10 מעלות ימינה

המצעד הלא רשמי של "10 המעלות" מבית רשימת 'ימינה'

מחוגת המעלות נשברה (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

1. מנכ"לית מפלגת ימינה, גברת סטלה ויינשטיין, רצתה לברך את חברי הקהילה האתיופית בישראל לרגל חג הסיגד. לכן היא העלתה ציוץ ברכה לרשת הטוויטר. על פניו נשמע הגיוני וסביר,  אבל לא כך הדבר. היא פשוט העתיקה מלל שפרסם אדם אחר והדביקה אצלה. האדם שהעתיקה ממנו הוא נשיא העדה הכורדית ,מר יהודה בן יוסף, מילה במילה ללא שינוי וככה זה יצא:
"השבוע חוגגת קהילת יוצאי אתיופיה את חג הסיגד( מלשון סגידה) … "כנשיא העדה הכורדית אני מאמין ששילוב אנשים … אני רוצה לברך את קהילת יוצאי אתיופיה ולאחל לכם חג סיגד שמח". ויינשטיין מנפצת את גבולות המגדר, ומרב מיכאלי כועסת.

https://twitter.com/yaffihal/status/1456346432965906440?s=20

2. קרה לכם שסיפרתם סיפור שלא היה ובשביל להצדיק אותו עטפתם אותו בשקר ועוד שקר עד שמרוב שקרים לא רואים כלום? אם לא, אז נעשה לכם היכרות עם יו"ר הקואליציה , גברת עידית סילמן. בריאיון לערוץ 12 למגישה רינה מצליח, סיפרה סילמן שעברה תקיפה בתחנת דלק במודיעין, לאחר שסיימה לתדלק. אדם זר הטיח אותה ברכבה וברח. על פניו נשמע חמור מאוד שככה נציג ציבור מותקף וחייבים למצוא את התוקף. רק יש בעיה שקשה למצוא תוקף שכלל לא קיים ולא תקף. למחרת בריאיון אחר היא התחמקה מתיאור המקרה ולאט לאט היא הבינה שכנראה הלכה רחוק בתיאור תקיפה שלא הייתה. בערב היא כבר מיצבה גרסה לקצין הכנסת כי תקפו אותה בנקודת זמן אחרת. במקום שהוא סמוך לתחנת דלק שאין שם מצלמות. באותו ערב גם היה מקרה נוסף שחשבה שפרצו לה לטוויטר ושתלו תגובה בשמה לחשבון היתולי, שכנראה הוא פייק היא בתגובה מיהרה להכריז שפרצו לה לחשבון וגם זה גרר תגובות רבות וחריפות. את התאריך 7.11.21 עידית סילמן כנראה לא תרצה לזכור.

3. באותו ערב 7.11 בריאיון אחר עם חברת מפלגת ימינה, שירלי פינטו. בריאיון לערוץ 12 אצל עודד בן עמי כינתה את חבר מפלגתה, עמיחי שקלי, איך אמרה ש"מבחינה אישית היא רואה בו כפורש ווירוס בכנסת ישראל". המראיין שאל אותה שוב "וירוס"? והיא השיבה בלי היסוס "כן וירוס בכנסת ישראל". למחרת היום כבר מגיע שוב השלב של "ההבהרה". אחרי שכולם יצאו נגד התבטאותה של אותה שירלי פינטו – היא חידדה ש"הוא פועל כמו באג במערכת" וזה שהיא כינתה אותו "וירוס" הגיע מתוך כוונה ל"וירוס במחשב". נו, שוין.

4. נחזור כמה ימים אחורה לאותה שירלי פינטו ונגלה שהיא הייתה שוב בלב הסערה ביום השנה לרצח רבין. בציות שהיא העלתה כתבה כך: "השנה נתניהו השתמש ברצח רבין כדי להסביר שבעצם הוא זה שמותקף, לפעמים נדמה שהוא אף פעם לא עזב את המרפסת ההיא. מסית היה ומסית יישאר". לאחר כחצי שעה של סערה תקשורתית היא מחקה את הציוץ וכמה ימים אחרי אמרה בריאיון ש"כחירשת היא לא הכירה את נרטיב המרפסת".

