משרד החוץ בשירות השקר הפלסטיני

זה היה רק עניין של זמן שמשרד החוץ תחת הנהגתו של יאיר לפיד יסחף למחוזות הפרוגרסיביות הקיצונית המטורללת. ולא, הפעם לא נדון במדיניות או בחוסר מדיניות של השר, אלא בהבנתו מהו תפקיד משרד החוץ.

כל שרי החוץ בכל ממשלות ישראל ראו את תפקיד המשרד כאחראי על קידום האינטרסים של המדינה בהקשר בינלאומי, כפי שהגדירה אותם הממשלה, בין אם בגלוי ובין אם מאחורי הקלעים; משרד החוץ היה אמון על יצירת יחסים דיפלומטיים ובריתות עם מדינות ומנהיגים; הוא ייצג את ישראל בטריבונאלים בינלאומיים.

כך היה כאמור נהוג ומקובל בכל תולדות המשרד, עד שהגיע אליו יאיר לפיד. דוגמה מטרידה לכך קיבלנו אתמול, כאשר חשבון הטוויטר בערבית של משרד החוץ (אחריו עוקבים כמעט 450 אלף איש), פרסם הודעה מטעם לשכת נשיא הרש"פ מחמוד עבאס. בציוץ, שנמחק לאחר יממה ובעקבות ביקורת חריפה ברשת, הופיעה תמונת 'הראיס', ולצידה כאמור הצהרתו בתגובה לפיגוע הקטלני בבני-ברק בערב שלישי, בו נרצחו חמישה בני אדם. ומה נכתב בהודעה, שציוצה באמצעות חשבון רשמי של מדינת ישראל ותחת סמל המנורה? למשל אזהרת עבאס מפני "ניצול המתקפה החמושה בתל-אביב להתקפות ותגובות נגד העם הפלסטיני, מאת מתנחלים ואחרים".

מכיוון שאני מכיר היטב את משרד החוץ, את נהלי העבודה ואת האנשים הממלאים בו תפקידים שונים, ברור לי שעל מנת שציוץ מן הסוג הזה יופיע בחשבון רשמי, דרוש אישור מפורש מהדרג הבכיר ביותר, ומדובר ביותר מ"טעות בשיקול דעת" כפי שנמסר לאחר הסרתו. אינני יודע מי אישר את הפרסום, אבל אני כן יודע שרוח המפקד, יאיר לפיד, שורה על כל אגפי המשרד ובמיוחד על אגף דוברות ותקשורת. החלטות שערורייתיות כמו זו מהוות שינוי מדיניות מוחלט ותפיסה חדשה לגבי תפקיד משרד החוץ.

נניח לרגע לחומרת התוכן השקרי. ציוץ אפשר למחוק אבל אי אפשר להתעלם מהתמונה הרחבה. האם מישהו ברשות הפלסטינית למשל היה מעלה על דעתו לצייץ בחשבון רשמי הודעה מטעם ממשלת ישראל? האם מישהו במחלקת המדינה האמריקנית היה מעלה דבר כזה על דעתו? יש כאן חוסר הבנה חמור בהיבטים בסיסים של מדינאות, ואולי חמור מכך – הסטת משרד החוץ לקידום מהלכים ואינטרסים שאינם קשורים לתפקידו.

במילים אחרות, נראה כי השר לפיד החליט לשנות מן היסוד את מטרתו ואופן פעולתו של משרד החוץ. ממשרד חוץ ישראלי למעין משרד חוץ-על. משרד שבמקום להציג את הזווית הישראלית מאפשר מקום ל"נרטיבים" שונים ומשונים. ממשרד שאמון על קידום האינטרסים של מדינת ישראל, למשרד שמנסה לחזק את יריביה, שלא לומר – אויביה. משרד שלא האינטרסים של מדינת ישראל, והם בלבד, נמצאים בראש מעייניו, אלא גם אינטרסים זרים ואחרים. קשה להפריז בחומרת הדבר.

יהיו שיטענו שחיזוק הרשות הפלסטינית הוא אינטרס ישראלי. אני חולק על עמדה זו. אבל אפילו לשיטתם, גם מהלך כזה אמור להתבצע מאחורי הקלעים, מתוך הבנה שבשתיקה ולא באתר רשמי של משרד החוץ. אם היום משרד החוץ מצייץ הודעות של הרש"פ, מי יתקע לנו שבעתיד לא נראה בחשבונו ציוץ של החמאס או גורם עוין אחר, בטענה שמדובר ב"אינטרס ישראלי".

גישות פוסט-מודרניות כאלו יכולות למצוא מקום באקדמיה או בדיונים פילוסופיים למיניהם על פרשנות וצדק. בוודאי שאין להן מקום במדיניות רשמית של גוף ממלכתי. טירוף מערכות תמיד מתחיל בצעדים קטנים, כמעט חסרי משמעות. השבוע משרד החוץ בהובלת לפיד צעד את הצעד הראשון.

גלעד כץ כיהן בעבר כקונסול הישראלי הכללי בדרום-מערב ארה"ב