שרת התחבורה מרב מיכאלי זינקה אל הפודיום הוירטואלי, חיבקה את ה"אלופותים" ושלחה קריצה בנוגע יחידות לוחמות מעורבות בצה"ל. הבעיה: בספורט יש הפרדה מגדרית מובנית.
משלחת הג'ודו הישראלית לאולימפיאדת טוקיו זכתה במדליית הארד בתחרות הקבוצתית אליה נרשמו 12 נבחרות, לאחר שגברה על הנבחרת הרוסית. בנבחרת לקחו חלק מיטב ספורטאי הענף בישראל: טוהר בוטבול, תמנע נלסון לוי, פיטר פלצ'יק, רז הרשקו, שגיא מוקי, גילי שריר, אורי ששון ולי קוכמן. כבוד גדול וגאווה לאומית בזמן הנכון.
זכייתה של הנבחרת במדליה האולימפית זיכתה אותה גם בשפע ברכות ואיחולים, לצד ראיונות, ציוצים ופוסטים ברשתות החברתיות מאת אישי ציבור ומנהיגים שמבינים, מי יותר ומי פחות, בתחרות, אך בנקל מזהים הזדמנות לקדם אג'נדה על גבם הרחב של הספורטאים והספורטאיות.
כזו היא השרה מירב מיכאלי, שרת התחביר והתחבורה שבפייסבוק פרסמה במהלך השבת את התגובה הבאה: "ככה זה כשנשים וגברים נלחמות ונלחמים יחד :)) מדליה מרגשת וחשובה במיוחד, קבוצתית ולאומית במובן הכי יפה של המילה. אלופותים!".
מקריאת תגובתה של מחדשת השפה העברית והשרה הנכבדה, עלולים מי שאינם מצויים ברזי הספורט והתחרות לחשוב כי גברים ונשים התחרו זה בזו, ללא הפרדה מגדרית וללא התחשבות בנתונים פיזיולוגיים.
לטובת מי שאינו בקיא בתקנון, מדובר בתחרות בה כל נבחרת שולחת שישה נציגים שמתחרים בשישה קרבות, שלושה קרבות לגברים ושלושה קרבות לנשים. כל ניצחון בקרב שווה ערך לנקודה אחת, כך שהנבחרת שצוברת יותר נקודות בסיום הקרבות מנצחת בהתמודדות כולה.
קרבות הגברים נחלקים לקטגוריות משקלים: עד 73 ק"ג, עד 90 ק"ג ומעל 90 ק"ג. בעוד שבקטגורית הנשים: עד 57 ק"ג, עד 70 ק"ג ומעל 70 ק"ג. באופן זה יכולה כל נבחרת לשבץ את נציגה המתאים ביותר לקרב בהתאם להגדרות. כבר עתה ניתן להבחין בשונות הרלוונטית בה מתחשב הוועד האולימפי בכדי לשמור על בריאותן וחייהן של הספורטאים והספורטאיות.
לאחר שעמדנו על מאפייני התחרות בקצרה, ברור לכל בר דעת כי אילו היו גברים ונשים נלחמים אלו באלו, ללא הפרדה מגדרית וקטגוריות משקל, אזי הגברים ככל הנראה היו מנצחים והנשים היו מפסידות.
בהקשר זה אציין כי נכון הדבר לא רק בג'ודו, כי אם במקצועות ספורט נוספים בהם ישנה הפרדה מגדרית מובנית, אילולא כן, סביר היה להניח כי בעיקר גברים היו מנצחים בתחרויות מעורבות.
על כן בוצעו הקרבות בין ישראל לרוסיה בתחרות על מדליית הארד בסדר הבא: גילי שריר – מדינה טאימזובה, מדליסטית הארד מטוקיו (עד 70 ק"ג), שגיא מוקי – מיכאיל איגולניקוב (עד 90 ק"ג), רז הרשקו – אלכסנדרה באבינצבה (מעל 70 ק"ג), פיטר פלצ'יק – טמרלאן בשאייב (מעל 90 ק"ג), תמנע נלסון לוי – דריה מז'צקאיה (עד 57 ק"ג), טוהר בוטבול – מוסא מוגושקוב (עד 73 ק"ג).
מבט חטוף ולא מקצועי בהכרח בקטעים מצולמים מהתחרויות, מספיק בכדי להבין שאילו הקרבות היו חופשיים וכוללים גברים נגד נשים, היה המצב הופך למרחץ הנע מזיעה לדמים. זאת בטרם דנו במשמעות ההטלות הכוללות מגע פיזי על הרצפה, הלפיתות והאחיזות בחולצה או בחגורה.
