יצא ״המרצה״ מן השק

שיתופי פעולה בין מוסדות אקדמיים מתרחש במשך שנים רבות בעולם, חשיבותו כבירה בשל פיתוח יחסים דיפלומטים, הישגים אקדמיים, שתורמים לפיתוח הכלכלי והאוניברסיטאיים של המוסדות.

ב- 8 לאוקטובר הכריזה אוניברסיטת מינסוטה שבארה"ב על שותפות עם הטכניון – המכון הטכנולוגי הישראלי. במסגרת השותפות הזו, בית הספר למדע והנדסה באוניברסיטת מינסוטה בשיתוף עם מרכז הלמידה בחו״ל הודיע על תכנית חילופי סטודנטים להנדסה עם הטכניון.

התא הסטודנטיאלי SJPMUN של ארגון SJP (סטודנטים למען צדק פלסטין) באוניברסיטת מינסוטה יצא נגד שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות, באמתלה שהטכניון היא אוניברסיטה הקשורה קשר הדוק לצה"ל, וממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח טכנולוגיה וציוד המשמשים לדיכוי וטיהור אתני בקרב האוכלוסייה הפלסטינית. יש להם כמה סיבות הזויות ושקריות למניעת את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות האלה:

ראשית, SJPMUN  טוענים כי במשך שנים הטכניון הפלה לרעה את הסטודנטים הערבים. אך ההפך הוא נכון: למעשה, הטכניון מעודד ומסייע לסטודנטים ערבים להתאקלם כמה שיותר בקלות. כמו כן, הם טוענים כי ישנה מדיניות מפלה כלפי סטודנטים פלסטינים, ושבטכניון ובמוסדות אקדמיים ישראלים נוספים לומדת אוכלוסיית הסטודנטים והפרופסורים הגדולה ביותר שבאים מהצבא, אנשי צבא לשעבר ומילואימניקים ואלה נהנים מתנאים ותוכניות מיוחדות לקצינים בצה״ל.

אולם בפועל ניתן לראות כי הגיל הממוצע של סטודנטים ערבים באקדמיה נמוך יותר מזה של היהודים, כיוון שהם אינם מחויבים לשרת בצה״ל או בשירות לאומי. לעומת זאת, חיילים הבוחרים בתפקידי קצונה נאלצים לדחות את לימודיהם האקדמיים, על מנת שיוכלו להגן על אזרחי מדינת ישראל וביניהם נמצאים גם האזרחים הערבים. קיימות תכניות מיוחדות באקדמיה לאנשי קבע, אך מדובר בבעלי דרגות דרגות רב סרן ומעלה. בנוסף, הלימודים האקדמיים נותנים לקצינים כלים נוספים להנהיג, להיות יותר רגישים לקהילה ומשכילים. כלומר, זה מצוין שצה״ל מאפשר לקצינים לרכוש השכלה אקדמית.

לעומת זאת, אזרחים ערבים מקבלים מלגות ותוכניות להשתלבות בטכניון ובסגל ישנם מורים ערבים. בנוסף קיים גם גידול בשיעור הסטודנטים ועובדי הסגל הבכיר לאורך השנים. אם כבר, קיימת אפליה מתקנת כלפי סטודנטים ערבים בטכניון ובמוסדות אקדמיים נוספים בישראל, על מנת לגרום לשילובם בחברה הישראלית ככל הניתן.

נרטיב מול מציאות

SJPMUN טוענים שלסטודנטים ערבים או פלסטינים אין חופש ביטוי ושזכותם להפגין מוגבלת, אך דבר זה כלל איננו נכון. יש לציין כי קיימים תאים סטודנטיאליים שונים של החברה הערבית כדוגמת חד״ש, ״עומדים ביחד״, ״מאבק סוציאליסטי״ ועוד הפועלים באוניברסיטאות ברחבי הארץ. אפילו חלק מאותן קבוצות סטודנטים הפגינו בחודש מאי האחרון כנגד פינוי פלסטינים מביתם בשכונת שייח ג'ארח, אף על פי שקרקעות אלה שייכות לאגודות יהודיות מלפני הקמת מדינת ישראל ב 1948. ב-1982 חתמו התושבים הערבים בשייח ג'ארח על הסכם להישאר בבתיהם כדיירים מוגנים, כל עוד הם ישלמו דמי שכירות לבעלים היהודים, אולם התושבים הערבים בשכונה טענו שהם "רומו" ולכן הם סירבו להכיר בהסכם, וזאת על אף שלא הופר שום סעיף מהצד היהודי שהשכיר את הנכס בעסקה.

SJPMUN טוענים שהטכניון מקיים קשרי מחקר עם צה"ל וחברת אלביט שעובדת על ייצור נשק, רחפנים ותוכנות ריגול מתוחכמות האחראיות לריגול אחרי ערבים בגדה המערבית ומזרח ירושלים. חשוב לציין שישראל היא מדינת שומרת חוק שמכבדת זכויות מיעוטים על ידי מנגנונים דמוקרטיים שונים. והשימוש של אותן טכנולוגיות המפותחות במערכת הביטחון באות כתוצאה מהעלייה בפיגועים והניסיונות לסכלם.

SJPMUN טוענים שמבצעים צבאיים כדוגמת עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן גרמו להריגתם של אזרחים פלסטינים חפים פשע, אך לא כך הדבר, כיוון שלצה״ל קודים מוסריים ואתיים מהגבוהים שבצבאות העולם. צה״ל משתמש בטכנולוגיות מתקדמות על מנת למזער פגיעה בחיי אדם או בנהלים כמו ״הקש בגג״. על פי נוהל זה, במקרה שבית הוגדר על ידי חיל האוויר הישראלי כמטרה וקיים חשש להימצאות אזרחים בלתי מעורבים, מתקשרים בטלפון ליושבי הבית ומזהירים אותם מפני תקיפה קרובה. משום מה אנחנו לא שומעים את SJPMUN מבקרים את החמאס ששולט באזרחי עזה ועושה בהם שימוש כמגן אנושי במבני מגורים  בהם הארגון מחביא אמצעים לייצור נשק ושיגור. שיתוף הפעולה בין אלביט לטכניון הוא חשוב והכרחי לחוזקו של צה״ל ולמדינת ישראל כדי להגן על תושביה היהודים לצד הערבים מאיומים חיצוניים ופנימיים.

סיכום

ניתן להבין שעל פי הדברים שהוצגו, דבר שגוי הוא להגיד שהטכניון לא מקבל לשורותיו אזרחים ערבים ישראלים – לאור העובדה שאכן מתקיימים ניסיונות לשלבם בטכניון ובכל המוסדות האקדמיים בארץ. חופש הביטוי של הסטודנטים הערבים במדינת ישראל אכן מתקיים במלואו ולא נעשים שום מאמצים לפגוע בו. החרם פוגע גם בסטודנטים הערבים שלומדים באותם מוסדות אקדמיים, והטענות שהוצגו בעמוד האינסטגרם SJPMUN כלל לא מהימנות ומסוכנות. אני מזמינה את אותם סטודנטים פרו-פלסטינים לראות את המציאות כפי שהיא בישראל ולחוות את החירות האקדמית פה בעצמם. חירות וחופש ביטוי שהם מילה גסה בשאר מרחב המזרח התיכון.

עדי מיכאל היא סטודנטית למדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת בר אילן. עמיתה של התכנית CAMERA, ארגון פרו-ישראלי הפועל בקמפוסים ברחבי העולם וברשתות חברתיות.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: