סיפורם של אלעזר שטרן ושמעון פרס הוא מופע שלם של צביעות ודריסת נשים בשם הנוחות והרוח הפוליטית "הנכונה".
הטרדות מיניות הן דבר נורא ופסול. אין בכך ספק. הן נוראיות כי אישה שחווה אותן מרגישה בעיקר אובייקטיביזציה והקטנה של מי ומה שהיא. המטריד לעומתה מרגיש גבר גבר ותחושת עליונות וחוזק שכנראה חסרה לו, ללא התנהגותו הפסולה. ועדיין חשוב להגיד שהרבה גברים הירשו לעצמם להתנהג ככה כי בעבר זה היה אפשרי. מה הכוונה אפשרי? זו הייתה אז נורמה שאנשים לא היו משלמים עליה מחיר. בדיוק כמו תלונות שווא על הטרדות מיניות שמגישות נשים בימינו אנו, פשוט כי אפשר. הן לא משלמות עליהן מחיר.
הד גדול. תלוי בדעות.
הקורלציה שנעשה לעיל צריכה כבר להיאמר ובהד גדול.
אנשים מתנהגים בנבזיות כאשר הם יכולים ולא משלמים מחירים. בעיני, גם להתלונן בראש חוצות על דברים שקרו או לא לפני עשרות שנים הוא דבר בעייתי בלשון המעטה, מהסיבה הפשוטה כי אי אפשר לבדוק את אמיתות הדברים.
וזוהי תמצית הפרשה האחרונה. קולט אביטל שמפירה לנו את מה הנרטיב הרומנטי שדמיינו עליה ועל שמעון פרס כזוג מאוהב. ומתברר לעיצבוננו כסיפור שלא רק שלא היה ולא נברא אלא גם מסלים ליחסים פוגעניים כלפיה. סיפור שני הוא של נשים שחושפות גריסה והתעלמות, אפילו בצורה מאיימת של אלעזר שטרן כשהתלוננו בפניו על הטרדות מיניות בצבא. סיפור שמרגיש, כאילו תמו המטרידים והפוגעים מינית ונותרו העדים המשתיקים והגורסים (במגרסה הכוונה).
גם זו וגם אלה פועלות מתוך אינטרס אישי וייתכן מתוך מקום שרק עכשיו מצאו את הכוחות הנפשיים להתבטא. אבל לא הן הבעייתיות בעיני ולא נשים שמתלוננות כשלפעמים לא היו דברים מעולם. הבעייתיות היא במסר הבלתי מתפשר של "מאמינות לך". מסר שמובילות אותו בעיקר חברות הכנסת הפמיניסטיות שלנו. והן משמיעות אותו כמעט בכל אירוע של תלונה שעולה כלפי גבר היום, אתמול או מלפני עשרות שנים. הן בכלל לא מהססות. ברור להן שהאישה היא הצודקת והצדקת. ובמקביל ברור להן שהגבר הוא האלים והפוגע. אין לדידן כל אפשרות לאופציה אחרת.
סליחה. בעצם לפעמים ישנה אופציה אחרת. היא תלוית מיקומך במפה הפוליטית. שם ניתן לראות אותן מבצעות אקרובטיקה מילולית שלא הייתה מביישת את נדיה קומנצ'י עם שבעת מדליות הזהב שלה. לדוגמה, משפט כמו של חברת הכנסת ממר"צ, מיכל רוזין, פמיניסטית לוחמת ללא חת, יוצאת ארגוני הסיוע לנפגעות תקיפה מינית שאמרה בפשטות בראיון לרדיו 103 "לא נחרים את זכרו של שמעון פרס…עדות אביטל פוגעת עמוקות בזכרו מבחינתי… אי אפשר לשכוח את מה שהוא עשה לטובת המדינה ואת עמדותיו הנכונות"
אני מניחה שהיא אפילו לא מרגישה נבוכה מדבריה ורוב הסיכויים שהיא גם מאמינה לעצמה. לא פחות מנשים שהתלוננו תלונות שווא והן מלאות צידוקים והצדקות להתנהגותן.
גם לגבי התלונות נגד שטרן, שהודה בראיון לענת דוידוב וגולן יוחפז, שבתפקידו כראש אכ"א נהג לגרוס תלונות אנונימיות בהתייחסותו לתלונה האנונימית שהוגשה נגד רונן בר, ראש השב"כ החדש. התגובות של חברותיו לסיעה דלות במיוחד, כולל של ראש סיעתו לפיד שבדק והכריז בוודאות שקיבל את גרסתו של שטרן ולו קרו הדברים, יש עתיד היו נפרדים ממנו.