גם סקירת נתוניהם של חלק מספורטאי נבחרת הג'ודו הישראלית מספק תובנה לפיה בכוחם של "חוקי הטבע היבשים" הנוגעים למאסות ומשקלים, להכריע:
בתחרויות הג'ודו, כבתחומי ספורט נוספים במשחקים האולימפיים, לא הייתה כוונה שגברים יתחרו בנשים.
כוונה כזו אף לא הוזכרה על ידי הנהלת הוועד האולימפי בישראל שהקימה וועדה לשוויון מגדרי בינואר 2018, לאור אג'נדת הוועד האולימפי הבינלאומי לקראת האולימפיאדה הנוכחית, לפיה יש לעודד ולתמוך בקידום נשים בספורט בכל הרמות וביצוע שינויים למימוש השוויון בין המינים.
הוועדה הישראלית הגדירה את ייעודה לפעול למען "יצירת התנאים לקיום שוויון מגדרי בספורט האולימפי בישראל והטמעתם באיגודי הספורט האולימפיים". בין יתר התפקידים נקבע כי הוועדה תפעל להטמעת התפישה המגדרית בתהליכי התכנון, התקצוב וקביעת המדיניות בוועד האולימפי בישראל לצד התוויה של פעילויות ותכנים לצמצום הפערים עד להשגת איזון ושוויון מגדרי.
בשום אופן לא הוגדר כי בני שני המינים יתחרו אלו באלו במסגרת תחרויות הספורט כחלק מיישום האג'נדה. זאת להבדיל מהמתחולל בצבא הגנה לישראל, בו משום מה אין בעיה לכאורה שנשים ילחמו בגברים, כל עוד הם אויב בהגדרה. אדגיש את המילים "אויב בהגדרה", משום שבאימוני קרב מגע ביחידות מעורבות אין קרבות מעורבים בהם לוחמים חובטים בעמיתותיהן הלוחמות ולהיפך.
מצב זה מקובל ככל הנראה על מקבלי ההחלטות והמפקדים רק בשדה הקרב, בו בהחלט יתאפשר לאויבינו הגברים, בכל קטגוריות המשקלים, היחידות וארגוני המחבלים לחבוט בלוחמות כמיטב היכולת ועד כלות. כזאת יתאפשר ללא התערבות שופטים, נציגי הוועד האולימפי, הורים מעורבים, חברי כנסת ושרים נועזים שעל חיי הלוחמות מהמרים, לכאורה.
שוב מתבקשת השאלה – מדוע זה לא תדרושנה ותעתורנה נשים בעולם בכלל ובישראל בפרט למען שילובן של הראויות, המוכשרות והכשירות שבהן בקבוצות כדורגל, כדורסל וכדור-יד מעורבות, בהן לכל היותר יגירו זיעה ודמעות ויפסידו מדליה? זאת להבדיל משילובן ביחידות לוחמות מעורבות, בהן ישנו סיכוי טוב למדיי להגיר דם, יזע ודמעות; להפסיד את החיים או כמה איברים שלך ושל לוחמים ולוחמות נוספים; לסכן את בטחון המדינה ולא רק את כבודה. כל זאת ועוד ללא תקנה בהכרח, בשונה מהאפשרות העומדת לכל ספורטאי להשתפר ולהתחרות בתחרות הבאה בארץ או מחוצה לה.
סיכום והמלצות
הג'ודו, למרות היותו ספורט פיזי בו הצדדים נלחמים זה בזה בסדרת קרבות, הינו בסך הכל עוד ענף ספורט פופולרי המצוי בקטגוריית אומנויות הלחימה, בו המפסידים חוזרים לכל היותר מאוכזבים לבתיהם על רגליהם. אין מדובר באלימות חסרת רסן, חוקים ותקנות לשם השגת התוצאה המבוקשת, כי אם בהסכמה ברורה בין היריבים על קיום תחרות על פי כללים קבועים, מקובלים ומוסכמים.
המלחמה להבדיל, הינה תופעה בה מופעלת אלימות קבוצתית מאורגנת וקטלנית, המכוונת לפגוע בעוצמה בנקודות התורפה של האויב, לצורך הכרעתו ולשם יישום תכלית מוגדרת שתוצאתה עלולה להיות הרסנית, כואבת וקטלנית עבורו.
כל מחשבה הנושאת בחובה מסר פמיניסטי רדיקאלי לפיו בצבא אפשר וצריך להילחם בשדה הקרב הפיזי, במסגרת יחידות הדרג המסתער והמסייע בחזית, שכם גברי אל שכם נשי מול אויבינו הגברים בעיקר- מקורו בפנטזיה הגובלת בחוסר אחריות של כל מי שחושב וחושבת כי ראוי שנשים ילחמו בגברים.
