איראן מדגימה יכולת צבאית משופרת ונכונות להשתמש בה

משמרות המהפכה של איראן נטלו בראשית השבוע אחריות פומבית ומתריסה לירי 12 טילים בליסטיים לטווח קצר לעבר ארביל בחבל הכורדי בעיראק. הטילים פגעו סמוך לקונסוליה האמריקנית הנמצאת בשלבי בנייה, בנייני מגורים של בכירים כורדים ומשרדי רשת טלוויזיה כורדית (kurdistan24) בצפון עיראק, באזור בו שוהים כוחות ביטחון וגורמי מודיעין אמריקניים.

על פי הדיווחים, הטילים שנורו היו מסוג מתקדם של 'פתאח-110', טיל בליסטי לטווח קצר של עד 300 ק"מ. (דגם אחר מסוג ד'ואלפקאר מסוגל להגיע לטווח של עד 700 ק"מ ונורה לאחרונה מתימן לכיוון איחוד האמירויות). ביולי ובספטמבר 2021 הותקף הבסיס האמריקני בארביל באמצעות מל"טים מתאבדים, וב-13 בחודש פברואר האחרון סוכל ניסיון תקיפה נוסף.

בהודעת משמרות המהפכה נכתב כי היעד שהותקף הוא "מרכז אסטרטגי המפיץ את הרוע הציוני בארביל", ונטען כי ההתקפה נערכה "בעקבות הפשעים האחרונים (של ישראל) והדגשת איראן כי תגיב עליהם", ובאמצעות "טילים עוצמתיים ומדויקים של משמרות המהפכה של איראן". ההודעה הזהירה את "המשטר הציוני" כי "ביצוע פשעים חדשים יענה בתגובה קשה והרסנית…ביטחון המולדת האיראנית מהווה קו אדום ולא נאפשר לאיש להפר אותו" .

במישור המדיני, המשלחת הדיפלומטית האיראנית לאו"ם הגישה ב-10 במרץ מסמך בו טענה כי "שמורה לה הזכות החוקית להגנה עצמית תחת סעיף 51 של אמנת האו"ם, וזכות התגובה נגד מעשי פשע באופן, במקום ובזמן שתבחר". עוד נכתב כי "איראן רואה בישראל כאחראית המלאה להשלכות של פשעיה ומזהירה אותה מפני פעולות הרפתקניות נוספות". מאז התקיפה מנהלת איראן מערכה דיפלומטית בזירה האזורית והבינלאומית, המדגישה כי יעד ההתקפה היה בסיס של המוסד הישראלי בעיראק ששמש לפעילות נגד איראן.

עלי שמח'אני, יו"ר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, שיבח (13 מרץ) את התקיפה בארביל ואת השילוב המושכל שעושה איראן בין דיפלומטיה לבין שימוש בכוח: "שדה הקרב ודיפלומטיה מהווים שני מרכיבים מרכזיים של עוצמתה של איראן והיא משתמשת בהם בשיקול דעת כדי להגן על האינטרסים הלאומיים והביטחוניים". דובר משרד החוץ האיראני אמר (14 מרץ) כי איראן לא תשלים עם הפיכת עיראק ל"מרכז המייצר איומים על איראן…לא מתקבל על הדעת שאחת משכנותנו המנהלת קשרים טובים ועמוקים עמנו הופכת למקור איום עלינו". הוא הדגיש כי איראן הזהירה בחשאי את ממשלת עיראק מספר פעמים בעניין "קונספירציה זו", אך עיראק התעלמה ולכן "הביטחון בגבולנו המשותף התערער". הוא הוסיף כי בידי המודיעין האיראני "מידע מדויק לגבי האזורים בהם נוכח המשטר הציוני באזור".

איראן שגרה בעבר טילים דומים לאזור ארביל ולבסיס אין אל-אסד (מחוז אלאנבאר) בעקבות חיסול קאסם סולימאני בינואר 2020, וקודם לכן לעבר בסיס של המפלגה הכורדית הדמוקרטית ב-Koya שבכורדיסטן בספטמבר 2018, בו לטענת איראן נהרגו "סוכנים של ישראל וסעודיה". ב-14 למרץ טענה איראן כי מחלקת המודיעין והריגול הנגדי של משמרות המהפכה חשפה ועצרה "סוכנים של הישות הציונית" שהתכוונו לחבל במתקן הצנטריפוגות המתקדמות IR-6 בפורדו, וכן הוסגרו מחשבים וטלפונים ניידים בהם בו השתמש לגיוס משתפי הפעולה.

התגובה האיראנית

סוכנות הידיעות ISNA דיווחה (14 מרץ) כי שיגור הטילים הבליסטיים בוצע כתגובה על תקיפת מל"טים ישראלית נגד בסיס לוגיסטי של משמרות המהפכה באזור מאהידשת במחוז כרמאנשא באיראן בשלהי חודש פברואר, אשר גרמה לפריצת דלקה במקום.

על פי הדיווח, איראן תכננה את תגובתה במשך זמן רב וחיכתה למועד המתאים להוציאה אל הפועל. לטענת איראן, ישראל ביצעה את התקיפה בשטחה מאזור ארביל ולכן הוא נבחר כיעד לתגובה. מדיווחים נוספים, כולל ב'אלמיאדין' (ערוץ הטלוויזיה הלבנוני המזוהה עם חיזבאללה), עולה כי הבסיס שהותקף באיראן בפברואר שימש לאחסון ותפעול מל"טים, אשר מאות מהם הושמדו.

https://twitter.com/eye_southern/status/1503121596218814473?s=20&t=O6TBfAuGtNkZ0xXdXUSugQ

עוד נטען בדיווח של ISNA כי בתקיפה בארביל נהרגו שלושה ישראלים ואחרים נפצעו והועברו באמבולנס אווירי לישראל. איראן טענה כי הזהירה מספר פעמים מפני המשך פעילות ישראל באזור הכורדי אך התעלמו מאזהרותיה. מושל מחוז ארביל הכחיש את הטענות על המצאות בסיס של המוסד באזור ואמר כי "אין שום בסיס של המוסד בארביל…מי שבצע את המתקפה ניצל את המצב הכאוטי בעיראק…לישראל יש בעלי ברית אחרים באזור".

ארגון 'כתאא'ב חזבאללה', מיליציה פרו-איראנית הפועלת בעיראק, טען אף הוא כי התקפת הטילים הבליסטיים נגד ארביל הייתה בתגובה לתקיפת מל"טים ישראלים באיראן. בהודעה שפרסמה המיליציה נטען כי הפעולה הישראלית מהווה שלב נוסף בהפיכת אדמת עיראק לזירת עימות, וקראה לגרש את כל הבסיסים הצבאיים ומפקדות המודיעין הזרות משטח עיראק כדי לשמור על בטחונה מפני השלכות סכסוכים אזוריים ותגובות הגורמים הבינלאומיים והאזוריים.

העיתון 'כיהאן' ציטט דוברים נוספים מטעם מילציות פרו-איראניות דוגמת תנועת 'אלנג'באא', שקראו לסילוק הכוחות הזרים מהמדינה.

איום על מדינות המפרץ

לאחר ההתקפה בארביל המשיכה העיתונות האיראנית השמרנית, בעיקר העיתון 'כיהאן' המשמש שופרו של המנהיג העליון, לגבות את משמרות המהפכה ולהאדיר את התגובה האיראנית. כותרות העיתונים הראשיות דיווחו על ההתקפה "נגד מרכז הציוני האסטרטגי בארביל המפיץ רוע וקונספירציות באזור".

'כיהאן' שב והמליץ למנהיגי איראן להגיב להריגת שני אנשי משמרות המהפכה בסוריה ב-7 במרץ, באופן שישראל תפסיק לחלוטין את ההתקפות נגד אנשי משמרות המהפכה והארגונים הנתונים למרותה של איראן בסוריה: "יש להגיב על הפעולות האחרונות של המשטר הפושע באופן שימנע מישראל לא רק להפסיק לתקוף את הכוחות האיראניים אלא גם להפסיק לתקוף את הכוחות הקשורים לאיראן…תגובתה של איראן חייבת להוביל בהכרח להפסקה מוחלטת של ההתקפות הצבאיות הישראליות בסוריה, ולא רק כתגובת תגמול על מות שני החללים ההרואיים שהגנו על קברה של הקדושה זיינב בדמשק".

העיתון 'כיהאן' התייחס בהקשר לתקיפה בסוריה והתגובה האיראנית לביקור בכירים ישראלים באזור המפרץ לאחרונה, ורמז כי מדינות הפוגעות בביטחונה של איראן עלולות לשמש אף הן יעד לפגיעה. העיתון הגדיר ביקורים של גורמים ישראלים בטורקיה, רוסיה ומדינות מפרץ הפרסי "קונספירציה המזיקה לאיראן ולציר ההתנגדות", והוסיף כי "בסופו של דבר, על מדינות אלו להתמודד עם השלכות של התיאום שלהן עם המזימות הישראליות…התדירות הגוברת של הביקורים מצד גורמים ישראליים במדינות המפרץ מראה על רקימת קונספירציה נגד איראן".

'כיהאן' הוסיף כי יש "להזכיר למדינות האזור כי איראן רואה בביקורים אלה כבעלי השלכות ביטחוניות הרסניות על האזור, ולכן אינה יכולה עוד להתעלם מהן…לא ניתן עוד להתייחס לתנועות הרבות של גורמים בכירים ישראלים באזור כחלק ממערכת היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למדינות הללו, אלא כמערכת קשרים שיש לה השלכות על ביטחון של מדינות אחרות, כולל איראן וציר ההתנגדות". 'כיהאן' סיים באזהרה: "מכיוון שהנסיעות הללו מתקיימות תוך כדי ביצוע פעולות צבאיות נגד מרכיבי ציר ההתנגדות, כולל איראן, מדינות אלו בהחלט ייאלצו להתמודד עם תגובה מעשית מצד איראן ומצד ציר ההתנגדות, וזה לא יהיה טוב מבחינה ביטחונית למדינות שהעבירו את עצמן לציר עם ישראל".

במאמר נוסף שפרסם העיתון נכתב כי "יש לעקור את הטרור ולא משנה אם זה מבוצע על ידי הישות הציונית CENTCOM, , האופוזיציה הכורדית בעיראק או דעא"ש, כדי לאפשר ביטחון למערב ולאסיה". אולם מוסיף 'כיהאן': "נראה כי אלה לא מוכנים לחדול מפשעיהם וממשיכים לפגוע באזרחים איראנים ולפגוע באינטרסים הלאומיים של איראן באזור…אך היו סמוכים ובטוחים כאשר איראן מחליטה להגיב היא עושה זאת בעוצמה…ואין גבול לעוצמת הנקמה שלה כאשר היא מחליטה שהגיע השעה לפעול" .

ברשתות החברתיות האיראניות חלקו שבחים לאמיר חאגיזאדה העומד בראש זרוע הטילים והחלל של משמרות המפכה, על שיגור הטילים הבליסטיים בשעה המדויקת של הריגת קאסם סולימאני ובתגובה על הריגת אנשי משמרות המהפכה.

העיראקים מגנים

ממשלת עיראק גינתה את ההתקפה. היחידה ללוחמה בטרור של כורדיסטן ומרכז המידע הביטחוני של עיראק פרסמו הודעה לפיה 12 הטילים הבליסטיים נורו מכיוון מזרח (איראן) מחוץ לגבולות עיראק.

ראש ממשלת עיראק מוסטפא אל-כאזמי צייץ כי "מדובר בהתקפה על ביטחונו של העם העיראקי, וכוחות הביטחון יחקרו אותה ויבואו חשבון עם התוקפים"; נשיא עיראק הגדיר את ההתקפה "פשע טרור" ונשיא החבל הכורדי אמר כי ההתקפה פוגעת בעתידה של כל עיראק. המנהיג השיעי מוקתדא א-סדר הדגיש כי "ארביל מהווה חלק בלתי נפרד מעיראק ולא תכרע ברך בפני אף אחד", וקרא לכורדים "לגלות סבלנות עד לכינון ממשלת אחדות לאומית".

במקביל, זימנה עיראק את שגריר איראן במדינה ומחתה בפניו על התקפת הטילים הבליסטיים בחבל הכורדי. משרד החוץ העיראקי פרסם הודעה בה מתח ביקורת חריפה על הפרת ריבונותה של עיראק, על הפגיעה ביחסי השכנות הטובה ועל הנזק הרב למתקנים ובתים אזרחיים. עוד נאמר כי הפעולה מטילה צל כבד על המצב באזור ומסבכת אותו.

שינוי המשוואה

בעקבות הערכת איראן כי ישראל עומדת מאחורי התקיפות בכרמאנשאה ובסוריה, גבר הלחץ הפנימי באיראן להגיב, ומוביל אותו העיתון 'כיהאן' המשקף את עמדות האייתוללות. לתגובה האיראנית מניעים אזוריים – הקרנת כוח אזורית נוכח ההתקרבות לישראל והזירה הפנימית בעיראק, מניעים בינלאומיים – שיחות הגרעין בווינה והחולשה האמריקנית, ומניעים פנימיים – רצון להפגין עוצמה מבית נוכח הפגיעות החוזרות ונשנות בנכסים איראנים באיראן ומחוצה לה.

טהרן טוענת כי ישראל פועלת מהאזור הכורדי נגד עיראק, בין אם ישירות נגדה ובין אם בסיוע למחתרת הכורדית הפועלת נגד איראן משטח עיראק, ולכן מציגה את ירי הרקטות ככזה שנועד להגיב נגד פעולות ישראליות ישירה ועקיפה נגד אינטרסים לאומיים וביטחוניים שלה. איראן מעריכה כי שיגור הטילים הבליסטיים מצדה לאזור הקונסוליה האמריקנית לא יביא להסלמה עם ארה"ב, שמצידה כבר טוענת כי הקונסוליה האמריקנית לא הייתה היעד להתקפה. כל זאת כדי לא להסלים את המשבר עם איראן ולחבל בכך בהצלחת שיחות הגרעין שנקלעו (שוב) למשבר בשל עמדת רוסיה.

