מיוחד ל'מידה': תמונת מצב ביטחונית מפי אלוף פיקוד הדרום לשעבר, האלוף במיל. ח"כ יואב גלנט, ודרכים לפתרון אתגרי ביטחון הפנים של מדינת ישראל
בחודשים האחרונים אנו עדים להתגברות משמעותית באירועי האלימות הבאים מתוך החברה הערבית בישראל, בכל רחבי הארץ, ובמיוחד בנגב ובגליל.
הפשיעה הערבית אשר התאפיינה בעבר בעיקר בסכסוכים פנימיים בין משפחות וחמולות יריבות, והייתה כלואה ביסודה בתחומי הישובים הערבים, פרצה אל כל רחבי הארץ, והיא מכה בכל אזרחי המדינה, יהודים וערבים, בצפון, במרכז ובדרום.
זוהי פשיעה כנגד חייהם ורכושם של אזרחי ישראל, אך לא פחות מכך, זוהי פשיעה המכוונת כנגד מוסדות המדינה, סמלי השלטון וריבונות עם ישראל בארצו.
ישראל ניצבת בפני מציאות חמורה של אלימות לאומנית ערבית הקוראת תיגר על העקרונות הבסיסיים עליהם נוסדה ישראל – מדינה יהודית, דמוקרטית ושוות זכויות לאזרחיה. המציאות של ירי, אלימות ופשיעה הינם חמורים בשעת שגרה, אך בשעת מלחמה אנו עלולים להימצא בו זמנית בלחימה בגבולות, ובאותה עת במלחמה מבית כנגד כנופיות ובודדים שינקטו בפעולות טרור כנגד כוחות הביטחון ואזרחי ישראל בערים ובדרכים. המצב יחמיר במיוחד בשעה שיפגעו אזורים בנויים מטילי אויב ומעשי טרור יוכוונו ע״י חיזבאללה וחמאס.
זוהי קריאת תיגר על נוכחותם של יהודים בחלקים נרחבים בארץ ישראל, ובמיוחד בנגב ובגליל, ויותר מכך זוהי התרסה כלפי מדינת ישראל, גופיה הנבחרים וזרועות הביצוע והאכיפה של ממשלת ישראל.
בבואנו לבחון המציאות כיום, ראוי לזכור כי המאבק הלאומי בין יהודים לערבים בארץ ישראל בעת החדשה הוא ארוך שנים, למעלה ממאה שנים מתועדות של התנכלות ערבית ליהודים, מעשי טרור, רצח, שוד, אונס ואלימות קשה.
הקרב על ארץ ישראל לא הסתיים לפני 73 שנים עם שוך קרבות מלחמת העצמאות, הוא שינה צורה ואופי אך ביסודו של דבר נמשך מאז ועד עתה.
אלו שביקשו להשליך את העם היהודי מארצו וממולדתו בדרכים של מלחמה ואלימות כשלו בתכניתם אך חלק מהם לא נטשו את חלומותיהם ואת רעיונותיהם. חלק מן הציבור הערבי בישראל אינו משלים עם קיומה של מדינת ישראל, ובוודאי שאינו מסכים כי בארץ ישראל יכולה להתקיים רק ריבונות לאומית אחת – ריבונות ציונית-יהודית, כאמור וכנובע ממגילת העצמאות – מדינה יהודית, דמוקרטית שוות זכויות לכל אזרחיה.
תמונת מצב
המצב הקיים הוא תולדה של הזנחה רבת שנים של כל ממשלות ישראל אך ההחמרה של החודשים האחרונים נעוצה בראש וראשונה ברוח הגב שמקבלים גורמים עוינים מזכות הוטו הקיימת לגורמים האסלאמיסטיים בקואליציה, וההבנה כי כל מעשה לאומני חמור יזכה לגיבוי של הממשלה בלחץ תנועת רע״מ.
