ההליך המזורז, החברים שהמליצו והרקע המחקרי הדליל – העסקת היועמ"ש לשעבר בפקולטה למשפטים מעלה שאלות רבות. האוניברסיטה: "המינוי באישור וסמכות"
אביחי מנדלבליט סיים את תפקידו כיועץ המשפטי לממשלה ב-31 בינואר השנה, אך לא המתין זמן רב עד ההכרזה על יעדו הבא. כבר ב-10 בפברואר דווח כי מנדלבליט ימונה כפרופסור חבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, כאשר ההודעה הרשמית על אישור התהליך נמסרה ב-5 באפריל. כיצד התקבלה ההחלטה על המינוי היוקרתי בזמן קצר כל כך? מסמכים שהגיעו לידי 'מידה' במסגרת בקשת חופש מידע חושפים חלק מהתמונה.
עוד לפני שסיים את תפקידו כיועמ"ש, מנדלבליט נפגש עם דיקן הפקולטה פרופ' אורן פרז וסגנו יעקב חבה, ב-10 בדצמבר 2021. ב-1 בפברואר, יום למחרת תום הכהונה, התכנסה בפקולטה למשפטים ישיבת ועדת הקליטות כדי לדון במינוי. על פי תשובת האוניברסיטה לשאלות 'מידה', ועדת ההיתרים אישרה למנדבליט קיצור תקופת צינון כך שיוכל להתחיל בעבודתו בבר-אילן כבר בפתיחת שנת הלימודים הקרובה בחודש אוקטובר.
גם המשך התהליך היה מואץ, וישיבת תוכניות ומינויים נערכה כעבור שבוע. על פי האוניברסיטה מנדלבליט היה המועמד היחיד לתפקיד, והפניה אליו "התקיימה באופן יזום על ידי הפקולטה למשפטים לאור הרקע המקצועי והתאמתו לתפקיד". לא פורסם או נערך מכרז, ובבר-אילן מסבירים כי "אין חובת פרסום מכרזים בתהליך בחירת חבר סגל אקדמי". יתרה מכך, הוועדה לא טרחה לפגוש את המועמד היחיד, ולדברי האוניברסיטה דנה במינויו "על פי מסמכים כתובים" בלבד. למרות בקשתנו פרוטוקולים משני הדיונים לא נמסרו, ולא ברור האם נרשמו. בכל מקרה, ב-21 בפברואר שלח דיקן הפקולטה פרז מכתב מסכם לוועדה למסלול נלווה ובו ביקש לאשר את המינוי.
במכתב הקצר מסביר פרז כי מנדלבליט "יוכל לתרום רבות להוראה ולמחקר בפקולטה מתוקף הניסיון המשפטי העשיר שלו". לגבי "הצד המחקרי", כותב הדיקן כי "מנדלבליט מביא עמו מומחיות בתחום של לוחמת משפט שהתגבשה הן בעבודת הדוקטורט שלו והן מניסיונו העשיר כפצ"ר וכיועמ"ש". הדיקן לא הסביר כיצד נקודות אלה קשורות למחקר אקדמי בתחום, כיצד אדם שעסק מעט מאוד במחקר והוראה אמור לתרום בפן הזה, ולא פירט כלל לגבי הקריטריונים שנבחנו בהליך המינוי. למכתב צורפו שלוש המלצות, אך האוניברסיטה סירבה למסור את שמות הממליצים, בטענה כי "ההמלצות נמסרות תחת חסיון הנדרש לצורך תקינות ההליכים האקדמיים".
על פי תקנון האוניברסיטה, המוסד רשאי למנות חבר ב"מסלול נלווה", המתבסס על "הישגיהם, סמכותם ופעילותם המקצועית, הספרותית או האומנותית של המועמדים ועל פי המוניטין שרכשו במקצועם או בעיסוקם כאמור, בין עמיתיהם בארץ ובחו"ל". עוד קובע התקנון כי מינוי של פרופ' חבר נלווה במסלול ה"מומחים" דורש מן המועמד להיות "בעל הכרה במישור הלאומי בהישגיו המקצועיים, ופעילות מקצועית ציבורית במישור הלאומי", וכמו כן "בעל מחקרים (אקדמיים/קליניים/יישומיים) משמעותיים לקידום המקצוע".
אלא שבטופס קורות החיים אותו הגיש מנדלבליט עצמו לוועדה, הוא מונה ברשימת הפרסומים שבעה פריטים בלבד, ארבעה מהם נכתבו בשיתוף עם עוזרו גיל לימון, אחד נוסף בשיתוף קרן אבירם, ועוד טקסט אחד תחת הכותרת "דברי פרידה מאליקים רובינשטיין", שלא ברור מקומו בסעיף "פרסומים".
מן הסתם, מנדלבליט בילה את השנים האחרונות בתפקיד התובעני של יועמ"ש והיה פחות זמין לכתיבה, אך לענייננו השאלה היא האם רשימה דלילה זו עומדת בקריטריון של "בעל מחקרים משמעותיים לקידום המקצוע". בכל הנוגע לניסיון במחקר והוראה, מנדלבליט מציין שנה אחת, לפני עשור, בה שימש כמרצה מן החוץ בקריה האקדמית אונו, שאינה נחשבת למוסד מחקרי מוביל, ועוד שנתיים כחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), גם לפני כעשור. חיפוש שמו של מנדלבליט באתר המכון מניב נכון להיום דף ריק. לשאלתנו בנוגע להערכת המחקר, רמת הפרסומים המדעיים ורמת ההוראה שהתבצעה במהלך הבחינה המזורזת של מועמדות מנדלבליט, נמסר מן האוניברסיטה כי ההערכות "חסויות".
בהקשר הזה טוען פרז במכתבו כי "אין ספק שהאפשרות ללמוד ממי שכיהן בשורה של תפקידים כה בכירים תהיה אטרקטיבית מאוד לסטודנטים". אלא שעל פי מכתב הדיקן, האפשרות הזאת תהיה מוגבלת לסמינר אחד ("דילמות ואתגרים בעולם המשפט ויישומם") וקורס בחירה נוסף ("מוסד היועמ"ש – סמכויות, תפקידים ודילמות") אותם יעביר מנדלבליט בחצי משרה. לסיכום כותב הדיקן כי לדעתו, "להצטרפות של אדם בקנה מידה כזה יש ערך אסטרטגי לא רק לפקולטה אלא גם לאוניברסיטה כולה". מהו הערך המוסף מלבד היותו של מנדלבליט אדם ידוע? לפחות מדברי הדיקן, לא ניתן להצביע על כזה. בנוסף אמור מנדלבליט לשמש גם כ"יועץ הדיקן לתכניות לתואר שני", אך לא ברור מהו הניסיון הפדגוגי המכשיר אותו לכך.
