חיבורים מפלגתיים מלאכותיים לא שורדים לאורך זמן, פוגעים בתפקוד המערכת הפוליטית ומגבירים את חוסר היציבות
לפני כשנה וחצי, מספר שבועות בטרם הבחירות במרץ 2021, התראיין ח"כ מתן כהנא אצל ינון מגל ויקי אדמקר מ'וואלה', והתייחס בין היתר למפלגת 'תקווה חדשה' שקמה זה מכבר ונחשבה כמתחרה על קולות הימין. "זו מפלגת אווירה שקמה אך ורק מאג'נדה של שנאה פתולוגית לנתניהו", הסביר איש 'ימינה' דאז. "ואנחנו לא במקום הזה. זו המהות של המפלגה של סער".
הרבה ספינים זרמו בנהרות הכנסת מאז, והנה כהנא מצא עצמו בדיוק במקום הזה – חבר לצד סער במפלגת אווירה שהיא עצמה גלגול חדש של כמה מפלגות אווירה קודמות שקמו בעיקר מאותה אג'נדה. בראש 'המחנה הממלכתי' עומד שר הביטחון בני גנץ, שהספיק להחליף חמש רשימות שונות בתקופה של כארבע שנים, סער שסופר כבר רשימה רביעית תוך כשנה וחצי, ועוד שארי סיעות שנאספו מפה ומשם בחיפושם אחר המינוי הבא.
עד כמה המחנה הזה מאולתר ומלאכותי, יעיד דיווח של בן כספית משלשום בו עדכן על שיבוצו של כהנא אי שם במקום התשיעי ברשימה, הצטרפות אפשרית של ראש מועצת רמת נגב, וכמובן "תהיה גם אישה", במילותיו של כספית.
מתן כהנא מפרגן לשותף החדש גדעון… 🤡@YinonMagal @YakiAdamker pic.twitter.com/Di3ba5RDFd
— Amir Levi (@AmirLevi81) August 15, 2022
הניסיון להדביק יחדיו רשימת סטראוטיפים כמובן אינו מקורי במיוחד. המחנה החדש קם למעשה על חורבות 'כחול לבן', אולי הדוגמה המובהקת ביותר ליצור כלאיים מוזר של גורמים שונים אשר קובצו יחדיו לסיעה אחת רק לצרכי בחירות, ללא בסיס חברים או רעיון משותף, והורכב באופן לא-דמוקרטי בעליל על ידי כמה שליטים, חלקם חסרי ניסיון קודם בפוליטיקה. פשוט קחו גנרל או שניים, סופר, עסקן לשעבר, עורכת דין ופעיל חברתי, ערבבו עם לוגו בצבעי הדגל וסלוגן נדוש מבית יועצי התקשורת הקבועים והופ – יש לכם מפלגה. מדיניות או רעיונות? אל תחפשו אותם במתכון הזה.
אלא שההיסטוריה הקרובה והרחוקה מלמדת אותנו שחיבורים מלאכותיים בפוליטיקה הישראלית, החל במפ"ם דרך 'מפלגת המרכז' ועד לשיבוטי המחנות בימינו, לא נוטים לשרוד לאורך זמן ובדרך כלל מתפרקים לגורמים ונפוצים לכל עבר כאשר מתחים פנימיים וטשטוש רעיוני מובילים לפיצוץ בלתי-נמנע.
מה הקשר למשל בין גנץ הביטחוניסט לכאורה לבין רויטל סויד פליטת מפלגת העבודה? האם אנשי "הימין" אלקין והשכל יסכימו לשבת שוב עם המפלגות הערביות? איך יסתדרו כהנא והשותפים החרדים האפשריים? איך קשורה לכל זה יפעת שאשא-ביטון, אבירת הפופוליזם השטחי? מה תהיה עמדת המפלגה בסוגיות לאומיות, כלכליות ומדיניות, מעבר לסיסמאות ולקלישאות הרגילות? כל זה כרגע לא ברור בכלל, אך מה שברור הוא הדבק המאחד את כולם – רק לא ביבי. והדבק הרופף הזה, לפחות לפי נתוני הסקרים הלא מלהיבים כרגע, עשוי שלא להספיק.
כמובן, כראוי למפלגות שנרקחו בחדרי ישיבות של משרדי פרסום וסלונים באזור גוש דן, גם אופן הבחירה של הרכב הרשימה אינו מהווה דוגמה ומופת לדמוקרטיה. מפלגות המכולת מורכבות לרוב בידי אדם אחד, מנהיג יחיד במפלגה השולט בה בהתאם ללא עוררין. אותם חברים ברשימה יודעים היטב למי הם חבים את הקריירה הפוליטית, ויודעים גם מה עלול לקרות במצב בו יעזו לחרוג מן השורה. לרוב מדובר גם באותם אנשים שאחר ילעגו לבחירות דמוקרטיות הנערכות במפלגות אחרות.
ומה הציבור באמת חושב בעניין? על פי סקר המכון לדמוקרטיה משנת 2019, רוב מובהק של 49% השיבו כי שיטת הרכבת הרשימות הטובה ביותר בעיניהם היא באמצעות פריימריז בהשתתפות כלל חברי המפלגה, לעומת עשרה אחוזים בלבד שהעדיפו שיטה בה ראש המפלגה קובע את הרשימה.
למרות זאת, ולמרות שהמגמה הכלל-עולמית נוטה באופן חד-סטרי לכיוון של דמוקרטיזציה נרחבת בבחירת מנהיגי המפלגה ורשימת המועמדים, בישראל כיום רק ארבע מפלגות משמעותיות מקיימות פריימריז פתוחים ומלאים. חלק אחר מהן מקיים בחירות מצומצמות יותר בקרב מוסדות המפלגה הפנימיים או מתוך רשימה מוגבלת, ורובן כאמור נקבעות בשיטת השליט היחיד.
ב'יש עתיד' הרואה בעצמה מתמודדת על השלטון אין מה לדבר על פריימריז ובוודאי שלא על התמודדות מול המנהיג המייסד על ראשות המפלגה. על פי הדיווחים, אחד התנאים שהציב גדי איזנקוט להצטרפותו ל'מחנה הממלכתי' הישן-חדש היה תהליך של "הסדרת מוסדות" בכוונה לקיים פריימריז לקראת הבחירות הבאות לכנסת, אבל כמובן עוד חזון למועד. כל זה כמובן לא יפריע לחברי הרשימות האנטי-דמוקרטיות להמשיך ולהטיף למפלגות אחרות על "דמוקרטיה" מול כל מיקרופון רענן.
אורנה ברביבאי:
"יש אחד בורא עולם, ויש אחד קוראים לו יאיר לפיד". pic.twitter.com/4xya4HmuhN
— אלון רונן (@Ronen2022) August 3, 2022
אך מעבר לצביעות המוכרת יש כאן בעיה יסודית יותר. כפי שציינו פרופ' גדעון רהט ופרופ' ראובן חזן במחקרם אודות שיטת בחירת המועמדים בישראל, פתרון הבעיות הנוגעות לבחירת המועמדים לכנסת "חשוב ביותר לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית", ולכן "אימוץ של שיטות נכונות לבחירת מועמדים יסייע לשפר את תפקוד המערכת הפוליטית, את דימויה ואת תדמיתן של המפלגות בעיני הציבור".
והבעיה הדמוקרטית היא רק שיקוף לבעיית המחסור באידאולוגיה. כאשר מסרים מעורפלים מנוסחים מראש ובמכוון כדי לדבר הרבה בלי לומר כלום, ואיחודים מוזרים נכפים רק במטרה להחליף את השלטון מבלי שתהיה שום תוכנית למה עושים כאשר מגיעים לשלטון, התוצאה היא המבוי הסתום הפוליטי בו אנו לכודים בשנים האחרונות. גנץ, סער, כהנא ודומיהם מנסים לתפוס מרובה, אך בינתיים משאירים את כולנו עם שום דבר.
השינוי המהותי ביותר יכול להגיע כנראה רק מהבוחר עצמו, שיוכיח לכל אותן מפלגות אחת ולתמיד שהשיטה של רשימות אינסטנט פשוט אינה עובדת. רוצים להציב אלטרנטיבה לשלטון? בשמחה. בואו נדבר על תנועה פוליטית אמיתית, נדון על דרך ועל שורשים אידאולוגיים ונתווכח על מדיניות ועל עקרונות. בואו נבחר מועמדים על פי יכולות ותוכניות ולא על פי קטגוריות ייצוג שרירותיות וחסרות משמעות. כדי שגם מפלגת השעטנז התורנית לא תהפוך במהרה לעוד רשימה לשעבר, וכדי לצאת סוף סוף מהפלונטר, אנחנו חייבים להיגמל מהמשחק הרדוד של רשימות מכולת.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
בנט, גדעון סער, ליברמן, גנץ, לפיד, שקד, כהנא, ויתר הירקות הרקובים שם אינם מנהיגים.
מדובר בקנאים, ברודפי כיסאות, כוח, כסף, וכבוד.
הם כולם מעוותי מחשבה ופעולה ומחסלי המדינה היהודית היחידה בפועל.
אלה רודפי יהודים ומרוממי ערבים החיים בעולם שקר נתעב וחסר גבולות.
אלה אנשים שלא רואים את המציאות ממטר. הם מנותקים וחיים בעולם השקר המומצא שלהם למען עצמם ועצמם בלבד.