מאז כינונה של הממשלה הנוכחית חלה התדרדרות חמורה בביטחון הפנים ובביטחון האישי של תושבי ישראל. הממשלה לא מצליחה להשתלט על הפשיעה הערבית, הפלילית והלאומנית, ברחבי הארץ.
במרחב הדרום מתחוללת הפרה קבועה וממושכת של הריבונות הלאומית ופגיעה בביטחונם ובשגרת חייהם של התושבים. תופעות של ירי לעבר תחנות משטרה ואנשי כוחות הביטחון, פריצה לבסיסי צה"ל, שוד ציוד צבאי מחיילים בסדיר ובמילואים המנועים מלהפעיל את נשקם הפכו זה מכבר לשגרה יומיומית בדרום.
רוב בתי העסק ואתרי הבניה משלמים דמי חסות לעבריינים בדואים. ראשי הערים והישובים הבדואים נשלטים ע"י כנופיות פשע היוצרות "שכבת תיווך" הגוזרת נתחים משמעותיים מכל פרויקט ממשלתי בתחומי התשתית, הבנייה, ההסעה ועוד באמצעות השלטת טרור ואיום על נבחרי הציבור ונציגיהם.
ולבסוף, אבל בראש סדר העדיפות – אזרחים יהודיים אינם חשים תחושת ביטחון ברחבי הדרום – כך הנוסעים על צירי התנועה העיקריים ציר 31, ציר 25, וציר 40; כך הנשים החוששות לנוע לבדן בעיר באר שבע בשעות החושך; וכך צוותי הרפואה בבית החולים סורוקה העומדים חסרי אונים מול תופעות של אלימות קשה ואף ירי ברחבי בית החולים. הגיעה השעה לומר בבירור את הדברים – ממשלת ישראל מעוניינת לשים קץ לאלימות ולפשיעה הערבית בדרום – אך היא פשוט אינה מסוגלת לכך.
בממשלה הזו לא קיימת המנהיגות ולא קיימת הלכידות הנחוצות כדי לשים קץ לתופעת הפשיעה הערבית – הלאומנית והפלילית.
מן הראוי כי נאמר באופן צלול וברור – כניסתה לממשלת ישראל של מפלגת רע"מ – מפלגת "האחים המוסלמיים" סניף ישראל, נותנת לגיטימציה ותחושת ביטחון לאלו המשוכנעים כי הם אדוני הארץ. חיוניותו של מנסור עבאס ומפלגתו עבור קיומה של הממשלה המפוצלת והמסוכסכת המכהנת כיום בישראל מקנה רוח גב למי שחושב כי השתלטות בלתי חוקית על שטחי מולדת היא תופעה רצויה אשר תזכה בהמשך בגיבוי ממשלתי בדמות הנצחת המצב דרך חיבור לרשת החשמל והכרה במצב בשטח.
רוח גב זו היא המפיחה חיים במאמציהם של אלו המפירים חוק וסדר בפעולתם כנגד חיילי צה"ל בשטחי האימונים ובבסיסים, בהתנהגות עבריינית שלוחת רסן בכבישי הדרום ובעיקר בין אלו שאינם מקבלים את הרעיון היסודי של ריבונות ציונית – יהודית בארץ ישראל, ולדידם יש צורך לקיים מצב שונה, מנוגד לתפיסה הלאומית שהובילה להקמתה של מדינת ישראל ברוח מגילת העצמאות.
המצב בצפונה של ישראל ובמיוחד ברחבי הגליל חמור אף הוא – רוב מכריע של העסקים ואתרי הבניה באזורים רבים בצפון משלמים דמי חסות לארגוני פשיעה ערביים, הבנייה הבלתי חוקית בישובים ערביים במרחב בוואדי ערה והגליל הפכה לנורמה השולטת.
בולטת במיוחד הפשיעה כנגד החקלאים היהודים בצפון הארץ – הצתת מתבנים ולולים, גניבת עדרי פרות וכבשים ממכלאות ומשטחי מרעה, השחתה שיטתית של ציוד השקייה יקר ערך, כריתת מטעי עצים בני עשרות שנים ועוד.
מעשי השוד והגניבה, המלווים לרוב במעשי וונדליזם, הם עדות נוספת לכך שהפשיעה הפלילית משולבת בפשיעה לאומנית כנגד הציבור היהודי וכנגד הרשויות המוסמכות במדינת ישראל בבחינת "שתי ציפורים באבן אחת" – גם רווח פלילי מן הגניבה והגזל וגם פגיעה בממסד היהודי, בנציגיו ובתומכיו ברחבי הארץ.
פעולות נחוצות
כפי שפתחתי ואמרתי, הקרב על ארץ ישראל ואדמתה לא הסתיים, יש מי שחושב כי כאשר יבריח את מגדלי הבקר היהודים הוא יירש את אדמת המרעה וכאשר יכרות את מטע המנגו יבריח את החקלאי היהודי ולו תהיה הארץ.
זכרו היטב – עיר מדינה – "פוליס" בשמה היווני הקדום, אינה יכולה להתקיים במזרח התיכון. אם נאבד את הנגב ואת הגליל, יאבדו גם ת״א וירושלים. הפשיעה הלאומנית המשתוללת ומכלה כל חלקה טובה בנגב ובגליל הולכת ומתפשטת וסופה כי תגיע גם למה שמכונה "מרכז הארץ" – הריכוז היהודי הגדול בעולם המשתרע בין ירושלים, חיפה ואשקלון וכולל בתוכו למעלה מחמישה מיליון תושבים יהודים וגם ערבים רבים.
תופעות פשיעה אלו כבר החלו – ברמלה, ביפו, בלוד, ובמקומות אחרים. הממשלה הזו אינה מסוגלת להשליט חוק וסדר ואין בכוחה לוודא ריבונות יהודית בגליל ובנגב. היא שבויה בידיהם של קיצונים אסלאמיסטיים הפועלים במסווה חברתי לשם קידום מטרות לאומיות ערביות אסלאמיסטיות הנוגדות את עקרונותיה של מדינת ישראל הציונית והיהודית.
אם לא תינקטנה פעולות מהירות לבלימת גלי הפשיעה והאלימות יש חשש כבד להסלמה בביטחון הפנים עד כדי אובדן שליטה של כוחות הביטחון על המתרחש.
המציאות החמורה הזו נכונה למצב השגרה, אם חלילה תתרחש מלחמה בארצנו נמצא עצמנו נלחמים בקרב כבד בחזית הפנים במקביל ללחימה כנגד הקמים על מדינת ישראל מבחוץ.
החלק הארי של סדר הכוחות הצה"לי מרוכז בדרום והחזית המשמעותית המיידית נמצאת כידוע בצפון. צירי התנועה נתונים, ידועים ומוכרים – ציר 2, 4, 6,ההופכים לציר 65 ו70 בחלק מהדרך.
סגירת ציר 65 בהתנכלויות טרור מקומיות, סגירת צומת פורידיס וטיווח מפגש הצירים 6 ו70 במרחב יוקנעם יהיו חלק מטקטיקת הפעולה של חיזבאללה ואחרים. את יכולת ההפעלה הפשוטה באמצעות רשתות חברתיות ותקשורת ההמונים ראינו כבר ב"שומר החומות" בפעולות חמאס בעזה.
תמונת המצב בערי ישראל תהיה חמורה יותר – אלפי כלי נשק תקינים ומאולתרים הנמצאים באופן בלתי חוקי בידיים עוינות יהפכו לאמצעי מרכזי לאירועי אלימות וטרור – בשלב הראשון בשולי ישובים ערביים ובתוך ערים מעורבות ובהמשך בכל רחבי הארץ.
המציאות החמורה הזו תקצין במצב בו יפלו מאות טילים בתוך שטחים עירוניים בישראל, וקריאות הסתה לשוד, לביזה, ולפגיעה בכוחות בטחון הפנים והעורף יהפכו לחלק מהאג'נדה של חיזבאללה, חמאס ואחרים בעידוד ובהכוונה איראנית.
אבל, גם לנוכח תמונת המצב הקודרת אני אומר וקובע כאן – ניתן להשפיע על המציאות העתידית – לא אלמן ישראל.
לצד הצורך החיוני לקדם פעולות בתחומי החינוך, התעסוקה והתשתיות עבור האוכלוסיה הערבית נדרשת באופן מיידי פעולה לאכיפת חוק וסדר
פתרון הבעיה נעוץ בקידום פעולות מעשיות בשלושה צירי פעולה:
הנחת תשתית חוקית ראויה לפעולה במצב החירום בו מצויה ישראל, שיפור דרמטי ביכולת המודיעינית לצורך בטחון הפנים והרחבה משמעותית של סדר הכוחות בסדיר ובמילואים העומד לרשות גורמי הביטחון בעיסוקם בביטחון הפנים ברגיעה ובמלחמה.
במצב בו אנו נמצאים, ולאחר עשרות שנים של התעלמות והזנחה, חובתנו להבין כי קיום מציאות של "חוק וסדר" בנגב, בגליל ובמרחבים נוספים היא תנאי לכל תוכנית פעולה ארוכת טווח לטיפול בשורשי הבעיה.
בהיבט הביטחוני אופרטיבי מילת המפתח היא היערכות. ההכנה המוקדמת היא תנאי לניצחון במצב המורכב בו אנו מצויים.
שיתוף פעולה בין ארגוני ורב שכבתי הינו תנאי הכרחי למימוש כל תוכנית. התשתית החוקית מחייבת יצירת תקנות לשעת חירום באופן זמני אך מיידי כדי לאפשר לכוחות הביטחון תשתית חוקית לפעולתם. בין היתר נידרש להגדרה של:
– עונשי מינימום בקשר לכל עבירה הקשורה בנשק.
– שינוי הגדרות באשר לעבירות חמורות
– חיסיון על המקורות והקלה בראיות
– קביעת קטגוריות נוספות של עבירות בנושאים כגון: דמי חסות, פשיעה חקלאית ועוד
יכולות מודיעיניות:
למדינת ישראל יכולות מודיעיניות מרשימות, בחזית היכולת העולמית. המודיעין הוא המצפן המורה כיוון לכוח ובלעדיו אנו מצויים בערפל סמיך – יש ביכולתנו להקנות לכוחות הביטחון השונים את היכולת המודיעינית ואת כלי הביצוע אשר יאפשרו למנוע מאלו המנסים לפגוע במדינת ישראל ובאזרחיה, יהודים וערבים, ליישם את שאיפותיה.
הכוחות בשטח:
ראשית, אנו נדרשים לביצוע התאמות במבנה סדר הכוחות בסדיר ובמילואים:
1. מג"ב חייב לכלול לפחות עוד 3 חטיבות סדירות פיקודיות ובתוך כל אחת לפחות גדוד סיור בהיבטי איכות כוח האדם הלוחם, ציודו הכשרתו ואימונו.
כוח זה יוכל לשרת משימות ביטחון בכל רחבי הארץ, תחת פיקודו של צה"ל או משטרת ישראל.
2. כוח מילואים איכותי, תחת פיקוד מג"ב, על בסיס לוחמי חי"ר ויחידות מיוחדות, הבנוי על מתנדבים מעל גיל 40 המאורגנים בגדודים לוחמים במסגרות גאוגרפיות לפי אזורי המגורים.
3. הכפלת יכולות והיקפי היחידה הארצית ימ"מ.
סיכום
האתגר גדול, אך בפעולה משותפת ומאוחדת של כוחות הביטחון המבצעיים והמודיעינים בכפוף להנחיה מושכלת של ממשלה אחראית ומנוסה, נוכל להתגבר עליו.