אם באומנויות הלחימה כג'ודו, אגרוף, קראטה, טאיקוונדו, MMA וכיו"ב- לא מתחרים גברים בנשים, ואם גם בספורט קבוצתי ככדורגל, כדורעף וכדור מים עדיין מבחינים בין המינים, אזי כיצד זה הגיעו בצבא הגנה לישראל למסקנה שיש לאפשר לנשים וגברים לשרת ולהילחם יחדיו באותה מסגרת לוחמת? כיצד זה בדיוק יש מי שחושב כי ראוי לשלב נשים בנח"ל, בגולני ובצנחנים, בטרם שולבו הן בהצלחה במכבי חיפה הירוקים, בביתר ירושלים הצהובים או בהפועל באר שבע האדומים… ולו רק בקבוצות הנוער או האפרוחים.
לסיום, ברכות לספורטאיות ולספורטאים המייצגים בכבוד רב את מדינת ישראל באולימפיאדה בטוקיו, מי ייתן ותחזרו ארצה עטורי מדליות מכל התחרויות הנותרות.
ברכות גם לחיילות (ובהן גם לבתי הצעירה) ולחיילים המתגייסים עתה, תודה לכל החיילים והחיילות השומרים על בטחון מדינת ישראל ותושביה לאורך כל השנה במגוון התפקידים ושלל היחידות. מי ייתן ותעמדו בהצלחה בכל אתגר ומשימה, תנצחו בכל קרב ותכריעו כל מערכה, כשבסופם בקשה לנו צנועה- חיזרו בשלום לבתיכם ולחיק משפחותיכם האוהבות.
אל”מ במיל׳ טל בראון הוא יועץ אסטרטגי, בעל תואר שני בלימודי צבא וביטחון, ביצע שורת תפקידי פיקוד במגוון יחידות לוחמות, שירת כמג״ד, כמפקד בה״ד ורמ״ח איסוף הקרבי. חבר בתנועת ׳הביטחוניסטים׳.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
השמאל הפרוגרסיבי מוביל לבנוניות, במיקרה הזה יגרמו לנזקים בבריאות נשים על מיזבח הפמניזם העיקר השיוויון…
בינוניות מהמילה בין לא מהמילה בן
למה כל העילגים הם ביביסטים למה? חידה ללא פתרון…
מנין התשוקה הבלתי נשלטת הזאת להיטפל בטון דידקטי מתנשא לכל טעות מקלדת של מקליד מזדמן, להעיר עליה ולהגדיל אותה מעבר לכל פרופורציה…
זהו הז'אנר שבו מתמחים הפסבדו אינטלקטואלים ה0מאלנים כדי לנפח לעצמם את בלון האגו שהתרוקן מהאוויר עת התברר שחזרתם לשלטון עוברת דרך אותם חובשי הכיפות השנואים עליהם וגם זאת אך ורק באמצעות המרמה ההונאה הנוכלות ומעשי הנבלה.
אי לכך ובהתאם לזאת, כבר אין צורך להתקין את "בודק העובדות" לדברי ראש הממשלה…
ממילא כול מילה שלו היא שקר וכזב… וממילא כל מילה של ראש הממשלה החליפי היא ביטוי לנבערות, בערות, ובורות… כן ככה זה עם גיבורי ה0מאל. אין להם אפילו תעודת בגרות מצד שני גם אין בכך כל צורך . די ביכולתו לגבב מילים. די בעובדה שהוא נמנה עם הצד ה"נכון". ממילא התקשורת תעניק לו חיבוק חם ושירי הלל.
אבל מנגד יש את כל ה"ביביסטים"… אוי ה"ביביסטים" האלה שנטפלים משום מה לאבדן כל יושרה אינטלקטואלית בסמאל…
ניתן לסכם זאת בהומאז' להאשק האלמותי (מחבר "החייל האמיץ שווייק") בפרפרזה קלה:
סער, שקד ובנט השרץ,
כל היום מזדווגים הם
עם עבאס, גנץ, לפיד והורובץ במר"צ
צודק!
במידה ולא היתה קיימת הפרדה מגדרית הנשים היום מפסידות ואז טוענות כי הן מופלות לרעה.
א.שגיאות הקלדה שנובעות מהקלדה מהירה הן דבר שגרתי.
