נפתלי בנט דיבר לאולם ריק מול עולם שלא מקשיב

23 תגובות למאמר

1. הנוכל מישראל

   הגב

2. לא יצא לי לראות בכלל את הנאום, אבל ממה שמעתי מעולם עוד לא היה מקרה שראש ממשלה מדבר נגד המדינה שלו מול כל אומות העולם!!!

   הגב

3. אני מעדיף ראש ממשלה מגוחך שיביך אותי – הגדרה שמתאימה גם לבנט וגם ללפיד – על פני ראש ממשלה שיזיק לי. לצערי הרב, בנימין נתניהו של 5 השנים האחרונות עונה בדיוק על ההגדרה של ראש ממשלה שמזיק לישראל.
   זה מתבטא בחוסר הבנה אסטרטגי כבר מההתחלה בהתנהלות מול הסכם הגרעין עם איראן. זה נכון שאובמה היה טיפש ונאיבי בהחלטה נחושה לחתום עם איראן על הסכם גרעין ויהי מה, שייתכן והיו חלופות טובות ממנה, אבל מנהיג בעל אסטרטגיה חכמה היה פועל מאחורי הקלעים כדי למזער נזקים ככל האפשר בהסכם המקורי, מתוך ידיעה שלמרבה הצער לא ניתן יהיה למנוע מאובמה לחתום על הסכם עם איראן. במקום זאת, נתניהו נאם בקונגרס בצעד שנתן לו מקצפה פוליטית לקראת הבחירות אבל חסם כל אפשרות של גורמי המקצוע בישראל לשכנע את ארצות הברית לשנות ולהימנע מהכנסה (או אי הכנסה) שתהפוך את ההסכם לגרוע. 3 לאחר שכבר נחתם, נתניהו לחץ על ארצות הברית לצאת מההסכם בשביל להרוויח נקודות פוליטיות, למרות שכל אדם בעל שכל ישר הבין שלמרות שההסכם גרוע ומלא חורים, הוא טוב יותר ממצב שבו אין הסכם בכלל. את התוצאה ניתן לראות היטב היום, ואותה תקשורת שנתניהו מתלונן עליה שהיא "שמאלנית" ו"מוטה נגדו" לא שאלה אותו אפילו פעם אחת על הטעויות האסטרטגיות האפשריות שעשה סביב הגרעין האיראני. הממשלה היום עושה ככל שביכולתה כדי שביידן יחתום על הסכם גרעין טוב בהרבה מזה של אובמה, ולמדה מנתניהו שבנושא הזה אסור להיות צודקים אלא חכמים.
   היקף הנזק שנתניהו גרם מול איראן מתגמד לעומת הנזק שגרם בסוגיות הפנים במדינת ישראל. התלות הפסיכית שפתח כלפי המפלגות החרדיות גרמה נזק בל ישוער למדינה מאז 2015. היא בלמה תהליכים חשובים של השתלבות החרדים בחברה ובעבודה שהוביל יאיר לפיד בממשלה שלפניה (אחת ההצלחות המעטות שהיו ללפיד במשרד האוצר), אפשרה העברתם של חוקים אנטי-ליברליים מובהקים כמו חוק המרכולים, האטה תהליכים חשובים כמו עבודות המטרו ואפשרה תרבות בשטח של הדתה קיצונית בצה"ל ויחס מבזה לנשים שחיים בתוך החברה החרדית או בסמיכות להן. חמור מכך, הדבר הגביל את תרבות השחיתות במשרדי הממשלה השונים. נתניהו הפקיר את משרד הפנים בידי מי שגנב ולקח שוחד בהיותו שר פנים – אריה דרעי. הוא הפקיר את משרד הבריאות בידיים של אדם שנכשל בניהול המשרד בעבר – יעקב ליצמן, שככל הנראה גם ניצל את סמכותו כשר הבריאות לרעה יותר מפעם אחת. משרדים חשובים נוספים הופקרו בידי אנשי ליכוד, כאשר הדוגמה הקיצונית ביותר היא הפקרתו של משרד הרווחה לחיים כץ – באיזה עולם לא מתקצבים החלטת ממשלה למלחמה באלימות נגד נשים וילדים במשך שנים?! את הפעולות שנעשו באופן קיצוני לטובת בעלי הון וטייקונים ולרעת אזרחי ישראל אני לא צריך לפרט; חלק מהנזקים שנעשו כתוצאה מהמדיניות הזו ומהתנהלות במשרדים שהוזכרו ואחרים, כל זאת במשמרת הארוכה של בנימין נתניהו, ניתן לראות בפרקי הסדרה "האזרח גואטה" – השחיתות של בנימין נתניהו וחברים בממשלתו חלחלה למטה באופן שאזרחי המדינה חווים על בשרם בלי קשר להשתייכות הפוליטית שלהם.
   בעקבות מהלכים קיצוניים כל כך מצדן של ממשלת נתניהו גרסת 2015, בין אם הדבר התבטא בנזק אקטיבי או באי-עשייה מזיקה, בית המשפט העליון היה חייב להתערב כמה שהיה יכול. שלטון כל כך גרוע ומופקר אלץ אותו לבטל את סעיף היציבות ההזוי במתווה הגז המושחת והמונופוליסטי, ולמרבה הצער בית המשפט לא חשב שיש לו סמכות למנוע נזקים נוספים. בית המשפט היה חייב גם להקפיא חוקים הזויים כמו חוק התאגיד (הקפאה שגם השופט נועם סולברג השמרן היה שותף לה), בידיעה שבמדינה נורמלית שום היבט של השידור הציבורי לא יכול להיות מנוהל או ממומן על ידי גורמים פרטיים בגלל הסתירה שבהגדרת השידור הציבורי כציבורי. בית המשפט התערב גם במקרים רבים של דת ומדינה, בידיעה שאם המיעוט החרדי כופה על המציאות קיצוניות של הדתה תוך כדי דריסת הכנסת ושימוש לרעה במשמעת הקואליציונית ובהסכמים הקואליציוניים, עליו (בית המשפט) לפעול לשם האיזון בקיצוניות הפוכה בכיוונה כדי למנוע קריסה. במצב תקין אף אחת משתי הקיצוניות לא הייתה מתרחשת, כפי שהיטיב להסביר מתנגד האקטיביזם השיפוטי דניאל פרידמן.
   חלק גדול מספיק בציבור הבין ב-2019 שהצבעה לביבי או לכל מפלגה שמוכנה לתמוך בו יכול להיות שפירושה הצבעה למען הכנסת ישראל למסלול בדרך למדינת הלכה, לאור התלות שנתניהו פתח במפלגות החרדיות. ליברמן וחברי מפלגתו הבינו במאי 2019 שזה הכיוון שאליו מכוון נתניהו ולכן סרבו להצטרף לממשלתו. ישיבה עם המפלגות החרדיות זה דבר אחד, אבל לתת להן להכתיב את סדר היום החברתי (ולעתים גם המדיני והכלכלי) ביחס חסר פרופורציה לגודלן זה כבר יותר מדי. התלות של נתניהו בחרדים היא הסיבה העיקרית שבשלושת סבבי הבחירות הרצופים האלו לא הייתי מוכן להצביע לו או למפלגה שלא שללה ישיבה איתו. שללתי את המפלגות האלו למרות התנגדותי לפתרון שתי המדינות (שבעיניי משמעותו הוא שתי מדינות הלכה – אחת יהודית ואחת מוסלמית).
   גם בתחומים רבים שחשובים לימין נתניהו נכשל בגדול. בכל מה שקשור לטיפול בפשיעה במגזר הערבי, גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ, נתניהו עשה מעט מאוד כך שהמצב רק הוחמר במקום להשתפר. כשמעלימים עין מפשעים שנעשים בתוך הכפרים והיישובים, הפושעים ירגישו שיש להם לגיטימציה לבצע את אותם הפשעים החמורים גם כלפי יהודים, בעיקר אלו ששייכים לשכבות החלשות בגליל ובנגב. אלו הם תושבי הפריפריה שלמרות שביבי הזיק להם יותר מליהודי גוש דן שם הרוב הוא שמאלני, הם עדיין מצביעים לליכוד באחוזים גדולים. כאשר גלעד ארדן הביא תוכניות שאולי היו מצמצמות חלק מהנזקים (עדיין באופן שהוא הרבה פחות מהנדרש, מפני שארדן הרבה יותר דבר נגד הערבים מאשר לפעול נגד הפושעים שבהם מסיבות פנים מפלגתיות), נתניהו השיל את היוזמות המעטות שהביא מחשש שתעלה קרנו במפלגת הליכוד ושתיווצר תחרות בתוך הליכוד לבנימין נתניהו – כשמדובר במקום השני ברשימה זה מפחיד מאוד עבור מנהיג שלא מוכן לתת לאף אחד לצמוח מתחתיו. למען ההגינות אומר שבאותה תקופה (2015-2019) גם מפלגות האופוזיציה שאינן מרצ והמפלגות הערביות לא הרבו לעסוק בתופעת הפשיעה במגזר הערבי ובצורך למגר אותה והדבר נכון גם לגבי כלי התקשורת המרכזיים, אלא שהאחריות בנושא הזה מוטלת קודם כל על מי שנמצא בשלטון ובידיו המפתח לקבוע את סדר היום ולשנות את המצב.
   גם בתחום הכלכלי נתניהו גרם לנזק עצום לימין – בתקופתו התחזקו הוועדים הסחטניים (ישראל כץ היה היחיד שנכנס באלו של נמל אשדוד ב-2014 ואולי בגלל זה נשאר במשרד התחבורה ב-2015 למרות מעמדו הרם בליכוד, שכן הבהרתי שנתניהו אינו מעוניין ביורשים טבעיים) והמינוי של מיכל הלפרין לראש רשות התחרות שרת את המונופולים וגרם לנזקים עצומים לתחרות ולשוק החופשי. את מתווה הגז הנוראי שאלץ את בית המשפט לבטל את אחד מסעיפיו כבר ציינתי.
   מול החמאס נתניהו נכשל כישלון מוחלט. האיש שהבטיח ב-2009 ש"ימוטט את שלטון החמאס" לא רק שלא מוטט אותו או אפילו החליש אותו, אלא חזק אותו והחמיר את המצב. לארגון שלפני עליית נתניהו לשלטון ב-2009 היו טילים עד אשדוד היו ב-2014 מעט טילים שמגיעים עד גוש דן והיו במאי 2021 הרבה טילים שמגיעים גם לגוש דן וגם לירושלים ותוקפים את עוטף עזה על בסיס קבוע כמעט לאורך כל שלטונו של נתניהו. לכל אלו שטוענים שהחלשה של חמאס בהכרח הייתה מחזקת את הרשות הפלסטינית, אומר שניתן להחליש את הרשות הפלסטינית גם ע"י חיזוק גורמים מתונים אפילו יותר ביהודה ושומרון, את ערביי הגדה המערבית המקיימים קשר כלכלי וחברתי הדוק עם ישראל שרובם כן מעוניינים בדו קיום וכנראה גם בהסכם שלום. לצד זה, יש נקודה אחת שבה אין הסבר לפעולה אנטי-ימנית מובהקת שנקט – כאשר בג"ץ המואשם כשמאלני פסק שיש לפנות את ח'אן אל-אחמר, נתניהו דחה במו ידיו את הפינוי בתקופת כהונתה של ממשלת הימין החלומית שלו, כזאת שלא היו בה גורמי שמאל או מרכז מוחלט שהיו מתנגדים לפינוי.
   על הקורונה אדבר מעט מאוד, שכן בתקופה זאת הוא הוכיח שהוא לא יכול להתנהל באופן ענייני. הוא פעל בניגוד לדעתם של גורמי המקצוע ותקפת את החלטותיה של ועדת הקורונה אם זאת לא תאמה את האינטרס הפוליטי הרגעי שלו. במקום שבו בית המשפט לא דרך (בצדק או שלא בצדק) הכנסת עשתה את עבודתה ככל האפשר ופקחה על הממשלה, אבל ביבי לא היה מוכן לכנסת שתבקר אותו, ולכן והעביר חוק שהחליש את יכולת הפיקוח שלה ורוקן את ועדת הקורונה החשובה מסמכויותיה רק כי היו"ר שלה הייתה עצמאית מדי. שיא השפל הגיע בכך שלא היה מוכן להעביר תקציב דו-שנתי שהיה כה חיוני בתקופת משבר כזאת מטעמים פוליטיים, תוך הפרת ההסכם עם גנץ. מדובר בהפרה חמורה ביותר משום שבניגוד להפרה לכאורה של ההסכם מצד גנץ ומפלגתו, שפגעה לכל היותר באינטרס פוליטי ובציבור מסוים בטווח הקצר, הפרת ההסכם של נתניהו פגעה בכל אזרחי מדינת ישראל – אנשי מרכז, אנשי ימין ואנשי שמאל – גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. אלו שלושת הסיבות העיקריות שגרמו לגדעון סער ולאנשי מפלגתו להדיר את נתניהו ולנפתלי בנט ורוב אנשי מפלגתו לחשוד בו ובסופו של דבר לעבור לגוש הנגדי. את מה שלא עשה כתב האישום התלת-סעיפי עשתה התנהלותו של נתניהו במשבר הקורונה.
   אחרי שיצר בעיה כל כך גדולה, נתניהו היה חייב לפעול באופן חזק מאוד כדי לפתור אותה. על מבצע החיסונים המוצלח שנערך בישראל מגיע לנתניהו קרדיט גדול מאוד (וקרדיט גדול לא פחות למערכת קופות החולים היעילה שנוצרה בישראל בזכות חיים רמון ושלמרבה המזל ליצמן הצליח לא להרוס), אבל הטעות הייתה כאשר בנה פולחן אישיות סביב מבצע החיסונים, שגם הוא לא מכסה על הנזק הכלכלי ארוך הטווח. מבצע החיסונים היה מספיק חזק כדי להשאיר את מפלגתו כגדולה ביותר בכנסת, אבל לא מספיק כדי לתת לו את הניצחון החד-משמעי אותו חפש. מספיק אנשים בציבור הישראלי זכרו גם את ההתנהלות הכושלת שלפני מבצע החיסונים ולכן נמנע הניצחון החד-משמעי אותו חפש.
   אמנה כרגע עוד שניים מהנזקים שלמרות שיחסית לאחרים הם משניים, יש להם השפעה לטווח הארוך. למרות שנתניהו היה ראש ממשלה 15 שנה, לא קמה בתקופתו אפילו ועדת חקירה אחת, למרות שמחדלים לא חסרו. מחדל אסון הכרמל של 2010 ומחדל אסון הר מירון של 2021 היו רק הקיצוניים שבהם. מאז נחקק חוק ועדת חקירה ממלכתית, הייתה לפחות אחת כזאת תחת כל ראש ממשלה אחר חוץ ממנו, בהם ראשי ממשלה שכיהנו הרבה פחות זמן כמו אהוד ברק. לצד חוסר השקיפות הקיצוני מצד משרד ראש הממשלה בתקופתו הנתון הזה מעיד על נזק גדול מאוד בפוטנציה, שלפחות חלק ממנו נחשף וייחשף בזכות ועדת החקירה לאסון הר מירון שממשלת בנט-לפיד הקימה.
   הנזק האחרון אותו אזכיר מגיע דווקא מכיוון של אי-עשייה. נתניהו התעלם ממשבר האקלים באופן כמעט מוחלט לאורך כל כהונתו. לשפל שדונלד טראמפ המסוכן הציב בסוגיית משבר האקלים נתניהו אמנם לא הגיע, אבל נעשו מעט מדי פעולות כדי לתרום מצד ישראל הקטנה את מה שהיא יכולה לתרום, למשל בהפסקת מכירת נשק לארגונים וממשלות שאופן אקטיבי פוגעות בסביבה, לעתים אפילו ביודעין. לחוק האקלים החשוב שהשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל ניסתה לקדם לא היה מקום בגלל המשבר הקואליציוני שנוצר עם מפלגת כחול-לבן. נקווה שיועבר בממשלה הנוכחית תחת השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג.
   עם כל הנזקים הללו נאלצת ממשלתם של בנט ולפיד להתמודד. עם חלק מהם תתמודד הממשלה בהצלחה; עם חלק מהם – פחות. מה שכמעט ודאי הוא שהממשלה הנוכחית לא תיצור בעצמה נזקים כמו אלו שיצרו ממשלות נתניהו בעיקר מאז 2015. הצלחתם של בנט לפיד לתקן את מה שלפניהם התקלקל חיוני למדינת ישראל בחלק מהסוגיות, כמו בנושא הגרעין האיראני. אני בטוח שגם בתחום הכלכלי הממשלה הנוכחית תמצא את האיזון המוצלח בין ימין ושמאל, כאשר כל צד יקבל ביטוי באופן שבו הוא עובד טוב יותר. הדבר נכון גם למדיניות הממשלה הנוכחית גם בנושא שילוב החרדים בחברה ובעבודה; נקווה שיהיה נכון גם בטיפול בפשיעה במגזר הערבי, גם הפנימית וגם החיצונית, גם הלאומנית וגם האזרחית.
   אם ממשלת בנט-לפיד תימנע ממסירת שטחים שבשליטתה לישות מדינית זרה, תצמצם את הנזקים הביטחוניים בעוטף עזה ובצפון ולצד זה תתקן אפילו חצי מהנזקים שתארתי כאן, זה יהיה הישג גדול מאוד עבורה ועבור אזרחי ישראל. הרכב הממשלה הנוכחית הופך את המשימה הזאת לאפשרית, היא הראתה כוונות לעסוק במשימה בשנים הקרובות ונאחל לה שתצליח בכך. תמורת זה, אני נותן לגם לנפתלי בנט, גם ליאיר לפיד וגם לשאר חברי וחברות הממשלה את הזכות להביך אותי; כן, גם כאשר המבוכה נעשית מעל במת האו"ם, במקום בו כל העולם יכול לראות ולשמוע זאת.

