דעה: משמר לאומי הוא צו השעה

פרעות תשפ"א חשפו את מה שכולנו ידענו – איום המשילות מצד חלקים גדולים בקרב ערביי ישראל הפך לאיום קיומי. לאורך שנים רבות מדי כל ממשלות ישראל התעלמו מהמצב מתוך רצון ותקווה להימנע מהתמודדות ישירה וחזיתית עם הנהגת המגזר הערבי, אבל המשך מדיניות ההתעלמות כבר איננה רק רשלנות. זו הפקרות ופגיעה ממשית בביטחון המדינה.

כולם יודעים לדקלם את הסיסמאות הרגילות על השבת משילות והחזרת החוק והסדר. אבל איך ניתן להשיג באמת מטרה טריוויאלית (אך שאפתנית) זו? מי שמכיר את השחקנים במערכת מבין ויודע שאין כיום גוף ביטחוני שיכול להשיג אותה ביעילות ובמסגרת זמן מיידית.

צה"ל אמון על שמירת גבולות המדינה ומבחינה משפטית, תדמיתית ומדינית-בינלאומית, אין היתכנות להכנסת עשרות יחידות צבא ליישובים אזרחיים. משטרת ישראל אמונה על אכיפת החוק ומאבק בגורמים פליליים. חיזוק המשילות ברחבי המדינה הוא הרבה מעבר ליכולתה. לצערנו הרב, המשטרה מתקשה לעמוד אפילו ביעדיה הקיימים, ולכן מן הסתם היא אינה הפתרון.

משמר הגבול הוא לכאורה הארגון הביטחוני שאמור לתת מענה לבעיה. אלא שהוא למעשה זרוע של המשטרה, ולוקה בהכרח במרבית בעיותיה כמו מחסור בכוח אדם ותקציב. בין היתר, מג"ב מופקד על שמירת קו התפר המתפרס על פני כ-700 ק"מ מצפון השומרון ועד דרום הרי יהודה. במציאות הנוכחית אין בכוחו ויכולתו של מג"ב לעמוד במקביל למשימות השוטפות גם במשימה כבדה כהחזרת המשילות.

התשובה לבעיית המשילות נמצאת בשינוי תפיסתי ומערכתי של מקבלי ההחלטות. הדרך היעילה והמהירה ביותר לשם היא בהקמת 'משמר לאומי'. למה הכוונה? בארה"ב למשל, בכל מדינה קיים משמר לאומי מקומי הכפוף לשני גורמים: מטה פדרלי בראשו עומד גנרל, ומושל המדינה עצמה. תפקידי המשמר הלאומי מרובים ומגוונים. המדינה משתמשת בכוחותיו בעיתות מצוקה כמו אסונות טבע, הפרות סדר נרחבות או עבור כל מקרה דומה בו המושל רואה צורך.

בתפקידי כקונסול הכללי של ישראל בדרום-מערב ארה"ב, מקום מושבי היה ביוסטון אשר בטקסס. שם ראיתי מקרוב כיצד המשמר הלאומי תרם תרומה נכבדת, בהוראת והנחיית המושל גרג אבוט, בסגירת הגבול הארוך (כ-1600 ק"מ) בין טקסס ומקסיקו, בעקבות החלטת הנשיא טראמפ על שינוי מדיניות ההגירה. כדי לעמוד במשימה אבוט החליט על רתימת המשמר הלאומי הטקסני, וללא מעורבותו לא היה לטקסס סיכוי לאכוף בצורה אפקטיבית את מדיניות הנשיא. ארגוני אכיפה נוספים נרתמו למאמץ הלאומי, אך החלק הנכבד ביותר הוטל לפתחו של המשמר הלאומי.

אם נחזור לבעיות איתן מתמודדת ישראל, הרי שבעיית חוסר המשילות היא בעיה לאומית ראשונה במעלה הדורשת קביעת מדיניות אכיפה יעילה, רציפה ועמוקה, אותה יוכל לאכוף הגוף שיוקם לשם כך. כיוון שמדובר בארגון ביטחוני חדש וגדול יחסית, יש למנות בראשו את ראש המועצה לביטחון לאומי הכפוף באופן ישיר לראש הממשלה.

המל"ל אמונה בין היתר על הגדרת יעדי הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, ותיאום בין זרועות הביטחון, ראש המל"ל היושב בלשכת ראש הממשלה יוכל להקים אגף שיעסוק בניהול המשמר הלאומי. משמר לאומי גדול וחזק יאפשר למג"ב להתרכז בשמירה על קו התפר וכך לשפר את עבודתו. הגדרת גבולות גזרה לכל ארגון היא כורח המציאות, וכדי למנוע חוסר בהירות או כפילויות שעלולות לחבל בעבודת ארגונים אחרים, משימתו של המשמר הלאומי תוגדר בבירור.

כוח האדם יגויס משני מקורות עיקריים. בדומה לארה"ב שם רוב הכוח מורכב מאנשי מילואים, גם למשמר הלאומי הישראלי יועברו חטיבות מילואים שלמות שישמשו כשלד ראשוני. בנוסף, תתקבל החלטה ברמה הממשלתית לגבי גיוס חיילי חובה, והיקף הגיוס יקבע בדיונים בין ראש הממשלה, שר הביטחון וראש המל"ל. עיקר עיסוקו של המשמר הלאומי יהיה בהשבת המשילות בכל מרחבי הארץ, וכוחותיו יהיו פרוסים בכל ואזורים המוכרים כבעייתיים. בנגב, לאורך הכבישים, בסביבות ובתוך הפזורה הבדואית. בגליל, במשולש ובמזרח ירושלים. אלו יכללו יחידות בעלות סמכות אכיפה ומעצר כשל שוטרים, ואחרות שיעסקו בביטחון שוטף.

מילת המפתח בשלב הראשון היא הרתעה. חשבו מה יעבור בראשו של גורם עברייני כאשר יראה לנגד עיניו כוחות המפגינים נוכחות בשטח בו הוא היה רגיל לפעול ללא הפרעה. המציאות בשטח תשתנה ומאזן האימה ישוקם. המשמר הלאומי יסייע למשל בהריסת בניה בלתי-חוקית, פינוי פולשים מקרקעות מדינה, מלחמה בתופעת ה"פרוטקשן", נטרול פעילות לאומנית וכל תעד דרוש להגברת המשילות וחיזוק תחושת הביטחון.

יתכן כי ארגונים ביטחוניים שונים ינסו לטרפד את הקמת המשמר הלאומי, בדיוק כפי שניסו לטרפד את הקמת המועצה לביטחון לאומי. לכן המשמר הלאומי יהיה תחת אחריות מלאה של המל"ל כאשר ראש הממשלה שהוא הבוס הישיר של ראש המל"ל ישמש כמפקח על הקמת ותפעול הכוח.

כדי שמהלך זה יצליח יש להפנות תקציבים גדולים, בעיקר בשלב ההקמה אך גם בהמשך, לחזק את הארגון ולהפוך אותו לכוח מרתיע, יעיל ואיכותי. בדומה לתקציב 'המוסד' המהווה חלק מתקציב משרד ראש הממשלה, כך יהיה גם במקרה של המשמר הלאומי, וייחסך הצורך לדלל עוד יותר קופת משרד הביטחון או המשרד לביטחון פנים.

הקמת משמר לאומי היא צו השעה. אזרחי ישראל כולם, כולל רוב המגזר הערבי, משוועים לאכיפת חוק וסדר בכל שטחי המדינה. חובתה הבסיסית והראשונית של כל מדינה ריבונית היא הענקת ביטחון אישי מרבי בתחומיה. מדינה ריבונית לא יכולה להרשות לעצמה להפקיר חבלי מולדת לאורך זמן לידי כנופיות, ארגונים או כל גורם אחר שפועל בניגוד לחוק ומסכן את שלום הציבור.

אם הצעה זו או דומות לה לא יתקבלו בשל סיבות פוליטיות, על מקבלי ההחלטות לדעת כי האחריות כולה תוטל על כתפיהם. ישראל חייבת חייבת לשנות מדיניות – להפסיק לדבר על משילות, ולהתחיל להגשים אותה בפועל בכל רגב משטחי המדינה. הקמת משמר לאומי תהיה הדרך הנכונה, היעילה, המהירה והזולה ביותר.

גלעד כץ כיהן בעבר כקונסול הישראלי הכללי בדרום-מערב ארה"ב