לאחר פרישת ג'ונסון שנמנע מעמדה החלטית, ליורשו תהיה הזדמנות להגדיר כראוי את האיום האיראני ולפעול בהתאם
פרישתו הדרמטית של בוריס ג'ונסון מראשות ממשלת בריטניה מעניקה לממלכה הזדמנות פז לאמץ מדיניות חדשה כלפי איראן, כזו המתייחסת ברצינות לאיום שמציב משטר האייתוללות על בריטניה ועל בנות-בריתה.
החל מכהונתו כשר החוץ ועד לכהונתו האחרונה כראש ממשלה, היה ניתן לתאר את גישתו של ג'ונסון כלפי איראן כמעורפלת במקרה הטוב. במהלך תקופת ממשל טראמפ, ג'ונסון נהג להעניק לבכירים האמריקנים שעסקו בנושא האיראני את הרושם שהוא סקפטי מאוד לגבי הסכם הגרעין מימי אובמה, שהיה אמור להגביל את הפעילות הגרעינית של איראן.
אך גם אם בשיחות פרטיות הביע ג'ונסון השגות כלשהן לגבי ההסכם, בפועל הן לא דחפו אותו לשים קץ למעורבות הבריטית בו. להפך – תחת הנהגתו בריטניה גיבתה את מאמצי המערב להחיות את הסכם הגרעין, מול ראיות הולכות ומצטברות לפיהן לאיראן אין שום עניין לעמוד בהתחייבויותיה.
בהוכחה נוספת לכך שאיראן מפרה את הסכם הגרעין, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) דיווחה כי איראן החלה לאחרונה להגביר את פעילות העשרת האורניום במתקן התת-קרקעי בפורדו. מומחים מעריכים כי צעד כזה יאפשר לאיראנים להעשיר אורניום לרמה מבצעית מבלי שפקחי סבא"א יוכלו לגלות זאת.
ההתרסה המופגנת של איראן כלפי ההסכם עליו חתמה עם ממשל אובמה ב-2015 היא גורם מפתח לכישלונו של ממשל ביידן להחיות את ההסכם, למרות המשאבים הפוליטיים הרבים שהשקיע הנשיא במשימת שיפור היחסים עם טהרן. כתוצאה מכך, עם עזיבתו של ג'ונסון את ראשות הממשלה, ליורשו תהיה הזדמנות לאמץ מדיניות חדשה וקשוחה יותר מול איראן, כזו שתגדיר בבירור את האייתוללות כסכנה מיידית לביטחון בריטניה ובנות-בריתה.
היקף האיום האיראני השתקף בהצהרה שפרסם היועץ האמריקני לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, ולפיה איראן הסכימה לספק לרוסיה מאות כטב"מים במטרה לתמוך במאמצי המלחמה של פוטין באוקראינה. המתקפה הרוסית במזרח אוקראינה נעצרה בשל אבדות כבדות אותן ספג הצבא הרוסי הן בציוד והן באנשים, ובמוסקבה נואשים להבטיח תגבורת כדי להמשיך אותה. מאות כלי טייס איראנים יהיו יכולים לספק לרוסים את הדחיפה הנדרשת. "המידע שבידינו מצביע על כך שממשלת איראן מתכוננת לספק לרוסיה כמה מאות כלי טייס בלתי-מאוישים, כולל כאלה בעלי יכולת לשאת נשק, בלוח זמנים מואץ", אמר סאליבן בתדרוך עם כתבים בבית הלבן.
החשיפה בנוגע למעורבות האיראנית המעמיקה בסכסוך האוקראיני צריכה בהחלט להדאיג את הממשלה הבריטית, אשר תחת ג'ונסון תמכה בנחרצות באוקראינה. עד כדי כך הייתה נחרצת התמיכה, עד שבאוקראינה נקראו מספר רחובות לכבודו של ראש הממשלה הבריטי המודח. בנסיבות אלה יהיה זה קשה מאוד ליורשו של ג'ונסון להמשיך באותה מדיניות כלפי טהרן, כל עוד איראן תומכת באופן פעיל במאמצי המלחמה הרוסיים באוקראינה.
בצבא הבריטי בוודאי אין אשליות לגבי היקף האיום האיראני, לאחר שיחידה של הנחתים המלכותיים יירטה משלוח של טילי קרקע-אוויר איראניים שהיה מיועד להגיע לידי המורדים הח'ותים בתימן. על פי הפרטים שסופקו מוקדם יותר החודש בידי משרד ההגנה הבריטי, איראן ניסתה להבריח את הטילים באמצעות סירות מהירות שיעדן היה בחופי תימן, כאשר הן יורטו בידי חיילי הקומנדו המלכותי במימי מפרץ עומאן.
העלייה האחרונה בפעילות הצבאית האיראנית, הן באזור המפרץ הפרסי והן באוקראינה, מספקת ראיה חותכת לכך שלא רק שאיראן לא ממש מנסה להגיע להסכם חדש עם המערב, היא אף נחושה להגביר את פעולות האיבה. זהו שינוי בגישה בו ראש הממשלה הבריטי הבא יהיה חייב להכיר, כאשר ניסח את המדיניות הבריטית בכל הנוגע להתנהלות מול איראן.
בריטניה, יחד עם שאר החברות המערביות החתומות על הסכם הגרעין המקורי, חייבת לבסס את מדיניותה על ההנחה לפיה משטר האייתוללות הוא משטר עוין, ואין לו שום אינטרס או עניין להגיע להסכמות שלוות עם המערב.
הטור התפרסם לראשונה באתר מכון גייטסטון.
