מכירת החיסול האפגנית

בספר דברי הימים האמריקני תיזכר הנסיגה החפוזה מאפגניסטן כאירוע בעל השלכות מרחיקות לכת במישורים המדיניים, הביטחוניים – לאומיים, הצבאיים אך לא פחות חשוב מכך במישורים הערכיים. רבות עוד צפוי להיכתב באקדמיה ובתקשורת על המאורע ההיסטורי וההיסטרי המטלטל הזה, שמעסיק בימים אלו את כלל הגורמים המעורבים, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, בנעשה במזרח התיכון, וטוב שגם ישראל תיתן עליו את הדעת.

מחיר נסיגתם החפוזה, הלא סדורה והמדממת של האמריקנים מאפגניסטן עלול להוביל לעוד משברים אזוריים חמורים ולשפיכות דמים שתגבר בגינם, בעתיד הנראה לעין בחלק זה של העולם. זאת הודות לרוח לחימתם של הארגונים הג'יהאדיסטים האסלאמיים שזכו לפרסים רבים על דבקותם במטרה, כדוגמת נסיגת הכוחות האמריקנים ובנות בריתם מאדמתם, תמיכה מישויות וממנהיגים אזוריים וציוד לחימה מתקדם ובהיקף נרחב שנותר בידיהם, שיש בו כדי להדיר שינה גם מעיננו הבוחנת והמרוחקת, רק לכאורה.

הנשק במזרח התיכון זולג ומחליף ידיים במהירות מרשימה אף יותר ממים. נשק איראני הרי כבר נמצא בעבר ברצועת עזה, בלבנון ובסוריה. כעת, לא מן הנמנע, שגם ציוד הלחימה האמריקני הרב שנפל שלל בידי הטאליבן, יוזרם אף הוא לארגוני הטרור הפועלים ברוח האסלאם הקיצוני ברחבי האזור, ויופנה כלפי חלק מבעלות בריתה של המעצמה הנסוגה, בהעדר מורא, הרתעה וחסמים משמעותיים יבשתיים או אחרים.

בטוחני כי ישנם כבר מומחים לביטחון לאומי וקציני צבא במשרד ההגנה האמריקני, החוקרים את ההשפעות ההרסניות של המהלכים האחרונים באפגניסטן ומנסים כמיטב יכולתם לצמצם נזקים בטרם יהיה זה בגדר בלתי אפשרי ותוצאתי לחלוטין. מפליא הדבר כי כך נעשה למרות הזמן הרב שעמד בפני מפקדי הצבא לתכנון הנסיגה באופן סדור ומתואם מראש כפי שהורה הנשיא, ולא בן לילה כפי שביצע צה"ל מדרום לבנון לפני 21 שנה.

בסופו של יום, האמריקנים הנסוגים מאפגניסטן מותירים מאחור בני אדם, משאבים לא מבוטלים הכוללים ציוד אזרחי וצבאי רב, וגם אי אלו ערכים רמוסים.

ערכה של ברית

הפקרת בעלי ברית לא מעטים, שחייהם נתונים בסכנה חמורה ומידית נוכח השתלטות הטאליבן- טומנת בחובה מסר עמוק, מטריד ומעורר מחשבה בעבור כל אדם, חברה ועם ששם (או מתכוון לשים) את מבטחו, עתידו, חייו וחיי משפחתו בידי מי שמיתגו עצמם בפניו כבני בריתו.

בהיותה של ישראל בת בריתה היציבה ביותר של ארצות הברית באזור מעל לשבעים שנה, מומלץ לחשוב היטב ולהכין תכניות מגירה כיצד עלינו לנהוג נוכח איום קיומי מתהווה על ישראל בסביבה הקרובה והרחוקה.

מחשבה נוספת הינה האופן בו נתפשת ישראל, כמי שחולקת ערכים משותפים יהודו–נוצרים עם ארה"ב, לאור היחס הניתן לאלו המשתפים עמה פעולה, מסייעים ומהווים בני בריתה לאורך שנים גם בעת צרה. להבדיל מהאמריקנים שמתקפלים וטסים או מפליגים חזרה לארצם הרחוקה שמעבר לאוקיאנוס, יבשת ממנה יצאו אחרי פיגועי 11/9, אנחנו הישראלים נשארים בסביבה. כשכל מה שמפריד ביננו לבין הטרוף האסלאמי הקיצוני המשתולל ממזרח לנו, זו בקעת הירדן והערבה. ישנם אלו המאמינים בשלום תמורת שטחים ולפיכך מעוניינים בנסיגה לאלתר מהבקעה ומיהודה ושומרון לקו הגנה המבוסס על כביש 6 תוך לקיחת סיכון מופרז שהשטחים שימסרו לרשות הפלסטינית יועברו לידי החמאס, ידידי הטאליבן, כפי שכבר קרה ברצועת עזה. "ערבויות בינלאומיות" למהלך, עליהן נסמכים אותם הוגים והוזים, הפכו זה עתה לבדיחה ממש גרועה כפי שנוכחים כולנו, ולא בפעם הראשונה.

אמצעי לחימה ומידע סודי

הנסיגה האמריקנית החפוזה מאפגניסטן, שלא לומר בריחה, הותירה בידי הטאליבן כמויות נשק שעלול להוות איום חמור על מדינות נוספות באזור, כולל על מדינת ישראל.

ממשל ביידן הודה כבר ב-17 באוגוסט כי הטאליבן תפס ציוד צבאי אמריקני בהיקף משמעותי שלא כולו עדיין ברור, שנמסר במקור לכוחות הביטחון האפגניים שהיו אמורים להגן על הממשל בקאבול.

ג'ייקוב "ג'ייק" סאליבן, היועץ לביטחון לאומי, ששימש בעבר כיועץ מדיני לממשלו של ברק אובמה בתחום המשא ומתן עם איראן בתחום תוכנית הגרעין שלה ויועצה המדיני הבכיר של הילרי קלינטון, אמר במהלך מסיבת עיתונאים שנערכה לאחרונה כי: "אין ברשותנו תמונה מלאה וברורה, היכן נמצא כל פריט ציוד בטחוני, אך כמות נכבדה ממנו נפלה בידי הטאליבן. אנו מעריכים כי הם לא ימסרו לנו את הציוד מרצונם החופשי בשדה התעופה".

סאליבן בחר להטיל את האשמה על כוחות הביטחון האפגניים שמיהרו להניח את נשקם עוד בטרם תקפו אותם כוחות הטאליבן. זאת למרות ההשקעה האמריקנית האדירה בהם בכל האמצעים ובכל קנה מידה, שכפי הנראה לא השפיעה על רצונם להילחם למען ארצם וחירותם.

תמונות המתפרסמות בסוכנויות ידיעות שונות וברשתות חברתיות מעידות על השימוש הרב שעושים כוחות הטאליבן באמצעי לחימה שנפלו שלל בידיהם, לאחר שהאמריקנים הותירו אותם בידי עמיתיהם האפגנים. בתמונות רבות ניתן להבחין ברובי סער, רובי צלפים, מקלעים כבדים, תחמושת לסוגיה, אמצעי ראיית לילה מתקדמים, מכשירי קשר, רכבים קרביים ומשוריינים, מזל"טים מתקדמים, מטוסיA29  סופר טוקאן לתקיפה קרקעית על חימושם המשוכלל מונחה הלייזר, מסוקי בלק הוק (ינשוף) בהיקף העולה במספרו על 85% מהמדינות המחזיקות במסוק זה בעולם כפי שהעיד חבר בית הנבחרים האמריקני מטעם הרפובליקנים ג'ים בנקס שבעצמו שירת באפגניסטן, ועוד.