   הגב

   1. זו איננה תגובה למאמר. זה ספר ויקרא.
      כל רעיון אפשר להביע ב-100 מילים. ולפטפטנים- ב-150. מה שמעבר זה קישקושים של יחנעס סניליות מדיור מוגן שאינן יכולות לישון

   2. תיקצוב אלימות נגד נשים וילדים ?! סלח לי אבל האלימות היום היא נגד גברים וילדיהם. ולזה לצערי אין תקצוב בכלל ! נשים רוצחןת בעלים בהליכי גירושין וחופשיות לפעול בכח נגד ילדיהם מידייה שאף אחד לא יכול לעשות להן כלום.. הצחקת אותי.

   3. 1. קבלת ההסכם עם איראן הופכת אותה לשותפה של ההסכם ומבטלת את האפשרות להתקפה ישראלית. אסור לישראל לקבל כל הסכם עם איראן, ארה"ב תגן על ישראל כפי שהגנה על אוקראינה או על אזרחי סוריה.
      2. כל עניין ההדתה הוא שטות אחד גדולה, המדינה הופכת לילונית יותר ויותר, אבל הדמוגרפיה היא עם המאמינים שמביאים הרבה יותר ילדים.
      3. כל ההאשמות נגד ליצמן נמצאו והן מופרכות, עליך להביא הוכחות לא השערות.
      4. כנ"ל לגבי 3 כתבי האישום המגוחכים נגד ביבי – פשוט בדיחה של מושחתים שחושבים שהמדינה של אבא שלהם.
      5. עניין האקלים הוא בדיחה מגוחכת, אין שום הוכחה מוסכמת מדעית ששינויי האקלים נגרם בגלל המין האנושי, אם ישנו שינויי כזה אזיי צריך לחפש אותו בשינויי מחזורי ולא בהתחממות תקופתית שגם היא לא ממש נדירה.
      6. חמאס הוא בעיה, אבל אנו לא יכולים להפיל או להיכנס בחזרה לעזה, זה יהיה מרחץ דמים ושום דבר לא ישתנה, צריך סבלנות וצריך להתחזק, אין כאן זבנג וגמרנו, בתקופת ביבי היו הכי פחות הרוגים ל2 הצדדים.
      7. מבחינת האקלים, ישראל היא פחות מפסיק [,] במפת העולם, ואין כאן באמת תעשיות מזהמות בהשוואה לשאר העולם, אין לנו מה לעשות כאן, אנחנו לא במגרש הזה בכלל. הרצון שלך לשישראל תצא באמירה רק מבהיר את העמדה ממנה אתה בא [גלובליסט/פרוגרסיבי], וכאן ידידי אין לנו שום דבר במשותף – הכל פוליטי.

   4. לעמי:
      1. בשביל שישראל תקבל את ההסכם עם איראן היא צריכה לחתום עליו. כל עוד ישראל אינה שותפה להסכם, אין שום דרך בעולם לומר שהיא מקבלת אותו. לא טענתי שמטרתו הסופית של נתניהו במקרה הזה שגויה ולא שההסכם הנוכחי טוב, אלא שבשביל שלא יהיה הסכם גרוע היה ועדיין צריך לפעול אחרת – גם לפני שנחתם ההסכם, גם ב-2018 וגם היום.
      2. במובן הכולל המדינה הפכה להיות דתית יותר, זה מתבטא באופן הפעולה של לא מעט מוסדות ציבוריים. כך למשל, חולת קורונה שהייתה צריכה פינוי למלונית ונהג האמבולנס לא הסכים לקחת אותה כפי שהייתה לבושה כי אחד מאנשי הצוות היה חרדי והוא קבל גיבוי מגבוה לכך. זה התבטא גם בכך שהשפילו ילדה בת 7 בפתח תקווה כי היו לה מכנסיים קצרים מדי. זה התבטא במעצר חסר הגיון בשעות הלילה של רב קונסרבטיבי שחתן זוג שהיה בו חשש ל"פסולי חיתון". זה התבטא בכך שבית חולים ציבורי לא אשר ללקוחות ועובדי בית החולים להכניס בפסח אוכל שהיה חשש שאינו כשר לפסח, כאשר היה צורך בפסיקה של בית המשפט העליון כדי לאסור על התופעה הזאת (עם ניל הנדל המתון בעמדת מיעוט). אם במובנים אחרים המדינה הפכה להיות חילונית יותר, זה בעיקר בעקבות פסיקות של בית המשפט העליון שהבין שבגלל תסבוכות פוליטיות רצון רוב האזרחים החילונים לא יכול לבוא לידי ביטוי בכנסת ועשה את העבודה בעצמו, תוך כדי שהוא גורר על עצמו ביקורת חריפה שמעולם לא נמתחה על מקרים כמו אלו שציינתי כאן מצד רוב התקשורת. במקרים אחרים זה נעשה בזכות פעולתה של הרשות הרביעית – הפקידות – אנשים כמו דינה זילבר שהקפידה על יישום ההחלטות למניעת הדרת נשים במרחב הציבורי שהייתה מביאה לקיצוניות גדולה אפילו יותר. אחרי הכל, צריך שייווצר איזון לקיצוניות שנוצרה בתחום הדת והמדינה מצד הרשות המבצעת והמחוקקת. במקרים אחרים כמו הפעלת תחבורה ציבורית בשבת הסיבה לכך הייתה ואקום שלטוני מתמשך שלא הבין את צרכי התושבים (דרך אגב, בשנותיה המוקדמות של המדינה היו מקומות מסוימים עם תחבורה ציבורית בשבת). לגבי מה שכתבתי על הדתה קיצונית בצה"ל (שהגיוס אליו הוא חובה), מספיק שאצרף את הסרטון הזה: https://www.youtube.com/watch?v=YBxPSKV8bYA
      3. נכון לעכשיו שום דבר בהאשמות נגד ליצמן לא מופרך; עובדה שהן עברו את היועמ"ש החרדי הראשון בתולדות מדינת ישראל. הנה חלק ממה שמופיע נגדו ונגד עוזר בכיר שלו: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001372493, https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001373397
      4. כתבי האישום של נתניהו נידונים כיום בבתי המשפט ואין כרגע שום סימן לכך שהייתה תפירת תיקים וחוסר בסיס מוחלט. חוץ מזה, התכוונתי ליותר לתרבות של שחיתות שלטונית שאינה בהכרח כזאת שקל לעלות עליה כי היא לא לגמרי מנוגדת לחוק (זאת בגלל מחסור בחוקי שקיפות שנתניהו בלם), כזאת שחלחלה למטה אל משרדי השלטון ואל השירות שניתן לאזרחים; תרבות שנוצרה בעקבות העובדה שנתן לאנשים מושחתים או מפוקפקים וחסרי כישורים לנהל משרדים חשובים (משרד הפנים – אריה דרעי, משרד הבריאות – יעקב ליצמן, משרד הרווחה – חיים כץ, משרד הבינוי והשיכון – יואב גלנט, משרד התרבות והספורט – מירי רגב והרשימה ארוכה יותר). איך זה בדיוק מתבטא בשטח? בסדרה "האזרח גואטה" אפשר לראות בדיוק.
      5. המחשבה לפיה אין מוסכמה חד-משמעית לכך שלמין האנושי יש תרומה להתחממות הגלובלית קיימת רק בחוגים שמרניים-טראמפיסטים וגרורותיהם בעולם בלבד. ההוכחה לכך היא שגם השלטונות של הימין והשמאל באירופה ושזה של ארצות הברית מסכימים על כך וגם אלו של שלטונות רוסיה וסין יריבותיהן של המערב, גם אם האחרונות לא עושות מספיק כדי לפתור את הבעיה. יש הסכמה על כך שלמין האנושי יש השפעה על ההתחממות הגלובלית גם בקרב הקהילות המדעיות בכל המדינות הללו. דרך אגב, לא האשמתי את נתניהו בכך שהוא מכחיש אקלים קיצוני כמו טראמפ – פשוט כי הוא ממש לא – אלא בכך שהתעלם ממנה כמו שהתעלם מסוגיות פנים רבות במדינת ישראל, שציינתי בתוך כלל הנזקים שגרם.
      6. בין להיכנס בחזרה לעזה כדי להפיל את החמאס לבין לתת לו להתחזק הדרך ארוכה מאוד. קיימים צעדים רבים שהיו מאפשרים את החלשתו, כמו סיכולים ממוקדים מהאוויר וע"י יחידות קומנדו (אני לא אומר שזה לא קרה, אבל היה צריך להשתמש בזה הרבה יותר). גם ההסכמה לשחרר 1027 מחבלים רוצחים בהסכם מול חמאס לא בדיוק מחלישה אותו. ואם חוששים שהחלשה של חמאס בהכרח תחזק את הרשות הפלסטינית, אפשר להחליש גם אותה על ידי חיזוק גומרים מתונים אפילו יותר ממנה, כמו שכבר ציינתי.
      7. זה נכון שישראל קטנה ותרומתה למשבר האקלים אינה כה גדולה, אבל ההשפעה שלנו על העולם מבחינה טכנולוגית דווקא גדולה הרבה יותר מגודלנו בשטח ובאוכלוסייה. במובן הזה היינו יכולים לעשות הרבה יותר, בין אם מדובר בפיתוחים טכנולוגיים – כאשר ההתקדמות שנעשתה בנושא היא לרוב פרי יוזמות פרטיות או מדיניות של פקיד נועז/שרה לוחמנית כמו גילה גמליאל – ובין אם מדובר ביכולת שלנו לכוון חלק מהמדיניות שלנו על בסיס שיקולי אקלים, בעיקר בעסקאות נשק עם ארגונים מפוקפקים שיש ביכולתנו לבטל. אתה יכול לקרוא לי גלובליסט או פרוגרסיבי אם אתה רוצה, אתה גם יכול לחשוב שזה לא שיקול שצריך להנחות אותנו, אבל אימוץ או אי אימוץ של מדיניות כמו שהצעתי היא לא עניין של ימין או שמאל. חשוב בעיניי לציין שבתחום האקלים הנזק שגרם נתניהו אינו גדול במיוחד לעומת מה גרם בהרבה תחומים אחרים, לכן ציינתי אותו בסוף הרשימה.
      כל עוד לא אמרת אחרת, אני מבין שעם שאר הנזקים שתיארתי עליהם לא הגבת אתה מסכים איתי…