ב.תגובה 2 הרחוקה מימניות יותר עילגת…
ג.אתה באמת מופתע שאתה נתקל באנשים שאכפת להם מהתוכן יותר מאשר הניסוח במחנה פוליטי שתומך במנהיגים לפי מעשיהם ולא רק כמה הם מדברים ונראים יפה? שתומך בטיפול בבעיות במציאות ללא קשר לכמה טוב ונוח זה מרגיש? שמגדיר חלשים לפי הצרכים שלהם ולא לפי הכללות דוגמת ׳אישה׳, ׳מזרחי׳, ׳ערבי׳ ו׳להט״ב׳?
קוראים לזה: הבחנה בין תוכן לצורה.
חחחח…
א. האם עלינו כאן על עובדת היותך ממצביעי "מפלגת ימינה"?
ב. האם זה מה שעומד מאחורי תגובתך הנעלבת נוכח חוות הדעת הצוננת על הגיבור שלך בנט?
ג. האם כשאתה מציין כי "תגובה 2 רחוקה מימניות" אתה מתיימר לטעון שיש בידך מכשיר למדידת מידת הימניות?
ד. אם כן, האם אתה מוכן לדרג לפי המכשיר שבידך את מידת ה"ימניות" של מפלגת "ימינה" בכלל ושל בנט ושקד בפרט שחברו לרע"ם, למר"צ ובשקט בשקט גם לרשימה המשותפת כפרטנר נסתר אבל כזה שתמיכתו בקואליציה הנוכחית עולה כ-20 מיליארד ש"ח וזאת בנוסף ל-32 מיליארד ש"ח לעבאס?
טל נראה כי אתה חושב על צבא בימי הביניים, לפי ההגיון שלך לוחם גגול פיסית לעולם ינצח לוחם קטן.
בלחימה מודרנית יש חשיבות לטקטיקה ניתוח שטח ושימוש נכון לאמל"ח.
אין לגברים יתרון על נשים במדדים אילו.
כוח שממוקם היטב במארב בשטח יצנח כוח שנע בצורה לא מבצעית, אין קשר למגדר.
אף אחד לא שולח נשים לגולני. נררה כי מושג הללימה מוצג בצורה פשטנית וחבל, תחזור לההטוריה לשל מללמת העולם ה2 יש נשים שפקדו על גדודי פרטיזנים. הגיע הזמן להתקדם.
עובדה פיזית מדעית בכל תחום בענף הספורט כל מי שעיניו בראשו! גם בשירותים ציור של בן ציור של בת, יש ולעולם ועד יהיה הבדל בן בנים לבנות. אין מה לעשות ככה נבראנו!!!!!!
אתה לא יכול להניח שהצד השני פחות טוב בטקטיקה, ניתוח שטח ושימוש באמל״ח. למה שזה יהיה כך?
כך שהתרחיש הסביר למלחמה הוא אויב שיש לו את כל היתרונות הנ״ל וגם את היתרון שכל היחידה שלו בנויה מגברים. איך הכנסת נשים לא מחלישה את הצבא שלנו?
זאת כמובן בלי להזכיר השלכות בריאותיות של גיוס נשים.
ואגב, אף אחד לא שולח נשים לגולני כרגע אבל לא שמעתי אף תומך/ת בעמדת השפעה שמגדיר/ה גבול.
ואם כבר, הדרישות הפיזיות של טייסת קרב הן גרועות יותר. מי שמוכן לשלוח לשם נשים אין סיבה שלא ישלח גם לגולני.
ולסיום, כמה פרטיזניות בודדות אינן דוגמה לכלל הנשים. יש כמה יוצאות מהכלל שבכושר מספק אבל זה לא קרוב לסדר גודל של גיוס הבנות אליו שואפים בגלוי מקבלי ההחלטות.
ברכבים הן לא יכולות לנהוג, ואתה מדבר איתי על *שימוש נכון באמל"ח* lol
אף פעם לא הגבתי בכתבות, אבל הכתבה שלך הצליחה להוציא אותי מגדרי.
בתור לוחומת בדימוס, אני מאוכזבת באופן אישי מהכתבה הזו בייחוד שהיא מגיעה מאדם בעל רזומה צבאי כמו שלך.
חלק מהדברים שהצגת שגויים בתחלית, ואני לא צריכה לומר לך ולכל עם ישראל, שלהיות לוחמ.ת זה הרבה מעבר לפיזיות, זה דורש מנטליות, כישורי קליעה, אינטילגנציה רגשית, מוטיבציה והמון דברים נוספים. שילוב נשים בלוחמה הוא הכרחי, בייחוד באזורים רגישים ונפיצים כמו איוש.
כתובות מהסוג הזה מחזירות אותנו אחורה בחשיבה, זה נכון צבא הגנה לישראל צריך לעשות עוד המון שינויים, בעיקר בתפיסה כיצד נכון לשלב נשים בלוחמה.
החשיבה הפאטריכלית שלך ושל רבים כמוך, היא זו שמעכבת אותנו לנוע קדימה בנושא.
כיום יש טייסות, חובלות, לוחמות חילוץ והצלה, נשים בעוקץ, מסתערבות וכו וכו ושלא נדבר על הגדודים המעורבים שקצב הגדילה שלהם עצום. כתבות מהסוג הזה גורמות לנו להתכווץ, הן גורמות לי להתכווץ וזה לא מגיע לי.
בתור יועץ אסטרטגי, אני מזמינה אותך לפרוץ את תקרת זה לא אפשרי, ולחשוב איך נכון לשלב לוחמת בצבא בצורה נכונה ובריאה ולממש את הפוטנציאל שלהן. במקום לכתוב כתבות שגורמות לפילוג עצום בנושא ולי להרגיש לא בנוח, תכוון את הכוחות שלך לאנשים שיש להם את היכולת להשפיע. זה מה שאני הייתי עושה. ואתה מוזמן להתייעץ איתי בנושא.
פיתרון מצויין יהיה אם לוחמות ילחמו לבד ולא עם בנים. בהתאם ליכולות שלהן, ובטח לא לפגוע בבריאות שלהן. שיפתחו פלוגות של לוחמות ויפסיקו כבר לערבב ולעשות שטויות ונזקי גוף בכוח!!!! תתעוררווווווווו אתם לא בנים! א י ן מ ה ל ע ש ו ת !!!!!!!!!!
את טועה ומטעה. שילוב נשים בצבא הוא לא הכרחי בכלל. במלחמת העצמאות המלחמה הייתה על כל בית ללא ציוד ונשק והמשאב היחיד היה האנשים. לכן ילדים גברים נשים וזקנים נלחמו. מאז לא הייתה לנו מלחמה כזאת וגם כמות האוכלוסייה גדלה וישנם יותר גברים המגיעים לגיל גיוס.
נשים לא מתאימות ללוחמה. זו עובדה. הן נשחקות פיזית מהר בהרבה מאשר הגברים וזה מוכח מחקרית אפילו ע"י צהל עצמו. לכן צהל הוריד את הדרישות מנשים באופן דרסטי ומשמעותי ביותר כדי לאפשר להן את "השויון". במציאות אישה שתלך לקרב תיתקל בגברים לוחמים מיומנים ממנה. ובנוסף לא הבנתי עד היום למה לא מדברים על עניין השבי. גבר שנשבה זו בעיה גדולה. אישה שנשבת זו קטסטרופה. סביר שיאנסו אותה ואף יוציאו ממנה ילדים שגם הם יהפכו לשבויים וישמשו לסחיטה של המדינה.
לצערי את העיוורת האמיתית ולא הכותב
מעבר לשגיאות כתיב שבתגובתך ניתן להצביע על מספר כשלים בתוכה.
ראשית, טל בראון שאל שאלה עניינית מדוע בתחומי ספורט השונים יש הפרדה מגדרית מובנית ואיש לא מנסה לערער עליה? גם לא שלל הארגונים הפמיניסטיים. לא ענית על כך דבר. ברור לכל בר דעת שיש הקבלה ברורה בין תחרויות ספורט הלחימה לבין הלחימה בשדה הקרב. (משום מה הוא לא הזכיר את המחקרים שנעשו בנושא השתתפות הנשים ביחידות הלוחמות של צבא ארה"ב. מסקנתם הייתה שבריאות הנשים הלוחמות נפגעת באופן משמעותי כתוצאה משיבוצן ביחידות אלה). ברור לכל רופא ולכל מומחה לפיזיולוגיה שגבר מסוגל לשאת משקל הכפול ממשקל גופו, בעוד שאישה לא מסוגלת. ההבדל הזה בסיבולת נעוץ בביולוגיה שלנו ובאבולוציה האנושית לאורך מיליוני שנים. זאת עובדה שלא ניתן לשנות. את לא עונה על זה דבר. במקום זה את נוזפת בו על "החשיבה הפטריארכלית" שלו?? המתקפה שלך היא AD HOMINEM ולכן יש לך כאן כשל לוגי.
שנית את כותבת: "כתבות מהסוג הזה גורמות לנו להתכווץ, הן גורמות לי להתכווץ וזה לא מגיע לי".