פמיניסטיות. לפעמים.
אם נודה על האמת הפשוטה, כל אותן מובילות יוזמת/תנועת/טרנד ה"אני מאמינה" לך, חברות הכנסת הנכבדות, תמר זנדברג ואחרות. כולן שכחו את הדגל הפמיניסטי שהן נושאות בתמורה לאג'נדה הפוליטית בדיוק כמו ששכחו את המקרה של תקיפת האישה בדרום תל אביב, אישה אחרת שהותקפה בשוק בנתניה או הילדה שנאנסה בדרום ונשכחה מהן, פשוט בגלל שהפוגע הוא גם מהאג'נדה הנכונה שלהן.
ההתנהלות המבישה שלהן מערערת בעיני בעיקר את הטיעון הפמיניסטי הקלוקל שלהן עצמן "מאמינה לך". והיא בעיקר מדגישה כמה הוא לא אנושי ולא מוסרי. וכולם או יותר נכון, כולן יודעים את זה. פשוט צריך לחוות אותו אצל קרוב לבבך. והאמת היא שאנשים משקרים וגם נשים ולהאשים כל אדם במעשה כלשהו יש לספק הוכחות. להגיע אתו לבית המשפט ולזכות. כל עוד צמד המילים הללו ימשיך ללוות אותנו בלי שנערער עליו, ברמה המוסרית אנחנו מאבדים את עצמנו כחברה צודקת בעלת יכולת לנהל משפט צדק. חברה שהיא לא דנה אדם ושופטת אותו בכיכר העיר של התקשורת והפייסבוק.
יש לי הרגשה שהפמיניסטיות הדגולות הללו מסכימות איתי כשזה מדובר בגברים מהצד הפוליטי שלהן. נותר לנו להסכים גם על שאר הגברים האחרים. ומכאן נוכל לוותר על "אני מאמינה לך" ולשפוט בחומרה את מי שתיתפס כמתלוננת שווא. רק כך נוכל למגר את התופעות האלה של תלונות שקר מחד ותלונות העולות מהאוב מאידך, עליהן לאדם אין יכולת להתגונן ולהגן על עצמו. מה שייוותר הן נשים אמיתיות עם פגיעות אמיתיות שיוכלו בלב שלם להגיע לתחנת המשטרה ולזכות לטיפול הראוי כי שם יאמינו להן.
ד״ר רונית דרור היא חוקרת ופעילה חברתית למען שוויון מגדרי.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
זה ברור לחלוטין. הכל פוליטי. לדוגמא, נניח שביבי היה ממנה את ליברמן שר האוצר. מה היו אומרים?
נניח שהייתה מישהי מתלוננת שסמוטריץ לדוגמא התנהג ככה? מה היו אומרים?
הרי ראינו את התגובות השונות לטענה זהה כלפי פרס וגנדי.
חוץ מזה, מדוע תמיד מאמינים לנשים ? ברור שיש גברים שמטרידים וברור שיש נשים מוטרדות. אבל האם אין מצב של עלילה? מדוע אף אישה שהעלילה על גבר לא הורשעה בעדות שקר או משהו דומה?
השמאל תמיד טוען שעמדותיו מבוססות על מוסר וצדק
בכל פעם שמתגלית המציאות, כלומר שאין קשר בין השמאל לבין מוסר, אנחנו מופתעים
כתבה טובה שעוזרת עוד קצת להבין את זה
כמה שהדברים נכונים וחשובים., לא הייתי מערב פה את המקרה של שטרן כי שם עיקר העניין הוא האמונה של האיש שהדרך הכי טובה לטפל בבעיות היא לטייח אותן(כפי שידוע כבר מתחומים אחרים- https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3897975,00.html ). אם ניתן לזה להצטייר כאירוע שובניסטי נפספס את העיקר הטעון טיפול.
מאמר מעולה, תודה על חשיפת הצביעות (החוזרת ונשנית).
נזכרתי שלפני מספר שבועות פמיניסטית מובילה שטענה שפונדקאות היא סחר ברחם ויצאה בנחרצות נגד התופעה הפכה לאם בתהליך דומה. עדיין לא קיבלנו תשובה האם שינתה את עמדתה.