   5. בהמשך לדברי עמי:
      8.לגבי הפשיעה ברחוב הערבי-נתניהו הצליח להביא לכך שלראשונה יש מודעות בהנהגה הערבית לבעיה ונכונות לשתף פעולה(אילולי סמוטריץ׳ ושות׳ זה גם היה מתממש). עד עכשיו לא היה מה לעשות מעבר לזה.
      9.דווקא הסטטיסטיקות אומרות שמגמת ההשתלבות החרדית במשק ובצבא היתה בשיפור בתקופת נתניהו למעט בתקופת כהונת לפיד באוצר כשהוא הפעיל עליהם גזרות.
      10.כץ דווקא עבר לאוצר אבל אל תיתן לעובדות לבלבל אותך.
      11.לא היתה שום התנהלות כושלת מול הקורונה לפני החיסונים כי ללא חיסונים לא היצה אלטרנטיבה לשיטה שבה נתניהו עבד.
      12.ההתעקשות של גנץ על תקציב דו-שנתי היתה מיותרת לחלוטין, בעיקר כשהיא מנעה מכחול-לבן לתמוך בתקציב שכל השאר בו היה מוסכם כשהמדינה היתה כל כל זקוקה לתקציב. למעשה כל משבר קואליציוני בממשלה ההיא חוזר לחוסר היכולת של כחול-לבן לכבד דעת רוב בקואליציה בשאלות שבהם צריך הסכמה.
      13.נתניהו צדק שלא הפסיק יחסים עם מדינות וארגונים מסיבות ׳מוסריות׳ האינטרסים הכלכליים והמדיניים של ישראל חשובים יותר.
      2א.עובדה שאין אף חוק שעבר שכופה משהו הלכתי(לדוגמה, מותר להפעיל עסקים ללא תעודת כשרות). לעומת זאת הלכות הומוניזם בהחלט נאכפות בפנאטיות אפילו כשאין ביקוש(למשל, סקרים הראו שהנשים החרדיות דווקא מרוצות ממצבן).
      6א.אם נפיל את החמאס סביר שנקבל במקומו ארגון קיצוני יותר(רק תסתכל מה האלטרנטיבות בעזה). עדיף השטן המוכר.
      14.ביבי נלחם בועדתהקורונה כי היא הזיקה. עובדה שהמדיניות שלו הורידה את מס׳ המאומתים ביום לחד-ספרתי, שמרה על אחוז נפטרים זעיר לעומת הממוצע העולמי, הובילה להתחזקות המשק(כל סגר הזיק פחות מקודמו) ובקושי העלתה את האבטלה. בסוף כהונתו ראו את כל זה מגובה היטב בנתונים.
      15.אפילו אתה לא בטוח כמה בצדק התנהלה הכנסת הקודמת מול הממשלה, מה אתה מתלונן?
      16.אפשר כבר להפסיק להעמיד פנים שבנט, סער, גנץ וליברמן בחרו בשמאל בערבות היחס של נתניהו. כשמדובר בבחירה בין החרדים והימין הקיצוני ללפיד, התקשורת ומערכת המשפט כל אחד מהנ״ל הראה העדפה חזקה וברורה מאוד עוד כשהם היו חלק מגוש נתניהו.
      17.איך הממשלה הנוכחית תימנע ממסירת שטחים כשחציה תומך בזה בגלוי? איך היא תטפל בנזקים בעוטף עזה כשרובה המוחלט תוצך בהחלשת החיילים וקשירת ידיהם פסיכולוגית ומשפטית?
      ״מה שבטוח הוא שהיא לא תיצור נזק״-נכון, היא לא תיצור בעתיד, היא כבר יצרה בעבר ובהווה.

   6. 18(נדמה לי, לא זוכר באיזה מספר עצרתי)-מתווה הגז בנוי על הכרת הטוב למי שמשקיע ויותר. ערך שכנראה זר לחלקים מסוימים מהמפה הפוליטית. ואכן הביא הצלחה רבה ופריחה למשק. ואגב, הנזק שעשה בית המשפט כשאילץ את המדינה לחזור בה ממילתה(גם אם בסעיף) ופגע באמינותה חמור בהרבה.
      19.הקפאת חוק התאגיד היתה מטומטת כי כל המטרה היתה להפוך את השידור הציבורי לפרטי(כמו בעיתונות הכתובה) ולהשאיר אותו על הדף כ׳ציבורי׳ רק כפשרה. כי ברור שהציבוריות רק יוצרת מונופול הפוגע בציבור ולא רצוי על ידיו(כפי שהרייטינג הוכיח). אין הגיון בהקפאה כשבית המשפט היה יכול פשוט לבטל את התואר ׳ציבורי׳.
      20.אכן חוסר ההשקעה באלימות בהית היא מצערת אבל המדינה לא מוצפת בזהב אז ממשלה אחראית צריכה לעשות תיעדוף(תוך התחשבות בהסכמים קואליציונים ובלחצים ציבוריים ותקשורתיים) כדי למנוע בזבזנות יתר מזיקה.
      21.בניגוד לטענתך לא ביססת כלל טיעון שביבי לא רוצה יורש ולמעשה משני צידי המפה יש הסכמה שבזה כנראה עסקה פגישת נתניהו-כץ לא מזמן. וזה הגיוני, בין גילו המבוגר למשפט הראווה ולהסתה התקשורתית ברור שנתניהו כבר רואה את הסוף ובשם האחריות והערכים חייב להבטיח שיהיה לו ממשיך ראוי. אלא שהוא רצה ממשיך שילך בדרכו ויכבד את רצון הבוחרים(וכולנו יודעים מהרצון רוב בוחרי הימין) וכמובן שידאג להילחם במאבקים המרכזיים של הימין(מערכתהמשפט, תקשורת, המרכז הפוליטי). לכן הוא דאג להאבק בעשבים שוטים שמפריעים לימין ולחזק את מי שמקדמים את דרך הימין.
      22.איך אפשר למנות ועדות חקירה כשמערכת המשפט רחוקה מאיזון ו/או אוביקטיביות? זה משפט ראווה ולא יותר.

   7. נתניהו לא מינה ועדות חקירה לנושאים שהזכרת כי למנות ועדות חקירה לאסונות זה רעיון גרוע.
      ועדות כאלה נוטות לחפש אשמים ולקרוא לפיטורם/העמדתם לדין במקום לחפש שגיאות וכשלים ולהמליץ איך לתקן את הנהלים.