כאן שוב, במקום להתעמת עניינית עם הטיעונים שהציג המחבר ולנסות להפריכם באופן ענייני את בוחרת לעקוף אותם, להצביע בהכללה על כך שיש טייסות, חובלות, וכו', (כן, תמיד לכל כלל יש את היוצא מן הכלל שלא הופך אותם לכלל), ומנגד לספר לו ולנו שתוכן המאמר גורם לך להרגיש נעלבת. בכך יש לך כשל לוגי נוסף מסוג "הפנייה אל הרגש".
לבסוף, ממרום מעמדך כלוחמת לשעבר את מעניקה למחבר ברוב חסדך כמה עצות מעשיות וממליצה לו מה עליו לעשות כדי להשתפר בתחום עמדותיו ודעותיו שמן הסתם ממש לא נראות לך. במילים אחרות בתחום המדובר אין מבחינתך מקום לדעות אחרות אלא רק לאלה התואמות את דעותייך. ממש פלורליזם בהתגלמותו, כלומר, סתימת פיות בנוסח הפמיניסטיות "המתקדמות". מביך ומגוחך…
עייני בתשובתי לאייל למעלה למה הטיעונים שלך שגויים.
ומצד שני, חפשי קצת באינטרנט על ההשלכות הבריאותיות של שירות קרבי על נשים.
חשבת שתגובות כמו שלך גורמות לבעלי דעות כמו שלי להתכווץ? חשבת אולי שאת זו שגורמת לפילוג לא פחות?
הבעיה שלך היא שאת מניחה בהתנשאות שיש לך מושג מה זה להתקדם ומה זה לסגת. אך זה לא באמת כל כך ברור.
יש לך טיעון טוב-נשמח לדון. אבל אל תניחי שלתפיסתך יש יותר לגיטימציה מתפיסתי עד שתבססי אותה.
תודה לכל התגובות לתגובה שלי.
אני אפתח ואומר שלא התכוונתי לפגוע ונזכרתי מה הסיבה שאני לא מגיבה בכתבות (זה לא אפקטיבי, אבל נכנסתי לזה)
הסיבה שהכתבה הזו כל כך הכעיסה אותי היא תפקידו של טל בראון (הכתב) עבר צבאי עשיר ויועץ אסטרטגי.
דברי הכתבה פגעו בי בצורה רגשית ואישית, כי הם אכן כאלה, אותן לחומות שאתה מדבר עליהן קיימות, גם אני הייתי לוחמת, נגביסטית, שסחבה משקלים כבדים (ודרך אגב אין לי בעיות גב) ההשוואה שנעשתה בקריצה בין קבוצת האפרוחים לגדודים המעורבים היתה כמו דקירה קטנה (ואני לא מאשימה אותך בהשוואה הזו)
אני מודעת לכך שיש המון עבודה לעשות על מנת שנשים ישולבו בלוחמה בצורה מוצלחת, ושיש המון פוליטיקה מסביב לנושא (שנובעת מכך שצהל הוא צבא העם ומתפיסות מגדריות בחברה הישראלית).
אני לא מדברת מבורות, אלה מניסיון בשטח. בשלב דיי מוקדם בשירות שלי, אחרי שירות בקרני שומרון ומעבר חד ליטבתה, הרגשתי שצהל מנסה לסמנב שהוא משלב לוחומת (שיתפס כצבא שיוויוני) אבל בפועל מרבית הלוחמות מגיעות לגדודים המעורבים, גדודים התופסים קווים שקטים בדרך כלל ואם זכית אז קיבלת קו אחד באיוש בכל השירות שלך.
אני ערכתי מחקר שמכיל דעות של 100 לוחמים ולחמות, ראיונות עם עשרות מפקדים, ממ, מפ וכל זאת כדי לקבל תמונה ברורה על הגדודים המעורבים, איך הלוחמים והלוחמות מרגישים, מה אפשר לשנות, כיצד ניתן לשפר.
יש לי המון מסקנות מהראיונות ואני יכולה למנות עשרות בעיות בגדודים המעורבים ואם זאת אני יכולה להציג גם פתרונות, ואת האיכויות שמתקבלות רק באמצעות שילוב של גברים ונשים יחד.
אני באמת מאמינה גדולה שבסיטואציה מורכבות כמו שטחי יהודה ושומרון הגדודים המעורבים נחוצים, בין אם זה בבידוקים גופניים על שני המינים, רגישות גבוהה, יכולת זיהוי ותגובה מהירה. אני מאמינה שאם נעשה את זה בצורה נכונה כבר מהטירונות, נשים וגברים ישפרו אחד את השניה ולא ירידו.