האלוף במיל. ח"כ יואב גלנט הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בתפקידו האחרון בשירות קבע שימש כאלוף פיקוד הדרום
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
אין אפס מנכבה 2.0 לערבים ולשמאלנים הפוסט-ציונים.
הגיע הזמן למלחמת אזרחים וגירוש טוטאלי של האויב הפנימי…. לפני המלחמה הגדולה עם האויב החיצוני.
מה אתם עשיתם שהייתם בממשלה? מה תעשו שתחזרו לשלוט כלום! בסוף אנחנו האזרחים נצטרך להתמודד עם זה. חבורה של רפי שכל מנותקים אגו מניאקים נרקיסיסטים.
בשבועות הקרובים אמורה הממשלה לאשר את תוכנית החומש למגזר הבדואי. תכנית דומה אושרה ב2017, אלא שהפעם דרש מנסור עבאס להוציא ממנה את פרק האכיפה שמבקש למנוע השתלטות על אדמות מדינה ואת פעילות יחידת יואב. השר מאיר כהן נענה לדרישה.
המדינה הזאת לא שפויה בכלל.
סתם מתו כל החיילים על המדינה הזאת אם מחלקים את האדמה לכל מחבל שמבקש.
״בחודשים האחרונים אנו עדים להתגברות משמעותית באירועי האלימות הבאים מתוך החברה הערבית בישראל, בכל רחבי הארץ, ובמיוחד בנגב ובגליל.״
נו? לא הגיע הזמן להיות אלימים איתם בחזרה? לא הגיע הזמן לקחת את החוק לידיים? לא הגיע הזמן להתעורר?
אין ערבים = אין שמאלנים = יש לעם ישראל שקט ושלווה.
יואב גלנט, כמו כמעט כל הפוליטיקאים מהמרכז וה"ימין", מדבר פוליטיקאית. הוא משתמש במלים צריך, חשוב, חייב, יש לעשות, ועוד כל מיני מלים לא מחייבות. אבל בפועל הרעיונות שהעלה אין להם תועלת ותוחלת.
יהודי שישרת בחובה או בהתנדבות, ביחידה כפי שח"כ גלנט הציע, חשוף לחלוטין להתעללות של מצ"ח או מח"ש או המשטרה והפרקליטות, אם רק יעז להסתכל לכיוון של ערבי.
תתחיל ממתן גיבוי מוחלט למי שיורה על מנת להרוג את המחבלים בדרום (אין אזרחים חפים מפשע ביניהם. כולם מחבלים או מסייעים למחבלים), וחסינות מוחלטת מפני חקירה שאינה מבצעית. עד אז רק הפראיירים יסכימו לעשות את העבודה המלוכלכת.
יואב גלנט הוא אלוף בצה"ל. בסמכותו להורות פתיחה באש לכל חייל או שוטר מג"ב כשמחבל נמצא בסביבתו. נו…. אז שיואב גלנט יסתובב בכבישי הדרום, חמוש בנשק, ויפתח באש על מחבלים שפוגעים ביהודים בכביש 25 למשל. למה הוא לא עושה את זה? האם הוא חושש ממה שארע באנגליה לאלוף דורון אלמוג, או לרב אלוף שאול מופז, או לשרת החוץ ציפי לבני (הוצאו נגדם צוי מעצר באנגליה על פשעי מלחמה, והם נאלצו להישאר במטוס מכיון שברגע שיצאו מפתח המטוס הם ייעצרו)? האם חופש הטיול בחו"ל חשוב יותר מהמאבק האמיתי על ארץ ישראל?
שיהיה ברור – אני מודה ליואב גלנט על שרותו הצבאי. אבל, אני גם לא שוכח ששר החינוך לשעבר לא טרח לטפל בהשתלטות השמאלנים על חינוכם של ילדי ישראל.
מילים כדורבנות .צודק בכל מילה .הממשלה הזאת היא חרפה .בעיה קטנה בכל זאת ,הליכוד ושותפיו לא עשו כלום ועכשיו הם מצטבעים מהאופוזיציה
לליכוד מעולם לא היו 61 מנדטים שתמכו בדרך הימין או אפילו הסכימו לתת לה לגיטימציה. ומהצד השני, הליכוד מאמין בשמירה על ערכי הדמוקרטיה והממלכתיות ובפיזור הכח.
לכן, הליכוד התמקדו במשיכת העם ימינה והשפעה על התודעה.
וזה לא היה קל-מנדלבליט הודה בגלוי שהוא נילחם נגד נסיונם של הקידום לקדם את אנשיהם במשרדים השונים, למעלה מחצי כנסת הסיוו נגד גוש הימין אםילו מתוך הקואליציה, הליכוד מעולם לא החזיקו בכמות משרדי ממשלה פרופורציונליפ והשמאל-מרכז השתמשו בכל כלי מפסיקות בג״ץ דרך חקיקה(יזכר חוק ישראל היום לדראון עולם) ועד תפירת תיקים כדי למנוע מהימין להתחזק-
ובכל זאת, הם הצליחו להגיע למצב שבבחירות האחרונות היו בפעם הראשונה 61 מנדטים למפלגות שדיברו על ערכי הימין. וזכורה לטובה מירי רגב שבקדנציה קצרה כשרת התרבות החליפה את הברנז׳ה השולטת במוזיקה בישראל.
לצערנו, סער ובנט בגדו בבוחריהם ולא הצטרפו לגוש הימין. ובכך דפקו את ההזדמנות.
ככל שישמע הזוי אבל ההחלצות ממצב הביש שבו מדינת ישראל נמצאת יגיע אך ורק ממשיח בן דוד!
כדי באמת לטפל *כמו שצריך* בכל הבעיות המפורטות לעיל, יש צורך במנהיג שאינו פוחד ממה יגיד העולם + 60 ח"כ!!!
זה לא יקרה!!!
הלוואי ואטעה. בע"ה מאחל לי לטעות עוד "דקה"!
לא רוצה להיות צודק כאן!
מה שישמיד את המדינה היהודית יהיה שוב פעם שנאת חינם.
הבוגדים השמאלנים הפשיסטים שונאים את האחים היהודים ואוהבים את האויבים הערבים.
להציל את המדינה, צריך לחסל את כל הכוח של האויב השמאלני.
העם הטיפש שלנו שכח שהוא הריבון ושיש לו המון כוח אם רק יפעיל אותו.
הלוואי שנבואת הזעם הזו תתגשם.
אם אכן תפרוץ מלחמה פנימית עם הערבים ברמה המתוארת, אולי נזכה לראות את מצביעי הממשלה הנוכחית מתייאשים ממנהיגי הגוש שלהם ומחליטים להפסיק להגיע לקלפי(אני לא בונה על מעבר המוני למחנה הימין) ואז מחנה הימין יוכל להגיע ל-61 המנדטים הנחוצים כדי להתחיל כאן תיקון.
אני חושש שאם לא יקרה משבר כזה בגוש השמאל-מרכז, מדיניות הדיכוי וההטיה שלהם תגרור מלחמת אזרחים בין גוש המרכז-שמאל וגוש הימין-דתיים שתהיה גדולה בהרבה ותשאיר את ישראל פגיעה מאוד לאויביה מסביב.
