בנימין נתניהו מול יאיר לפיד: מדומיננטיות וחזון לפתחו של אסון

שבעה חודשים מאז נכנס יאיר לפיד למשרד החוץ ורשימת הנזקים ממשיכים להיערם. בפרק זמן זה הצליח שר החוץ הישראלי להסתכסך עם הפולנים, לעצבן את הסינים, להרגיז את האמירתים, לדחוף את ישראל לסכסוך בין מרוקו לאלג'יריה והפיגוע המדיני החדש, מבית היוצר של לפיד – אוקראינה. יחד עם זאת המשברים הנקודתיים הם כאין וכאפס לעומת הנזק החמור ביותר, שללפיד לכל הפחות יש יד בדבר אם לא אחריות מלאה, שעלול להיות בכייה לדורות – הקפאת הסכמי אברהם.

אתחיל מהסוף – שנת 2020 הביאה איתה לא רק את נגיף הקורונה אלא גם חלון הזדמנויות היסטורי יוצא דופן באזורינו – הסכמי שלום בין ישראל לארבע מדינות ערביות. כדי להבין את גודל המאורע חשוב להכיר את התנאים שהובילו אליו, תנאים שהרבה מהם יש לזקוף לזכותו של נשיא ארצות הברית, דאז, דונאלד טראמפ, אבל צריך לומר בהגינות כי טראמפ היה פשוט האדם הנכון בזמן הנכון ואילו מי שהגה ופעל ליצירת אותם תנאים, מזה כשלושה עשורים, הוא יו"ר האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו.

דוקטרינת נתניהו

כבר בקמפיין הבחירות שלו לראשות הממשלה ב 1996 סיסמת הבחירות של נתניהו הייתה "עושים שלום בטוח". התזה של נתניהו של שלום מתוך עוצמה הינה נדבך מרכזי מאוד בדוקטרינת השלום של נתניהו, או כפי שנהג לומר פעמים רבות "שלום עושים עם החזק". באחד הדיונים בכנסת בתחילת העשור הקודם, בתשובתו לח"כ זהבה גלאון פרש נתניהו את משנתו המדינית. אליבא דנתניהו את אותה עוצמה יש לבסס על שני עמודים מרכזיים, שבהינתן שניהם תיפתח האפשרות לעמוד שלישי. העמוד הראשון הוא כלכלה חזקה ויציבה באמצעות שוק חופשי ועידוד תחרות. בהינתן כלכלה חזקה יהיה ניתן לבסס את העמוד השני, שהוא עוצמה צבאית-מודיעינית. עוצמה כלכלית ועוצמה צבאית ייצרו את העמוד השלישי – העוצמה המדינית, שכן כדבריו של נתניהו – "שלום עושים עם החזק" אבל לא רק שלום אלא גם בריתות בינלאומיות.

אל מול החזון והעומק של נתניהו בהבנת הזירה הבינלאומית הריקנות והחובבנות של לפיד מביכה, במקרה הטוב. זה כמו להחליף את רונאלדו או מסי בשחקן נוער מליגה ג' הישראלית. אם נתניהו קיבל ב 2009 "ירושה" בעייתית מהממשלה הקודמת, בדמות דו"ח גולדסטון והביקורת הציבורית בעולם, שהגיעה בעקבותיו ובמשך למעלה מעשור, ועל אף נשיא אמריקאי לעומתי, הצליח למצב את ישראל כמעצמה עולמית ולכרות בריתות בכל העולם, לחדש ולכונן יחסים דיפלומטיים עם מדינות חדשות, לחתום על הסכמי שלום עם ארבע מדינות ערביות ולהפוך את הנושא הפלסטיני ללא רלוונטי בשיח העולמי לפיד לקח את המצב האוטופי שקיבל וחירב כל חלקה טובה.

