בקשת המחילה המעושה של שקד רק מדגישה את עומק חטאיה
אני שמחה לבשר על נס ביולוגי. איילת שקד חסרת הלב מצאה את לבה.
הלב שלא היה בה כאשר שיקרה למשפחות שכולות, הלב שלא היה בה כאשר ביקשה להכיל מתים במגפת הקורונה, הלב שלא היה בה כאשר ניצלה את טוב לבו של ג׳ונתן פולארד, הלב שלא היה לה כאשר הפרה את כל הבטחות הבחירות שלה.
ובכן, הלב הזה נמצא לפתע פתאום והוא, תחזיקו חזק – בימין.
כל שאר הגוף של איילת שקד נמצא עדיין עמוק בממשלת שמאל, אבל הלב שלה בימין. לכן היא כתבה איגרת מלאה באי-דיוקים ופרסמה אותה בעלון השבת 'מצב הרוח' שהוא "העיתון לציבור הדתי לאומי".
"החיבור שלי לציונות הדתית היה לי טבעי מהרגע הראשון", היא כותבת. מה כל כך טבעי ומחובר באורח החיים שאת מנהלת? חלות השבת הקנויות שמשחת בשמן זית אחרי האפיה? הפיזוזים בשמחת תורה שנמשכו בדיוק דקה רק לצורך צילום? התפילות בכותל שאת עורכת רק כאשר את בקמפיין בחירות?
"נכנסתי לחיים הציבוריים כדי לקדם את ערכי הימין", את ממשיכה לשקר.
לכן השארת את אמי פלמור, אשת שמאל קיצונית, כמנכ"לית משרד המשפטים משך כל כהונתך? לכן מנעת את פתיחת תיק רות דוד? לכן מנעת ביקורת של השופטת הילה גרסטל על הפרקליטות? לכן נתת גיבוי מלא לאביחי מנדלבליט ולשי ניצן? לכן טענת שלא היו עינויים בפרשת דומא? לכן ביקשת לסגור את 'ישראל היום'?
כך קידמת את ערכי הימין? אין אדם שפגע בימין כשם שאת פגעת.
"פעלתי בכל כוחי להקמת ממשלת ימין", את לא מתביישת לשקר. לכן מנעת מניר אורבך לצאת מהחדר? לכן צרחת על עמיחי שיקלי?
את יזמת את ממשלת השמאל הנוכחית, את נלחמת עליה בכל כוחך, את עדיין יושבת בה.
"בחרתי ביציבות", אומרת לנו מי שערערה את היציבות יותר מכולם.
"לא זזתי מילימטר מהערכים של הציבור ששלח אותי לכנסת", את כותבת.
זזת מאות קילומטרים. בגדת באמון של הבוחרים ששלחו אותך לכנסת. שיקרת להם. לקחת את קולותיהם ועשית הפוך.
"לא איבדתי לרגע את הדרך", את ממשיכה. בזה את צודקת. היית שמאל מאז ומעולם ונשארת שמאל.
ואז את כותבת שאכזבת את הציבור ששלח אותך. אז תחליטי. לא זזת מילימטר או אכזבת. אני אעזור לך. שיקרת.
"היום אני חוזרת הביתה לבית היהודי, הבית היהודי שגדלתי בו וצמחתי בו, הבית שידע לפתוח לי את הדלת".
הבית שפתח לך את הדלת ואת החרבת, הרסת, שברת, ניתצת. המטת אסון על הכוח הפוליטי החשוב והיחיד של הציונות הדתית דאז. ביחד עם בנט השארתם מאחור אי-סדרים כספיים עצומים.
את ריסקת את הציונות הדתית.
את כותבת טור שלם ומבקשת שיקבלו אותך חזרה אבל לא מבקשת פעם אחת סליחה. לא מתנצלת. איזה אדם שחטא מבקש שיקבלו אותו בלי שהוא מבקש סליחה? בלי שהוא מתנצל?
פעילי ימינה מתעמתים הערב עם הורים שכולים שהגיעו למחות נגד הכנס של המפלגה. pic.twitter.com/CUCtBS7EX7
— הלל ביטון רוזן | Hallel Bitton Rosen (@BittonRosen) June 23, 2021
אבל יותר מכל. שיקרת למשפחות שכולות. ישבת מול אנשים שקברו את ילדיהם, שאיבדו את עולמם, שתלו בך תקוות והבטחת להם שיאיר לפיד לא יהיה ראש ממשלה, שלא תשבי עם מרצ, שאת ימין מימין לימין.
