שליחת ערוץ 14 ליטל שמש היא הישראלית היחידה שדיווחה מהשטח על דיוני הסכם הגרעין: "לא מבינה את השתיקה באירוע שיכול להיות גורלי"
בזמן שמרבית העולם ואיתו מרבית הישראלים שומעים ומדברים בעיקר על המלחמה באוקראינה, השיחות על הסכם הגרעין בין איראן למעצמות נמשכו כרגיל בווינה בשבועות האחרונים. אך למרות ההשלכות הברורות של חתימת הסכם כזה על ישראל, נראה כי לפחות התקשורת גילתה בו עניין מועט באופן יחסי ועיתונאית ישראלית אחת בלבד, שליחת ערוץ 14 ליטל שמש, הנציגה היחידה שדיווחה במהלך השבוע שעבר מהבירה האוסטרית.
בשיחה עם 'מידה' השבוע היא מספרת על התרשמותה מהמצב ועל ההתפתחות האחרונה בשיחות. "כרגע הרוסים מטרפדים את ההתקדמות בשיחות", היא אומרת, "כי הם טוענים שהם לא מוכנים שהסנקציות שהמערב מטיל בהקשר של המלחמה עם אוקראינה ישפיעו על יחסי המסחר עם איראן. הם בעצם זיהו הזדמנות לנסות ולהשפיע על הסנקציות שהעולם מטיל עליהם".
איך נולדה ההתפתחות הזו?
"הנשיא האמריקני ביידן מחפש ציר עוקף לנפט ולגז שרוסיה מספקת לעולם והוא בודק כמה צירים, למשל את הציר האיראני שיכול להחליף את הנפט של רוסיה. ביידן ניסה גם לפנות לסעודיה ולאמירויות, והסיר את הסנקציות מעל ונצואלה כדי שתספק לארה"ב נפט. הרוסים מזהים את המהלכים וכרגע הם מעכבים את המשך הדיונים על הסכם הגרעין, יש לומר שלשמחתנו. בסוף השבוע האחרון נציג האיחוד האירופי לתיווך בשיחות אנריקה מורה הודיע על הפסקה בדיונים וכל הצוותים חזרו למדינות שלהם, וכרגע אין התקדמות. שמענו גם נזיפה של מדינות אירופאיות כמו צרפת ואנגליה נגד רוסיה שתוקעת לדבריהן את ההסכם".
יכול להיות שזהו רק עיכוב זמני ובכל מקרה ההסכם קרוב לחתימה?
"אם נשאל למשל את נציגי האיחוד האירופי הם יגידו שמבחינה טכנית ההסכם די סגור וכעת נותר רק לקבל את האישורים של הדרגים הפוליטיים. אנחנו יודעים שבשבוע שעבר הסתיימו למעשה הדיונים של כל צוותי המומחים בנוגע לסוגיות כמו מנגנוני הפיקוח על תכנית הגרעין האיראני והסרת הסנקציות. נראה שכעת זה עניין של עד כמה הרוסים והאיראנים יכולים עוד לחלוב לעצמם הטבות מהמצב הזה. במוסקבה ובטהרן מזהים את החולשה האמריקנית ויודעים שכל העיניים נשואות עכשיו לעבר אוקראינה. הם מבינים שביידן פשוט מנסה להגיע בכל מחיר לחתימה על הסכם ולכן יש להם פתח להוציא ממנו כמה שיותר".
נקודה חשובה נוספת עליה מצביעה שמש היא תגובת מדינות ערב להתפתחויות האחרונות. "בזמן שישראל לא ממש מרימה קול זעקה מול ארה"ב מי שכן עושה את זה הן מדינות המפרץ", היא מספרת. "על פי הדיווחים האחרונים מסרבות לקבל טלפונים מביידן במשך מספר שבועות. חלק ממדינות ערב מסתכלות על המצב ומבינות שארה"ב כרגע לא בצד שלהן – ביידן חוזר להסכם הגרעין ומחזק את איראן, הוציא את החות'ים בתימן מרשימת ארגוני הטרור והן מאוד מאוכזבות".
לפי דיווחים שהגיעו מווינה בשבועות האחרונים, נראה שתוכן ההסכם גרוע מאוד עבור ישראל ומנגד טוב מאוד עבור איראן
"כרגע אין מידע מלא על פרטי ההסכם במלואם. למשל, לא ברור עדיין איך יתבצע בפועל הפיקוח של הסוכנות לאנרגיה אטומית במתקני הגרעין האיראנים, ואיך זה ישפיע בפועל על המאמצים שלהם להעשרת אורניום. אבל מה שכן כבר ברור זה שארה"ב מתכוונת באופן מיידי להסיר כמעט את כל הסנקציות שהוטלו בשנים האחרונות על איראן, והמשמעות היא הפשרת מאות מיליוני דולרים שיגיעו ישירות לידי האייתוללות. אנחנו יודעים שהכסף הזה הולך בחלקו למימון טרור ולפעילות של משמרות המהפכה וכוחות איראנים אחרים, ויש לזה השלכות ישירות על מצב הביטחון של ישראל".
את מעריכה שנראה התפתחויות ביטחוניות בטווח הזמן המיידי?
"רק לאחרונה ראינו את הניסיון האיראני לתקיפה באמצעות מל"טים ששוגרו לעבר שטח ישראל, ואנחנו רואים כל הזמן את ההתבססות הצבאית בסוריה ובלבנון בזמן שרוב העולם עסוק בכלל באוקראינה. ממה שמסתמן די ברור שההסכם המתקרב יכול להיות גורלי עבור ביטחון מדינת ישראל וזה מה שצריך להדאיג אותנו יותר מהכל".
ולאור כל זאת, איך את מסבירה את העובדה שאת העיתונאית הישראלית היחידה שמדווחת מהשטח?
"האמת היא שזה בלתי נתפס. אנחנו רואים כאן מהדורות חדשות שלמות שמוקדשות למלחמה באוקראינה שנמצאת אלפי קילומטרים מישראל ולא קשורה אלינו בכלל. כמובן שהלב כואב על מה שקורה שם, אבל אני מאמינה שאנחנו ונבחרי הציבור שלנו צריכים להתעסק כרגע ולהתמקד כרגע רק במה שקורה בווינה, ובשיחות שמתנהלות שם בנוגע להסכם שיש לו השפעה ישירה על ישראל".
שמש מספרת למשל על כנס חירום מיוחד שנערך בשבוע שעבר בוושינגטון ובו סנאטורים רפובליקנים הביעו ביקורת קשה נגד הנשיא ביידן ונגד חתירתו להסכם עם איראן. "צפיתי באירוע הזה ובאמת שתהיתי: איפה נבחרי הציבור שלנו בישראל? איך יכול להיות שהסכם גרעין עם איראן מעניין את הפוליטיקאים בוושינגטון יותר מאשר הוא מעניין את חברי הממשלה בירושלים?".
מדוע כל סוגיית הסכם הגרעין מעוררת עניין כל כך מועט בתקשורת הישראלית?
"אני לא יודעת אם יש פה ניסיון של התקשורת לאתרג את הממשלה, או ניסיון של הממשלה עצמה להיזהר ולא לפתוח חזית מול ביידן. יש גם אפשרות, ואני מקווה שהיא האפשרות הנכונה, שקורים דברים מאחורי הקלעים שפשוט לא ידועים לנו כרגע. אבל זה מבחינת הזירה המדינית. אם אנחנו מדברים על הזירה התקשורתית אז אני לא מצליחה להבין את השתיקה שראינו בשבועות האחרונים. וינה נמצאת במרחק של שלוש שעות טיסה מישראל ורק כלי תקשורת ישראלי בודד החליט לשלוח נציגה שתדווח מהשטח".
עוד מספרת שמש כי מרבית העיתונאים שנכחו בווינה הגיעו מאיראן, וחלקם אף דיווחו עבור כלי תקשורת זרים אחרים כמו ה-BBC. "יצא לי לדבר עם חלקם. הם סיפרו את נקודת המבט של מה שקורה באיראן וניסו להבין את הלך הרוח בישראל. כרגע הם די מאוכזבים מההפסקה בשיחות והביעו ביקורת נגד רוסיה".