   8. 1)נתניהו הצליח להפריך את הקונצפציה "פתרון 2 מדינות ל-2 עמים" ובכך גרם "נזק" אדיר לאגו של מתחזקי המנטרה הזו במחנה חסידי המורשת של הסכמי אוסלו…
      נתניהו הבין שאת הסרבנות הפלסטינית לא ניתן לשנות. הוא הצליח להראות שאת "הסכסוך הישראלי -הפלסטיני" שהיה למחסום בפני השתלבות ישראל במזה"ת שאין דרך לפתור אותו אלא ע"י הנוסחה "שטחים תמורת שלום", ניתן בהחלט לעקוף באמצעות בניית עוצמת ישראל כמדינה חזקה צבאית טכנולוגית וכלכלית.
      2) ואכן, ישראל במהלך 11 שנות שלטון נתניהו דורגה כמעצמה ה-8 בעולם! ישראל תחת שלטון נתניהו זכתה לפריחה וליציבות כלכלית חסרת תקדים שזיכתה אותה בדירוג האשראי מסוג A+ היוקרתי. כתב העת הבריטי "אקונומיסט" דירג את הכלכלה הישראלית כאחת החזקות והיציבות ביותר בעולם. (גם לאחר 3 גלי קורונה והפיצויים במאות מיליארדים למשק לא שונה הדירוג A+ בניגוד לכל התחזיות האפוקליפטיות מכיוון מחנה השמאל).
      3) נתניהו הצליח באמצעות עוצמתה של ישראל להפוך אותה לאטרקטיבית למדינות רבות כבעלת ברית נחשקת. נתניהו הוביל ליצירת ברית בין ישראל להודו, לברזיל ובין ישראל ל-4 מדינות וישיגראד מה שלראשונה (!) העניק לישראל בהנהגת נתניהו מנוף ששם מחסום בפני קבלת החלטות אנטי-ישראליות בפרלמנט האיחוד האירופי (שבו ההחלטות מתקבלות רק פה אחד)
      4.) נתניהו הביא להכרה הרשמית של ארה"ב בריבונות ישראל ברמת הגולן.
      5) נתניהו הביא להכרתה הרשמית של ארה"ב בירושלים כבירת ישראל ולהכרתה בריבונותנו על שני חלקי העיר.
      6) נתניהו הביא להעברת שגרירות ארה"ב לירושלים לביטולה של הקונסוליה האמריקנית לענייני הפלסטינים במזרח י-ם ולשילובה הכללי כמחלקה בשגרירות ארה"ב.
      7) נתניהו הצליח להביא לנסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין הקטסטרופלי של אובמה עם איראן ולהטלת סנקציות כלכליות שהביאו אותה לסף קריסה. (זאת, בניגוד לאובמה שהחליט לסייע לאיראן האיסלאמיסטית תחת ממשלת האייתולות להפוך למעצמה ולתת לגיטימציה לתוכנית הגרעין של המשטר המערער יציבות מדינות המזה"ת כולו.) וזהו הדבר שסלל את הדרך ל"הסכמי אברהם".
      8) נתניהו הצליח להביא את ממשל טראמפ לשינו השקפת העולם ולביטול שגרירות אש"ף/רש"פ בוושינגטון
      9) נתניהו הצליח להביא לביטול הסיוע האמריקני לרש"פ
      10) נתניהו הצליח להביא להחלטת הממשל לביטול הסיוע האמריקני לאונר"א.
      11) כל המהלכים הללו הביאו לראשונה לשבירת הווטו הפלסטיני על קבלת מדינת ישראל כשותפה בברית עם מדינות ערביות והוביל להסכמי אברהם בהובלת נתניהו.
      12) נתניהו הצליח להראות לעולם במיוחד לאור התהפוכות שגרם "האביב הערבי" באזורנו שהנושא ה"פלסטיני" נופח מעבר לכול פרופורציה וגרם לדחוק אותו מסדר היום הציבורי.
      13) ממשל טראמפ השתכנע בצדק ש-25 שנות מימון בסדר גודל אסטרונומי- (פי 20 מתוכנית מארשל שנועד לשיקום כלכלת מדינות כול מערב אירופה!) שהוזרם לרשות הפלסטינית לא הביא לבניית כלכלה ותשתיות מדיניות ו/או לשינוי משמעותי ברמת חיי הערבים שם אלא זרם לחשבונות הבנק של ראשי אש"ף המושחתים ולמימון מלחמת הטרור.
      14) ה"נזק" שנגרם כתוצאה מכך לאגו של מי שהפכו את הנושא הפלסטיני ואת הסכסוך הישראלי -פלסטיני לקריירה של חייהם ול"רזון ד'אטרה" [raison d'etre] שלהם, בקרב מחנה הפרוגרסיבי בארה"ב, גרם להם לפתח עוינות כלפי ישראל בכלל וכלפי נתניהו בפרט. וכך גם וביתר שאת בקרב מחנה השמאל בישראל שאינו אלא סניף מחנה הפרוגרסיבים שבארה"ב ובעולם. ה"נזק" הזה הביא אותם לנהל מסע מתמשך של הכפשה אובססיבית השמצה והשחרת דמותו של נתניהו ולמאמץ המתמשך למזער את הישגיו והצלחותיו למרות ודווקא בשל ההכרה העצומה שזכה לה בעולם. שם נתניהו זכה להכרה כאחד מגדולי המנהיגים הגדולים בעולם בימינו.
      אנשי השמאל כמו אהוד ברק, אהוד אולמרט, יוסי ביילין, בכירי הצמרת הביטחונית תומכי אוסלו מצביעי מר"צ ועבודה, אנשי הקרן לישראל חדשה ופעילי אינסוף העמותות שהקימו , בכירי האקדמיה, האליטה המשפטנית והפרקליטות, שלמרות שיושבים ושולטים בצמתים החשובים ביותר במבנה השלטוני הפקידותי במדינה לא אהבו את הצלחותיו כי זה גימד את הפרסונה שלהם והציג לראווה את עליבותם האידיאולוגית. וככה הגענו עד הלום