שיגור הטילים הבליסטיים לאזור הכורדי (הכורדים נחשבים לבעלי הברית הטובים ביותר של ארה"ב בעיראק) ונטילת האחריות הברורה והמתריסה מצד משמרות המהפכה מעידים על ביטחון איראני גובר, בצל הסתבכות שיחות הגרעין בווינה והמשך הפעילות לפיתוח תוכנית הגרעין. איראן מנסה לחדד, עדיין בזהירות, את משוואת ההרתעה מול ישראל, ובכלל זאת נוכח הדיווחים על פעילות ישראלית נגד יעדים צבאיים בשטחה ותוכנית הגרעין, ועליה לנסות לשקלל לתוכה גם את מרכיבי מחנה ההתנגדות מעיראק, עבור דרך סוריה, לבנון, "פלסטין", תימן ואף מדינות המפרץ.

מחנה ההתנגדות משמש מרכיב מרכזי באסטרטגיית הביטחון הלאומי של איראן, הן נגד המשך הנוכחות האמריקנית באזור, הן נגד ישראל והן נגד מדינות המפרץ בניסיון להחלישן ולחתור תחתן. איראן מזהירה על רקע זה כי גם מרכיבים מתוך מחנה ההתנגדות הנפגעים מפעילות הסיכול הישראלית והאמריקנית עלולים לפעול נגדן.

מעבר לזאת, בהקשר האזורי הרחב יותר של "התקרבות ישראל" לגבולותיה ובעיקר ביקורי הבכירים המדיניים והביטחוניים במדינות המפרץ, מזהירה איראן כי אף הן עלולות להיות יעד לתגובה איראנית, נוכח הידוק הקשרים (בעיקר הביטחוניים) עם ישראל, הפוגעים לשיטתה בביטחונה הלאומי ובאינטרסים האזוריים, וביניהם מרכיבי מחנה ההתנגדות.

מכל מקום, הטילים הבליסטיים המדויקים והמל"טים ימשיכו להוות את האמצעים העיקריים לתגובה איראנית בזירות השונות נוכח הצלחתה להפעילם ביעילות וכמעט ללא "עלות מדינית". איראן מנצלת עד תום את רצונם של ארה"ב והמערב להגיע לפשרה וממשיכה לפעול בעצמה ובאמצעות גרורותיה כמעט ללא הפרעה, בעיקר בתימן ממנה משוגרים כמעט מדי יום טילים ומל"טים לעבר סעודיה. השבוע שוגרו שלושה מל"טים מסוג 'צמאד-1' לעבר מתקנים של חברת הנפט ארמקו בעיר אבהא.

איראן נצלה את התקיפה כדי להעביר את המסר גם בזירה הפנימית בעיראק, נוכח ההתקדמות במגעים לכינון ממשלה חדשה שם. יתכן כי בכוונת איראן לסכל את המהלך בו מעורבים הפלגים השיעים היריבים בעיראק, שהגיעו להסכמות ראשוניות ביניהם. את המגעים מוביל מוקתדא א-סדר שנהל מספר שיחות עם גורמי הכוח בעיראק, מסעוד ברזני נשיא כורדיסטאן, דובר הפרלמנט מחמד אלחלבוסי, נורי אל-מלאכי ובכירים נוספים.

המגעים עם אל-מאלכי מעידים על התקרבות של ממש לקראת גיבוש ממשלה, לאחר סירובו של א-סדר בעבר לנהל עמו משא ומתן. א-סדר אמר בחודש פברואר כי לא ייכנע לתכתיביה של איראן שאינה מעוניינת שירכיב ממשלת רוב, לאחר תבוסתם בבחירות של המיליציות הפרו-איראניות והיחסים המתוחים ביניהם לבין א-סדר. הוא קרא לטהרן לחדול ממסעות ההפחדה שלה: "עיראק לא תנוהל על ידי גורמים מחוץ לגבולותיה". לתומכי אס-דר המספר הגדול ביותר של מושבים בפרלמנט העיראקי (73 מתוך 329) בעד המיליציות הפרו-איראניות ירדו מ-48 מושבים ל-14.

ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של הנשיא ביידן, אמר בראיון לרשת CBC כי "אם יש דבר המסוכן יותר מאיראן המשגרת טילים בליסטיים ובעלת יכולות צבאיות מתקדמות, הזה איראן שיש לה את כל היכולות האלה ונשק גרעיני". בדיוק מפני זה מזהירות מדינות המפרץ וישראל. האם יש מישהו שמקשיב בוושינגטון?

סא”ל (במיל’) מיכאל סגל הוא חוקר בכיר ומומחה לנושאים אסטרטגיים, ושירת בצה”ל בחטיבת המחקר של אמ”ן בתחומי איראן והפלסטינים. גרסה מלאה של המאמר התפרסמה לראשונה באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.