ה'פתרונות' שמציע גלנט הם במיקרה הטוב אקמול ובמיקרה הפחות טוב כוסות רוח למת. הקרב שלנו עם הערבים על הארץ מתנהל בשני מישורים מרכזיים: האחד הוא הקרב על האדמה, השני הוא הקרב הדמוגרפי. את הקרב על האדמה צריך לפתור ע"י השתלטות על כל אדמות המדינה, בעיקר שטחי C, והקמת הרבה 'אלוני מורה', אם להשתמש בביטוי של בגין. מס' היהודים ביו"ש צריך להגיע בשנים הקרובות למיליון ויותר. כמו כן יש לחדש את תנופת ההתיישבות בנגב ובגליל, על כל גבעה ותחת כל עץ רענן, ולדחוק בכוח אם צריך את הכנופיות הבדואיות. במישור הדמוגרפי צריך לגשת ברצינות לעידוד הגירה ערבית המונית מא"י ולראות בה את הפיתרון היחיד לסכסוך בינינו לבין ערביי הארץ. כל המיליארדים שהממשלה הקודמת והנוכחית משקיעים בחברה הערבית הם בסופו של דבר סיוע לאוייב וכסף שנזרק לפח. במקום זה צריך להשקיע עשרות מיליארדים ב'תוכנית חומש' לעידוד ההגירה הערבית, במטרה להוריד תוך דור או שניים את מס' הערבים בא"י, כולל עזה, בחצי. כשיהיו בא"י 10 מיליון יהודים ומקסימום 3-4 מיליון ערבים אפשר יהיה להשליט את ריבונות המדינה על כל א"י ולהעניק זכויות אזרח לכל אותם ערבים שיישבעו אמונים למדינת היהודים.
תנופת התיישבות – ומי בונה ? סיור קצר בישובים מעבר לקו הירוק יגלה לך שברוב שעות האור נמצאים שם פועלים ערבים עפ"י רוב מהשטחים ספק מחוסנים וספק אוהבי ציון.
לומדים את השטח ומכירים כל פינה .
היהודים כבר לא עובדים , אפילו הקבלנים ערבים וכל זה בשביל לחסוך קצת כסף לכאורה ציונות אבל בפועל עסקי נדלן .
היהודים עובדים, אפילו יותר מהערבים (ע"פ אחוז ההשתתפות בכוח העבודה), אך לאו דווקא כפועלי בניין. פועלי בניין אפשר לייבא מ-101 מדינות, החל מסין וכלה מרומניה ואוקראינה. אנחנו צריכים *אוכלוסייה יהודית* בגליל, בנגב וביו"ש, לאו דווקא פועלי בניין יהודים. מה שחשוב זה להשתלט מחדש על אדמת המולדת ולעודד את אוכלוסיית האוייב להגירה. במקום מיליוני גרמנים (=ערבים) סודטים אנחנו צריכים לשאוף לכך שהמיעוט הערבי שיישאר כאן במספרים נסבלים מבחינה דמוגרפית-לאומית יהיה נאמן למדינה, כמו דוברי הצרפתית בשוויץ.
גלנט כותב כאיש צבא שמציע פתרונות מעשיים.
אבל לצערי הוא לא הפנים עדיין שאין תוכנית שיכולה לעבוד כל עוד לא מטפלים בשורש הבעייה.
כל עוד השליטי האמיתי של המדינה הוא בג"ץ – אין אפשרות לקדם מדיניות שלא נראית לשופטים.
ראינו את זה בטיפול במסתננים ואפילו בטקטיקות מבצעיות.
את ירושליים כבר איבדנו. לא לערבים, לחרדים, שיצרו שם "דוסנילנד" שכמו כל עיר חרדית היא מלוכלכת, ענייה, בורה ופרימיטיבית.
עדיף לאבד חלק מהמדינה לעוני ובורות מאשר לאבד חלק מהמדינה לאלימות, פשיעה ותמיכה באויב הפלשתיני.
עדיף לאבד חלק מהמדינה לעוני ובורות מאשר לאבד חלק מהמדינה לאלימות, פשיעה ותמיכנ באויבינו.
את הנגב איבדנו לבדווים.
את הגליל לערביי הגליל.
את פקיעין לדרוזים.
את יפו לערבעי יפו.
את מזרח י-ם לערביי מזרח י-ם.
את עכו.חיפה.רמלה.לוד.באר שבע.דרום תא.
שכונות של מסתננים באילת.פתח תקוה.בני ברק.נתניה.
כושים עבריים בדימונה ומצפה רמון.וכן בבת ים שכונת עמידר.
חלקים גדולים מהמדינה כבר לא בשליטה.
ובידי עמים זרים.
המדינה גוססת ואין לה מושיע.
יהיו איים סגורים כמו ישובים וערים חרדיות קטנות.
וכל הערים בארץ תחת כיבוש זוחל.
הדרוזים לא ממש שייכים לרשימה הזו.
מדובר על עדה שדווקא מראה נאמנות למדינה לא פחות מרוב המגזר היהודי. שמכבדת את החוק ושנותנת לישראל תמיכה רחבה כולל בחיי אדם.
יש קבוצות יהודיות שמהוות יותר אובדן שליטה.
אתה חי בעולם הישן.
הדרוזים רואים לאן הרוח נושבת
והם מבינים שישראל זה דבר זמני.
הצעירים כבר מתחילים להרגיש שהם ערבים ופלסטינים.
יש בהם כנופיות פשע שמטילות אימה על כל הגליל.
משפחת אבו לטיף מראמה שולט בכל הצפון.
מציע שתגגל קצת בנושא.יש ארגון שמעודד דרוזים
לא להתגייס.יש תופעה של ערביות פלסטינית.
אולי הדרוזים טובים מהשמאלנים הקיצונים זה ברור.
כמובן שלמרבה המזל רוב הדרוזים נאמנים
אבל בקצב של חוסר המשילות
הם עלולים להתנתק מחשש לשלומם בעתיד.
יש לערבים תחושה שישראל היא זמנית
והערבים כל שנה אתגרים את ישראל יותר ויותר
והדרוזים רואים זאת וזה מעלה בקרבם חשש רב.
לעתיד גורלם כמשתפי פעולה.באם ישראל תעלם.
לכן הדרוזים ברמת הגולן לא מתגייסים ולא רוצים
ת.ז. ישראלית מהפחד שיחזירו את הגולן והם יואשמו
כמשתפי פעולה
בואו נאמר את האמת: בארצנו מתחולל כבר כמה שנים מרד של הערבים כנגד המדינה. למרבה הצער גם הממשלות בהן כיהן יואב גלנט לא עשו דבר בנידון. את המרד הזה צריך לדכא בכל האמצעים! ויפה שעה אחת קודם!
אף אחד ממשרדי הממשלה בהם ח״כ גלנט כיהן לא נתן לו השפעה בתחום הבטחון.
נקווה שיום אחד הוא יהיה שר הבטחון (או לכל הפחות בטחון פנים) ויוכל להשפיע.
רגע … אני רוצה להבין: אחרי שנים ארוכות כשר בממשלת ישראל, פתאום הח"כ דהיום יואב גלנט הפך ל"עייצס מעכר" (מוכר עצות)? כל זמן שהוא היה שר הוא והממשלות שהוא כיהן בהן לא עשו דבר וחצי דבר למיגור הפשיעה הלאומנית, ועכשיו כבוד הח"כ מציע לנו עצות? אינני זוכר שרע"מ הייתה חלק הממשלה במבצע שומר חומות – אז איך הממשלה דאז איפשרה לפורעים לחולל פוגרומים ברחבי הארץ? אההה … אולי זה כי מנסור עבאס נהג אז לבקר – ב"שושו" כמובן – באופן קבע את "אבו יאיר" בבלפור?? טול קורה מבין עינייך ח"כ גלנט: הקבלות שלך ושל הממשלות בהן כהנת הם *אפס מוחלט* בכל הנוגע לפשיעה הלאומנית.
אם לא נקים "אחים יהודים" בארץ שיקחו את החוק לידיים בלי פחד אין שום סיכוי לנצח את האחים המוסלמים