אם נתניהו היה הגורם שיצר את התנאים להסכמי אברהם, מתוך מדיניות מוסדרת, לפיד יצר את התנאים לעצירת התהליך. כזכור עוד בשלהי הקדנציה של טראמפ בבית הלבן היה דובר על לפחות 4-5 מדינות נוספות, חוץ מהארבעה שכבר הצטרפו להסכם, שמתכוונות להצטרף. השמות החמים בבורסה היו עומאן וסעודיה אולם לעומאנים לקח שיחת טלפון אחת של שר החוץ עם לפיד, ב 24 ליוני 2021, כדי להבין שהמצב והתנאים השתנו ושלושה שבועות לאחר אותה שיחה הודיעו העומאנים שהם בחוץ ואין להם כוונה לנרמל יחסים עם ישראל. הסעודים לא המתינו יותר מדי ובאוגוסט נרשמה התקרבות בין סעודיה ללא אחרת מאשר איראן, התקרבות שהפכה להתחממות, שסתמה את הגולל על הסכם שלום היסטורי עם ישראל, לעת עתה.

ההבנה בעולם הערבי שבישראל יושבת היום הנהגה לא יציבה ולא אמינה, שמי שמנהיג אותה הוא שר חוץ וראש ממשלה חליפי בור ונעדר חזון, שמדבר בפאתוס מלא גימיקים וחשיבות עצמית עם אפס תוכן ופרקטיקה, הפכה את ישראל לנטל ולא לנכס עבור העולם הערבי. הערבים העריצו את נתניהו על העמידה האיתנה שלו אל מול ברק אובמה ומשטר אמריקאי לעומתי, ומנגד כשהם רואים איך לפיד מרכין ראש ומתרפס בפני ביידן עם מדיניות האפס הפתעות שלו בסוריה ונפרס כשטיח לרגלי המעצמות בדרך לחידוש שיחות הגרעין עם איראן אין להם אלא לדאוג לעצמם, גם במחיר של התקרבות לאיראן.

טיולי החורבן של לפיד

אם נתניהו ידע לתמרן היטב בזירה הבינלאומית הסבוכה ולטפח יחסים מצוינים עם כל ראשי המעצמות ההתנהלות הרשלנית של לפיד עוברת כחוט השני בכל דבר שהוא נוגע, מאז נכנס למשרד החוץ ב 13 ליוני 2021. חוסר היכולת של לפיד לנקוט עמדה ולעמוד על האינטרס של מדינת ישראל, גם אל מול מעצמות, מציב אותו פעם אחר פעם בתקריות דיפלומטיות ומשברים, שהנזק שלהם למדינת ישראל הוא הרסני. כך עם תחילת כהונתו מצא עצמו לפיד נוקט צד בסכסוך בין ארצות הברית לסין כאשר ב 22 ליוני ישראל שינתה את מדיניותה, על פי בקשת ארצות הברית, והצטרפה להודעת הגינוי לסין במועצה לזכויות אדם של האו"ם על הפגיעה של סין במיעוט האויגורי ובהונג קונג. סין היא כוח כלכלי עולה בעולם ונכון ל 2018 היא מדינת הסחר השנייה בגודלה עם ישראל, אחרי ארצות הברית, עם היקף סחר של למעלה מ 15 מיליארד דולר. נתון שככל הנראה נעלם מעיניו של שר החוץ לפיד כאשר הורה להצביע בעד גינוי של סין במועצת זכויות האדם של האו"ם ורק בחודש שעבר התחייב בפני ארצות הברית על שקיפות בכל הנוגע לעסקאות של ישראל עם סין.