ואיך הם מקבלים את ההסכם באופן כללי?
"באופן כללי האיראנים מבחינתם מרגישים שהם עשו את עסקת חייהם ובעיקר השיגו הישג גדול בהסרת הסנקציות שמאוד הכבידו על הכלכלה, שכעת תזכה להרבה מאוד כסף שישקם אותה. מהבחינה הזו ממשל ביידן הוא חלומי עבור האיראנים ולכן הם כועסים על ההתנהלות הרוסית שתוקעת את ההסכם ובאה על חשבונם".
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
ליטל
את אלופה
כך צריכה להיראות עיתונות
כל השאר הם שכירי חרב שמאלנים בשכר מופקע. המחליפים שלהם יכולים להגיע רק מצ'צ'ניה
חדה ומצוינת
ישר כוח
ליטל שמש היא עיתונאית רצינית, עניינית ומעמיקה. יהלום בוהק בביצה המקומית
לפעמים אני סוקרת את ערוצי התעמולה, בשבועות האחרונים אין מילה על הסכם הגרעין.
אבל יותר עצוב ש״ראש הממשלה״ נוסע לפתור סכסוך שלא קשור ולא מעניין את רוב המדינה במקום להילחם למעננו בוינה.
כמובן שגם שר החוץ וראש הממשלה החליפי או שר הבטחון או כל אחד מהפרזיטים לא נלחם על עתידנו.
מצד שני הם טסים לחופש באירלנד לגיבוש ולימוד פתירת סכסוכים כדי לשמור על שלמות הקואליציה.
הכל שאלה של סדרי עדיפויות
תותחית. כמה מרענן לראות עיתונאית ישראלית שבאמת עושה את עבודת העיתונות
מעולה ממש. כל הכבוד ליטל נהנים לצפות.
קלי קלות! יאיר לפיד אמר ל"מקבילו", מזכיר המדינה האמריקני, שישראל אינה מחויבת להסכם (ידוע), ובכך תם ונשלם עיסוק הממשלה בנושא גורלי זה. העיקר, לא להתקרב אפילו לאפשרות של הציבור יראה שיש אי הסכמה עם ארה"ב בנושא רגיש. וכמובן, אסור שהציבור יחשף לבעיה באזלת ידה של הממשלה בתחום כה רציני. מה יהיה אחרי שיחתם ההסכם, שאת השלכותיו נראה בעוד שנים? זה לא מעניין פוליטיקאים כמו לפיד ובנט.
אויבי ישראל:
1. במעגל הראשון – והוא הכי מסוכן, נמצאים אנשי השמאל ומעצבי דעת הקהל מערוצי 11,12,13,גל"צ,מר"ץ, עבודה חלקים מיש עתיד, אירגוני השמאל וכמובן חלקים נרחבים במערכת המשפט.
2. המעגל השני – מורכב מערביי ישראל, בדואים, ערביי יהדוה ושומרון.
3. המעגל השלישי – השילטון הנוכחי בארה"ב, רוב מדינות אירופה המערבית.
4. המעגל הרביעי – אירן, חיזבאללה, חמאס, סוריה.
הסיפור פשוט:
ביידן נואש להישג שיציל אותו בבחירות והתקווה היחידה שלו היא הסכם עם איראן.
אבל האיראנים מודעים לכמה הוא נואש ומנצלים זאת לדרוש דרישות שאפילו אובמה לא היה מסכים להןושבטוח לא יעברו בארה"ב.
אז ביידן גייס את פוטין כדי להסיח את דעת הקהל ולדאוג שההסכם יאושר לפני שמישהו יספיק לשים לב.
מה מקבל פוטין בתמורה? כשאיראן תתחילת להתחזק היא תצטרך להכניס מיליארדים לרוסיה ואוקראינה(שעד אז תהפוך לחלק מרוסיה) בתמורה למשאבים וסיוע.
ועל הדרך ביידן יחזק את הממשלה הנוחה לשליטה בישראל על ידי נתינת הישג בדמות תיווך בו ישראל לא באמת משפיעה.
ברגע שמבינים את זה, הכול נהיה ברור.