אני יודעת שכל דבר בחיים מלווה במחירים וכך גם בצבא, אני מזדהה עם הכותב בדבר אחד שקודם כל צריך להשקיע במה שקיים (הגדודים המעורבים) ואחר כך לבדוק את האפשרות לשלב נשים ביחידות מובחרות, כמובן במידה והמחיר מאפשר את זה, גם הכלכלי וגם ההישגי.
אין לי ספק שלא הייתי כתובת שום תגובה אם לא היינו צבא העם, אבל לצערי כך הדבר, והמערכת הצבאית היא חלק בלתי נפרד מהאג'נדות שלנו כחברה, כולנו עוברים בצבא ומחונכים לפיו. אם אנחנו מקדמים דעות שנשים לא יכולות בצבא זה משפיע עלינו בצורה ישירה כחברה.
אני לא רצה להגיד שנשים צריכות להיכנס למלחמות (זה יקרה כשהחברה תשנה תפיסה, כרגע המחיר יקר מידי) אבל מלחמות לא קורות כל יום ועד אז יש לנו גבולות להגן עליהם.
וכן אני אישה פמניסטית ששירתה בגדוד מעורב וחיה במדינה הזאת. אני לא יכולה לא לראות את ההקשר בין הכתבה הזאת לחיזוק הפטריארכיה.
בד"כ, רוב הגברים יותר חזקים פיזית מנשים. אבל כבר ראיתי לוחמות MMA נלחמות בגברים וקורעות להם את הצורה.
אם היה מדובר רק על בנות כאלו אז בסדר.
אבל צה״ל משקיע מאמצים להוריד את דרישות התפקיד על מנת לדחוף לקרבי בנות חלשות יותר(הקלות בבר-אור ובבוחן מסלול, אפוד מצומצם ואפילו הקמת יחידת קרקל הנפרדת!).
בואו נדבר דוגרי… כל אישה שמתמודדת שם, מנצחת כל גבר קונבנציונלי במשקל שלה… אף אחד לא טוען, שאחת על אחד, בממוצע, אישה חזקה יותר מגבר. "כל הכבוד" לגבר שהוא יותר חזק פיזית מאישה. אבל לא ראיתי שמגייסים לקרבי רק גברים חזקים פיזית, יש גם גברים חלשים פיזית(אז למה מגייסים גברים חלשים פיזית יחסית לקרבי?).
אילו היינו בימי קדם, בתקופה שבה צבאות, הלכו מכות פיזית, עם חרבות וכידונים, היה פה איזה מקום למחשבה(למרות שנשים יכלו לשמש בקלות כקשתות)… אבל בעולם מתקדם, נשים יכולות לשרת בכל יחידה קרבית.
נכון, לא כל אישה, היא בכושר פיזי של אותן ג'ודאיות, אבל אם יש 10% שכן מסוגלות להיות בסיירת, גם מבחינה פיזית, אז שתהיינה בסיירת. מבחינה מנטלית, יש נשים רבות שעולות על גברים, ביכולת להתמודד במצבים קשים.
חובה עלינו לטפח את השיוויון. אני מבין את האורתודוקס או את האיסלמיסט, שמפחד מאובדן השליטה על האישה(שזו תכלס "הבעיה" האמיתית ולא היכולת המבצעית של אישה מאומנת). אבל אם נקדם אג'נדה של עולם יותר שיוויוני וסובלני, זה רק לטובה. אף אחד לא מבקש לוותר על היכולות הקונבנציונליות, האסטרטגיות והמבצעיות, אבל ערכי שיוויון זה דבר מהותי
אלון אתה טועה ומטעה. לצערי רואים שאינך מבין מהו צבא ומהו משמעותו ובנוסף שאתה מושפע מאוד מדעות שמאלניות קיצוניות והזויות כדוגמת "השויון".
מעולם לא היה שויון ולא יהיה שויון. נקודה!
לכל אדם יש יכולות שונות כוחות שונים משפחה שונה עם שונה אזור גיאוגרפי שונה וכו' וכו'. כל אלה משפיעים על האדם והופכים אותו לאדם המיוחד שהוא.
וכל אחד הוא שונה ומיוחד מחברו ויש לו תפקיד שונה משל חברו. ובהקשר שלנו גברים חזקים פיזית בהרבה מנשים וזאת עובדה ולא דעה.
אחרי שזרקנו את טרלול "השויון" לפח אפשר לדבר בצורה רצינית על שילוב נשים בצהל.
מי שמתגייס לקרבי צריך לעמוד בדרישות פיזיות ומנטליות גבוהות מאוד. כך שבסוף הטירונות הוא צריך להיות מוכשר להתמודד במלחמה. אני אחזור שוב מ-ל-ח-מ-ה!
מלחמה זה יכולת לעבור מרחקים עצומים של עשרות ואף מאות קילומטרים עם נשק וציוד במשקל של עשרות קילוגרמים דבר שקשה לגברים קל וחומר לנשים. מלחמה זה ל-ה-ר-ו-ג את חיילי האוייב בכל דרך שיש ליחידה שלך ולראות מראות קשים של פצועים והרוגים. מלחמה זה קושי פיזי ומנטלי עצום שגבר בנוי להתמודד איתו יותר טוב מאשר אישה. זו הסיבה שמשחר ההיסטוריה ועד ימינו אלה גברים הם אלה שנלחמים בכל הצבאות בעולם. אישה לא בנויה ללחימה. היא בנויה לילודה והבאת חיים לעולם. לכן גופה נשחק מהר יותר מגבר ולכן צהל הפחית את הדרישות מהן באופן משמעותי ואף על פי כן הרבה בנות יוצאות נכות או עקרות מצהל.
מעבר לכך שילוב הנשים לא לוקח בחשבון את יצר המין שהוא חזק ביותר. גברים מוסחים כשיש נשים לידם ובצבא להיות מוסח זו בעיה רצינית. תוסיף לזה שיש כל שנה המוןןן הריונות לא רצויים והפלות של חיילות שפוגעות בהן נפשית וגורמות בעיות אח"כ להיכנס להריון כשיתחתנו. ובנוסף זה בזבוז משווע של כסף שמופנה להפלות במקום אימונים ורכש.
בקיצור כפי שהינך רושם בסוף תגובתך מדובר באג'נדה של שיויון מומצא.
תגגל קצת על הנזק הבריאותי ששירות קרבי עושה לחיילות. אתה מראה הרבה בורות.
בואו נהיה ריאלים:
לא מדובר על בנות בסיירת מטכ"ל – מדובר על בנות בשיריון.
לשיריון מגיעים גברים טובים אבל בעלי כושר ממוצע.
השאלה הראשונה היא האם יש כמות מספיקה נניח 2% מהטופ של הבנות שזה 1,000 בנות בשנתון שהן בכושר של הגברים הממוצעים בשיריון.
במידה וכן יש להקים גדודי טנקים על טהרת הבנות.
ולהקל את העומס של התעסוקות של אנשי המילואים שמפריעים להם בחיים ולהקל את העומס התקציבי שכרוך בגיוס אנשי מילואים.
אבל לא לשבת בנים ובנות עם הורמונים ביחד בטנק ולעשות בית זונות.
השוויון הוא דבר נורא נחמד ומגניב, אבל לא על חשבון בטחון המדינה זה מה שהכותב מנסה להבהיר, רוצים שוויון ילדים 0מאלנים? קבלתם, תערכו מאבקים שנשים יתמודדו מול גברים בכדורגל או ענפים אחרים, אבל לדחוף בולשיט פרוגרסיבי לצהל, זה כבר קו אדום!
ועוד משהו, כשאתה מוריד את רף הקבלה כדי לאפשר לנשים להתקבל ליחידות קרביות אתה לא מייצר "שוויון" אלא מקסימום מרמה את עצמך ואולי עוד כמה שוטים מסביב.
ועיצה קטנה לפימיניסטיות, יש דרך קלה יותר לפתור את התסביך שלכן כלפי גברים, תעשו ניתוחי טרנס, אולי ניצן הורוויץ יסדר לכן סבסוד.
לא ההנתי את הרעיון שח המאמר, אם אם משקל כבד היה מתחרה במשקל נוצה אז הוא היה מנצח. לכן מחלקים לקטגוריות
נכון.
ולכן לא הגיוני לשלוח בנות במשקל נוצה מול חיילי חמאס וחיזבאללה ממין זכר.
וואוו סוף סוף קול שפוי נורמאלי והכי מדוייק שיש!!!! יישר כוח!
כל מילה בסלע!
אצל הכותב בסך הכל מדובר בתחרות היאבקות בסגנון רסלינג, שבה אכן אפשר לצפות מדי פעם בקרב בין אשה לגבר. אלא שלשמחתנו הימים של קרב פיזי חלפו עוד מימי הגלדיאטורים, והיום, לכל היותר "הלוחמות" יוצאות נגד מפגינים. כדי להילחם נדרשים גם כישורים כמו חשיבה מערכתית ועניינית וקור רוח, עניין שבו לדעתי נשים טובות יותר. אין שום מניעה פיזית לאשה להיות טייסת קרב או טנקיסטית. הכותב פשוט לא אוהב נשים לוחמות
מאמר מעניין ורציני, וחשוב שהנקודה הובהרה.