על הסכסוך עם פולין כבר הרחבתי כאן בעבר אבל לפגיעה בבעלת ברית חשובה, שהינה חלק מברית וישגראד המהווה, בשנים האחרונות, חומה בצורה להחלטות של האיחוד האירופי נגד ישראל ניתן להוסיף את הפניית העורף של לפיד לברית שטיפח נתניהו עם יוון וקפריסין והקריצה הישראלית, בשבועות האחרונים, לתורכיה של ארדואן על חשבונה, כשבין לבין לפיד מצליח, בכישרון רב, לגרור את ישראל לסכסוך בין מרוקו לאלג'יריה כאשר במעמד חנוכת הנציגות הדיפלומטית הישראלית ברבאט החליט לפיד להקדיש חלק מדבריו להתקפות כנגד אלג'יריה. בין השאר הביע לפיד, בפני מקבילו המרוקאי, את חששו מהתפקיד שממלאת אלג'יריה באזור ומהתקרבותה לאיראן כמו גם האשים את אלג'יריה בהובלת ההתנגדות נגד קבלת ישראל כמשקיפה לאיחוד האפריקני. דבריו של לפיד, במעמד חנוכת הנציגות הדיפלומטית הישראלית במרוקו ובמעמד שר החוץ, בצל משבר בין מרוקו ואלג'יריה, גם אם נכונים הדבר מעיד על חוסר תבונה מדינית פושעת. יאיר לפיד גורר את ישראל לסכסוך לא לה תוך כדי שהוא נהנה מפירות השלום שהביא נתניהו.

ואם בסכסוכים לא לנו עסקינן אז השבוע הצליח לפיד לריב גם עם האוקראינים סביב המתיחות הגוברת בין רוסיה לאוקראינה. על מנת להמחיש את הסקנדל התורן של לפיד הבה נתאר מצב הפוך בו המתיחות בין ישראל לאיראן נמצאת בשיא, האיראנים מגייסים כוחות מילואים ומוציאים מהימ"חים משגרי טילים ארוכי טווח והערכות המודיעין בישראל גורסות שהאיראנים צפויים לתקוף את ישראל בטווח הזמן המיידי, או אז שר החוץ הגרמני (לטובת העניין), שכל אותה עת נמצא בקשר רציף רק עם מקביליו האיראנים תוך התעלמות מוחלטת מישראל, מצהיר בראיון שהוא לא צופה מלחמה בזמן הקרוב. אנחנו כישראלים כבר רואים את הכשרת הקרקע לגינויים נגד ישראל וועדות החקירה שיגיעו אבל בעיקר נתקומם על העיוורון והאטימות של בעלות בריתנו בעודנו עומדים על סף איום קיומי. ובכן, זה בדיוק מה שעשה לפיד לאוקראינים וכך בדיוק הם ראו זאת, כפי שביטא השגריר האוקראיני בישראל, יבגן קורניצ'וק, כאשר תקף בתגובה את לפיד באומרו ש"זו בושה שמר לפיד אינו מכיר בכך שמתנהלת במרכזה של אירופה מלחמה מזה כ 8 שנים". לפיד מצידו, שכנראה סבור שהשגריר האוקראיני הוא בסך הכל פעיל סורר ב'יש עתיד', הוסיף חטא על פשע והזמין את השגריר לשיחת נזיפה.

סיכום

כשבעה חודשים חלפו, כאמור, מאז נכנס יאיר לפיד למשרד החוץ ורשימת החורבן שלו הולכת ותופחת. אם נתניהו עסק בבניית קשרים ויצירת בריתות לפיד עסוק בעיקר בהריסת קשרים ויצירת משברים. אם דוקטרינת נתניהו התמקדה בעוצמה כלכלית ועוצמה צבאית שיוצרות עוצמה מדינית לפיד מסתמן כאנטיתזה שמחריב קודם כל את יחסי החוץ וההשלכות לכך עלולות להיות פגיעה אנושה בעוצמה הצבאית ובעוצמה הכלכלית של מדינת ישראל. לנתניהו לקח שלושה עשורים לבנות את אותה עוצמה וככל שלפיד ישאר יותר זמן בתפקידו כך הליך השיקום למה שיותיר אחריו יתארך גם כן.

תמיר ורצברגר הוא מנהל יחסי החוץ של הליגה לפעולה והגנה באירופה.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: