פשרת אביתר פתחה צהר לתהליכי העבודה במשרד החוץ. יועמ"שית מוציאה חוות דעה שמוצאת את דרכה לתקשורת ולפיד משגר מכתבים. מה קורה במשרד החוץ?
דמיינו שאתם נשיא ארה"ב ויום אחד נוחת על שולחנכם דו"ח קצר ובו מוצגת חוות דעתה 'המקצועית' של המשנה ליועץ המשפטי של משרד החוץ בישראל בנוגע למה שמכונה 'פשרת אביתר'. ובין השאר, כנשיא היית קורא את הדברים הבאים: "הגורמים הדיפלומטיים מעריכים שהמתווה יוביל להסלמה בפעילויות הדה-לגיטימציה נגד ישראל…פעולות אלה יגרמו לנזק ממשי במישור של המערכה המשפטית המדינית, המתעצמת בפני פורומים בינלאומיים, זאת תוך ניצול צעדיה של ישראל ליצירת דה-לגיטימציה כלפיה…". לאחר קריאת חוות הדעת זו, אם הייתם נשיא ארה"ב, מה לדעתכם הייתה תגובתכם כלפי 'פשרת אביתר'? לא אטעה אם אומר בביטחון שככל הנראה הייתם מתנגדים נמרצות לפשרה ופוסלים כל אפשרות לדון בה. כי הרי אף אחד לא באמת מצפה שנשיא ארה"ב או כל מנהיג בינלאומי אחר יהיה צדיק יותר מהאפיפיור או ציוני יותר מהרצל.
ובכן, אפשר להפסיק לדמיין, כי זה פחות או יותר מה שקרה בשבוע שעבר. 'במקרה' התפרסמה חוות דעתה של המשנה ליועץ המשפטי של משרד החוץ המתנגדת 'לפשרת אביתר', וממש באותו היום שר החוץ, יאיר לפיד, כתב מכתב חריף לראש הממשלה שכותרתו 'הכשרת אביתר תפגע ביחסים עם ארה"ב'. בלשון המעטה אומר שאינני מחסידיו של לפיד, בטח לא בכובעו כשר החוץ, אבל כפוליטיקאי וכמקבל החלטות זכותו המלאה להביע את דעתו בנושא 'פשרת אביתר'. הבעיה שלי אינה איתו, אלא עם המשנה ליועץ המשפטי של משרד החוץ. בסופו של יום, מדובר בפקידה בכירה ודיפלומטית בשירות המדינה שנכנסת ברגל כסה, ובאמתלה של עמדה משפטית 'נקייה', לסוגיה פוליטית סבוכה ורגישה. זאת ועוד, פרסום חוות דעתה 'המקצועית', היה אמור להישאר בקרב מקבלי ההחלטות וגורמי המקצוע. הדלפתו הופך את חוות הדעת 'התמימה' לעמדה המכתיבה לדרג המדיני עמדה הנתונה במחלוקת פוליטית קשה בחברה הישראלית.
רוח המפקד
אני מכיר את אנשי משרד החוץ. עבדתי איתם במשך ארבע שנים. מדובר על-פי רוב באנשים טובים, מקצועיים, ותתפלאו בעלי תפיסות ועמדות מגובשות. אין זה סוד שרובם המוחלט של אנשי משרד החוץ מחזיקים בעמדות שמאל או לכל הפחות מרכז שמאל. עבור רובם 'פשרת אביתר' היא בין מיותרת, ללא חשובה למזיקה. אף אחד מהם לא 'יתאבד' על מימוש וקיום הפשרה. וכך, אם נחבר קו וירטואלי בין העמדות האישיות, שכפי שציינתי והדגשתי הן לגיטימיות לחלוטין, של רוב אנשי משרד החוץ, ובין רוח המפקד, יאיר לפיד, לבין התפיסה המדינית שנושבת מזה שנים רבות במסדרונות משרד החוץ לא נופתע אם בסוף התהליך נקבל חוות דעת 'תמימה', שהיא למעשה סוג של המלצה, שלא לומר אזהרה, להימנע ממימוש 'פשרת אביתר', והכל, כמובן בעטיפה 'מקצועית' דיפלומטית ודאגה לאינטרסים הישראלים.
באופן אישי אינני מסכים עם עמדתה של כותבת חוות הדעת. אכן, ישנם שחקנים בינלאומיים לא מעטים שמתנגדים למדיניות ישראל בכל הקשור ליו"ש. מימוש 'פשרת אביתר' לא תשנה דבר. הרי רק יומיים לפני פרסום חוות הדעת, התפרס דו"ח עב כרס של אמנסטי אינטרנשיונל שמותח ביקורת קטלנית על מדיניות ישראל. חשוב להבין שהביקורת על ישראל היא בעיקרה פוליטית. היא לא קשורה לא לאביתר ולא לכל יישוב אחר. המחשבה שאם רק נימנע מנקיטת מדיניות לאומית הקהילה הבינלאומית תעמוד לצידנו היא ילדותית, נאיבית ושגויה . במקום להרים ידיים ולהתנהל בפחד מתמיד, הגיע הזמן לנהל מדיניות אקטיבית שממנפת את הנכסים שלנו כדי לרתום את הקהילה הבינלאומית למהלך. לדוגמא: הכשרת חאן אל-אחמר בתמורה להכשרת אביתר כיישוב חוקי לכל דבר ועניין. הקהילה הבינלאומית לא תאהב את זה, אבל זה המחיר שהם יצטרכו לשלם כדי 'לקבל' את חאן-אל אחמר. זוהי בתמצית מה שאני מכנה 'מדיניות לאומית-אקטיביסטית'. מדיניות של מקל וגזר. הגיע הזמן להפסיק לראות צל הרים כהרים. מימוש מדיניות לאומית לא יפגע בנו אלא בדיוק להיפך.
סיכום
לצערי, זהו אחד הניצחונות הגדולים והברורים של מחנה השמאל. ההבנה שעמדות השמאל נחשבות כמקצועיות ואילו עמדות לאומיות מוגדרות כפוליטיות. זאת הסיבה שגם אם מחר תוקם ממשלה לאומית, וימונה שר חוץ בעל תפיסות לאומיות מובהקות, עדיין ה-DNA של משרד החוץ יוותר כפי שהוא היום – בעל אוריינטציה שמאלית מובהקת. כדי לשנות את המצב על הציבור הלאומי להתגייס למערכה. אורי אורבך ז"ל קבע בזמנו – 'הטובים לתקשורת' מתוך הבנה שהדרך לשנות את אופייה של התקשורת בישראל היא בהכנסת שחקנים חדשים שמחזיקים בעמדות לאומיות. כך גם בנוגע למשרד החוץ. חשוב למנות שר חוץ לאומי, וחשוב לא פחות שרבים וטובים מאנשי המחנה הלאומי יתגייסו למערכה המדינית – 'הטובים לדיפלומטיה הישראלית'.
גלעד כץ כיהן כקונסול כללי של ישראל ביוסטון לשעבר
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
למשרדי החוץ הנודעים בהתנגדותם להקמת מדינת ישראל והפועלים נגדה מאז הקמתה:הקה ד'אורסה הצרפתי,הפוריין אופיס הבריטי ומזכירות המדינה הארצות הברית של אמריקה,נוסף משרד החוץ הישראל,אשר שנים רבות איננו משמש ופועל כמשרד חוץ של מדינת ישראל ופועל נגד מדיניות לאומית,ולא דווקא בכהונתו הנוכחית של יאיר לפיד כשר החוץ.
תיקון המצב ייעשה כאשר תוקם ממשלה לאומית אמתית,שבה יוחלפו הצוותים הוותיקים האנטי לאומיים.
לא יעזור שיבואו ימנים לראיונות עבודה במשרד החוץ, ברור שהם לא יתקבלו בחיים.
לכן, התיקון הראשון שצריך הוא חוק שיקבע שהדלפה הפוגעת באינטרס לאומי ואפילו ברשלנות הוא עבירה פלילית!
ואז יפתחו חקירות על דברים כאלה וינקו את האורוות.
אם לא תנקה מספיק בכירים, שום דבר לא ישתנה.
חאן אל אחמר הוא מחיר גבוה מדי לשלם בשביל אביתר.
לחאן אל אחמר יש מיקום אסטרטגי-בצוואר הבקבוק המחבר בין יהודה לשומרון(בין ירושלים לים המלח).
אביתר הוא בסך הכול הרחבה של גוש רחלים לגבעה הבאה ולא משנה כלום.
בדיוק בגלל זה ברור שעסקה כזו תיקרה (וכנראה שהממשלה הדליפה את המידע בכוונה כדי לדאוג שהעולם 'יאלץ' אותה ללכת על עסקה כזו):
גם הישג לבנט בתקשורת וגם הישג לעבאס בשטח-החלום הורוד של הקואליציה.
אפס אמון בבית המשפט העליון.
אפס אמון בתקשורת.
אפס אמון במשטרה.
אפס אמון בפיקוד העליון של הצבא.
אפס אמון בחברי הכנסת.
אפס אמון במערכת הפרלמנטרית הישראלית.
צבא/משטרה שמאלנית אנטישמית לא יכולה לנצח מלחמות!