הערכה של כמות אמצעי הלחימה שנפלו בידי הטאליבן, מתבססת על דו"ח ממשלתי משנת 2017 לפיו העבירה ארה"ב לידי כוחות הביטחון האפגניים בין השנים 2003 – 2016 היקף אמצעי לחימה עצום, כדוגמת: 75,898 רכבים, 599,690 נשקים, 208 כלי טיס מסוגים שונים ובהם מסוקים רבים ו- 20 מטוסי סופר טוקאן. גם בשנים האחרונות נמשכה העברת הנשק בהיקפים גבוהים וכללה 7,000 מכונות ירייה, 4,700 ג'יפי האמר, מעל 20,000 רימונים ועוד כהנה וכהנה נשקים שיועדו לשימוש הכוחות המיוחדים דוגמת רובה ה-FN SCAR, אמצעי חבלה, מכשירי קשר, ציוד מגן אישי (שכפ"צים), ציוד מעקב ומודיעין מתקדם, מידע מסווג ומערכות זיהוי ביומטרי שביכולתן לסייע לטאליבן בחשיפתם וזיהויים של הסייענים המקומיים לכוחות בעלות הברית בעשרים השנים האחרונות.

כל "הטוב הזה" שהותירו האמריקנים ונפל בידי ארגון הטאליבן, מצטרף להיקפי ציוד לחימה עצומים הנאמדים בכמיליון וחצי פריטים, שכבר הושארו בעבר בידי כוחות ביטחון עיראקים ואפגנים מאז שנת 2002, שחלק לא מבוטל מהם, המוארך בכ-43%, מצא כבר את דרכו בעבר לידי הטאליבן וארגון דאעש, בנוסף לכמויות תחמושת לסוגיה שהושארו שמישים מאחור.

השלל הרב שנפל בידי הטאליבן משרת בנוסף את התעמולה בה הם נוקטים, עת מעצים הוא את מסר הניצחון של האסלאם על הכופרים, שלמרות ציודם הרב והמתקדם לא יכלו לכוחות הקנאים הנחותים במספרם ובציודם. דוגמא לכך נראתה היטב בצילום בו הופיעו חמושי הטאליבן ישובים בארמון הנשיאותי בקאבול, לאחר בריחתו של הנשיא אשרף גאני והשתלטותם על המבנה ב- 15 באוגוסט.

לסיכום

תוצאותיה של הנסיגה האמריקנית מאפגניסטן מורגשות כבר עתה על בשרם של אזרחים רבים המנסים להציל את נפשם מנחת זרוע הטאליבן, בטרם ייסוג החייל האמריקני האחרון מאדמתם.

בסוף השבוע האחרון קיבלו האמריקנים תזכורת כואבת ממחבלי דאעש, עת ספגו 13 הרוגים בסדרת פיצוצים שאירעו תוך כדי מהלכי הנסיגה.

תוצאות הנסיגה יורגשו בעתיד הקרוב ובצער רב, ככל הנראה, גם על בשרן ובקרבן של בעלות בריתה הנותרות של ארה"ב במזרח התיכון, בהן גם ישראל.

משום כך, על ממשלת ישראל להבהיר קבל עם ועולם כי בטחונה נתון בידיה בלבד, ביטחונם של אזרחי ישראל לא יופקד או יופקר בידי אף מדינה או מעצמה, נדיבה וחביבה ככל שתהיה. את לקחי העבר שחווינו על בשרנו כאומה אין לשכוח, את התזכורות הנלמדות מניסיונן של מדינות שכנות- יש ללמוד בכדי להתכונן ולהשתפר לקראת אתגרי המחר.

מדינת ישראל, כבת ברית נאמנה של ארה"ב, צריכה להמשיך ולטפח את קשריה עם המעצמה אך להבהיר לאויבותיה כי להבדיל מארה"ב- אנחנו כאן בכדי להישאר לעולמי עד, ללא ים שיחצוץ ביננו לבינם או שדה תעופה ממנו נטוס מכאן ליבשת רחוקה, שהרי זו מולדתנו ואין לנו ארץ אחרת מלבדה.

אל”מ במיל׳ טל בראון הוא יועץ אסטרטגי, בעל תואר שני בלימודי צבא וביטחון, ביצע שורת תפקידי פיקוד במגוון יחידות לוחמות, שירת כמג״ד, כמפקד בה״ד ורמ״ח איסוף הקרבי. חבר בתנועת ׳הביטחוניסטים׳.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: