החולם והלוחם: לזכרו של אליקים העצני

חסד עשה עימנו בורא עולם שזיכה את אליקים העצני ע'ה באריכות ימים וצלילות דעת עד יומו האחרון. כך זכינו לשמוע במשך חמישים וחמש שנותיה של ישראל שלאחר השלמת המערכה הראשונה של השיבה לארץ האבות, קול אינטלקטואלי, צלול, חד ובהיר, מבוסס ומנומק היטב, של יהודי ציוני שאינו מגדיר עצמו כשומר מצוות, אך מצוות יישוב ארץ ישראל והבטחת עתידו של הלאום היהודי בה בערו בו כלהבה מלהיבה את הרבים.

עצם קיומו של המפעל הציוני, שיבת הלאום היהודי לארץ האבות לאחר כשמונים דורות של גלות ברחבי תבל, נוגד את הכיוון הנורמלי של ההיסטוריה ונוגד את הטבע הגיאופוליטי. לכן קיומנו כאן מתאפשר רק מכוח שהוא חיצוני לטבע, מכוח התודעה ההיסטורית, הלאומית והדתית.

הדור הראשון שהקים את המדינה הגיע עם מטען מתאים; הדור השני, דור בני הארץ עליו הוטלה משימת ההובלה החל משנות ה-70, מטענו היה רדוד מדי והוא איבד את המומנטום שירש. בדור הזה אליקים העצני היה דמות מופת יוצאת דופן שלא איבדה תנופה לרגע.

הוא היה איש של אמונה במלוא מובן המילה, אמונה הנטועה במסורת היהודית בה היה בן בית עוד מבית הכנסת בעיר הולדתו קיל בגרמניה של הנאצים ימ'ש, ומבית הספר בירושלים. זו היתה אמונה של ממש שלא מאפשרת הפרדה בין הדעות לבין הפעולות. זו אמונה שנטעה בו כוח להיות בקבוצת מיעוט, דחויה על ידי הרוב, בעצמאות וביציבות.

מי שעמד בגאון כילד יהודי בודד בכיתה גרמנית, לא נבהל מהפיכת מצוות ההתנחלות לדבר מגונה בקרב ציבור גדול סביבו. בעוד רוב בני דורו בישראל נסחפו ברוחות התרבות המערבית כשבשבת, העצני עמד כמגדלור איתן וסימן את המשך הנתיב בו הלכו מנהיגי הדור הראשון. נתיב של יהודיות לאומית בונה ומתנחלת.

את התנועה לארץ ישראל השלמה הוא הקים יחד עם ותיקי אנשי הרוח של הדור הראשון, אך את ההמשך עשה עם בני הדור השני, שבאו בעיקר מצעירי ציבור שומרי המצוות. המנהיגות המשותפת עם הרב משה לוינגר מנוחתו עדן, שתחילתה בליל הסדר המפורסם במלון פרק בחברון של טרום מלחמת יום הכיפורים, היא סמל לשיתוף זה.

זהו שיתוף שמותנה בקיום ייעוד עליון משותף שהוא חיצוני למציאות הטבעית בה מתנהלים חיי היום. ייעוד תודעתי משותף, מאפשר שותפות אמיצה ובלתי מותנית, של לוחמים וחולמים, שיש ביניהם הבדלים באורח חייהם. רק אינטלקטואלים מובהקים מסוגלים לעמוד במשימה זו.

עצמאותו ותכונת צימוד המחשבה והמעשה באה לידי ביטוי בהתגייסות 'שורת המתנדבים' לקליטת העלייה, במלחמתה של 'השורה' בשחיתות השלטונית הראשונית, בקשריו הטובים עם ערביי חברון (עד ליום בו אנשי אוסלו דרסו מציאות זו ברגל גסה), ובהתגייסותו למפלגת התחיה שהיתה המשך לשיתוף הפעולה עם שומרי תורה ומצוות על בסיס ייעוד רוחני משותף.

אובדן הייעוד הלאומי המשותף הוא שורש המשבר הישראלי בדור השני וראשית הדור הנוכחי של המפעל הציוני, וחסרים לנו היום אנשים צעירים בדמותו של אליקים העצני. יש תקווה שהתגברות תנועת המסורתיות תלך ותגביר את ההתלכדות היהודית הישראלית סביב הייעוד הציוני הגדול.

אליקים העצני ע'ה, בתורתו, בכתביו ובמעשיו היווה גשר אינטלקטואלי להעברת האמונה הציונית המיוחדת שלו שאותה כך אנו מקווים, המסורתיים יאמצו וימשיכו, בראש מורם, במסירות, במחשבה ובמעשה.

יהי זכרו חי ומעורר השראה לכל בני הדור הנוכחי, דור המשבר.

פרופ' אלישע האס הוא יושב ראש חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.