לא להתגייס לצבא/משטרה השמאלנית הבוגדנית!
לא לעשות מילואים ולא לשלוח את הילדים לצבא!
הגיע הזמן להקים מיליציות בכל עיר במדינה.
תשמרו על הילדים שלכם…. בעצמכם!
ישראל ה-2 לא בשר תותחים של ישראל הראשונה השמאלנית הבוגדנית תומכת טרור!
ישראל ה-2 לא צריכה למות בשביל לפיד, גנץ, בנט.
יאיר לפיד רוצה להקל על עצמו ובמקרה גם על עובדי משרד החוץ באמצעות קיצוץ המשרות הפחות נוחות, חבל רק שהתשלום הוא ביחסי החוץ – https://freedom-is-slavery-il.blogspot.com/2021/08/blog-post.html
וזאת בדיוק הסיבה שנתניהו נאלץ לאמץ מסלול עוקף משרד החוץ על מנת לקדם את המהלכים שלו בעולם. הם נלחמו בו בכל דרך אפשרית. שביתות, הדלפות מרושעות לעיתונות (במיוחד על אישתו), אינספור כתבות מלאות פתוס ב"ידיעות אחרונות" על הקרבתם ומקצועיותם המהוללת. בסופו של דבר הם רק הפריעו והוא הצליח הרבה יותר בלעדיהם.
אני לא מבין, הליכוד 12 שנה בממשלה (לא סופר מהמהפך) ומשרד החוץ מלא באנשים שהדעות שלהם שמאל ובמקרה הטוב שמאל מרכז.
באמת מגיע לליכוד לשבת באופוזיציה, לפחות יהיה את מי להאשים.
שימו לב, שדברי היועצת ה"משפטית", כלל אינם עוסקים במשפט.
זה גורמים "דיפלומטיים" עלומים, אשר מעריכים על "המערכה המשפטית המדינית" (אף כאן "המשפטית המדינית" ולא משפטית, כי היא לא כותבת שום דבר משפטי – יכלה לכתוב גם "המשפטית קולינרית", באותה מידה של הצלחה).
לכן, זוהי אכן גניבת הדעת, שמבצעים רוצחי ישראלים עבור פרסים מאוסלו ותומכיהם – תומכי רצח הישראלים עבור פרסים מאוסלו, בתשקורת הישראלית – כותבים שזוהי עמדה מקצועית, למרות שהיא כלל לא עוסקת במשפט (לא בהליך קיים ולא בטיעון משפטי מוגדר להליך אפשרי עתידי, זו הסיבה מדוע אלה "גורמים הדיפלומטיים מעריכים").
מצד שני, על מנת להמליך את גנבי השלטון – צמד הבוגדים בהבטחותיהם למצביעיהם ממפלגת "שקרנה" וחסר תעודת הבגרות – נאלצו מהנדסי התודעה ללכת "all in" ואומנם המליכו את ממשת המנדטים בתמיכת תנועת אחות של החמאס (ציטוט של הבוגד בהבטחותיו למצביעיו, ראש ממשת המנדטים, על רע"ם) אך נאלצו לבצע זאת בניצחון פירוס. אי לכך, גבלס היום אמין יותר בעיניי אזרחי ישראל, אשר לא מסכימים שרצח ישראלים עבור פרסים מאוסלו זה שלום, מאשר מהנדסי התודעה.
לכן דווקא שיכתבו עוד ועוד הפחדות. כמו כל חונטה פאשיסטית, אשר השתלטה על מדינה (נזכיר את ניסיונות ממששת המנדטים, לחוקק חקיקה החלה בדיעבד במטרה מוצהרת לפגוע ביריב פוליטי – הזהה לחקיקה שהיטלר חוקק עם עלייתו לשלטון?) במו ידיהם מספקים לאזרחי ישראל את ההוכחות, מדוע בנט, סער, אלקין, שקד, אורבך, קארה, סילמן, פינטו, כלפון, כהנא, שאשא-ביטון, השכל, בגין, יצחק-הלוי, שיר, האוזר והנדל – יראו כל כנסת הבאה, רק מבחוץ.
ואת מהנדסי התודעה בתשקורת, הדרך לחנך קצרה עוד יותר – כל מפרסם הנותן כסף לתשקורת עבור "פרסום", לא נכנס אליי הביתה למשך שנה. גיליתי המון יצרנים מקומיים קטנים טובים מאוד בדרך זו. רשימה קטנה בסלולארי, זה כל מה שצריך.
אהבתי
המשפטפטנות היא רעה חולה.
כל חוק נתון לפרשנות – קורס ראשון בסמסטר א' במשפטים.
את לא יכולה לגבות צעדי ממשל – תתפטרי.