשורות הסמאל – היה שם צבא שלם של אנטישמים, מ'הסוציאליסטים האוטופיים' כמו פורייה, האנארכיסטים של פרודון, באקונין ובלאנקי דרך הנרודניקים, הסוציאל-דמוקרטים ועד לקומוניסטים של המאה ה-20. עוד בטרם 'נושל' הערבי הראשון ע"י 'הציונות', כבר צרחו קומוניסטים וסמאלנים אחרים בגרמניה יחד עם הנאצים נגד ה-JUDENKAPITAL. היהודים סולקו מתפקידיהם באירגוני הסמאל ומוסדותיו, והסמאלנים השתתפו בחצי-פה בהסתה הנאצית נגדם. במקביל שללו הסמאלנים, כולל אלה ממוצא יהודי, את קיומו של הלאום היהודי וקראו, בעקבות האנטישמים פורייה ומארקס, לטמיעה ולהתבוללות היהודים בקרב הגויים וע"י ל'היעלמותם'. זה נכון גם לגבי סמאלנים לא-יהודים שדווקא לחמו במודע באנטישמיות, כמו לנין. ניתוח פרטני של האנטישמיות הסמאלנית ניתן למצוא בחיבוריו של ההיסטוריון אדמונד זילברנר שחלק מהם ישנו גם בעברית.
מאמר חשוב ביותר