ושיקרת.
את ידעת שגזרת עליהם כאב נוסף מכיוון שעם כל צעד שלך כמו במקרה פולארד או משה סעדה או כל צעד אחר, הם יצטרכו לקום ולהלחם שוב ושוב למען זכרם של יקיריהם ולא היה לך אכפת.
את שלחת אותם לגייס קולות למענך כי ידעת שהסנטימנט הישראלי נתון להם באהבה. כי הם קדושים. ואת זיהמת את הקדושה. את חיללת את הקונצנזוס הכי גדול של החברה הישראלית.
וכשהם באו, ההורים השכולים, לדבר איתך. את הפנית אליהם את גבך. פיזית ומילולית.
וכשהם באו למחות בכנס של 'ימינה' את דאגת שכוחות הביטחון יפנו אותם. במקום לכרוע על ברכיים ולהתחנן לסליחתם.
על כך אינך ראויה לשרת בשום משרה ציבורית. הניחי להם. הניחי לנו.
מילא שהיא לא פורשת. עוד אפשר לטעון שהיא מונעת כניסת שר גרוע יותר.
אבל למה היא לא פורשת מהריצה לכנסת? אם היא סוברת שמהלכי ימינה היו טעות אז צריך לתקן את תוצאותיהם כלומר להוציא את לפיד ממשרד רה״מ ובשביל זה צריך לא לבזבז קולות לימין.
תטענו: צריך לדאוג שבקואליציית הימין יהיו גם קולות מתונים. התשובה היא שהיא היתה יכולה לרוץ ברשימה משותפת עם הליכוד או הציונות הדתית. למעשה, התפרסם שסמוטריץ׳ הציע לה משרת שרה תמורת פרישה מהמירוץ(מה שיבטיח לה מקום בממשלת הימין) ובכל זאת היא הבהירה שלא תבצע איתו עיסקה.
זה לבד חושף מה המניע האמיתי של ה׳התנצלות׳-החלשת הימין ומניעת הפיכה שלטונית.
די באמת. הניחו לה. שוב ושוב בועטים בה ומגדפים ומנתחים החכמים בעיניהם. שקד היא ימנית היא מוכשרת יש לה כריזמה ובסך הכל היא נכס לימין. היא שייכת לנו וטוב שהיא אצלנו. היא טובה מהרבה חברי כנסת בליכוד. וסתם נבואה קטנה, יום יבוא והיא תנהיג את הליכוד.
לטעמי ובזה אני מוצא עצמי שותף למה שאמר פרופ' אומן, לא מבין את הטענות כלפי שקד, להקמת הממשלה הרעה הזו לא הייתה אלטרנטיבה , מרגע שסמוטריץ החליט שהוא מכתיב לנתניהו את מי לצרף לקואליציה, לא היה סיכוי להקמת ממשלת ימין.
אז בנט סירב לקנות את הסיפורים של נתניהו על עריק זה או אחר, ובצדק. וסמוטריץ לא די היה לו בהכתבה לנתניהו, הוא גם הכתיב לבנט, שמחובתו להאמין לאשליות שזרע סמוטריץ, על עריקים על הרכב כזה או אחר. סמוטריץ סתם את הגולל על הקמת ממשלת ימין וכנראה הוא עומד לעשות זאת שוב, זה באופי של סוג האנשים הללו. אז בנט הוא לא ילד קטן להיכנע לתכתיבים של סמוטריץ גם אם נתניהו נכנע.
התכוונת מניעת חילופי שלטון, לא הפיכה שלטונית, שהיא בכלל מטרת השמאל והמערכת המשפטית.
הלנה,
א. סמוטריץ' פסל רק את הערבים. רוב השמאל-מרכז פסל את גוש הימין מעצמו על אף שהוצעה לו שותפות של כל גוש הימין.
ב.שקד לא יכולה להיתלות במשבר כתירוץ לאחר שהיא תמכה בחוק שראל היום(שפגע ביכולת ההסברה של הימין), גיבתה את המערכת המשפטית בכל הזדמנות(שהם מי שגרמו למשבר מלכתחילה) והקפידה לבקר את הימין הרבה מיותר מאת השמאל-מרכז לאורך השנים האחרונות.
ג. שרדנו שנה עם ממשלות מעבר, אפשר היה להמתין עוד קצת בסבלנות. ממילא חזרנו די מהר לבחירות.
ד. זה עדיין לא מתרץ את ההתנהלות שלה כרגע שמוכיחה כמה היא 'ימנית' שהיא מה שאני מבקר.
הלנה, הביקורת שלי אינה על מה שהיה אז. תקראי שוב.
א"ק, צודק/ת. טעות שלי.
יש לי כלל זהב מי שמכריז על עצמו כימני אינו ימני. זה סגנון התעמולה של הרדיקל הבולשביק. מה זה פסל רק את הערבים? תודה רבה באמת חן חן שהארת את עינינו. על זה אנחנו מדברים . והוא מתכוון לעשות זאת שוב. אסון לאומי.
התכוונתי: שדוד מבקר.
כל כך הסכמתי שכחתי שזו לא תגובה שלי…
הלנה,
פסל רק את הערבים זה פסל את מפלגת תומכי החמאס אבל הסכים לשבת עם יש-עתיד, העבודה, כחול-לבן, ישראל ביתנו, ימינה…על אף שהם סירבו לשבת איתו או לפחות עם שותפיו! דווקא להכשיר אותם התגלה כאסון(היה רגע שבו אולי היה מקום לשקול זאת אך מתברר שסמוטריץ' צדק בנושא זה).
ואם מי שמכריז על עצמו כימני אינו ימני אז מי נשאר לך כימנים-מירב מיכאלי וזהבה גלאון?
לאחמד. לא מנהלים מו"מ אם לא מתכוונים ליישם אותו בשום תנאי ובשום מצב. זו חוסר הגינות בסיסית. בהכרזה הנוכחית של נתניהו אין בעיה מההיבט של הגינות אלא לטעמי כשלון מההיבט של תפיסת המציאות כשלון טקטי ואסטרטגי.
הבעיה שזה לא מה שנתניהו אמר אז בשעתו, הוא דיבר עם עבאס ולדעתי הוא גם רצה קואליציה אתו בוודאי שזה היה טוב יותר מההתבזות המביכה שלו בהכרזה "סער שוב הביתה". הוא לא דיבר עם עבאס על מאכלים מזרחיים אלא על אפשרות צירוף לקואליציה, וההתכחשות לכך היא רגע של שפל בביוגרפיה המפוארת למדי של נתניהו
לא עבאס הוא הפסול אלא כל אלה האומרים רק לא ביבי, אינכם רוצים את נתניהו? אז אנחנו לא רוצים אתכם.
עבאס מעולם לא אמר רק לא ביבי. הוא גם לא כינה אותנו חארות, ולא קרא לנו תת-אדם ולא נאצים. ולא השווה את נתניהו לגבלס וסטלין. ולא קרא לשלוח יהודים במריצה למזבלות.
הוא במפורש לא פסל קואליציה עם בן גביר, ושוב הוכיח שהוא פרטנר ראוי יותר מכל השמאל. הוא הכריז שהוא מכיר במדינת ישראל כמדינת היהודים מה שאפילו השמאל לא עושה, ובזכות היהודים להתיישב ביו"ש. וסיכן בכך את חייו.
הוא ירצה את הנתח שלו אבל מנגד יאפשר כל שינוי שהימין יחפוץ בו במערכת המשפט, ויסכים לכל מינוי שהימין ירצה בו בצבא בפקידות במשטרה וכו'. זה לא יקרה בקואליציה עם סער עם גנץ (לפיד הוא סתם כלום). אפילו לא יקרא לפנות ישובים יהודים , השמאל עושה זאת כל הזמן. הוא יתנגד לפינוי ישובים ערבים אבל לא יפסול התיישבות יהודית.
אינך רואה שאין דבר שהשמאל חושש ממנו יותר מאשר הרגע בו יבין הליכוד שאין לו ברירה אלא לצרף את עבאס אם חפץ חיים הוא? תראה את ההתקפות לגופו של איש הטקטיקה הקבועה של הבולשביקים נגדי.
כן, השמאל גם חושש מהאפשרות ששקד תעבור את אחוז החסימה ותבטיח ככל הנראה הקמת ממשלה ימנית. ולכן ההתקפות האישיות הבלתי פוסקות נגד שקד.
צריך לשים לב על מה היא מתנצלת:
האם היא התנצלה על העדפת הקמת קואליציית שמאל? על תמיכה בראש ממשלה שלקח מיליארדים לביתו? שרמס את עקרונות הדמוקרטיה וקבע ש7 מנדטים זה מספיק לראשות ממשלה? על מוכנות לשבת עם מי שהם עצמם הגדירו כמפלגת חמאס? על תמיכה בשר-דתות המציג עצמו כאורתודוקסי אך פועל להחלשת מעמד היהדות האורתודוקסית? האם היא התנצלה על תמיכה בדריסת ההגינות בהרכבת ועדות הכנסת? האם היא התנצלה על זלזול באחדות הקואליציה בחוק ישראל-היום מול התמסרות לאחדות הקואליציה בפרשת הסוהרות? על עוד המוני דוגמאות ליחס מאוד לא סימטרי? על שתיקה כשסילמן הותקפה וזועבי קיבלה הון מול איומי הפרישה שלהן מהקואליציה? על תמיכה גורפת במערכת המשפט? על יכולת לבקר רק את מי שמימינה? על הפרות בוטות של הבטחות בחירות? על מסע הרדיפה נגד שיקלי? על הבטחות בחירות סותרות? על כך ששוב ושוב התפשרה בקושי על ערכיה, אבל רק מול השמאל?
לא! הדבר היחיד שהיא התנצלה עליו זה שהיא איכזבה את הבוחרים. כלומר הבעיה אינה בתפקוד המפלגה אלא בתגובת הבוחרים. במילים אחרות, הדבר היחיד שהיא חושבת שהיא טעתה בו זה בחירת קהל הבוחרים הלא נכון.
איילת נוכלת
כל קול לאיילת זה קול שמחזק את ממשלת טיבי-עודה ועופר כסיף שאיתם לפיד רוצה להקים ממשלה
לכו להצביע למפלגות הימין בדי שזה לא יקרה. לא לאיילת שקד
אין בעיה אדירה לסלוח לאיילת שקד (כמועמדת פוליטית). רק שזה לא יעזור לה.
אסביר: אפשר לסלוח לגב' שקד ואפשר לא. יש וודאי מגוון נימוקים ודיעות לכאן ולכאן. אפשר אף לומר שזה לא בריא לשמור טינה ו/או את הנעשה אין ולהשיב ויש להסתכל קדימה (היא עצמה מנסה להשתמש בנימוק זה/נימוק דומה מאוד). ברמה אישית, כאדם פרטי, אינני נוטר טינה לגב' שקד – רוצה לאמר, אינני כועס על גב' שקד ואינני רוצה "להחזיר לה" בהזדמנות כלשהי (זאת, עקב אמונתי הפרטית, שכעס [ועוד כמה רגשות שליליים] הם יועץ גרוע – אינני טוען שאסור לכעוס ולא מומלץ להשיב לאדם, כפי שעשה לאחרים [אחרי הכל, החלת מעשיו של האדם עצמו לאחרים, עליו עצמו – היא הכלל הבסיסי בכל תורת מוסר], זאת פשוט בחירה אישית שלי).
הבעיה של גב' שקד היא שאת האמינות היא איבדה. זהו, עד כדי כך פשוט.
ואת האמינות, לא ניתן להשיב ע"י כתיבת מילים. כך שגם אם לא כועסים כלל על גב' שקד (ואני מודה שזה לא פשוט, בנט ושקד עברו אפילו את התרגילים של שמעון פרס וזו לא מחמאה בלשון העדינה) ופועלים מתוך מחשבה רציונאלית והגיונית בלבד – זה עדיין לא עוזר לגב' שקד, לעבור את אחוז החסימה.