גנץ הנפל שמלקק למחבל אבו מאזן. לפיד האפס שמתחבר למשותפת. ליברמן הנוכל שמזרים כספים בלי הכרה וללא בקרה ולמען מה ומי? פחד אלוהים!
ושקד הצבועה, הבכיינית, השקרנית חסרת המודעות העצמית – אשה מגוחכת ועלובה, אלמלא זו היתה בדיחה מקברית על חשבון העם היהודי בארצו ועתיד ילדיו.
בנט הכלום שעשה נזק לדורות – שהוא התגשמות המהרס והמחריב המתואר בתורה.
סער הנחש הקנאי, הקטן, האפס, העלוב, האפור, שעננות מעל ראשו והוא שותק.
הם כולם כולם מוחזקים בגרונות ובאשכים.
צבועים, רודפי בצע וכבוד, רמאים, נוכלים, אחוזים, שקרנים, מוכרי ארצנו, מוכרי עתידנו, מוכרי ילדינו והכל במכירת חיסול.
הערבים יכולים לחגוג.
יש להם פתגם עלינו שבו הם מציינים שאנחנו נולדנו לזקנה באה בימים שכמעט נחשבת למתה ולכן שאנחנו מפגרים ומטומטמים.
בערבית: וואלאד אל מייתה. שנולדו למתה.
והם כל כך צודקים.
האדם היחיד בכל מדינת ישראל שיכול להציל את המדינה ואת עתיד וגורל העם שלנו היום הוא: אפי נווה.
היחיד שיש לו תחמושת אמיתית מפניה כל הדיפ סטייט משקשק ושתביא לחיסול כל מערך השקר וההונאה
שהוקם בישראל על בסיס ההפיכה השלטונית שביצע במדינה הזו המתועב אהרון ברק.
החומרים שיש לאפי נווה בטלפונים שהיו לו ומועתקים אצלו לשמחתנו והצלתנו – הם, ורק הם, אם יפורסמו בשלמותם, יפצפצו את כל מערך הטומאה שפשה במדינה ומחסל אותה בהנהגת בג"צ, הפרקליטות, צמרת המשטרה, מערכת המשפח בישראל, צמרות הבטחון והצבא בישראל, סמאלני האקדמיה בישראל, אירגוני החיסול במימון זר ופושע בישראל ובתמיכת והגנת בג"צ בישראל, מעשי משרדי הממשלה כולם – משרד החינוך לחוסר חינוך ולחוסר הנחלת היהדות ונכסיה והרחקת התנ"ך ומורשתנו מילדינו, וכך כל היתר.
הכל מושחת בישראל. הכל.
ומי שבונה על הבחירות כדאי שיבין שהסמאל והשופט וועדת הבחירות המגוחכת שאין עליה שום פיקוח אמיתי – יעשו הכל – הכל – כדי למנוע את שלטון העם היהודי הימני הלאומי בישראל.
עד היום חוסמים מסירת מידע על הבחירות הקודמות. עד היום לא מאפשרים בדיקת רשימות הצבעה, ספירה חוזרת למי שמעוניין לכל קלפי וקלפי.
מי מסתיר ולמה? ועדת הבחירות ומערכת המשפח.
קריאתי היא לאפי נווה:
רק אתה יכול להציל את המדינה שלנו היהודית מציפורני מפלצות ופושעים האוחזים אותה בגרונה ונראה שאין מוצא!
הדרישה של אייזנקוט לפרימריז אבל רק בבחירות הבאות מזכירה את ההתחיבות של לפיד להגביל את כהונתו הדיקטטורית רק עד הכנסת ה-22.
מעמיד פני דמוקרט בהתחייבויות אבל דוחה את רגע הפירעון כדי שיהיה מספיק זמן להמציא תירוצים ולדחות עוד.
מה שמעניין הוא שיש תיאום משונה בין שיטת הבחירה של המפלגה לאידיאוליה שלה(או חוסר האידיאולוגיה):
מפלגות בעלות אידיאולוגיה חזקה, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית בוחרים בפרימריז-הליכוד, האיחוד הלאומי, העבודה, מרץ.
מפלגות מגזריות נוטות לגישת הרשימה המוגבלת והועדה הבוחרת-הערבים, החרדים, הבית היהודי ומפלגות הימין הקטנות(המסקנה המתבקשת-הימין הקיצוני רואה עצמו כמגזר נפרד מהמגזר הדתי לאומי).
מפלגות המנסות להראות של כולם ללא מחויבות לדרך מסוימת מעדיפות את השיטה הדיקטטורית-יש עתיד, ישראל ביתנו, כחול לבן והרוח הציונית.
תופעה מרתקת הראויה לדיון.