הבחירה בז'אנר הבידור סיפקה בעיקר מבוכה קומית, אך גם היא לא הצליחה להסתיר את שורש התפיסה הפוליטית המדאיגה של בנט
הטיסה בשבת לפוטין וההילה הדיפלומטית והחשאית אותה הקפידו להקרין מקורביו וכתביו של נפתלי בנט, העלו שוב לדיון הציבורי את השאלה האם מי שנושא בתואר ראש ממשלת ישראל הוא דיפלומט מקורי, או גרסה ממשלתית של 'לירן חולצה אפורה'. יומיים לפני כן, בריאיון נרחב שקיים עם הקומיקאי צביקה הדר, נתן לנו בנט הזדמנות להשיב.
ראיונות עם ראש ממשלה, הם ענין רגיש. מערך הדוברות שסביבו משקיע בכל פרט, כדי שהצופים יראו בדיוק את מה שהבמאי רוצה שהאזרחים יראו ויחשבו. דווקא בשל כך חשוב שתצפו במה שהוגדר על ידי בנט עצמו "ראיון קצת אחר". הרבה עניינים יכולים להרגיז אתכם בריאיון הזה. אבל לפני התוכן חשוב לשים לב לז'אנר, למדיום דרכו בחר ראש ממשלה לדבר עם האזרחים, כיון שהוא החידוש העיקרי והמטריד: בנט בוחר לשוחח עם הציבור דרך משבצת הבידור. במקום להתנהל בשדה המדיניות הציבורית, הפוליטיקה עוברת לערוץ השואו-ביזנס. זה שינוי מדהים שמטרתו הסחת הדעת מהנושאים בהם ראש ממשלה חייב לתת לציבור תשובות רציניות, ולא להתייחס לחיינו כאילו היו תוכנית ריאליטי קלילה.
במסגרת הז'אנר הזה, נבחר איש בידור להצטרף ל'יום עם ראש הממשלה', ולמלא את ראשינו באנקדוטות ביזאריות על רשימת הקניות של בנט במכולת השכונתית, על תפעול שעון השבת במקרר המשפחתי, סנדלי השורש שלו או חייה האישיים של אשתו. כמו בכל הצגה, שחקניות המשנה מופיעות במקרה, כדי למלא עוד כמה דקות של הסחת דעת. בהצגה הזו, היו אלו דפנה מהלשכה שנכנסה עם מגש האוכל הדיאטטי ונאלצה לצאת איתו כשהאייטם מוצה, והמאפרת שבמקרה מכירה את גילת בנט וכך זכינו לשמוע עוד כמה מעשיות מקבוצת הווטסאפ 'מאמאנט' של ההורים ברעננה. מדהים.
וכמו לכל ז'אנר, גם לז'אנר הקומי-פוליטי יש שפה משלו, המורכבת ברובה מסיסמאות ומילות אווירה חסרות משמעות. אתה שומע ולא מאמין כיצד ראש ממשלה מרכיב משפטים שלמים עם צרור מילות באז ומבלי כל ניסיון לצקת תוכן ממשי. מה היה? "היה משמעותי". מה צריך לעשות? "מורכב אבל נצליח". מה הפערים שמצאת? "לא אלמן ישראל". נראה כי נפתלי בנט, בדומה לחליפי שלו, ליקט לעצמו אוצר מילים והוא מחבר אותן זו לזו באופן שרירותי יותר משיר של שלמה ארצי. אהבה-רוגע-עשייה-סדר-עושים טוב-אופטימיות. אתם מוזמנים לשבץ וליצור משפטים משלכם. בכל מקרה אין חשיבות להקשר.
צופים קבועים במופעי בידור לא התפלאו כאשר ראו את צביקה הדר מתמוגג אחרי הפגישה המצולמת של בנט עם חברי קונגרס אמריקנים, שהייתה מבחינתו שיא המופע. "איך הרשמת אותם", "איך הצחקת אותם", "ראית איך הם צחקו". בעולם המשחק של צביקה זה היה מושלם. אבל ממש לא במקרה, ההזדמנות הזו לצפות בבנט כראש ממשלה בפעולה חשפה לעינינו את העולם האמיתי והוא נראה מדאיג למדי.
המשפט הראשון שהשמיע כאשר התיישב לשולחן עם האורחים הבינלאומיים היה "אני מקווה שתעשו משהו מעבר לפוליטיקה" – משפט מיותר שלא אמר דבר חוץ מלעג לפוליטיקאים שישבו מולו ולעשייה הפוליטית שלהם ולמעשה, גם לשלו. חכו, הסצנה הזו לא הסתיימה. כאשר האורחים הנכבדים, שהגיעו יחד עם חברים מהשדולה היהודית איפא"ק, השיבו: "אנחנו באיפא"ק", נפתלי בנט הפטיר בצחוק מזלזל לעיניהם המשתאות של בכירי איפא"ק: "הו בחיי..".
היועצת המדינית שמרית מאיר שהבחינה במתרחש והבינה שהסוף עשוי להיות פחות משעשע, העירה לבנט מיד, בלחישה שהמצלמה לא פספסה, והוא (כפי שהגדירה זאת איילת שקד) חילץ הפעם את עצמו מעצמו בעזרת התנצלות חנפנית. כדאי להישאר עוד כמה שניות בסצנה הזו מחדר הישיבות של הממשלה, כדי לשמוע את בנט פונה במילים האלו לאמריקנים: "אני לא מבקש כלום, רק דבר אחד אני רוצה לבקש ממכם: תגנו עלינו". איזו מסכנות, איזו עליבות מדינית.
אבל בדיוק בגלל העליבות הזו, נבחרה הקומדיה כז'אנר המעצב של הכתבה. היא מציגה למצביעי המאה ה-21 מנהיג ישראלי צעיר שמתכתב בווטסאפ עם מנהיגי אירופה, עם האחות בבית חולים או עם בעל עסק מזדמן. אין לו תשובות גדולות או נעליים גדולות, הוא לא מבין בביטחון או בכלכלה אבל מי אמר שצריך? צביקה הדר הרי מבסוט עד הגג, אז למה שלא תפרגנו גם אתם?!
אבל פעם אחת בכל ההצגה הזו אפילו צביקה הדר ניסה לשאול משהו מכל הלב. "אתה עם שישה מנדטים", הטיח המראיין בלהט נאיבי, "וקיבלת פריים טיים, פריים מיניסטר. ואומרים לך זה לא מוסרי, זה לא מוסרי וזה מטריף אותך". בנט מצדו לא נראה מתרגש מענייני מוסר ודמוקרטיה. "האמת שזה לא מטריף אותי", השיב לצביקה בנחת. "זה מאוד משחרר, נקי מלשכנע מה שבעיניי טוב למדינת ישראל, כן פופולרי או לא – ההיסטוריה תשפוט". בוודאי שלא אתם האזרחים. אצל בנט לא קבעתם כלום וגם לא תקבעו.
התודעה האנטי-דמוקרטית המוצהרת הזו של בנט, לפיה הוא משוחרר מבוחרים ולא חייב כלום לאף אחד, היא חמורה מאוד כיוון שהיא עלולה להפוך את הקומדיה שלו לטרגדיה של כולנו. יותר מפעם אחת במהלך הריאיון הוא קבע בנחרצות כי "יעשה מה שנכון לעם" בעיניו, ושהוא יודע לאן הוא "רוצה לקחת את המדינה", כאילו היה המפעל הציוני אקזיט קטן ופרטי של איש אחד.
באחת מהסחות הדעת של השיתופים מחייו האישיים, בנט מספר לצביקה שבערב שבת הוא נהג לשחק עם ילדיו כשהוא 'מפלצת נשיקות'. דימוי מטריד משהו, בפרט שגם אנחנו היום חלק מהמשחק שלו. בנט לא מפלצת אבל אל תתנו לנשיקות להטעות אתכם. המגמה הפוסט-דמוקרטית שהוא מוביל היא בהחלט מפחידה.
עמית הלוי הוא חבר כנסת לשעבר מטעם הליכוד ומייסד המכללה למדינאות.
עקבו אחר ׳מידה׳ ברשתות החברתיות:
אכן שינוי מדהים מראש הממשלה הקודם, שלא התראיין בכלל חוץ מבתקופת בחירות, וגם אז בעיקר בערוצים שהוא עצמו הקים. הנחמה היחידה היא שהוא לא הצליח להרכיב ממשלה, כך שהיינו קבוע בתקופת בחירות.
האם אתה מסוגל להגיב לטענה כלשהי מבלי להתייחס לראש הממשלה הקודם, שלא קשור לטור הזה בשום צורה ולא מוזכר בו כלל, ובלי השקרים הקבועים?
אתה זוכר שיש היום ראש ממשלה אחר?
אתה מתכוון לזה שהוא העדיף להתרכז בעשייה ולא ביחצ״נות?
או לזה שהוא התראיין בכל כלי שנתן לו הזדמנות הוגנת ולא אימץ כל נרטיב אנטי ימני ונתן רוח גבית לשנאת הימין?
רק כדוגמא: קבוצת פוליטיקאים החליטה להחרים אותו כמו ילדים ביסודי בלי לזכור שבינו לערבים אין 61 מנדטים ולכן זה יאלץ עוד בחירות ואת מי התקשורת האשימה בנשבר הקואליציוני? ואפילו לא הודו לו על הגבורה שבקפיצה על הרימון הפוליטי שהיתה נחוצה כדי להכשיר את רע״מ ולאפשר הקמת קואליציה והעברת תקציב!
לפתחה של ממשלה זו, מתדפקים בשער ההיסטוריה הגרעין האיראני, הסכמי שלום, הסכסוך הישראלי-ערבי, סכסוכים גיאופוליטיים בין מערב ומזרח העלולים ללחוך בשוליהם גם את מדינת היהודים, ועוד, ועוד. מכל החלטות אלו, ממודר כיום רובו של העם היהודי. הפקעתם את גורלו של העם היהודי מידיו. הובלתם בכחש לפגיעה בקודש הקודשים של משילות העם היהודי בארצו. פגעתם במעוזו האחרון של העם היהודי לאחר אלפיים שנות גלות ורדיפות והפכתם אותו לקלף פוליטי. הדמוקרטיה הישראלית בהובלתכם אינה משרתת עוד את העם היהודי. התקווה בלבב תמיד ישנה, אך לא עוד "עם חופשי בארצנו", כי עמנו ומולדתנו נמכרו, אחינו ובשרנו, מיעוט בעם היהודי, מעלים כיום מס עובד לבני עם אחר על מנת להחזיק במוסרות שלטון מדומיינים.
באוקראינה יש מנהיג שהיה פעם בדרן .
אצלנו יש מנהיג ששואף להיות בדרן
בושה