   9. לימני:
      8. המודעות לבעיית הפשיעה במגזר הערבי היא בעיקרה תוצאה של תהליכים פנים ערביים, החשוב שבהם הוא היווצרות "הרשימה המשותפת" שמנעה מהפלגים השונים בחברה הערבית להטיל את האחריות והאשמה אחד על השני ולהציג חזית מאוחדת. בנוסף הבעיה החמירה עד כדי כך שהדבר היה חייב לתפוס מקום בסדר היום. האמת היא שאתה צודק – באופן עקיף נתניהו הוא האדם שיש לזקוף את זה לזכותו, שכן בזכות זה שהוא וליברמן העלו את אחוז החסימה נוצרה הרשימה המשותפת של המפלגות הערביות. אבל כאן השאלה שלי על החלק השני שכתבת: אם מי שחסמו את נתניהו מלהילחם בפשיעה במגזר הערבי הם בצלאל סמוטריץ' וחבריו ב"נעם" ו"עוצמה יהודית", למה לעזאזל הוא כך התאמץ כדי שיעברו את אחוז החסימה?
      9. הנתון שאמרת שגוי. בכל העיתונים הכלכליים המרכזיים – גלובס, כלכליסט, דר מרקר וכו'- טוענים שלפיד כשר האוצר האיץ את קצב ההשתלבות של החרדים בחברה ובעבודה. זה לא שאחריו לא הייתה עלייה במספר המשתלבים, אבל אחוז המשתלבים וקצב העלייה ירד כי המדינה הפכה שינתה את המדיניות שלה בעקבות דרישותיהן של המפלגות החרדיות. אם יש לך נתונים שמראים אחרת, אשמח אם תצרף אותם.
      10. המעבר של ישראל כץ למשרד האוצר נעשתה כדי למנוע ממנו פתיחת חזית פנימית נגד נתניהו במפלגה ב-2020, וגם במקרה הזה נתניהו עשה זאת בניסיון להחליש את מעמדו. שכן איזו תועלת יש לישראל כץ כשר האוצר אם הוא נכנע לדרישת נתניהו לא להביא תקציב לשולחן הממשלה, כל זאת מסיבות פוליטיות? נתניהו קווה להרוויח פעמיים – גם לחסל התנגדות פנימית פוטנציאלית וגם להוריד את קרנו של ישראל כץ במחשבה שכישלון אי העברת התקציב יידבק אליו. למרבה המזל, התקשורת הייתה מספיק חכמה כדי להבין שנתניהו עומד מאחורי אי העברת התקציב וידעה להדביק את הנגע הזה אליו הרבה יותר מאשר לישראל כץ.
      11. הייתה אלטרנטיבה לאופן שבה נתניהו פעל בקורונה לפני החיסונים, ויותר מאחת. הציגו אותה בין היתר כלי תקשורת שונים, כלכלנים וחלק מבכירי משרד הבריאות שלא הסכימו איתו (חלק לא קטן מהגבלות הסגר השני נקבעו ע"י נתניהו בניגוד לעמדת משרד הבריאות). גם הרשויות המקומיות בקשו להציב אלטרנטיבה, בעיקר בתחום הפעלת בתי הספר שבו משרד החינוך פשוט לא עשה את עבודתו. אלטרנטיבה נוספת בקשר לאופן ההתנהלות מול עסקים קטנים ועצמאיים הציג נפתלי בנט באותה תקופה. מעדותי שלי אני יכול לומר שבהתנהלות שנכפתה על עליי כאזרח ועל עסקים שבקשו לשרת אותי לא היה שום היגיון. אני מניח שהורים לילדים בגילאי בית-ספר נתקלו בחוסר היגיון גדול אפילו יותר, הכול במשמרת של בנימין נתניהו כראש הממשלה.
      12. לא היה שום חוסר היגיון בדרישה של כחול-לבן להעביר תקציב דו-שנתי. חוסר היגיון זה להעביר תקציב של שנת 2020 שנייה לפני שהיא מסתיימת ורק אז לדון בתקציב של 2021. אם משבר הקורונה דורש שינויים בתקציב, ניתן היה לעשות אותם גם לאחר שהתקציב הדו-שנתי כבר עבר. החוק מאפשר זאת. עובדה שכל הכלכלנים הבכירים במדינה אמרו שיש צורך בתקציב דו-שנתי. חוץ מזה, זה מה שהיה בהסכם הקואליציוני, שלאחר שנתניהו חתם עליו היה עליו לעמוד בו גם במקומות שהיו פחות נוחים לו. ובהקשר של המנגנון הקימו, המחשבה לפיה צריך "לכבד דעת רוב בקואליציה בשאלות שבהן צריך הסכמה" הוא פשוט לא רלוונטי, מפני שהפריטטיות עליה חתמו גם גנץ וגם נתניהו מחייבת התחשבות בדעתן של שני הצדדים. גוש נתניהו בקואליציה הזאת היה צריך להבין שגם אם יש לו יותר חברי כנסת הוא חייב לשאת ולהגיע להסכמות עם הגוש של גנץ. זה אולי לא הדבר הרצוי והנוח עבור נתניהו, אבל מאחר וחתם על ההסכם היה עליו לעשות זאת. הייתה לנתניהו זכות מלאה לסרב לחתום על ההסכם הקואליציוני עם כחול לבן אם הוא חשב שהוא רע ואינו הוגן, אבל מהרגע שהחליט לחתום עליו בכל זאת היה עליו לעמוד בהתחייבות. בוודאי במצבים שבהם גם הגורמים המקצועיים מסכימים רובם ככולם עם הצד השני.
      13. לדעתך נתניהו צדק כשלא בטל הסכמים עם ממשלות וארגונים מסיבות מוסריות, לדעתי לא (דרך אגב, לצערי זה נכון לא רק לנתניהו אלא לרוב ראשי הממשלה שקדמו לו). זה מקרה שבו אף אחד מאתנו לא צודק אובייקטיבית, אפשר לחשב את התועלות והנזקים בכל אחת מהגישות. אני חושב שכדאי להפריד בין עסקים עם ממשלות מפוקפקות לבין ארגוני מליציות חמושות ודיקטטורות מוחלטות שמשתמשות בנשק שישראל מוכרת להן באופן אקטיבי כדי לרצוח ולהפעיל אלימות כלפי מתנגדי משטר ופעילי סביבה.
      2א. יש חוק אחד שכופה משהו הלכתי במדינת ישראל – חוק נישואין וגירושין, שקיים עוד מקום המדינה ולפיו ניתן להתחתן במדינת ישראל רק באמצעות הרבנות האורתודוקסית (או הכנסייה ודיני האסלאם לבני דתות אחרות) כדי שמדינת ישראל תכיר בנישואין אלו. החוק לא בוטל ע"י בית המשפט העליון רק כי לא ניתן לבטל על בסיס חוק יסוד כבוד האדם וחירותו חוקים שנחקקו לפניו. הסיבה שלא נחקקו עוד חוקים הלכתיים היא העובדה שלמרבה המזל לא היה עד היום רוב קואליציוני שאפשר זאת. לא היו מספיק מפלגות שהיו מוכנות לשתף פעולה עם החלום ההלכתי הרטוב של המפלגות החרדיות. היינו מאוד קרובים למצב הזה פעמיים. הפעם הראשונה הייתה בכנסת ה-21, שם היה רוב של 60 חברי כנסת לקואליציה שהייתה מאפשרת לחלום ההלכתי הרטוב להתגשם. כפי שציינתי, ליברמן ואנשי מפלגתו הבינו שזה הכיוון שאליו הממשלה אליה שקלו להצטרף עלולה ללכת אליו, ולכן סרבו להצטרף ונתניהו החליט לפזר את הכנסת. הפעם השנייה הייתה עלולה לקרות בכנסת הנוכחית אם "גוש נתניהו" ומפלגתו של בנט היו מקימים ממשלה, בין אם הייתה מתבססת על המפלגה המוסלמית-דתית רע"ם ובין אם הייתה מתבססת על עריקים מ"תקווה חדשה". למרבה המזל, חוסר המוכנות של נפתלי בנט לממשלה שתישען על איתמר בן-גביר (זאת מפני שאשתו גרמה לו להטיל על בן-גביר וטו) ואולי גם על אבי מעוז והעובדה שלא היו נמצאים מספיק חברי כנסת לתמיכה בממשלה שלא תצטרך להישען על האצבעות שלהם, גרמו להקמתה של "ממשלת השינוי" שאין שום סיכוי שתיתן למשהו מהשאיפות של המפלגות החרדיות להתרחש. דרך אגב, כשאני כותב על חוקים הלכתיים אין הכוונה בהכרח לחוקים קיצוניים כמו כזה שיחייב הפרדה מגדרית במוסדות חינוך ובמשרדי הממשלה או כזה שיאסור על אכילת חמץ בפסח במרחב הציבורי של היהודים; גם התיקון שהמפלגות החרדיות מבקשות לעשות לחוק השבות – להוסיף את למילה "שנתגייר" את המילים "על פי ההלכה, כלומר לפי החוקים של האורתודוקסיה מעוותת היהדות – נחשבים לחוקים הלכתיים אילו היו חלילה קורים. ואם השינוי הזה בתוספת ביטול סעיף הנכד בחוק השבות שמבקשות לעשות המפלגות החרדיות הוא מה שהן אומרות בגלוי שהן רוצות לשנות, אני יכול רק לדמיין מהם השינויים הרצויים מבחינתן עליהם הן לא מדברות. אשמח אם תוכל לספר לי אילו הלכות הומניזם נכפות גם כאשר אין להן ביקוש.
      6א. בעזה ספציפית אין כיום ארגונים קיצוניים יותר מהחמאס ולא דברתי על כך שיש הכרח להשקיע מאמצים גדולים כדי להפיל אותו. דברתי על כך שאין לאפשר לו להתחזק כמדיניות במטרה להחליש את הרשות הפלסטינית כאשר אפשר להחליש את שתיהן (על איך להחליש את הרשות הפלסטינית בדרך אחרת כתבתי כבר פעמיים). אם בנימין נתניהו הבטיח למוטט את שלטון החמאס וכראש ממשלה חזק אותו ביודעין, הדבר מעיד או על כישלון או על חוסר אמינות שנובע מהפרת הבטחת בחירות כה בוטה. כאשר משחררים 1027 מחבלים רוצחים תמורת חייל חטוף אחד בהסכם עם החמאס, זה מן הסתם מחזק אותו מוראלית אפילו יותר מההבלגות.
      14. ועדת הקורונה לא הזיקה, גם לא מי שעמדה בראשה. במהלך חודש יולי הועדה החליטה לא לקבל כמו חותמת גומי את הגבלות הממשלה, ופעמיים החליטה לבטל חלק מההגבלות לאחר ששמעה את כל גורמי המקצוע הכלכליים והבריאותיים, אלו שנראו לה מיותרות, מוטות פוליטית או פשוט לא רלוונטיות; כל זאת בזכות המדיניות העצמאית של ראש הועדה יפעת שאשא-ביטון, שלמרבה התדהמה החליטה לבצע את עבודתה. לאחר שנכשל בניסיון להדיח אותה מראשות הועדה, הוא החליט לרוקן את הועדה מסמכויותיה ע"י "חוק הקורונה" שעבר בסוף יולי בכנסת. ההחמרה בקורונה בחודשים אוגוסט-ספטמבר נעשתה אחרי שנלקחו מועדת הקורונה הסמכויות שלה, בלי שניתן יהיה להאשים את יפעת שאשא-ביטון בדבר. לפני החיסונים, אחוז הנפטרים פה ממש לא היה זעיר לעומת הממוצע העולמי, אף על פי שהיה קטן יותר. חוץ מזה, צריך לזכור שלנו היו תנאי פתיחה טובים בהרבה משל רוב מדינות העולם – יש לנו שלטון ריכוזי מאוד, מעט מאוד כניסות יבשתיות, מערכת בריאות ציבורית שהצליחה לשמור על מרבית חוסנה למרות שהיה מעליה שר בריאות כושל במשך שנים בזכות הגורמים המקצועיים, כל זאת לצד אקלים נוח שלא יכול להקל על המגפה להתפשט. מדינות שכל התנאים האלו מתקיימים בהן או שהיה להן אחוז מתים (ומספר מתים מוחלט) נמוך יותר משלנו, או שמצב כלכלתן עם בוא החיסונים היה טוב בהרבה משלנו, או שניהם יחדיו. מה שכתבת בקשר להתחזקות המשק ואי העלייה באבטלה משולל יסוד. ההגבלות שהוטלו על המשק בסגרים השני והשלישי היו לא הגיוניים עד כדי כך, שרבות מהרשויות המקומיות מנעו באופן פעיל את אכיפת המגבלות הלא-הגיוניות כדי למנוע את התמוטטות המשק. כך הדבר למשל עם החנויות ברחוב סוקולוב בחולון במשך הסגרים האלו. בנוסף, מדיניות החל"ת הבזבזנית של הממשלה בתוספת למערכת תמריצים בעלת חורים ופגמים רבים במערך החזרה לעבודה העלתה את רמות האבטלה בפועל לפחות עד יוני 2021. כל זאת כאשר הסגר השלישי אפילו לא הוריד את מקדם ההדבקה.
      15. "בצדק או שלא בצדק" כתבתי בהקשר להחלטה של בית המשפט שלא להתערב בהחלטות הממשלה בקשר לטיפול בקורונה באותה תקופה. הכנסת עשתה את עבודתה לפקח על הממשלה ככל שיכלה, לא משימה כל כך קלה כאשר יש ראש ממשלה סמכותני וכוחני כמו בנימין נתניהו, שלא מוכן לקבל את זה שחברת כנסת פשוטה כמו יפעת שאשא-ביטון תגיד לו מפעם לפעם שהוא לא תמיד צודק. תפקידה של הכנסת הוא לא להעביר את החלטותיה של הממשלה כמו חותמת גומי אלא לפקח על הממשלה. אם בנימין נתניהו אינו מבין זאת, אין לו מה לחפש במשרד ראש הממשלה.
      16. כל הסימנים מעידים על כך שגם אביגדור ליברמן, גם גדעון סער, גם יועז הנדל, גם נפתלי בנט וגם איילת שקד עברו לגוש הנגדי בעיקר בגלל יחסים עכורים עם נתניהו וחוסר אמינות וחוסר הוגנות קיצוניים בהתנהלות שלו כלפיהם; שהרי למעט אולי אביגדור ליברמן, לאף אחד מהם אין מחלוקת אידאולוגית משמעותית עם בנימין נתניהו. יוזמות ביטחוניות רבות שנסה ליברמן להוביל כשר ביטחון, בין היתר בהתנהלות הגיונית יותר מול חמאס, הוכשלו על ידי בנימין נתניהו מחשש שזה יקבל קרדיט על מדיניות ימנית במקומו – אם נתניהו לא מקבל קרדיט על מדיניות ימין, אף אחד לא יקבל קרדיט על מדיניות ימין. את גדעון סער הוא בחר להעניש על כך ש"העז" להתמודד מולו בפריימריז לראשות הרשימה על ידי כך שלא היה מוכן להעניק לו שום תפקיד בעת כהונתה של הכנסת ה-23. בכך בחר להתעלם מרצון בוחרי הליכוד שבחרו בו למקום החמישי ברשימה, בעוד שלמספר 7 יריב לוין הוא נתן את תפקיד יו"ר הכנסת, למספר 21 אמיר אוחנה הוא נתן את המשרד לביטחון פנים ולמספר 28 מיקי זוהר הוא נתן את ראשות הקואליציה. נתניהו לא יכול להתנשא על לפיד ולומר שמפלגת הליכוד היא מפלגה דמוקרטית אם הוא מנהל אותה באופן לא דמוקרטי בעליל, כלומר מתעלם ממיקום חברי הליכוד ברשימה כאשר הוא מחלק להם תפקידים. עם יועז הנדל הוא הסתכסך רק בגלל אשתו, מפני שזה גרם לו להדיר עובד בעל נטיות עברייניות (נתן אשל) מלשכת ראש הממשלה, ולמרות זאת הנדל הסכים לשרת כשר בממשלתו. על סדרת ההשפלות שנתניהו העביר את בנט ושקד רק בגלל אשתו שרה אני לא באמת מחדש. התנהלות בלתי הוגנת כלפי בנט עצמו בחלוקת התיקים והדרתה של שקד מלשכתו נבעה לא רק מחשש לתחרות אלא גם משנאה של שרה כלפיהם. בנט ושקד עדיין היו נאמנים לנתניהו במשך 3 מערכות בחירות, למרות ההשפלות שהעביר אותם, למרות שידעו כמה הזנחתו את רבים מנושאי הפנים מזיקה למדינת ישראל ולמרות כתב האישום התלת-סעיפי שהוגש נגדו. הם כנראה האמינו אז שיתרונותיו עולים על חסרונותיו ומסיבות אידאולוגיות המשיכו לתמוך בו. אבל כאשר נתניהו גם פגע בבנט פעם אחת יותר מדי כשלא היה מוכן לתת לו את תיק הבריאות שבקש (מחשש שבנט יצליח כשר הבריאות, כמובן) וכאשר בנט ראה כמה חמורה התנהלותו של בנימין נתניהו במשבר הקורונה וכמה חמורה ההשפעה של הזנחת נושאי הפנים תחת משמרתו של נתניהו, גם בנט וגם שקד החליטו לפעול באופן עצמאי ולהתנתק ממנו ולבסוף גם לעבור לגוש הנגדי. איילת שקד הצליחה לעשות את הניתוק האידאולוגי הזה (שהיה קשה לה יותר מלבנט שמאמין חזק יותר ממנה בעקרון של אחדות עם ישראל) כי הצליחה להבין שכדי לתקן את כל הנזקים שגרם נתניהו אותם תיארתי, צריך להתנתק ממנו. בקשר לתלונות הרבות שהיו לאתר זה על חסר בהתנהלות ימנית של נפתלי בנט במשרד החינוך ושל איילת שקד במשרד המשפטים, צריך לזכור שאלו שני המשרדים שבהם לשר, כל שר, לא משנה אם הוא מגיע מימין או משמאל, קשה לשנות את המדיניות בשטח אם לא יודעים לעבוד באופן חכם עם המערכת. זאת מפני שבשני המשרדים הללו יש מערכת פקידותית פנימית חזקה במיוחד (אפילו יותר מאלו של משרד הביטחון), שגורמת לכך שכל שר שרוצה לשנות את המערכת צריך גם להט אידאולוגי גדול אבל גם כישורים מקצועיים שיאפשרו להם לדעת את ניתן לעבוד עם המערכת כדי לגרום לשינוי המיוחל. אלו כישורים שלא היו לבנט ולשקד במשרדים שקבלו לידיהם (בנט הוא מטכ"ליסט ואיש הייטק ואיילת שקד היא מהנדסת מחשבים), אבל בכל זאת הם הצליחו לשקף את רצונם במדיניות המשרדים שלהם בלא מעט תחומים, כאשר השינויים שעשתה שקד במינויי שופטים ובהרחבת סמכויות לבתי משפט מנהליים מעוררים פליאה לאור העובדה שעשתה זאת ללא כל רקע במשפטים. גם בנט הצליח לשנות לא מעט בסדר העדיפויות של מערכת החינוך ושל מערכת ההשכלה הגבוהה (פעמים לא מעטות הוא קבע מדיניות שאני מאוד לא הסכמתי איתה). כל כתבי אתר מידה שבקרו אותם על חסר במדיניות ימין (בעוד ששאר התקשורת תקפה אותם בעודף מדיניות ימין, יותר משתקפה את רוב שרי הליכוד באותה תקופה) ידעו שאף שר מהליכוד שאין לו הכשרה מקצועית בחינוך או במשפטים לא יכול היה לשנות יותר ממה שהם שינו. כיום, דרך אגב, גם משרד המשפטים וגם משרד החינוך נמצאים בידי שני הפוליטיקאים בעלי ההבנה המקצועית הגדולה ביותר בתחום משרדם מבין אלו שנבחרו לכנסת הנוכחית – גדעון סער הוא המשפטן הטוב ביותר שנבחר לכנסת ויפעת שאשא-ביטון היא בעלת ההבנה המקצועית הטובה ביותר בחינוך בכנסת הנוכחית. הם שני האנשים הכמעט-יחידים שבאמת יכולים לשנות את מדיניות המשרדים האלו ולנווט אותה באופן שבו יחפצו. בקשר להעדפתם את התקשורת, אומר שכפוליטיקאי במדינת ישראל אתה לא יכול לשרוד עם יש לך יחסים עכורים עם יותר מדי גורמים בתקשורת הממוסדת, והקביעה הזאת מתקיימת ונכונה לפוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית. מאחר וכישוריהם הפוליטיים של כל אחד מהם קטנים יותר משל נתניהו, אין להם את המותרות לתקוף אותם על בסיס קבוע כמו שעשה נתניהו, כי זה יגרום להם לאבד מיכה בדעת קהל המצביעים שהם רוצים למשוך אליהם מחוץ לבייס של מפלגתם, כאשר כל אחד מהם רחפה סכנת אי מעבר אחוז החסימה (לבנט ושקד זה אפילו קרה פעם אחת). במקום זה הם מעדיפים להביע ביקורת מורכבת יותר (ונכונה יותר) על התקשורת, כך שלצד התחרות שקיימת בתקשורת כיום הדבר מחזק אותם פוליטית במוקם להחליש אותם. זה אולי מסריח וזה אולי לא הדבר הרצוי מבחינת כללי המשחק במערכת הפוליטית שלנו, אבל זאת המציאות. בקשר להעדפתם את לפיד, אומר שאצל כל מי שציינת כאן ההעדפה הזאת הגיעה לאחר שהבינו כי למרות שמחלוקות האידאולוגיות שלהם עם לפיד גדולות יותר מאלו שיש להם עם נתניהו (כאשר אולי ליברמן הוא היוצא מן הכלל), הוא אדם שאפשר לסמוך על המילה שלו הרבה יותר משאפשר לסמוך על מילתו של נתניהו. גם בני גנץ הבין את זה בדרך הקשה. יאיר לפיד, על כל חסרונותיו, הוא אדם שיכולתו לשמור על אמינות פוליטית מול מצביעיו ושותפיו גבוהה בהרבה משל נתניהו, ששותפים פוליטיים מתלבטים שיחשבו פעמיים וידרשו ערבויות רבות לפני שיחתמו על הסכם עם נתניהו, יכולים לחתום איתו על הסכם ולהיות בטוחים שכל עוד הם מקיימים את חלקם בהסכם, יאיר לפיד יעמוד במילתו; זאת בדיוק הסיבה שלמרות שהגוש שאותו יאיר לפיד הוביל לא נצח באופן חד-משמעי בבחירות האחרונות, הוא בכל זאת הצליח לנצח (גם אם בקושי רב וברוב דחוק) בקרב על הקמת הממשלה.

   10. 18. (אני מדלג בכוונה כי סעיף 17 הוא זה שעליי לשמור לסוף) תפקידה של ממשלה אחראית הוא לא ליצור מתווה שיהיה בו "הכרת הטוב למי שמשקיע ויותר" אלא כזה שהאזרח הקטן ירוויח ממנו את המקסימום. גם בלי להיכנס להיבטים הסביבתיים הבעיתיים האפשריים שיש במתווה, ברור שהוא משרת באופן חד משמעי את הטייקונים ובעלי ההון, ולא מאפשר תחרות אמיתית בין חברות שהיו רוצות להשקיע, דבר שהיה מוריד באופן משמעותי את מחירי החשמל אילו רק היה קורה. חשוב גם לציין שהמתווה עבר בחוסר גיבוי מוחלט ובתהליך לא דמוקרטי, מפני שנתניהו ספח את סמכויות משרד הכלכלה לצורך העברת המתווה והדיח את יושבת ראש ראשות החשמל אורית פרקש-הכהן שהתנגדה למתווה, ככל הנראה מסיבות מקצועיות לחלוטין. מדובר בנזק מספיק גדול כשלעצמו, וטוב שאת "סעיף היציבות" שהיה כובל את ידי הממשלות הבאות מלשנות את המתווה שנים קדימה בית המשפט בטל. ה"נזק" המדומה שנוצר כתוצאה מבית שבית המשפט "אילץ את המדינה לחזור בה ממילתה" לא רלוונטי, מפני שבמדינה דמוקרטית תקינה אין לשום שלטון את הזכות לכבול את ידי השלטונות הבאים לשנות חוזה שנוצר מול גורמים שאינן שלטונות של מדינות זרות. בטח כאשר המתווה שאושר הוא לכל הפחות שנוי במחלוקת והתקבל ללא גיבוי ברור מהציבור וללא גיבוי של גורמי המקצוע.
       19. אם המדינה רצתה לבטל לחלוטין את השידור הציבורי, היה עליה לומר זאת באופן גלוי ולבטל אותו לחלוטין, ובהתאם להלחטתה לשאת באחריות הפוליטית שתגרום ההחלטה הזאת מבחינת "משפט הציבור", כלומר שבהתאם להחלטה גלויה לבטל את השידור הציבורי הציבור היה מצביע בעד או נגד המפלגות שהפעילו את המהלך, כאשר משמעות המהלך שנעשה שקופה וגלויה לעיני הציבור. מהרגע שבחרו באחיזת עיניים ובתכסיסנות בלי להצהיר על רצונן בגלוי והעבירו חוק שמרגיש עם אבל בפועל הוא בלי, על בית המשפט היה לפעול למען אינטרס השקיפות הציבורית ולהקפיא את החוק, עד שהממשלה תצהיר על כוונותיה באופן גלוי. מה שמעיד על צדקת הגישה שאני תיארתי כנכונה מבחינת בית המשפט העליון הוא העובדה שגם נועם סולברג השופט השמרן חשב שצריך להקפיא את חוק התאגיד. דבר דומה נעשה ביוני 2020 בקשר לתוכנית DACA בארצות הברית שאותה טראמפ בטל ללא גיבוי מרוב הציבור האמריקני, ולאור חוסר השקיפות בקשר לסיבה שבגינה בוטלה התוכנית הכה משמעותית לחייהם של מאות אלפים, קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית ברוב של 5 נגד 4 שהתוכנית נשארת על כנה (נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית ג'ון רוברטס המתון כתב את פסק הדין הקובע) וכדי לבטל אותה צריך להציג את הסיבה והשיקולים ולשאת בהשלכות הציבוריות במקרה הצורך. למרבה המזל, טראמפ לא הספיק לבטל את התוכנית המצוינת הזאת וג'ו ביידן שהחליף אותו כמובן השאיר אותה על כנה.
       20. אם הממשלה החליטה על תכנית למלחמה באלימות נגד נשים וילדים אבל נתניהו מנע את תקצובה הדבר מעיד על חוסר הבנה בסיסי בסדר העדיפויות, שלמרבה הצער התקשורת שלנו לא עושה מספיק כדי לחשוף את הבעייתיות שבו. בתקופת הקורונה האבסורד בולט אפילו יותר, שהרי הסגרים כפו על משפחות להישאר סגורים בבתים, כך שברור שהחמרת מקרי האלימות בתוך המשפחה תגדל בתקופה הזאת ולפיכך נדרשת הערכות מתאימה ולכל הפחות תקצוב החלטת הממשלה מ-2017, כזאת שלמרבה האירונה תוקצבה לראשונה רק ע"י שר האוצר אביגדור ליברמן (אדם שהורשע בעבר בתקיפה פיזית של ילד בן 14) כשנתניהו כבר לא מכהן ראש הממשלה. אם בתקופה הזאת לא נותנים תקציב למלחמה באלימות נגד נשים וילדים אבל לעומת זאת מזרימים כספים לישיבות שבתקופת הקורונה הלימודים בהן רק החמירו את התפשטות המגפה, הטיעון של סדר העדיפויות לא יכול לעבוד מפני שאף אדם בעל שכל ישר בימינו לא יתמוך בסדר העדיפויות הזה. הדבר מוכיח שנתניהו כבר מזמן לא משתמש בשכל הישר שלו, אם בכלל עדיין יש לו אחד כזה. בתקופת הקורונה הלחצים התקשורתיים והציבוריים נגד אי התקצוב להחלטת הממשלה עלו, כך שזה לא טיעון. תקצוב כזה גם היה יכול אולי לרכך מעט את גוש כחול-לבן בקואליציה, כך שגם הטיעון של הסכמים קואליציוניים אינו תקף. המפלגות החרדיות, על כל חסרונותיהן, מעולם לא התנגדו לתקצוב מלחמה באלימות נגד נשים וילדים באופן גלוי, לפחות ממה שידוע לי. אם דרשו זאת מתחת לשולחן ובגללם נתניהו מנע את התקצוב, הדבר מעיד על סחיטות יתר מצדו ועל כך שהוא פסול מוסרית מלכהן כראש ממשלה במדינת ישראל. אי אפשר לקרוא לתקצוב של תכנית רווחה כל כך קריטית בתקופה שבה כל כך חשוב לתקצב אותה "בזבזנות יתר" בשום מצב!
       21. אם לא ביססתי מספיק טוב את הטענה לפיה נתניהו אינו מעוניין שיצמח לו יורש בדברים שכתבתי עד עתה, אעשה זאת עכשיו. מאיפה להתחיל? דווקא ביורשים פוטנציאליים לראשות הממשלה ממפלגות אחרות. נתניהו מעולם לא פנה כבר בהתחלה למפלגה קרובה אליו אידאולוגית בפעמים שבהן הקים ממשלה. תמיד הוא פנה בהתחלה או אל המפלגות החרדיות או אל מפלגה יריבה שנגדה הסית במערכת הבחירות שקדמה להקמת הממשלה. הוא לא חשש לתת כוח ומשרדים יוקרתיים למפלגות בעלות אידאולוגיה רחוקה משל מפלגתו, כי ידע שבמידה ויהיה חשש שיאפילו עליו הוא יכשיל את המדיניות שירצו לקדם במשרדם, יפר את ההסכם שאיתו חתם עליהם ובמידה וכתוצאה מכך יפרקו את החבילה, הוא ילך לבחירות, יסית נגדם ו(כנראה) ינצח. בחלק מהמקרים הוא גם לא מנע מהם לבצע פעולות שלכאורה נוגדות את מצע הליכוד, כמו מה שעשתה ציפי לבני במשרד המשפטים. מספיק מפלגות ומנהיגים פוליטיים למדו זאת ולכן העבודה תחת שלי יחימוביץ' ב-2013 ותחת יצחק הרצוג ב-2015 לא הסכימו להצטרף לממשלה בראשותו. הן ידעו כבר אז שעם נתניהו לא כדאי לעשות עסקים. בני גנץ, שהסכים בניגוד לכל היגיון פוליטי ובניגוד לרצון בוחריו לעסות עסקים עם נתניהו ב-2020 למד את האמת המרה הזאת על בשרו. אילו הסכימו לפיד וגנץ לשבת בממשלה אחת יחד איתו ויחד עם החרדים כיום, נתניהו כנראה היה זונח את מפלגת "הציונות הדתית" ואת מפלגותיהם של בנט ושל סער שהיו קרובות אליו יותר מבחינה אידאולוגית ומקים איתם ממשלה, כאשר הוא מתנהג כלפיהם כפי שעשה בעבר. כיום שניהם מספיק חכמים בשביל לא לעשות טעות חמורה כזאת. כעת אעבור למפלגות שקרובות אליו אידאולוגית. במובנים מסוימים ההתנהגות שלו כלפי המפלגות האלה היא או זהה לאופן שבו נתניהו נוהג כלפי מפלגות רחוקות או התנהגות גרועה אפילו יותר. ב-2013 הוא נסה ככל יכולתו להשאיר את הבית היהודי של בנט מחוץ לממשלה, ורק כישלון המגעים עם מפלגת העבודה והתעקשותו של לפיד לעמוד בהסכם "ברית האחים" שכרת עם בנט, נתניהו הסכים להכניס אותו בידיעה שאם לא יעשה זאת, לא תהיה לו ממשלה. גם לאחר שהכניס אותם הוא הסכים לתת להם תיקים משניים ובלתי משפיעים במיוחד יחסית לגודלה של המפלגה בזמנו (12 מנדטים), תיקים כמו הכלכלה, הדתות והבינוי והשיכון. גם בממשלה שהקים ב-2015 הוא פנה לבנט רק לאחר כישלון המגעים עם מפלגת העבודה, וגם כאן הוא נאלץ להכניס אותם ולהסכים לתת את משרד המשפטים לאיילת שקד בידיעה שאם לא יעשה זאת, לא תהיה לו ממשלה. למרות זאת, הוא לא הסכים לתת את תיק הביטחון לבנט בטענה ש-8 מנדטים אינם מצדיקים זאת, דבר שיכול היה להיות מאחוריו היגיון אלמלא הסכים לתת אותו מאוחר יותר לאביגדור ליברמן כאשר בידיו היו 5 מנדטים בלבד ושגם אז, אלמלא 8 המנדטים של בנט לא היו לנתניהו קואליציה. אפילו אז הוא התייחס לבנט ושקד באופן משפיל והזמין מאתר שופרות הליכוד "מידה" מאמרים שתוקפים אותם על חסר במדיניות ימין, דבר שהיה אמור לקבל משמעות אירונית לאור העובדה שהוא היה זה שמנע במו ידיו את הפינוי של ח'אן אל-אחמר לאחר שבג"ץ המואשם כשמאלני פסק שיש לפנותו. כל זאת בתקופת כהונתה של ממשלת הימין החלומית וכאשר מפלגתם של בנט ושקד היא היחידה שמצביעה נגד מניעת הפינוי. הוא כנראה הבין שבוחר ימני עם שכל ישר יראה מה בנט ושקד הצליחו לשנות במשרדים קשים לשינוי בלי שיהיה להם ידע מקצועי בתחום משרדם, ובשל הפחד שאחד מהם יירש בעתיד את מקומו כראש ממשלה (בתוך מפלגת הליכוד או מחוצה לה) הוא עשה כל מה שהיה יכול כדי לחסל את הקריירה הפוליטית שלהם: הוא הפעיל את "קמפיין המפלגה הגדולה" שהוריד את בנט ושקד מתחת לאחוז החסימה, ורק הודות לסרבנותו של ליברמן הקריירה הפוליטית שלהם ניצלה. הוא זלזל בבנט בגלוי לאחר שנאלץ לתת לו את תיק הביטחון שהגיע לו ביושר הרבה לפני והוא נהל אתם משא ומתן מנותק מהמציאות שהשאיר אותם באופוזיציה בממשלה שהקים ב-2020. אחרי שבנט ושקד עברו את כל זה, אני מופתע שהם בכלל היו מוכנים לתת לנתניהו הזדמנות להקים ממשלה. ואם תגיד לי שהם היו סגורים עם סער ולפיד עוד לפני הבחירות האחרונות ושהם טרפדו לנתניהו ממשלה אחריה, אגיד לך שאם זה נכון אז זאת זכותם המלאה אחרי כל מה שנתניהו העביר אותם, כי כל הנוכלות הפוליטית שאולי הפעילו בחצי השנה האחרונה מתגמדת לעומת זו שמפעיל נתניהו כבר למעלה מעשור. בקשר לליברמן, אני מסכים שבשום צורה הוא לא יכול להיות יורש טבעי לבנימין נתניהו, זאת בשל מחלוקת אידאולוגית לכאורה בנושאים כלכליים ובסוגיות דת ומדינה – נתניהו מוכן למכור את השליטה בתחום הדת והמדינה לחרדים וליברמן לא. אבל אם נתניהו בחר לדרוס את בנט ולהכניס את ליברמן למשרד הביטחון, אבוי לו אם הוא מכשיל אותו. שתי הרפורמות הגדולות שרצה ליברמן לקדם במשרד הביטחון הוכשלו ע"י נתניהו. הראשון היה הובלת מדיניות תקיפה יותר מול חמאס שהייתה מחלישה אותו ולא מחזקת אותו, שהרי ליברמן ידע מה עלולות להיות ההשלכות של חמאס חזק בעקבות מבצע צוק איתן. נתניהו הכשיל את היוזמות הללו, בין אם מחשיבה אסטרטגית שגויה (כפי שכבר כתבתי בפירוט רב) ובין ואם בגלל חשש לכך שליברמן יקבל על כך קרדיט במקומו. הרפורמה השנייה אותה נסה ליברמן לקדם היה חוק גיוס שיעלה את שיעור המתגייסים החרדים לצה"ל. אמנם לא מדובר בחוק חזק במיוחד, אבל הוא כנראה היה משפר את המצב הקיים אז. אבל גם החוק ההוא היה יותר מדי עבור המפלגות החרדיות, וברגע שבו נתניהו התייצב לצדן בנושא הזה הוא הפך להיות שותף להכשלה הזאת לכל דבר ועניין. בכל זאת, אחרי הבחירות לכנסת ה-21 ליברמן עדיין המליץ על נתניהו, ורק מפני שהבין שנתניהו מבקש להקים ממשלת הלכה הוא סרב להצטרף לממשלתו. אפילו אחרי הבחירות לכנסת ה-22 הוא עדיין לא פסל את נתניהו ונסה לשדך בינו לבין גנץ כדי שיקימו ממשלת אחדות חילונית. רק אחרי שהבין שנתניהו לא יתנתק יותר מהמפלגות החרדיות בשום תסריט שבעולם, גם כאשר יש כנסת שמאפשרת לו לעשות את זה בלי לוותר אפילו על פיסת אדמה אחת משטחי יהודה ושומרון, ליברמן עבר סופית לגוש השני. עכשיו אעבור ליורשים טבעיים מתוך מפלגת הליכוד עצמה. מאז 2010, למעט בוגי יעלון, מעטים המקרים שבו נתניהו נתן לאחד מחברי מפלגתו משרד רציני (לאו דווקא מרכזי) שהתאים לו ולכישורים שלו. בדרך כלל אותו אדם היה צריךהיות בעל שיניים פוליטיות פנים מפלגתיות, כמו שרת התרבות והספורט לימור לבנת. בדרך כלל, כאשר נתניהו חשש מיורשים בתוך המפלגה, הוא דאג לתקוע אותם במשרד שאינו מתאים להם, לפעמים באופן מכוון (כך עשה למשל עם מירי רגב במשרד התרבות והספורט ועם יואב גלנט במשרד החינוך), או לשלוח אותם לחו"ל (כך עשה לדני דנון ולגלעד ארדן), או במקרים של חשש קיצוני במיוחד לייבש אותם ללא תפקיד בכלל (כפי שעשה לניר ברקת וגם לגדעון סער בכנסת ה-23). החשיבה מאחורי תפוס הפעולה הזה הייתה שהכישלונות הצפויים יידבקו לשרים אבל לא אליו, בעוד שאת הקרדיט על ההצלחות יידע לקחת לעצמו. במקרים שבהם קרה נס והיו שרים שכן ידעו לנהל באופן חלקי או מלא את משרדם, נתניהו דאג להכשיל כמעט כל יוזמה שהייתה עלולה להעלות את קרנם במפלגה על חשבונו. כאשר גלעד ארדן, שר שתפקד באופן בינוני ולא מרשים במיוחד במשרד לביטחון הפנים, בקש לקדם רפורמות במשטרה שהיו מחזקת מעט יותר את יכולתה להתמודד מול הפשיעה בכלל וזאת במגזר הערבי בפרט, נתניהו לא נתן לו להביא אותן לשולחן הממשלה מחשש שארדן ירוויח מכך איזושהי נקודת זכות; הוא רצה שמה שייזכרו לארדן כשר לביטחון פנים זה רק את ההתבטאויות הגזעניות שלו נגד הערבים, השמאלנים וחברי הוועדה למינוי בכירים. תחת נתניהו, ארדן לא יכול היה למנות אחרי אלשיך מפכ"ל שאינו מוטה פוליטית לטובת לנתניהו גם אילו רצה בכך. כאשר השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בקשה לקדם חוק אקלים חשוב שהיה פותר בעיות רבות במדינתנו, נתניהו דחק אותו החוצה מסדר היום, מחשש לכך שתעלה קרנה של שרה שאינה נאמנה לו במאת האחוזים. הוא גם העז לחתום על הסכם קצא"א השנוי במחלוקת מול איחוד האמירויות תוך כדי דהוא מדיר אותה ואת משרדה מההסכם. המציאות היא שהוא יצר לעצמו בליכוד כל כך הרבה יריבים פוליטיים חזקים מבית, כך שלא אהיה מופתע אם בפריימריז הקרובים הוא יפסיד גם לפוליטיקאים בינוניים. עד היום זה לא קרה כי חלקם החליטו לשתוק ולא לדבר נגדו במטרה לקדם את הקריירה הפוליטית שלהם אחריו בטווח הארוך וחלקם, כמו גדעון סער וזאב אלקין החליטו לקחת סיכון במסגרת פוליטית חדשה ואף על פי שלא הפכו למפלגת שלטון, בחרו לסכן את העתיד הפוליטיים שלהם ושל מפלגתם כיום על מנת להוציא את נתניהו מכיסא ראש הממשלה.
       כאן עליי להסביר מדוע לא מדובר ב"מאבק בעשבים שוטים" שאולי לא "ידאגו להילחם במאבקים המרכזיים של הימין (מערכת המשפט, תקשורת, המרכז הפוליטי)". נתניהו כנראה שכח את הכלל החשוב ביותר בדמוקרטיה פנים-מפלגתית. הזכות לקבוע את היורש של נתניהו בימין אינה נתונה בידיו של נתניהו, אלא בידיהם של מצביעי הליכוד, או מצביעי הימין כולם במידה ויחליטו יום אחד שברצונם לתת כוח רב יותר למסגרת ימנית אחרת שתספק טוב יותר את רצונם. בדיוק מהסיבה הזאת, כדי לעמוד בכלל הדמוקרטי עליו לתת לשרים מקום לבטא מדיניות ימנית במשרדם ובמידה והצליחו במשימתם, לתת להם לקבל את הקרדיט על מה שעשו; זה צריך להיות הכלל בין אם השרים שייכים למפלגתו של ראש הממשלה ובין אם למפלגה אחרת. לדעתי ראש ממשלה הוגן צריך לתת גם לשרים שאינם מהמחנה הפוליטי שלו לקדם את המדיניות הרצויה להם במשרדם, כל עוד היא אינה נוגדת באופן קיצוני את ההסכמים עליהם חתמה עם מפלגת ראש הממשלה; זאת במטרה לשמור על אמינותו של ראש הממשלה גם בעיני שותפיו הפחות טבעיים. אבל מה שבטוח הוא שאין לראש ממשלה זכות דמוקרטית להכשיל מדיניות של שרים מהמחנה האידאולוגי שלו, מדיניות שמבטאת את רצון המחנה האידאולוגי שלו, רק מפני חשש ליורשים. כדאי גם שלא יתקוף שרים שמצליחים לקדם מדיניות שתואמת את המחנה האידאולוגי שלו במשרדים קשים לשינוי אם הוא יודע שהם לא יכול לעשות יותר. במצב טבעי כזה, ייתכן שהיורש של נתניהו – בין אם יגיע מתוך מפלגת הליכוד ובין אם מחוצה לה – לא יסכים עם נתניהו ב-100% מהמקרים, ייתכן שגם בנושאים "ליבתיים" יהיו אי הסכמות משמעותיות בין נתניהו ליורשו, למשל בתחום השת"פ עם המפלגות החרדיות והדת והמדינה או לחילופין באופן שבו רצוי לשנות את מערכת המשפט – מערכת שהאופן שבו הייתה בנויה לא הפריעה לנתניהו עד ששפטה אותו, ובמידה והתיק ייסגר זה ימשיך לא להפריע לו. המחלוקת יכולה להיות גם בקשר למדיניות החוץ הרצויה לישראל או לאופן שבו נכון לטפל בסכסוך הישראלי-פלסטיני. גם אם המחלוקות האלו מפריעות לנתניהו, בעולם דמוקרטי אסור לו לסנן את היורש לפי קריטריונים שתלטניים משלו אלא לתת לבוחרי הימין לשפוט את אנשי הימין לפי מעשיהם בלי הפרעות והטעיות מצד נתניהו; לתת לבוחרי הימין לקבוע את סדר העדיפויות שלהם בבואם לבחור את היורש של נתניהו. לכל היותר, נתניהו יכול להמליץ לבוחרי הימין על הכיוון האידאולוגי שנכון לרשת אותו, בלי קשר לזהות האדם שנושא את אותו כיוון וליחסיו האישיים איתו ועם שרה אשתו. המעט שנתניהו היה יכול ליישם מהכלל הזה עכשיו אילו היה מאפשר לבכיר ליכוד אחר לרשת אותו, כאשר אותו אדם זוכה לרוב בפריימריז למנהיג הליכוד החדש. הוא היה מגיע לנקודה הזאת בתנאים טובים ואולי אפילו ליורש שקרוב אליו אידאולוגית שהיה מקים ממשלת "ימין על מלא". טעות הייתה לוותר על המהלך הזה בגלל חשש שהיורש לא יהיה לגמרי לרוחו, שכן בבחירות הקרובות לראשות הליכוד השפעתו תהיה חלשה אפילו יותר, בייחוד אחרי שגרם לליכוד להישאר ללא נציג בוועדה לבחירת שופטים שכה חשובה לבוחרי הימין. בנוסף אני רוצה להסביר באופן פשוט מדוע האשמה ביחסים העכורים של נתניהו עם אנשי ימין היא אשמתו ולא אשמתם. בבית הספר התיכון, כאשר ילד מסוים רב עם חברו לכיתה ההומוגנית, הוא יכול לומר למורה שהחבר השני התחיל וייתכן שלמורה יש סיבה טובה להאמין לו. הדבר יכול להיות נכון גם אם אותו הילד רב עם ארבעה או חמישה ילדים. אבל אם כל הכיתה עושה ברוגז עם אותו הילד, זה כנראה אומר שהבעיה נמצאת אצלו ולא אצל שאר הכיתה. נתניהו הסתכסך עם יותר מפוליטיקאי ימני בכיר אחד או שניים, אלא עם כה רבים שגם מייצגים גוונים שונים באותו הימין – ליברמן ומפלגתו מייצגים כיום את הימין החילוני הבלתי מתפשר, זה שמאמין שעל המדינה להפריד את הדת והמדינה ולאפשר חירויות רבות בתחום החברתי; סער ומפלגתו מייצגים את הימין המסורתי-ממלכתי, שעל אף המחלוקות עם השמאל אינו רואה בשמאלנים אויבים ובוגדים; בנט ומפלגתו מייצגים את הימין הדתי הלא כהניסטי, זה שרואה לנגד עיניו את החשיבות של אחדות עם ישראל ושל שותפות אזרחית עם לא-יהודים. ברגע שבו נתניהו הסתכסך עם נבחרי ציבור ימנים כה רבים, שמייצגים חלקים משמעותיים מציבור הימין ושחלקם קדמו בקריירה הפוליטית שלהם מדיניות ימין לא פחות ולעתים אפילו יותר ממנו, הוא יכול להאשים בכך שהקימו ממשלה עם הצד הפוליטי היריב לימין רק את עצמו. ריבוי האנשים שהסתכסכו איתו, הסיבות לסכסוך ומגוון הציבור הימני שמייצגים האנשים שהסתכסכו עם נתניהו מעידים כל אלו באופן חד משמעי על כך שהבעיה הייתה אצל נתניהו ולא אצלם. זאת גם הסיבה שבגינה להוציא את עמיחי שיקלי, כל חברי הכנסת של מפלגות ישראל ביתנו, תקווה חדשה וימינה תמכו בהקמת ממשלת בנט-לפיד ובשותפות עם כחול לבן, יש עתיד, העבודה, מרצ(!) ורע"ם תוך כדי שהם מבינים בדיוק על מה הם מצביעים. זאת גם הסיבה שרוב ציבור המצביעים של כל שלושת המפלגות האלו תומך בממשלה שהקימו עם מפלגות המרכז ומפלגות השמאל.