סוף דבר: כמו תמיד, כמו בכל קודקס מוסרי/חוקי, יש דרך חזרה (זו אחת הסיבות מדוע יש להשקיע בשיקום אסירים וקליטתם חזרה לחברה. אדם, אשר אין לו יותר שום אופק לחזור לחברה, וודאי ידרדר לפשע חמור יותר – אבל זו שיחה לפורום אחר). יתכן ואי שם בעתיד, תוכיח הגב' שקד במעשיה שניתן לסמוך עליה שוב ועל הבטחותיה ובכך, תכפר על מה שהיא ובנט עשו בכנסת היוצאת (איך, מתי והאם זה יקרה, אני משאיר לכל אחד מכם לשפוט בעצמו בעתיד)- אך מן הסתם, זה לא יכול לקרות ברשות הנבחרת.
בדיוק מאותה סיבה, לפיה יתכן ואתי אלון תחזיר לעצמה את אמינותה בעתיד אך כמובן, זה לא יקרה בסניף של כל בנק בישראל.
הכוונה היית לתגובה נפרדת ולא כתגובה על דבריו של עפר. עם עפר הסליחה.
לאחמד. ונתניהו לא איבד את האמינות כששיקר בפומבי הוא ואנשיו חברי מהליכוד שלא ניהלו משא ומתן עם עבאס ורע"מ?
זה הרי לא סיפור שקרה לפני שנים ואולי הזכרון מתעתע בנו. זה אירע ממש עכשיו לפני שנה. כולנו זוכרים את המגעים עם עבאס ושמחנו בהם, זה היה הסיכוי היחיד להקמת ממשלה ימנית,
כולנו זוכרים את הפגישה הגורלית של עבאס ודרוקמן (איש חיובי אבל חסר שכל) לשם מה הייתה הפגישה? למה נתניהו עובד עלינו ומכחיש בחוסר בושה את האמת הידועה לכל?
כל סקר השואל למי אתה מאמין לנתניהו או לעבאס, הרוב מאמין לעבאס ולמה? כי אנחנו זוכרים את זה, זה טרי.
אז זהו?
ולטעמי הכזב של שקד חסר משמעות ביחס לכזב של נתניהו.
נתניהו חושב שאם יכחיש זה יביא לו קולות, ולכן המטרה תקדש את האמצעי, אבל הוא טועה גם ברמת העקרון וגם מבחינה מעשית. למה שנצביע לנתניהו אם הסיכוי הגדול שלא יוכל להקים ממשלה ללא עבאס? אם נתניהו היה מכריז היום שבאין ברירה ינסה לצרף את עבאס הוא יעניק לנו אופק מעשי ותקווה להקמת ממשלה ימנית ללא , מבחינתי הדוחים, גנץ וסער.
ואם אתה סולח לנתניהו בוודאי שאפשר להבין את שקד. כל התוקפים את שקד, מטרתם פסולה, לדחות אותה מחוץ למחנה הימין. את מי משרת? את השמאל. ההתקפות על רע"מ ועבאס, את מי הן משרתות, שוב את השמאל.
"הלנה"
את מבולבלת נורא. מבלבלת בין משא ומתן לבין מי שהקים בפועל ממשלת שמאל עם הערבים, ומבלבלת בין ספינים למציאות.
אף אחד לא "שמח" על המגעים עם עבאס. לא הייתה לזה שום התכנות אמיתית ולראיה הממשלה שכן קמה עם עבאס נפלה תוך שנה.אין שום קואליציית ימין עם רעמ ולא תהיה.
זה הרי לא סיפור שקרה לפני שנים ואולי הזכרון מתעתע בנו. זה אירע ממש עכשיו
למשתמש האלמוני הבלתי מזוהה. אם לא תהיה קואליציה עם עבאס אז לימין לא תהיה קואליציה בכלל וזו המטרה שלך. ומי שהקים קואליציה של שמאל ערבים היה סמוטריץ
לטרולית השמאלנית השקופה המכונה "הלנה": את\ה יכולים להמשיך להדביק את אותה התגובה עוד אלף פעמים אבל זה לא ישנה את המציאות. בכל מקרה, את\ה מתעקש\ת להמשיך ולהתווכח פה עם איש קש שבנית בעצמך וזה לא רק כשל לוגי מובהק, זה בעיקר מביך ומשעמם
הלנה,
נתניהו אולץ ללכת למו"מ עם הערבים עקב החרמות מצד המרכז פסאודו-ימני(ליברמן, גנץ, סער ובנט) ולא מרצונו החופשי. להם היתה ברירה להצטרף לקואליציית ימין והם בחרו מרצונם החופשי בכיוון הזה.
ולא ברור לי באיזו צורה סמוטריץ' הקים קואליציית שמאל-בכך שמנע קואליציה עם רע"מ? המציאות הוכיחה שרע"מ לא היו שותפים כדאיים. וזה מגוכח להאשים אותו בהתנגדות לצעד הנואש והגרוע ולא להאשים את מי שיצרו את המצב הנואש.
לא – והסיבה אלמנטרית ביותר, הלנה.
הציטוט המדובר הוא: "הליכוד בראשותי לעולם לא הסכים ולעולם לא יסכים להכניס את רע״מ לקואליציה כלשהיא".
ואת מדברת בכלל על משא ומתן. מו"מ זהו אמצעי סטנדרטי ביותר, בו *משתמשים* אנשים בוגרים, ע"מ לברר את עמדות, האחד של השני. למעשה, רק נוכלי הסמול מסננים אנשים עפ"י שם – אנשים בוגרים, *מדברים* אחד עם השני ורק אז מגבשים עמדה. רק לאחר שהיוועץ עם רע"מ, יכל נתניהו להחליט שלמפלגה זו, במתכונתה הנוכחית (=הדיעות שהיא מייצגת, הרכבה ופועלה), אין מקום לקואליציה ברשותו.
לא במקרה, לא הבאת את הציטוט המדויק עליו את מדברת. כי אם כוונתך לדבריו לעיל, אז השקר היחיד הוא בשקריך שלך.
הוא דיבר על חברות בקואליציה ואת "אבל הוא קיים משא ומתן". אז? אם פלוני מנהל משא ומתן לרכישת מכונית ולא הסכימו הצדדים על מחיר – את ממציאה שזהו כביכול שקר לומר "לא קניתי את המכונית הזו"? אבסורד.
הביאי את הציטוט המדויק, אם כוונתך לא הציטוט לעיל. נדבר.
נב: מעבר לטקטיקה הרגילה של אב"מ (ר"ת של "אבל ביבי משהו") – אנו מדברים על הגב' שקד, מעשיה בעבר ובהווה, הבטחותיה ועמידתה בהן, התאמתה לתפקידים ברשות הנבחרת, אבל את חייבת לרוץ עם "אבל ביבי אבל ביבי".
לא – זה לא "לדחות אותה מחוץ למחנה הימין". היות והיא החליטה וביצעה זאת, במה שכבר אדבר עליו – שאינה חלק, אינה רוצה להיות ואין לה עניין להיות חלק, ממחנה הימין ברשות הנבחרת הישראלית. מה שאני מדבר עליו, זו הבושה שתרדוף אותה עוד זמן רב – הלא היא, חלוקת ועדות הכנסת, בכנסת היוצאת.
הכוחניות כלפי חבריה בעבר (פעם היא אכן היית שייכת למחנה הימין), הזלזול בהם ובלשון הישירה של החוק (חוק הכנסת, תשנ"ד-1994, ס' 3(ג) ותקנון הכנסת, ס' 102) והביריונות כלפיהם הגיע עד כדי כך, שאפילו העליון הסכים, שמעשיה ומעשה הקואליציה שהיא חברה בה – נוגדים באופן ישיר את לשון החוק.
אך זה לא הספיק לגב' שקד. לא רק שהיא לא השכילה להבין שחיים הם גלגל, גם לכנסת הממלאת את כל 4 שנות כהונתה, יש סוף ולכן זה לא נבון פוליטית לשלול זכות חוקית מאופוזיציה (כי היום את בקואליציה ומחר את באופוזיציה) – תוך צחקוקים, התעלמות ומשחקי מילים עם לשון החוק (אף פעם לא דרך מומלצת להתייחס לעמיתך).