לשאלותינו האם המינוי נידון או אושר בידי גופי מנהלה כמו מבקר האוניברסיטה, היועץ המשפטי או אגף משאבי אנוש – האוניברסיטה השיבה בשלילה. לדברי האוניברסיטה, "בסוף ההליך לאחר אישורם של כל הגורמים האקדמיים אושר המינוי דנן, כנדרש, על ידי הוועדה לאישור מינויים, בה חברים גם נציגי ההנהלה". בנוסף, המינוי אינו הובא להתייחסות או אישור המועצה להשכלה גבוהה, מכיוון שלטענת בר-אילן, "ההליך התקיים במסגרת החופש האקדמי של האוניברסיטה".
על פי הקריטריונים שקבעה המועצה להשכלה גבוהה (ואינם מחייבים מוסדות אוניברסיטאיים הרשאים להעניק תואר פרופסור באופן עצמאי), תואר פרופסור חבר נועד לחבר סגל ש"עבודתו מצביעה על חדשנות אמפירית, תיאורטית ו/או מתודולוגית, יצירתיות ופוריות מחקרית", וכמו כן "עבודתו זכתה להכרה בקרב החוקרים באותו תחום, שאיכות ההוראה שלו במוסד מוערכת ביותר ושהוא תורם למוסד ולקהילה מבחינה אקדמית ומקצועית".
כמו כן נקבע כי הערכת המחקר תתבצע בין היתר "לפי רמת הפרסומים המדעיים והתהודה שלהם…זכיה במענקי מחקר, שיפוט מאמרים לכתבי עת מקצועיים, שיתופי פעולה עם חוקרים אחרים בארץ ובעולם, השתתפות בכנסים בינלאומיים, חברות בוועדות עריכה של עיתונים מדעיים ותפקידי שיפוט בוועדות להענקת מענקי מחקר". הערכת ההוראה תתבצע על ידי "סטודנטים ועמיתים, יוזמה בבניית קורסים חדשים, יוזמה בהטמעת שיטות הוראה חדשניות, פיתוח מעבדות והכנסת אמצעי עזר, קידום תכניות לימוד חדשות וניהול תכניות לימוד".
כאמור, כללים אלה אינם מחייבים את המוסדות הגדולים בישראל, אך הם נותנים מושג לגבי הרמה הנדרשת ממועמדים למשרת פרופסור, ומעלים את התהייה האם היא קיימת במקרה דנן.
חבר מביא חבר
כאשר יגיע ליומו הראשון כמרצה בבר-אילן, אביחי מנדלבליט ירגיש בוודאי בבית. בתור סטודנט הוא השלים שם שניים משלושת תאריו במשפטים, אך גם במהלך השנים האחרונות, בכובעו כיועמ"ש, נהג לבקר תכופות בפקולטה ולשאת דברים באירועים שונים.
כך למשל, מנדלבליט, לצד הדיקן פרז, היה אורח הכבוד בכנס שנערך בבר-אילן בנובמבר 2018 ואף נשא נאום מתוקשר. באותו מעמד טען הדיקן פרז כי "התפקיד החשוב של שומרי סף נובע מהמתח בין האפיק הפוליטי הצר והצורך החברתי". לדבריו, "טעות לחשוב שהיועצים המשפטיים הם רק יועצים ולא שומרי סף. השירות הציבורי אינו מושלם, אך האיזון שמביאים שומרי הסף הוא קריטי להמשך קיומה של הדמוקרטיה".
רק בשנה שעברה התארח מנדלבליט לפחות פעמיים בכנסים רשמיים של האוניברסיטה, שם נשא נאום בחודש יוני, ובחודש מרץ התראיין על ידי פרופ' אריאל בנדור החבר בפקולטה, וכמו כן חבר בוועדה שהמליצה על מינוי מנדלבליט לפרופ' חבר בעצמו, כשנה לאחר מכן.
בין חבריו לסגל הפקולטה ימצא המרצה החדש פנים מוכרות. אריאל בנדור, יחד עם פרופ' גדעון ספיר החבר בפקולטה ובוועדת המינויים, היו בין המחברים של חוות דעת שתמכו במינוי מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש ב-2015. בפברואר 2019, היועמ"ש מנדלבליט היה הדובר הראשי באירוע הוקרה שנערך לפרופ' ידידיה שטרן, גם הוא חבר הפקולטה וחבר בוועדת המינויים.
ויש עוד: חבר הפקולטה פרופ' דוד האן הוזכר בעבר כמועמד לתפקיד המשנה ליועמ"ש בתקופת מנדלבליט. גם הוא חבר בוועדה שהמליצה על מינויו כפרופסור חבר. פרופ' צילי דגן החברה בפקולטה שימשה לצידו של היועמ"ש מנדלבליט באותה ועדה לבחירת המשנים. כיום גם היא חברה בוועדת המינויים של הפקולטה שהמליצה על מינוי מנדלבליט.
לשאלת 'מידה' האם מנדלבליט חתם על הסדר ניגוד עניינים עם מינויו לפרופסור, השיבה האוניברסיטה כי "ד"ר מנדלבליט לא חתם עדיין על טופס מסוג זה", והוסיפה כי "התהליך נמצא בעיצומו ובמסגרת תהליך הקליטה תהיה התייחסות לנושא". לשאלתנו האם חברי הוועדה להם היכרות וקשרים קודמים עם מנדלבליט ביצעו גילוי נאות בעניין, באוניברסיטה בחרו שלא להשיב.
גורם המעורה היטב בחוגי המשפט והאקדמיה אמר בשיחה עם 'מידה' כי "באוניברסיטאות בעולם, וגם בישראל, אנשי סגל אוהבים להקיף את עצמם באנשים שדומים להם מבחינה רעיונית. זה הרבה יותר נוח מבחינת העבודה והתחושה, וכמובן גם תואם לרוב דעה פוליטית מסוימת. לכן אפשר לראות איך בארה"ב למשל רוב מוחלט של המרצים במוסדות היוקרתיים מזדהים ומזוהים עם נטייה לשמאל. מספר אנשי הימין במדעי הרוח או החברה זעום פשוט בגלל שתי סיבות: לרוב מדובר בשיטת חבר מביא חבר, וגם אם בכל זאת התקבלת אבל העזת להביע דעה שונה, רוב הסיכויים שלא תקודם".
באשר למסלול הקידום המקובל של מרצה במוסד אקדמי, הוא מסביר כי "זה נכון שלכל פקולטה יש את הסמכות למנות פרופסורים בכל מיני מסלולים שהאוניברסיטה ממציאה, אבל מעבר להיותו של המינוי אדם מוכר שרק השם שלו מוסיף כביכול יוקרה למוסד, בדרך כלל הערך האקדמי של מינוי כזה אינו גבוה".
לדבריו, "אקדמאי אמיתי נבנה במשך שנים ארוכות של מחקר והוראה, של פרסומים וכנסים, בחינת מחקרים של אחרים ועבודה יום-יומית עם סטודנטים. אתה חייב גם להיות תמיד מעודכן במאמרים ובספרים האחרונים. חוקר ראוי לשמו עושה לפחות כמה שנים כאורח במוסדות נחשבים מעבר לים, שם הוא נתקל בגישות מחקר שונות ומפתח רעיונות. כשבאים ומצניחים אותך ישר למשרת פרופסור בלי שום פרסומים או מחקר אמיתי, אני לא רואה ערך מוסף מבחינה מדעית".
אין חדש
ואיך יראה התוכן אותו יעביר המרצה מנדלבליט לתלמידיו? תשובה אפשרית לכך ניתן למצוא במסמך מעניין אותו הגיש מנדלבליט לוועדת המינויים, תחת הכותרת "אבני דרך מרכזיות בקדנציה".
על פי מנדלבליט הכותב על עצמו בגוף שלישי, כהונתו "התאפיינה באתגרים רבים במגוון תחומי העיסוק של יועץ משפטי לממשלה – בתחומי אכיפת הדין, הייעוץ המשפטי והייצוג בערכאות והשמירה על האינטרס הציבורי. זאת, כתוצאה מהחלטות מרכזיות שקיבל ומאירועים חיצוניים שאירעו במדינה".
בתחום "אכיפת החוק", הוא מדגיש בין הנקודות העיקריות בהן עסק את "עקרון השוויון בפני החוק" ו"שמירה על עצמאותה ומקצועיותה של מערכת אכיפת החוק". כמו כן, לדבריו, במשך כל תקופת כהונתו "עמד תחום אכיפת הדין הפלילי במוקד תשומת הלב והעניין הציבורי", אל מול "הלחצים הציבוריים הניכרים שהופעלו מכיוונים שונים, לרבות בהפגנות, בתקשורת ובזירה הפוליטית". מול כל אלה הוא שב והבהיר כי "הכרעות מערכת אכיפת החוק נשענות על הוראות הדין והראיות בלבד, ואין בלתן". את פתיחת החקירה נגד ראש ממשלה ללא אישור מצדו ובניגוד לחוק, מנדלבליט אינו כולל בסקירתו.
חלק נרחב במסמך מוקדש למה שמנדלבליט מכנה "שמירה על מוסד היועמ"ש וחיזוקו". לדבריו, במהלך כהונתו "התעוררו חדשות לבקרים יוזמות המבקשות לכרסם בסמכויותיו", ולאור זאת, הביע את "עמדתו המקצועית והמשפטית לשם הבטחת פעולתם התקינה והעצמאית של מערכי הייעוץ המשפטי והפרקליטות". בין היתר מתגאה מנדלבליט בכך שסיכל את הצעת 'חוק היועמ"שים' שביקשה להפוך את תפקיד היועץ המשפטי במשרד הממשלה למשרת אמון אותה ממנה השר, בהתנגדותו להקמת ועדת חקירה למח"ש, ובהצלחתו למנוע פעמיים מינוי ממלא מקום לפרקליט המדינה, בניגוד לחוק ולהחלטת השר. העובדה כי היועמ"ש לקח על עצמו גם את תפקיד פרקליט המדינה במשך תקופה לא-מבוטלת, לא נזכרת במסמך.
בסעיף נוסף מתייחס מנדלבליט למספר פרשות (יעל אמיתי, בג"ץ כלי הירייה, חיסונים לאסירים ביטחוניים) בהן שרים בממשלה נאלצו לשכור ייצוג משפטי עצמאי לאחר שהיועמ"ש סרב לייצג את עמדתם בבית המשפט. לדברי מנדלבליט, בעשותו כך הוא למעשה "עמד בפרץ" אל מול ניסיונות לכרסם בתפקידו כמייצג הבלעדי, במטרה שלא להעביר את "ייצוג המדינה לגורמים המאפשרים לשרי הממשלה ולגורמים אחרים לפעול כראות עיניהם ללא כל פיקוח או הגבלה".
נשמע מוכר? דברים דומים השמיע כאמור הדיקן באותו אירוע בו אירח את מנדלבליט בפקולטה בבר-אילן, וכל סטודנט מתחיל יכול להעיד שדברים ברוח דומה נשמעים במרבית הקורסים ומפי מרבית המרצים בלימודי המשפטים בישראל בעשורים האחרונים. בוודאי אין בכך שום חידוש אקדמי לעולם המשפט.
אז מה כן היה לנו? הליך מינוי מזורז, ועדת חברים הממליצה ומאשרת על בסיס קריטריונים עלומים ומבלי לפגוש כלל את המועמד, שמצדו הציג מעט מאוד משקל מחקרי או פדגוגי, וכל זה במוסד הפועל מתקציב ציבורי ואמור להקפיד בחומרה יתרה על כללי שקיפות ותקינות. נותר רק לתהות כיצד היועמ"ש מנדלבליט, שנהג להתפאר בשמירתו על שלטון החוק והמנהל התקין, היה רואה את הליך המינוי התמוה של הפרופסור מנדלבליט.
מהנהלת אוניברסיטת בר-אילן נמסר בתגובה:
"מינויו של ד"ר אביחי מנדלבליט, בדומה למינויים של פרופסורים חברים נוספים נעשה באישור ובסמכות של הגורמים האקדמיים באוניברסיטה ואנו גאים שבחר להצטרף אלינו.
המינוי נעשה בהתאם לפרוטוקול הנהוג במקרים כאלה, במטרה להעניק לסטודנטים שלנו הכשרה מלאה ומגוונת הכוללת גם הרצאות של מומחים מעולם המשפט בעלי ניסיון מוכח. בתחילת שנת הלימודים הקרובה ד"ר מנדלבליט יצטרף לפרופסורים חברים נילווים נוספים הפועלים בפקולטה".
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
קומבינטור מושחת.
במקום שילך הביתה ויעשה חשבון נפש על כל הכישלונות, הוא ממשיך לחגוג על חשבוננו
מנדלבלוף לא ישאר בבר אילן הרבה זמן לפני שנכניס אותו לבית סוהר,שם מקומו הטבעי של הארכי פושע.
חבר מביא חבר לא משנה אם תפסו אותו בגרון או התנהלות מבישה פשוט מחפים אחד על השני מפחד שתיבת פנדורה תיפתח והיא תיפתח
אדם שעננה כבדה תלויה מעל ראשו עוד מאז פרשת פז מקבל משרה במוסד כה מכובד. מאמץ מוזר בלשון המעטה.
כל למשל כל המושחתים מקבלים את התפקידים הכי הכי.
לפי הידוע לי על נהלים למינויים אקדמים (שהם מאוד גמישים) סביר שהמינוי הזה נעשה באישור וסמכות. רק לא בחוכמה.
לפי איך שנראה המסמך שהגיש מנדלבליט לוועדת המינויים הפרופ' בעל פה (כמו האישורים בע"פ לחקירות) ילמד דור של אקדמאים עתידיים את ההיסטוריה האישית שלו ואת הפרשנות למעשיו ע"פ הפרסונה כלומר מעשה רב לפנינו שפרסונה מאסטרית כמוני עשתה מעשה וממילא הפרשנות חייבת ליישב את המעשה וכך יהנדס את תודעת דור העתיד שבמקום מה שצפוי ששמו של מנדלבליט ייזכר לדיראון כנוכל ועבריין חוק ענק בחילוף יילמד כאיש אשכולות נעלה, וכך גם ילמד את דור האקדמיה הבא לסלף את ההיגיון לצורך פרשנות נדרשת
פושעי המאפייה גם יחנכו את הדור הבא. השחיתות ממשיכה את דרכה אל מוסדות החינוך.
כנראה שבמערכת מידה לא מבינים בדיוק את תהליך המינויים האקדמיים, למרות ההסברים הארוכים במאמר (שאינו חתום על ידי אף אחד כך שאין עם מי לדבר). המסלול הנלווה (הקליני) נועד בדיוק עבור אנשים כמו מנדלבליט, שעם כל הביקורת שיש לי על חלק מההחלטות שלו ראוי בהחלט לקבל את המינוי על בסיס הניסיון המקצועי שלו.
מבינים היטב אל תדאג. אין לו שום ניסיון אקדמי או מחקרי ומה שיש לו בעיקר זה חברים במקומות הנכונים. אם זאת האקדמיה שלך אז מצבנו על הפנים
והנה גם אתה מוכיח את חוסר הבנתך. למינוי מקצועי (מסלול נלווה שנקרא גם קליני) לא נדרשים פרסומים או ניסיון אקדמי, ולכן שמו מקצועי. נדרש ניסיון מקצועי משמעותי שיכול לתרום להעברת ידע. ושוב – אין במה שאני כותב תמיכה בהחלטותיו בהכרח, אבל את הניסיון המקצועי יש לו גם כפצ"ר וגם כיועמ"ש.
אין שום קשר בין לימודים אקדמיים ל"ניסיון המקצועי" שלו.
זה הכל קומבינות של חבר מביא חבר כדי לסדר לחבר'ה עוד קצת פרנסה על חשבוננו
ציטוט א:
"… לשאלתנו האם חברי הוועדה להם היכרות וקשרים קודמים עם מנדלבליט ביצעו גילוי נאות בעניין, באוניברסיטה בחרו שלא להשיב".
ציטוט ב:
"… בתחום "אכיפת החוק", הוא מדגיש בין הנקודות העיקריות בהן עסק את "עקרון השוויון בפני החוק"
הדילמה היא בכלל לא קיומו של מסלול, אשר דרישות הקבלה אליו אינן מחקר אקדמי. זו שאלה מעניינת, האם באוניברסיטה ציבורית, צריך להיות כזה מסלול. כיוון שבאמצעות הסקה לוגית אלמנטרית, זו תשובה לא פשוטה, האם המתקבלים אליו יתרמו משמעותית למסלולי ההוראה ו/או המחקר באוניברסיטה (שני התפקידים העיקריים של מוסד זה). תפקיד עו"ד מצליח ככל שתהיה, שונה משמעותית מיכולת ללמד ו/או לחקור במשפט השוואתי (לדוגמא). בעלי ידע ו/או ניסיון בנושאים יחודיים, מרצים גם ללא מסלולי פרופסורה עמומים וחסרי שקיפות.
וזו הדילמה האמיתית – כפי שמובא בציטוט א, הדמוקרטיה מתה בחושך וכאשר מועמדינו, הרבה לדבר על "עקרון השוויון בפני החוק" (ציטוט ב) – גם אני יכול להתמודד למשרה באוניברסיטת בר-אילן, עפ"י דרישות תפקיד ורקע שקופים, אשר פורסמו לציבור ומספר מועמדים הגישו את מועמדותם ע"ב דרישות תפקיד אלה או שגם לדעתך, זהו תפקיד שמישהו תפר (בחינם כמובן, ללא כל צורך בסיקור אוהד כמובן), עבור מנדלבליט?
זה אתר חילוני לחלוטין על מה אתה מדבר
תודה יואב,
שהקדשת מזמנך להוכיח (שוב), כמה כבוד חשוב בחמולתך.
אצלנו, בעולם המערבי בשנת 2022, ביקורת היא כלי חשוב במשטר דמוקרטי. כמו כן, זה שבחמולתך נתניהו כבר אשם (כי סביר שאלי התכוונת), מוכיח שוב שרק בחמולתך חזקת החפות איננה קיימת. היעדר חזקת החפות ורדיפה אחר כבוד, זו הסיבה מדוע חמולתך נחשלת ורצחנית עלי אדמות. תודה שהקדשת מזמנך, להוכיח גם זאת.
על החתום: أحمد דתי ידוע 🙂
בתפקידו בצבא התקן הוא תת אלוף .הוא קיבל אלוף .גם את זה אנחנו לא מבינים ?ששששש
מבינים היטב. מה שמסתמן הוא שכל תופרי התיקים מקבלים עכשיו פרסי ניחומים יוקרתיים על חשבון משלם המיסים בחסות פרצות בחוק כאשר ברור שהם לא יוכלו להתמנות לשופטי עליון לפחות כל עוד אין הרשעה. אפשר היה לחכות עם המינויים הללו עד לסיום משפטי נתניהו אבל אז יש סכנה שאי אפשר יהיה לתת להם כלום וכל המערכת המושחתת הזאת שמבוססת על מקלות וגזרים שמחולקים מכספי משלם המיסים תתמוטט.
אם היה מדובר במינוי של הימין, עתירה הייתה מוגשת ובג״ץ היה חוסם את המינוי בטענה של נראות, מידתיות ושאר ירקות. זאת הסיבה שהימין צריך להתעלם באופן גורף מכל פסיקה של בג״ץ שאינה מבוססת על החוק המפורש כולל מינויים בזמן ממשלות מעבר וכל מגבלה שמערכת המשפט מציבה בפני הימין וממהרת להסיר אותה עבור מינויים שהם יכולים לשלוט בהם.
מי שמינה אותו, עם קופת השרצים שלו, חייב לתת אתנדען על כך, וגם מנדלבחוף, איש מנוול מסוכן ושקרן.
נראה כי השחיתות של מנדלבליט צמחה עוד בהיותו סטודנט באוניברסיטת בר אילן, שמתברר שהשחיתות פושה בה בדיוק כמו בפרקליטות ובמערכת המשפט. למקרא המאמר בנ"ל ולאור מה שכולנו יודעים על מעלליו של מנדלבליט ( אפי נווה, מניאק, תופסים אותי בגרון ועוד..) ברור שועדה מושחתת בחרה באיש מושחת לשרת במוסד אקדמי. חרפה!
נראה שהכותב אינו ער להבדל בין מסלול אקדמי נלווה למסלול אקדמי רגיל. המסלול הנלווה מיועד למומחים שצברו את נסיונם מחוץ לאקדמיה – למשל ארכיטקט ידוע יכול ללמד במחלקה לאדריכלות, סופר חשוב יכול ללמד במחלקה לספרות, וכדומה. כאן ספירת פרסומים אינה רלוונטית.
למרות הנסיון במאמר להשחיר את המינוי, הוא נראה לי סביר לגמרי. כל זאת למרות דעתי שמנדלבליט, ושאר האחראים להפיכה המשפטית, צריכים לעמוד לדין ולהענש בחומרה.
מנדלבליט לא חשוב בשום תחום. פקיד אפור ותו לא
נראה מר ע', שכבר הגבת מספר פעמים כאן במאמר, תחת שימות שונים אבל עם נוסח זהה. למשל:
ע: "נראה שהכותב אינו ער להבדל בין מסלול אקדמי נלווה למסלול אקדמי רגיל…"
דני54: "כנראה שבמערכת מידה לא מבינים בדיוק את תהליך המינויים האקדמיים, למרות ההסברים הארוכים במאמר (שאינו חתום על ידי אף אחד כך שאין עם מי לדבר). המסלול הנלווה …"
ע: "הוא נראה לי סביר לגמרי. כל זאת למרות דעתי שמנדלבליט, ושאר האחראים להפיכה המשפטית, צריכים לעמוד לדין ולהענש בחומרה"
דני54:"נועד בדיוק עבור אנשים כמו מנדלבליט, שעם כל הביקורת שיש לי על חלק מההחלטות שלו ראוי בהחלט לקבל את המינוי …"
סופר וארכיטקט, יכולים ללמד ע"ב מכרז פתוח לכלל הציבור. אין כל בעיה שקיים מסלול שנותן דגש על עבודה מעשית ולא פרסומים אקדמיים, אך יש הרבה יותר מאשר סופר ו/או ארכיטקט אחד בארץ שמתאים. יש הרבה יותר ממשפטן בכיר בארץ (אם כבר, אז מנדלבליט "אותר" כמועמד בודד לתפקיד יועמ"ש לממשלה, שעה ש"התמודד" – ולכן, כלל לא היה צריך להצטיין מעל מועמדים אחרים) שסטודנטים יכולים להרוויח ממומחיותו.
לו היה מכרז פתוח לתפקיד זה, בעל דרישת סף של ניסיון מעשי XYZ וללא דרישה לפרסומים אקדמיים, אשר מנדלבליט התמודד עליו וזכה אל מול מועמדים אחרים – ההליך היה תקין.
כך שאם יש דבר שאנחנו (הקוראים של האתר) ערים לו, זה ניסיון לתרץ מינוי שבוצע במחשכים (לדוגמא: "לשאלתנו האם חברי הוועדה להם היכרות וקשרים קודמים עם מנדלבליט ביצעו גילוי נאות בעניין, באוניברסיטה בחרו שלא להשיב"), של מינוי הנחשד באופן סביר – כתפור על מנדלבליט.
אין ספק שברשימת המקורבים שלו שכחו לציין את ד"ר זיו בורר ששירת כקצין צעיר תחתיו בצבא בגופי הייעוץ המשפטי, וקיבל ממנו גם מכתבי העפה וגם הצטיינות, ואת ד"ר שי פרבר ששירת תחתיו כקצין צעיר בפרקליטות הצבאית כשהיה פצ"ר. בטוח שכחתי עוד כמה מרצים שצמחו דרך העתודה הצבאית במשפטים וגם הם כמובן מקורבים אליו, הם שירתו תחתיו! כמובן, חלק מהמרצים היו ועודם פרקליטים, כמו ד"ר שירה לייטסדורף, גם הם עבדו תחתיו כשהיה יועמ"ש! עוד שחיתות או שמספיק לכם?
חבל שחלקכם כן בוגרי האקדמיה, אבל מהסוג שאף פעם לא מבין עד הסוף איך המוסד שהוא לומד בו עובד. זה מעיד על כישורים חברתיים שכדאי לשפר.
מקומו בכלא , מצפה מהסטודנטים לעזוב את האולם כהוא מרצה.
להיפך.
צריך לבא בהמונים להרצאות על תפקיד טסמכויות היועמ״ש.
רק לוודא שכל הסטודנטים מצויידים בדף שאלות עם הדוגמאות התמוהות הרבות מהקדנציה שלו כדי לא לפספס שום הזדמנות להצביע עליהן.
דוד, סטודנט למדעים לא מדויקים אשר ציוניו חשובים לו, לא כדאי שיאתגר את המרצה
מרצים שיכולתם לנמק את עמדתם זהה לזהבה גלאון, ממש לא ידועים כפלורליסטים (מכילים דעות שונות משלהם). לכן עם כל הצער הצעתך פחות ישימה זו הסיבה מדוע מניעת מינוי תפור זה חשובה
דווקא יש משהו חכם בלהביא מועמד שיכול למשוך נרשמים רבים ותורמים אך לשים אותו בשני קורסים נידחים כך שלא ישפיע משמעותית על התכנים הנלמדים במחלקה.
הבעיה היא שכנראה שראשי הפקולטה הנוכחיים לא עומדים לנצל את ההזדמנות לטובת הימין.
שחיתות מהמקפצה
ממתי בר אילן ידועה באיכות אקדמית ?!
למי ששכח רק בבר אילן יאיר לפיד התקבל לדוקטורט ללא בגרות,
בר אילן התנגדה להכרה באריאל כאוניברסיטה,
בר אילן מייצרת תארים אקמיים שלא שווים כלום לשוטרים, לשב"ס לפי מיכרזים וזאת כדי שהם יקבלו שכר של אקדמאים, בר אילן היא בית היוצר לנשמת המזרוחניק המקומבן בשירות הממשלתי- שלומית ברנע פרגו, שי ניצן, אלשיך,
לפני שנים כדי להתקדם בבר אילן או בבנק מזרחי היית חייב להיות דתי. אחרי זה הם הבינו שכך ימשיכו להיות אוניברסיטה "ברמת גן" ופתחו את השורות לחילונים אבל הם עדיין אוניברסיטה בליגה ב'.
הפוילע (המסריח) המזרחי הקלאסי- עסוקים בחנופה במקום להשקיע בעבודה קשה השיטה של הפועל
המזרחי מאז ומתמיד- אם אין יכולת נביא תקציבים ע"י קירבה לצלחת
לימודי שקר גנבה וביריונות באוניברסיטה
כל החולות הרעות מגיעים מהאוניברסיטאות מעוז השמאל ובתי המשפך .שם אתה מיצא את הניסיון של היהודים לחבור לגויים לרוסים והערבים ולהפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה . מנדבלית צריך להוריד את הכיפה שעל ראשו יש אנשי כיפות שהם במסווה וזאת הציונות הדתית ראינו הממשלה שהוקמה ממשלת השינוי היא תוצר של מה שמקדמים בפועל מפלגות השמאל מרץ והעבודה אך לאבד את מדינת ישראל מידי היהודים . בנט היה המוהיקיני האחרון של הסרוה הקטנה במסווה של יהודי
חובשי כיפה מושחתים .אבל לגלגל עיניים אל מול החילוניים אין לכם בעיה
האיש אמור להיות מסולק מכל מסגרת ציבורית אחרי כל מה שעשה בשנים האחרונות לכאורה…
כתבה קטנונית וקנטרנית. הבן אדם היה בתפקידים מרכזיים בתחום המשפט בישראל, כבוד לכל פקולטה למשפטים בישראל
ומעבר ליעני "כבוד"? מה הוא תורם עבור המשכורת המכובדת שנשלם לו?
על המינוי הזה (וחברי הפקולטה וההנהלה האקדמית של בר-אילן שתמכו בו בכל לב) אמרו חז"ל "מפרכסות זו את זו".
הייתי מצפה שאחרי דבריו של סעדה תפתח חקירה נגדו, ולא שימשיך לקבל משכורת על חשבון משלם המיסים.
אכן צודקים חלק מהמגיבים פה שהאוניברסיטה רשאית למנות פרופסור במסלול עוקף, וכנראה אין כאן בעיה משפטית, רק מוסרית.
הוא גם מביא נסיון איך להמלט מאימת משפט תוך כדי תפיסתו בגרון.
מה בדיוק רוצים מהמינוי שלו? הבחור צבר ידע עצום עם צוות ממיטב המוחות המשפטיים וטוב שקיבל את המינוי ויוכל להנחיל את הידע שלו לדורות הבאים. אולי הוא לא מושלם אבל טוב שהתמנה. בהצלחה.
כסטודנטית כמובן משמח אותי מאוד שהוא ילמד אצלנו, הבנתי שבעיקר בנושאי משפט בינלאומי, כנראה גם בנושאי משפט חוקתי.
הוא היה בצמתים הכי מרכזיים בשנים האחרונות, קיבל החלטות מרכזיות שמשפיעות על חיינו עד היום, עבד לצד ומול טובי המשפטנים, הוא לא כתב מאמרים, הוא עשה בפועל.
ברור שיש סטודנטים רבים שלא יהיו מרוצים, מצד שני הם גם לא מרוצים מבחנים, מחובות אקדמיות, מכל דקה שלא כולנו שומעים אותם, מכל מרצה שלא נענה לחנופה שלהם, מהדרישה הבסיסית ליושר, מהאיסור החדש לעשן בשטחי הפקולטה, מהאיסור על העתקות, מהדרישה לכבוד בסיסי כלפי בני אדם והמרצים שלהם בפרט.
הם סטודנטים, לא אנשים מרוצים כל כך בכללי, ובלימודי המשפטים בפרט.
עוד מעט תוכלו לראיין אותם והם יתלוננו בהמון חשיבות עצמית על איזה משהו בהרצאות של מהדלבליט וכולכם תהיו מרוצים- הם קיבלו תשומת לב, אתם קיבלתם אישור ליריבותכם המרה עם האיש, מינוי של נתניהו במאה אחוז.
את טוענת שנתניהו מינה אותו למרצה בבר אילן? אנשים מוזרים הם חברי כת "רק לא ביבי". כל עולמם מתחיל ונגמר בביבי. עצוב
אני לומד לתואר שני בפקולטה ואני חייב לומר שלא נרשמת התלהבות רבה בקרב הסטודנטים מהמינוי הנוצץ. הוא כנראה ימשיך באותו קו של מרבית המרצים בפקולטה שהם מן הסתם חברים שלו. לא חושב שיביא משהו חדש או מרענן, ומהרצאות ישנות שלו שצפיתי בהן, בואי נאמר שמרצה מלהיב הוא לא.
בלה בלה בלה בלה ביבי בלה בלה בלה.
יש כאן ניגוד עניינים, גברת שרה, רק שמוסר וחוק לא מעניינים אתכם בסמול ולכן כמובן שזה גם לא מעניין אותך.
ולכן, המשיכי לקשקש על סטודנטים (אותם אינך מייצגת), נתניהו (שאין הכתבה עוסקת בו), ושאר מרעין בישין.
משום שתגובה עניינית אין את מסוגלת לתת.
וזו, לצערנו, תוצאה מאוד שכיחה בימינו של המוסדות האקדמיים, בייחוד בפקולטות למדעי המופלטה החללית ממין לא בינארי בימי רביעי.
אד הומינם, שרה (ציטוט: "מצד שני הם גם לא מרוצים מבחנים, מחובות אקדמיות, מכל דקה שלא כולנו שומעים אותם…"), אינו נימוק.
ולכן, היות והמקסימום שהצלחת לחשוב עליו זה שמי שלא מסכים איתך, מעתיק בבחינות – מוכיח שאין לך שום יכולת לנמק וכיוון שיכולת לנמק לוגית, ללא אד הומינם, זו דרישה מקצועית בסיסית ממשפטן, אומר שלא למדת כלום.
אם נניח, תתמחי בפלילי (לדוגמא), בהצהרת תובע תרשמי שלא הספקת להגיש כתב אישום, כי הסנגור עישן בשטחי הפקולטה? או כיוון שהשופט העתיק בבחינות?
עם יכולת הנמקה כזו, משפטים זה לא בטוח תחום שכדאי לך ללמוד.
רואה, אד הומינם עובד ל-2 הכיוונים. רק שזה לא 2 מקרים של אד הומינם – אני ציטטתי את ה"נימוקים" שאת הצלחת לרשום ואם זה היה מורכב מדי, נסי ללמוד לתגובה הבאה כיצד מנמקים לוגית ולא רק מגדפים את מי שחושב ומנמק זאת, אחרת ממך.
על זה תוכלי להיות שמחה, לא על החשיבות העצמית שלך שנפגעת, כאשר נתניהו ממנה מישהו (גם זו טעות שלך, למדי על הליך מינוי היועץ ככלל ומינוי מנדלבליט בפרט) וגם זה כשל לוגי נוסף שלך, כיוון שגם אם נניח שצדקת (את לא, אבל נניח שהיית) את מדברת על התפקיד הקודם של מנדלבליט ואנו עוסקים בכלל בתפקיד ודרך מינויו הנוכחיים. לכן, בחירתך לסיים "תגובתך" עם "נתניהו", במאמר העוסק בכלל במנדלבליט, ממחיש יותר מכל השמחה שכתבת, שאין ולא היו לך מעולם נימוקים לוגיים כלשהם.
נסי להשתפר ביכולת לנמק לוגית, עד לתגובה הבאה שלך כאן. לא כי את "סטודנטית" כהגדרתך. אלא כיוון שיכולת לנמק, הכרחית לכל משתתף דיון ציבורי. ללא שום קשר לפקולטה בה את לומדת.
בני בליעל אוניברסיטה .שהוציאה רוצח אכשיו ממנה רוצח נפש.
אד הומינם, שרה (ציטוט: "מצד שני הם גם לא מרוצים מבחנים, מחובות אקדמיות, מכל דקה שלא כולנו שומעים אותם…"), אינו נימוק.
ולכן, היות והמקסימום שהצלחת לחשוב עליו זה שמי שלא מסכים איתך, מעתיק בבחינות – מוכיח שאין לך שום יכולת לנמק וכיוון שיכולת לנמק לוגית, ללא אד הומינם, זו דרישה מקצועית בסיסית ממשפטן, אומר שלא למדת כלום.
אם נניח, תתמחי בפלילי (לדוגמא), בהצהרת תובע תרשמי שלא הספקת להגיש כתב אישום, כי הסנגור עישן בשטחי הפקולטה? או כיוון שהשופט העתיק בבחינות?
עם יכולת הנמקה כזו, משפטים זה לא בטוח תחום שכדאי לך ללמוד.
רואה, אד הומינם עובד ל-2 הכיוונים. רק שזה לא 2 מקרים של אד הומינם – אני ציטטתי את ה"נימוקים" שאת הצלחת לרשום ואם זה היה מורכב מדי, נסי ללמוד לתגובה הבאה כיצד מנמקים לוגית ולא רק מגדפים את מי שחושב ומנמק זאת, אחרת ממך.
על זה תוכלי להיות שמחה, לא על החשיבות העצמית שלך שנפגעת, כאשר נתניהו ממנה מישהו (גם זו טעות שלך, למדי על הליך מינוי היועץ ככלל ומינוי מנדלבליט בפרט) וגם זה כשל לוגי נוסף שלך, כיוון שגם אם נניח שצדקת (את לא, אבל נניח שהיית) את מדברת על התפקיד הקודם של מנדלבליט ואנו עוסקים בכלל בתפקיד ודרך מינויו הנוכחיים. לכן, בחירתך לסיים "תגובתך" עם "נתניהו", במאמר העוסק בכלל במנדלבליט, ממחיש יותר מכל השמחה שכתבת, שאין ולא היו לך מעולם נימוקים לוגיים כלשהם.
נסי להשתפר ביכולת לנמק לוגית, עד לתגובה הבאה שלך כאן. לא כי את "סטודנטית" כהגדרתך. אלא כיוון שיכולת לנמק, הכרחית לכל משתתף דיון ציבורי. ללא שום קשר לפקולטה בה את לומדת.
התגובה מעל, נועדה לתגובה 18.
סמרטוט
סמרטוט מקבל תואר כבוד..על מה
אחרי כל מה שמתגלה עליו בתיקי נתניהו,זה בושה לאוניברסיטת בר אילן שהוא ישמש פרופסור בה.