   11. 22. עד היום, ועדות חקירה הוקמו על ידי ממשלות שבראשן עמדו מנהיגים מהימין ומהשמאל וגם אחד מהמרכז. חוסר האיזון או האובייקטיביות שלו אתה טוען הוא בסך הכול הנטייה של מערכת חוקרת לעשות את עבודתה ולעשות הכול במטרה להצביע על האשמים ולהמליץ על התיקונים הנדרשים כדי שהמחדל שבגללו הוקמה הוועדה לא יקרה יותר (או לא יקרה כלל במקרה של ועדת החקירה לחזקתם של מבנים בישראל). עד היום כל ועדות החקירה הגישו מסקנות לתיקון המחדלים כדי שלא יקרו בעתיד והיו הרבה יותר מ"משפט ראווה". ועדות חקירה כאלה מן הסתם אינן מועילות בדרך כלל מבחינה פוליטית לממשלה שממנה אותן, ולכן קיימת חשיבות ציבורית להקים ועדת חקירה למרות חוסר הכדאיות הפוליטיות במידה וקרה מחדל שמצדיק אותה. אני יכול לומר בוודאות שמחדל אסון הכרמל של שנת 2010 ומחדל אסון הר מירון של 2021 היו גדולים מספיק כדי להצדיק ועדת חקירה ממלכתית, וברור שנתניהו לא הקים אותן רק כי ידע שהן עלולות לפגוע בו, במפלגתו או בשותפיו החרדים. בואו נראה האם הוועדה שהוקמה ע"י ממשלת בנט-לפיד לחקר אסון הר מירון תעשה את עבודתה כראוי. חוץ מזה, נתניהו שבמשך שנים מנע שינויים במערכת המשפט לא יכול לתרץ את אי הקמתה של ועדת חקירה בכך ש"מערכת המשפט לא מאוזנת".
       17. (ולסיום…) הממשלה הנוכחית תימנע ממסירת שטחים בזכות הוטו שיש בממשלה לימינה ולתקווה חדשה, שקיים בדיוק מהסיבה הזאת. יאיר לפיד יודע שזה הקו האדום ששתי המפלגות האלו לא יסכימו לעבור בשום תנאי, כלומר גם אם מנהיגי המפלגה יהיו מוכנים חלילה לשקול כניעה ללחצים שיפעילו לפיד ושרי הגוש שלו בתחום המדיני, יהיו מספיק חברי כנסת במפלגות האלו שיתנגדו למהלכים האלה וכתוצאה מכך גם הם יאלצו להתנגד. אפילו אשת המרכז יפעת שאשא-ביטון מתנגדת למסירת שטחים. יתרה מכך, לפיד ושרי הגוש שלו יודעים שכדי לקדם את הרפורמות הרצויות עבורם בכלכלה, בחברה ובנושאי דת ומדינה ועליהם לשמור על כבודם של ימינה ותקווה חדשה ולהימנע מקידום של תכניות למסירת שטחים לרשות הפלסטינית. אם חלילה לא יבינו שזה הקו האדום שבגללו הוטו קיים, הממשלה תתפרק ומפלגות המרכז והשמאל שמרכיבות את הממשלה יסתכנו באובדן הכוח במערכת הבחירות. הממשלה הנוכחית אינה תומכת בהחלשת הצבא ע"י הפרקליטות הצבאית וקשירת ידי החיילים, אלא בצמצום החיכוך והסכסוך עם אוכלוסייה אזרחית ביהודה ושומרון שאינה עוסקת בטרור, בנוסף לחיזוק הביטחון ושמירת אורח חיים יציב של תושבי עוטף עזה. האחרון הוא אינטרס של כל מפלגות הקואליציה הנוכחית מפני שזה היה הכישלון הביטחוני המרכזי של נתניהו שהאזרחים חוו על בשרם, וכל המפלגות בקואליציה הנוכחית – גם הימין, גם המרכז וגם השמאל – ירוויחו נקודות זכות פוליטיות חשובות בכך שיוכיחו שהם (לכאורה מייצגי "ישראל הראשונה") הצליחו במשימה ביטחונית מרכזית שנתניהו (לכאורה מייצג "ישראל השנייה") נכשל בה, כל אחת מסיבותיה שלה. אפילו העבודה ומרצ לא יתנגדו מהלכים שיקדמו זאת, שהרי עוטף עזה נמצאת בתוך גבולות הקו הירוק. מאותה הסיבה הן גם יתמכו בחיזוק הביטחון ובמלחמה בפשיעה במגזר הערבי ובערים המעורבות, דבר שנתניהו הזניח במשך שנים והתפוצץ לו בפרצוף במבצע "שומר החומות". דרך אגב, המחדלים והכישלונות שנחשפו לעיני כל במבצע הזה היו הגורם שהכריע את הכף מבחינת המפלגות תקווה חדשה וימינה להקים ממשלה עם "גוש השינוי"; הן ידעו שהמחיר של חוסר תקצוב מתמשך למשטרה ולמערכת הביטחון עלול להיות גדול עד כדי כך שתושבי ישראל והמדינה לא יכולים להרשות לעצמם להכיל אותו.
       אשמח לדעת איזה נזק יצרה הממשלה הנוכחית בעבר ובהווה. בינתיים הנזק היחיד שטוענים שנוצר בזמן הזה הוא ביטולו של החוק למניעת איחוד משפחות. אלא שהסיבה לכך שהחוק בוטל היא התנהלותה של האופוזיציה הנוכחית שמורכבת רובה מנתניהו וממפלגות שנאמנות לו. באופן אישי, איני רואה בביטול החוק הזה קללה אלא ברכה גדולה; זאת מאחר ובמדינה אחת, אם תוקם, ערביי הגדה המערבית יהיו אזרחים בסופו של דבר, ולכן אני תומך בכך שתושבי הגדה ועזה שהתחתנו עם אזרחי ישראל, קיימו לאורך זמן מערכת יחסים פה ואולי אפילו הקימו משפחות והקשר בינם לבין טרור אינו קיים, יקבלו כאן בינתיים לכל הפחות תושבות קבע. בכל שאר הנושאים האחרים, הממשלה הנוכחית עושה ככל שביכולתה לתקן את הנשקים שגרמו ממשלות נתניהו שקדמו לה. זאת משימה חשובה מאוד שאם אתה ציוני, תאחל לממשלה הנוכחית בהצלחה. בכל מה שקשור לתיקוני הנזקים הכה רבים, אני מאחל לממשלה הנוכחית בהצלחה!