לא רק שהיא לא התנגדה לבירונות כלפי סיעות האופוזיציה. כאמור, תוך ניגוד מוחלט ללשון החוק אשר אפילו העליון וכל היועצים המשפטיים (הכנסת, הממשלה, היועצת המשפטית לוועדה המסדרת וכו') הסכימו שזה כך, תוך רמיסת חבריה לשעבר (אלה שגם בזכותם היא נבחרה, כן?) – בחרה גב' שקד לזלזל במי שמפרסם, שממשלה ו/או קואליציה בה היא חברה, עוברת באופן ישיר על החוק וגם מוסר יסודי בדמוקרטיה (חלוקה ע"ב הרכב הרשות בנבחרת). מקור:
https://news.walla.co.il/item/3453042
שנית, משטר דמוקרטי, לא יכול להתקיים בהגדרה – אם נשבר הקשר בין הבטחות הנבחר לבין ביצועיו בפועל. הדבר יכול להוביל או לדיקטטורה של מחנה רעיוני מסוים (אשר גונב קולות מהמחנה השני, בדיוק ע"י מה ששקד ובנט ביצעו בבחירות האחרונות). דיקטטורה כזו יכולה להתקיים, גם אם למראית עין, יש הליכים דמוקרטיים במדינה (דוגמא מצוינת: מערכת המשפט הישראלית). או לאנרכיה, בה בכל פעם מחנה רעיוני אחר, גונב את השלטון עם הבטחות שהוא לא מתכוון לקיים (דוגמא מצוינת: מקסיקו, עלית שלטון החוק כידוע).
לפיכך, אין מקום לשקד ושאר מפלגתה, במשטר דמוקרטי.
וזאת, טרם דיברנו על השתתפותה (שוב, מעשים מול מילים) בפרשה מבישה נוספת – תמיכתה בהכרזה על ח"כ שיקלי כפורש.
חבר כנסת הנו נבחר ציבור. הוא מייצג את הציבור. לא את המפלגה ואם לדעת ממששת המנדטים, הנאמנות של נבחר ציבור הינה למפלגה ולא לציבור, אזי הם בהגדרה פאשיסטים. כי אם לדעת ממששת המנדטים (שקד בתוכה), נאמנותו של שיקלי אינה צריכה להיות לציבור שבחר בו אלא למפלגה – אז זו דרישה זהה לחלוטין שנדרשה, בתקופה שעוד היו בחירות בגרמניה, מנבחרי הציבור הנאציים. בחרתם לחזור על מעשים ונימוקים למעשים של כלל הדיקטטורים, הפאשיסטים והנאצים? בסדר גמור, כך בדיוק אנו (ציבור הבוחרים) נזכור אתכם, חברי מפגלת "ימינה". הצבעתו של חבר כנסת (אחד ה"נימוקים" שבנט הביא לועדת הכנסת) צריכה להיות בהתאמה לציבור שהוא מייצג ולא בהתאמה לדעת הפיהרר בראש מפלגתו ואם זה לא ברור, אז נודה לסיעת ימינה על כך שהזכירה לנו, כיצד נראה פאשיזם.
החוק הרלוונטי למקרה שלנו פשוט (חוק יסוד: הכנסת, ס' 6א) ומדבר על תמורה עבור הצבעה (לשון החוק: אולם הצבעה כאמור לא תיחשב כפרישה אם חבר הכנסת לא קיבל כל תמורה בעד הצבעתו) וע"מ למנוע אי הבנות – הכוונה שתמורה שהובטחה לח"כ *תמורת* הצבעתו ולא הזכות להתמודד לרשות נבחרת ע"ב פועלך בכנסת היוצאת (לפי "פירוש" אבסורדי זה, כל חברי הכנסת פורשים). הסירי דאגה מליבך, גם סיעת ימינה לא הביאה עדויות כאלה לדיון בועדת הכנסת. אז כיצד בוצעה ההכרזה בסתירה ללשון החוק? פשוט עייני מעלה יותר בדוגמא הקודמת, אודות יחסה של הגב' שקד לעמידה בלשון החוק.
כך שאנחנו ממש לא מדברים על "הכזב של שקד" ולא, לא רק כיוון שאני רוצה להתרכז במעשיה. אלא מהסיבה הפשוטה, שגם כאשר היא עצמה מדברת על הפרת הבטחותיה – היא עצמה מדברת על "הבטחות" ברבים. ממש לא על "כזב" בודד.
אין בעיה אדירה לסלוח לאיילת שקד (כמועמדת פוליטית). רק שזה לא יעזור לה.