זבל אולך לזבל כך מתנהל מדינה שראשים שלה זבל אולי ראש יש אבל מסריח מלכלוך של תאוות בצע ודורס על חשבון האזרחים
עם כל הכבוד לטקסט הארוך מאוד שכתבתם, ולמרות שיש חילוקי דעות אודותיו, שכחתם רק לציין שמעטים האנשים שהגיעו להשגים כמו שלות מדובר באיש עתיר ניסיון, כיהן בשורה ארוכה של תפקידים בכירים בשירות הצבא ובשירות המדינה (תפקיד היועמ"ש בישראל לא פעם נתפס כבכיר יותר משר בממשלה), אדם ראוי, חריף ובעיקר אינטליגנט בקנה מידה נדיר. איש חכם מאוד. לגבי הפן המחקרי: כל אדם שעשה תואר שני באוניברסיטה יודע לערוך מחקרים. בטח ובטח בעל תואר שלישי.וכעת הוא ללא ספק מכוון לשם ושואף לעזוק במחקר. הרי זה מה שעושים באוניברסיטה. רק לקטול.אחד את השני יודעים במדינה הזאת. לא ירחק היום בו יברחו מפה כל המוחות הגאונים, אז תישאר ישראל רק אוכלוסית הדפ"רים והבבונים – בדיוק כמו מרבית המגיבים פה! מאחל לו ולאוניברסיטה הצלחה רבה!
סיים תואר שלישי לפני עשרים שנה בערך. מאז עולם המחקר הספיק להתחדש עשרים פעם בערך.
ה"הישגים" שלו לא קשורים בשום מצב למחקר או הוראה, ולכן הוא לא קשור בשום אופן לג'וב הזה שקימבנו לו.
בבקשה – שתתכבד האוניברסיטה הממומנת מכספנו ותחשוף את הפרוטוקלים. ככה נוכל כולנו לראות מהם בדיוק הקריטיריונים שעל פיהם נעשתה הערכה למועמדות
זה תמיד מבדר לראות את התגובות של הסמולנים;
יש כאלה שפשוט יורקים את ה"בבונים" ישר. הם בד"כ מגיבים בוואינט וישראל היום.
יש את אלה שמצליחים לשמור על איפוק כלשהו, ורק אחרי שמגיבים להם פעם או פעמיים יוצא להם ה"בבונים".
ויש יצורים כמו טפירו הזה, שמתחיל במעין תגובה חצי עניינית, ומצליח לעצבן את עצמו תוך כתיבת התגובה עצמה, עד שהוא מאבד שליטה ואז יוצא לו ה"בבונים". זה ממש משעשע, אני יכול כמעט לדמיין את הקצף בקצות השפתיים.
לא יעזור לכם כלום סמולנים יקרים, מגדל הקלפים שבניתם על גזל, שקר וגירוש – עומד לקרוס.
אחוז בגרון….שחרר את האזרחים מעול של אלו שהשחיתו את המערכת….שיהיה גבר ויקנה את עולמו ברגע אם יעשה למען הפרקליטות מעשה חסד של ניקוי אורוות….כי פרשת משפטים בושה מגלמת בתוכה ומהווה סמל של השחיתות השלטונית
כל כך מתסכל..אוניברסיטת בר אילן היתה צריכה לשמור על קו לאומי ציוני שמרני ימני. אין לצד השמרני של המפה שום מסגרת אינטלקטואלית ראויה. מסתובבים עם כיפה והשיח דומה לאוניברסיטת תל אביב.
הסירו דאגה מליבכם האמת סופה להתגלות כבר נראים סימנים עוד מעט סבלנות.
״אין לצד השמרני של המפה שום מסגרת אינטלקטואליה ראויה״-
נדמה שיש אחת באריאל.
מה שבטוח, נסיונו מכלי ראשון ביותר בתחום השחיתות הציבורית כה רב ועצום, עד כדי כך שתרומתו ליוקרת המחלקה למשפטים באוניברסיטה המפוארת הזו ודאי תתרומם למדרגת ענני שמים. בקיצור, מי שמעונין ביוקרה מקצועית, מומלץ לו לשקול בכובד ראש את אפשרות הלימוד במוסד זה. בר אילן איננה נמנית על האוניברסיטאות המובילות בישראל, ולא בכדי.
להזיק הוא לא יוכל-איך אפשר לדרדר את ההטיה בפקולטה הזו?
אז לפחות יש סיכוי שהוא יהיה עסוק בתפקיד חסר עניין ציבורי במקום לרוץ לבג״ץ או תפקיד בכיר אחר.
אמא דתיה , שכנה של הטיפוס הזה , קראה לעברו בשבת פרשת משפטים את האמירה :" פרשת משפטים, בושה" ואולצה להכנס לניידת בשבת ולהעצר ולחלל שבת …אין מחילה לרשע הזה. לא בעולהז ולא בעולהב.
וזה עוד בלי להתייחס למתפרת התיקים ואוסף השחיץויות כולל נסיון הפלת השלטון באמצעים משפטיים.
באמת בושה, מתבייש באוניברסיטת בר אילן ובסגל רקדני המה יפית שלה. תמיד דתיי כאפות . עולב
"פרשת משפטים – בושה"
האם מדובר באותה ה'אוניברסיטה' שרצתה להפוך את הליצן לפידיוט החסר תעודת בגרות ל'דוקטור' בשל 'כישוריו המיוחדים'? 'אוניברסיטה' שיש לה הרבה פרו-פרסורים, אבל אין לה טיפת בושה אחת. בערך כמו הספרייה ה'לאומית' שמינתה את פושע הפרקליטות, הידוע כ'מאניאק שמחזיק את המנדלשיט בגרון' לרקטום שלה.
מנדלבליט היה צריך להיות חבר סגל בפקולטה לביולוגיה- הוא העיד על עצמו שהוא מומחה ב-DNA
מסכן אין לו ממה לחיות אחרי שזיהם החלטות שיפוטיות והפך מיועץ משפטי לפוליטיקאי שיפוטי אז הקומבינות ממשיכות לעבוד למעלה היטב
כשיש פרוטקציה יש הכל.
אתה לא צריך מחקר ולא צריך פרסומים ושום דבר.
יעשו אותך פרופסור גם בלי תעודת בגרות.
גם יאיר לפיד הוא דוקטור שם למדעי הכלום.
לא מאמין שהבזיון הגיע לבר אילן.