4. https://www.youtube.com/watch?v=d8wFxqGLGIg

   הגב

5. אף מילה על הזלזול בבכירי משרד הבריאות

   הגב

   1. הכתבה עוסקת בנאום באו״ם.
      עשרות הכשלונות, הפאשלות, ההחלטות הגרועות, הצביעויות והשקרים של הממשלה, גרועים ככל שיהיו, לא רלוונטים כאן.

6. נתניהו מכר את האינטרסים של ישראל בתמורה לעוד קדנציה. ארה"ב לא תסלח. ישראל תשלם ביוקר על הטעות הזאת.

   הגב

   1. וזה הולך ככה: היו הצתות בכרמל? אההה… בסוף, אתם עוד תראו, (כך פרופסור עמירם גולדבלום בפייסבוק) יתברר שהמציתים הם פעילים מטעם "ביבי" וזה נעשה כדי להסיט את תשומת לב הציבור מחקירתו/ ממשפטו. נתניהו נסע לביקור במדינות דרום אמריקה? אהה… זה נועד למטרה אחת ויחידה כדי להתחמק מאימת הדין. הוא נשא נאום בקונגרס? [נגד הסכמי הגרעין של אובמה עם האייתולות], אאהה, זה רק כדי לקושש קולות בבחירות הקרובות, ובעצם הוא בגד במדינת ישראל (כך, עמוס עוז וחבריו) כי הוא מכר את האינטרסים של ישראל בתמורה לעוד קדנציה. פרצה מגפת הקורונה ונתניהו קורא להקמת ממשלת חירום? אאההה… (כך, אושרת קוטלר בפייסבוק) הוא פשוט מחפש תירוצים כדי להמשיך להיאחז בכיסא… הנהגת חמאס בעזה פותחת במתקפת טילים על ישראל? אההה… חברי מפלגת ישראל ביתנו מסבירים לציבור שנתניהו בעצם עומד מאחורי המהלך כולו כדי להרוס את הקמת ממשלת בנט-לפיד-ליברמן וכו' וכו
      חחח…

7. בנט משעבד את רובו של העם היהודי בתמיכת עם אחר לאחר 2000 שנות גלות ורדיפה ו-73 שנות תקומה, שזהו מינוח פחות מכובס למדינת כל אזרחיה. הדמוקרטיה הישראלית בראשות בנט אינה משרתת עוד את העם היהודי. הקמת הממשלה הפוסט ציונית הראשונה היא זו שצריכה להעסיק את כולנו מבוקר עד ערב וכל השאר זוטות ודברי הבל (נאום באום, קורונה, התבטאויות שרים וכו'). למה הדבר דומה, לאדם העומד לפני ביתו העולה בלהבות ומסביבו כולם דנים בשריפת הקוצים שהתפתחה מסביב. יבואו ימים בהם השמאל הישראלי, אשר רחק מזהות וערכי סולידריות יהודית יקים ממשלה בתמיכת כל חברי הכנסת בני הלאום האחר ללא כל סמן ימני מדומה, ובתמיכתם יפנה יהודים מיו"ש, ידון בשאלה האירנית, בזכות השיבה, בתקצוב החרדים, בחינוך ילדנו, מדיניות פנים/חוץ, בטחון, וכו' ובעצם בכל שאלה קיומית הנוגעת לעתידו של העם היהודי. מה שבפועל קורה היום בחדרי חדרים יתרחש לעין כל, ובאין מפריע, בחסות התקשורת, מערכת המשפט, מוסדות אקדמאיים וכו'. או אז, כמו צפרדע בסיר המים המתחממים תגווע לה בהדרגה המדינה היהודית

   הגב

8. ומתוכו יצא נפתלי בנט

   הגב

9. לא להתגייס לצבא ולא להגיע למילואים!

   ארץ ישראל ה-2 לא בשר תותחים של ארץ ישראל ה-1 (האויב השמאלני)!

   הגב

10. בוגדים אנטישמים תומכי טרור השתלטו על המדינה.
    כדאי לימין (שנרדם בשמירה) להתעורר מהר ולשתלט על הרחוב.

    הגב