5. נעבור ל"אביר" של המפלגה , האיש שחרת על דגלו להיות הקול של העצמאים בכנסת, האיש שאמור היה להביא בשורה לעסקים בישראל(הצביע נגד חוק שמקל על עצמאים). אביר קארה באחת מהצבעות על חוק החל"ת בכנסת הצביע פעמיים! מהמחשב שלו וגם מהמחשב של חברתו למפלגה, עידית סילמן. כמה פעמים ניסה להסביר בראיונות מה עשה ולמה? ובכולם אין תשובה ברורה. פעם אחת סיפר שבא לתקן את הצג של ההצבעה ואופס, נלחץ לו. פעם טען בשמו ח"כ קריב שבסך הכל "עשה טובה לחברה שלו". מפה לשם, למרבה האירוניה, מקרה הוזי זה שבעברו היה ח"כ (יחיאל חזן) שהושעה מהכנסת. הרי שבמקרה כאן שום דבר לא נעשה. מאז, אגב, הספיק אביר קארה לצאת ולחזור מחשבון הוואטסאפ אחרי שרשם "מפלגה של מטומטמים". (הערת המחבר: בסעיף זה נרשמו צמד "מעלות" לזכר צמד הצבעותיו של קארה)

6. רוה"מ, נפתלי בנט, טס לרוסיה לפגישה עם נשיא רוסיה, ולדמיר פוטין, בחודש שעבר. בסרטון קצר שהופץ נראה שר הבינוי והשיכון של ישראל, זאב אלקין, מבצע עקיפה מימין של נשיא רוסיה וביד אלקין שקית (משל יצא מהסופר). לאחריו נכנס נשיא רוסיה ומיד לאחר מכן נפתלי בנט אשר הפנה את גבו לנשיא רוסיה תוך כדי שאומר לאלקין "מחכים לתקשורת הישראלית " ואז נזכר שיש אחד פוטין בחדר הנשיאותי ורק אז הסתובב אליו ולחץ את ידו. גינוני ונימוסי כבוד פחות היו פה. אבל מסתבר שזה היה רק הפרומו לפדיחה הגדולה באמת. כשחזרו לארץ, בנט סיפר בישיבת הממשלה בקול מבודח שאלקין נרדם בפגישה שלהם עם פוטין ובנט היה צריך להעיר אותו עם המרפק. ממש כינון יחסים מדהימים. נו מילא, לפחות בנט לא הרדים את פוטין כפי שעשה עם ביידן.

7. זוכרים את הפרסומת "מאיפה האנגלית שלי"? שרת הפנים, איילת שקד, התראיינה בכנס של ג'רוזלם פוסט "בה נטלו חלק פוליטיקאים רבים. במהלך איחד הראיונות איתה נראתה שקד מתאמצת להשיב באנגלית לא רהוטה כלל ואף תוך כדי עצרה ושאלה את המנחה "איך אומרים להעריך"? והמשיכה באנגלית שלה ללא שום "התכוווצות" או חוסר נעימות. חייב לציין, שבכנס זה היו פוליטיקאים שבחרו שלא לדבר באנגלית אלא בעברית. מדוע, אם כך, היא בחרה לדבר ככה באנגלית? אולי היא מתאמנת על האנגלית שלה לשלב הבא בו תמונה לשרת החוץ במסגרת הרוטציה? אגב, אמנון לוי מערוץ 13 יצא להגנתה באומרו: "אני מעדיף מנהיג שמדבר לעניין על פני מנהיג שמדבר טוב אנגלית". אוי הפוזיציה.

8. בעיצומו של הגל הרביעי של הקורונה (או הדלתא, תלוי אם שואלים את בנט) הגיע לאולפן ערוץ 13, שרת הפנים איילת שקד וככה אמרה: "הממשלה קיבלה החלטה אסטרטגית -לחיות ליד הקורונה. צריך לדעת גם להכיל חולים קשים, גם להכיל מתים. כי זו מגיפה ובמגיפה אנשים מתים". ככה הפטירה לתומה הגברת שקד. כמובן שזה גרר ביקורת חריפה בציבור כי איך באמת ניתן להשלים עם זה? אבל למחרת שוב יצאה הבהרה כי "כוונתה הייתה להסביר את המחיר שבהתמודדות עם המגיפה העולמית. מוטב היה אם אם אני (שקד) הייתי מתנסחת אחרת".