אסביר: אפשר לסלוח לגב' שקד ואפשר לא. יש וודאי מגוון נימוקים ודיעות לכאן ולכאן. אפשר אף לומר שזה לא בריא לשמור טינה ו/או את הנעשה אין ולהשיב ויש להסתכל קדימה (היא עצמה מנסה להשתמש בנימוק זה/נימוק דומה מאוד). ברמה אישית, כאדם פרטי, אינני נוטר טינה לגב' שקד – רוצה לאמר, אינני כועס על גב' שקד ואינני רוצה "להחזיר לה" בהזדמנות כלשהי (זאת, עקב אמונתי הפרטית, שכעס [ועוד כמה רגשות שליליים] הם יועץ גרוע – אינני טוען שאסור לכעוס ולא מומלץ להשיב לאדם, כפי שעשה לאחרים [אחרי הכל, החלת מעשיו של האדם עצמו לאחרים, עליו עצמו – היא הכלל הבסיסי בכל תורת מוסר], זאת פשוט בחירה אישית שלי).
הבעיה של גב' שקד היא שאת האמינות היא איבדה. זהו, עד כדי כך פשוט.
ואת האמינות, לא ניתן להשיב ע"י כתיבת מילים. כך שגם אם לא כועסים כלל על גב' שקד (ואני מודה שזה לא פשוט, בנט ושקד עברו אפילו את התרגילים של שמעון פרס וזו לא מחמאה בלשון העדינה) ופועלים מתוך מחשבה רציונאלית והגיונית בלבד – זה עדיין לא עוזר לגב' שקד, לעבור את אחוז החסימה.
סוף דבר: כמו תמיד, כמו בכל קודקס מוסרי/חוקי, יש דרך חזרה (זו אחת הסיבות מדוע יש להשקיע בשיקום אסירים וקליטתם חזרה לחברה. אדם, אשר אין לו יותר שום אופק לחזור לחברה, וודאי ידרדר לפשע חמור יותר – אבל זו שיחה לפורום אחר). יתכן ואי שם בעתיד, תוכיח הגב' שקד במעשיה שניתן לסמוך עליה שוב ועל הבטחותיה ובכך, תכפר על מה שהיא ובנט עשו בכנסת היוצאת (איך, מתי והאם זה יקרה, אני משאיר לכל אחד מכם לשפוט בעצמו בעתיד)- אך מן הסתם, זה לא יכול לקרות ברשות הנבחרת.
בדיוק מאותה סיבה, לפיה יתכן ואתי אלון תחזיר לעצמה את אמינותה בעתיד אך כמובן, זה לא יקרה בסניף של כל בנק בישראל.
הבעיה של שקד היא שאין לה מסר.
האם היא בעד תחבורה בשבת או נגד?
האם היא בעד הפלות או נגד?
האם היא בעד כותל רפורמי או נגד?
האם היא בעד סיפוח שטחי c או נגד?
האם היא בעד שינוי מערכת המשפט או נגד?
אף אחד לא יודע
וזאת מהטעם הפשוט: גם היא לא יודעת
לשקד יש דרך מאוד ברורה:
לומר את כל מה שהימין רוצה לשמוע ולעשות כל מה שהשמאל רוצה לעשות. לפי הצורך, מתפתלים בכסא.
הבעיה של שקד אחת. אם היא תצליח בבחירות אז יש לנו ממשלת ימין.
היא ימנית מוכשרת ונכס לימין למרות הכשלון הברור שלה בתמיכה בחוק ישראל היום והיא מכירה בכך. אין סיפוח ביש"ע ללא הסכמה אמריקאית. החמצנו את ההזדמנות של תכנית המאה בעיקר בגלל כסילות בימין והגייס החמישי בשמאל. שאלת הסיפוח אינה רלוונטית. כותל רפורמי, הפלות וכו' נו באמת.
היא לא תצליח בבחירות ובכל מקרה היא לא ימין.
הלנה, בדיוק: בלי שקד אין ניצחון לימין.
נכון לעכשיו יש לימין כ59-60 מנדטים. אצל שקד יש עוד 2 שיכולים להביא הכרעה. ומה היא עושה: מהמרת כנגד כל הסקרים על כך שיקרה נס והיא תעבור את אחוז החסימה.
אם היא היתה ימנית היא היתה מוכנה לשלם מחיר בשביל ממשלת ימין. וסה"כ היא לא התבקשה לשלם הרבה: לפרוש מהמירוץ לכנסת תמורת משרת שרה מטעם הציונות הדתית.
המסקנה המתבקשת: הבעיה שלה היא חוסר ימניות.