9. שרת הפנים, איילת שקד (ימינה) התראיינה ל"תכנית חיסכון" בערוץ 12 והתייחסה לתחקיר של העיתונאית איילה חסון על הקשר של בכיר ברע"ם לחמאס. "אנחנו ביררנו את זה. אין אף שקל מכספי הממשלה שעובר לעמותה שעמדה בקשר עם החמאס. הציבור לא מבין איך עובד תקציב, המדינה מעבירה את התקציב לרשויות מקומיות, היא מעבירה אותו למשרד החינוך, היא בשום צורה לא מעבירה תקציב לעמותה הזו". למחרת היום עלתה לגלי ישראל , העיתונאית ואמרה: ‏״אני לא מתעסקת בהפרה של הבטחות בחירות, זה לא ענייני, אבל מאד ענייני להרגיש שלא רק טסים לחו״ל הלוך ושוב ומצטלמים ובלה בלה בלה, זו תפקידו של העיתונאי, להשגיח על הפוליטיקאים שהם עושים למען הציבור והם שומרים על האינטרס של הציבור. אז ששרת הפנים לא תגיד ׳בדקנו׳, אחרי רבע שעה. אנחנו רוצים לדעת איך בדקת ולאיזה מסקנות הגעת. זו המדינה שלנו ואנחנו רוצים לגדל פה בבטחה את הילדים והנכדים שלנו בבטחה". סיכמה חסון.

10. המעלה האחרונה היא בעצם המעלה שהיא מעילה ברצון הציבור בכלל ושל מצביעי ימינה בפרט. בשם ההבטחה הליבתית של ימינה של "למנוע בחירות חמישיות". הרי שלפתע כל שאר ההבטחות הן לא חשובות כלל. "לא אכתיר את לפיד כרוה"מ" – הופר בהצלחה. "לא נשב עם מרצ" – הופר בהצלחה. "לא נשב עם רע"מ ותומכי טרור" – הופר בהצלחה יתרה. "תכנית סינגפור" שעלתה בחוזקה ע"י בנט ושקד והייתה הבטחה גדולה, כלל לא מוזכרת כלל מיום סיום הבחירות, אז גם זה הופר בהצלחה רבה.

אחרי "10 מעלות ימינה " וכל מה שטמון בכך, נראה שיש קשר ישיר בין הפרת בטיחות לבין התנהגות ואמירות חברי ימינה כפי שתואר למעלה. על כל מקרה נראה שמפלגת ימינה תסיים את ימיה בפוליטיקה הישראלית, כבר בבחירות הקרובות. בכ"ז יותר מידי "מעלות" קשה להכיל במפלגה אחת קטנה של 6 מנדטים.

לקריאת כל המאמרים של מאיר אוחנה – לחצו כאן.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. לבנט הייתה תוכנית סינגפור בדקתי בויקיפדיה מה זה אומר אז כך כתוב שם מילה במילה:
    על אף שבסינגפור מתקיימות בחירות, ובדרך כלל זוכה האופוזיציה בלמעלה מ-30% מהקולות, קשה לראות אותה כמדינה דמוקרטית.

    ראשית, קביעת אזורי הבחירה היא שרירותית ונעשית בידי מפלגת השלטון ה-PAP בהתאם לצרכיה האלקטורליים, לעיתים זמן קצר לפני הבחירות. כך יוצא שעל אף שקיבלה רק שני שלישים מהקולות משתלטת ה-PAP על 80 מ-83 המושבים בפרלמנט ולעיתים אפילו על כל המושבים.

    שנית, מועמדים יריבים סובלים ממסע רדיפה, שנעשה לעיתים בסיוע המערכת המשפטית. הם עלולים להיות מפוטרים מעבודתם בשל עילה כלשהי ולהיתבע תביעת דיבה בשל התבטאויות בגנות הממשלה. במקרה בולט שהיה ב-1997 הצליחה מפלגת השלטון לחסל פוליטית את אחד מיריביה הבולטים ולהבריח אותו מסינגפור כאשר בית משפט פסק שעליו לתת פיצויי עתק בגין דברים שנשא נגד הממשלה. ההתרחשות הפוליטית זכתה לתשומת לב בינלאומית ולגינוי חריף של ארגון אמנסטי. עם זאת, מערכת המשפט נחשבת להוגנת ולא מושחתת כאשר היא עוסקת בעניינים כלכליים ואישיים ולא פוליטיים.

    כמו כן, אין מסתירים שאזור בחירה שבו ניצח מועמד האופוזיציה צפוי לעונש – לא יתקיימו בו שיפוצים וטיפוחו יוזנח.

    העיתונות, הרדיו והטלוויזיה במדינה נשלטים לחלוטין בידי הממשלה.

    אתה הבנת את זה מר ברוך?

  2. תבינו העשר מעלות ימינה היה במדחום שלו