נוסח ההסכם המדווח מוכיח כי ממשלת לפיד הסכימה לכל הסתייגויות הלבנונים וביצעה לשם כך ויתורים כלכליים ומדיניים מרחיקי לכת
לאחר קריאת ההסכם המלא בין ישראל ולבנון, כפי שהתפרסם היום, מתברר באופן סופי: החששות שהיו מבוססים על הדלפות בעיקר מהצד הלבנוני התבררו כמדויקים אחד לאחד.
למעשה, נוסח ההסכם הסופי כולל את עיקרי ההסתייגויות שהועברו בשבוע שעבר מצד לבנון באופן פומבי ומוחצן למתווך. כאן בישראל הם גרמו לדרמה תקשורתית מתוכננת בנוסח המוכר מימי "ממשלת השינוי ירדה מהפרק" – שר הביטחון גנץ מנחה את הצבא להיערך להסלמה, ראש הממשלה לפיד דוחה את ההסתייגויות הלבנוניות, וכו'.
ההסתייגויות הלבנוניות
אך מעבר לספינים, כעת אפשר להשוות בין ההסכם שפורסם היום, לבין הסתייגויות כפי שדווחו בשבוע שעבר בעיתון הלבנוני 'אל-אח'בר' המקורב לחיזבאללה. "האויב צריך לבחור בין הסכם ומלחמה", כך התבטא ג'ובראן באסיל, חתנו של הנשיא היוצא מישל עאון ושר החוץ לשעבר של לבנון. על פי היומון, לבנון העבירה את ההסתייגויות הבאות למתווך האמריקני:
1. סירוב להכיר בקו המצופים הישראלי כקו גבול בינלאומי, ובקשה להשמיט את הביטוי "קו כחול" בכל מקום בו הוא מופיע בהסכם. עבור לבנון, קו המצופים אינו מחייב ואינו בעל חשיבות משפטית כלשהי.
המשמעות: שימור הסכסוך על קו הגבול הימי בין המדינות, ופתח להמשך הצרות מול חיזבאללה בחזית הצבאית ולבנון בחזית הדיפלומטית.
בפועל: אין הכרה בקו המצופים, בקו הכחול או בצרכיה הביטחוניים של ישראל. ההסכם כולו דן בחלוקת המים בהיבטים כלכליים, במנגנוני יישוב מחלוקות, במנגנון הפיצוי ובזכותה של לבנון להתחיל בהפקת גז מיידית ובהיעדר כל זיקה בין לבנון לישראל לעניין הפיצויים (העתיד להיות מוסדר מול החברה המפיקה). מה קיים בהסכם? קואורדינטות המשרטטות את החלוקה הימית, שכעת כבר ידוע שהיא כוללת גם מים טריטוריאליים, טרפז בן כ-5.8 קמ"ר.
2. סירוב לדרישה לפיה חברות הנתונות לסנקציות אמריקניות לא יוכלו לפעול במאגר קאנא. היומון הסביר עוד כי הנוסח המבוקש הוא "חברות שאינן נתונות לסנקציות בינלאומיות", משום שחיזבאללה אמנם נתון לסנקציות אמריקניות אך לא לסנקציות האו"ם ומדינות אחרות. היום התבטא שליח הלבנונים לשיחות כי "כל חברה שתבצע את עבודות ההפקה לא תהיה נתונה לסנקציות בינלאומיות".
מכון INSS מפרט את הרכב הבעלות של זיכיון הפקת הגז בקידוח קאנא: 40% שייכים לחברת טוטאל הצרפתית, 40% נוספים לחברה איטלקית ו-20% הועברו מהחברה הרוסית שנאלצה לפרוש לבעלותה של ממשלת לבנון. וזהו ההקשר להסתייגות הלבנונית הבאה:
המשמעות: לבנון כאמור מחזיקה ב-20% מזכויות ההפקה, ושתי החברות האחרות עשויות למכור את זכויות ההפקה לחברות אחרות בעתיד. מדוע מתעקשים בלבנון על הסעיף הזה? כנראה שאין צורך להסביר.
בפועל: הנוסח הסופי בהסכם המופיע להלן עולה בקנה אחד עם הנוסח הנגדי שהציעה לבנון בהסתייגויותיה ופותח את הדלת לכניסתן של חברות שאולי שייכות לישות מדינית עליה יש סנקציות אמריקניות, אך לא בינלאומיות במובנן הרחב. העובדה כי בנוסח הסופי נכתב שגם חברה לבנונית לא תוכל לפעול שם ניתנת כמובן למעקף בקלות רבה.
3. הלבנונים מסרבים בעקביות להעניק לישראל חזות של הכרה, הישג דיפלומטי או חשיבות, ודורשים שבמעמד החתימה ישתתפו רק גורמי מקצוע וקצינים, ולא דיפלומטים ומשפטנים.
בפועל: מומלץ שלא לעצור את נשימתנו בציפייה לטקס רב-רושם. הקופון הדיפלומטי הוא כמובן בברכות החמות מצד ממשל ביידן – החל בנשיא עצמו וכלה במזכיר המדינה ויתר הדוברים, המעניקים להסכם את התואר "הסכם היסטורי".
האמריקנים שניהלו את מאמץ התיווך הזה תחת תפיסת עולם בעייתית ביותר, יהיו הגורם המתווך בכל מחלוקת. לבנון תחרוג? ישראל צריכה לפנות למנגנון התיווך. הפיצויים לא יגיעו? ישראל תידרש שוב למנגנון התיווך.
הכשל התפיסתי האמריקני
בראיון נשכח שהעניק באוקטובר 2021 המתווך עמוס הוכשטיין לרשת אל-ערביה, הוא תיאר את המאמצים לספק אנרגיה למשק הלבנוני באמצעות צנרת העוברת בסוריה. הוכשטיין הסביר שאמנם סוריה נתונה תחת משטר סנקציות, אך לבנון אינה. המראיינת התערבה וציינה שחיזבאללה נתון תחת סנקציות והוכשטיין המופתע השיב: "אני רואה את לבנון כמדינה בפני עצמה, לא כמדינתו של חיזבאללה".
הוכשטיין כנציג ממשל ביידן ביטא עמדה חד-משמעית לפיה הוא מאמין בלבנון, ביכולתה לפרוח, תומך בה ובצבאה וכל שנדרש ממנה הוא לבצע רפורמות מבניות בממשל – דבר שכידוע לא בוצע מעולם ואין סכנה שיבוצע בעתיד הנראה לעין.
המסקנה: ארה"ב ניהלה את המשא ומתן כולו תחת הנחת מוצא מדומיינת לפיה ישנה "מדינת לבנון" והיא מנותקת מהישות הקרויה "חיזבאללה". הראשונה זוכה לאמון ותקווה והשנייה לסנקציות. כל זאת רק כדי לגלות ש"חיזבאללה נתן אור ירוק להסכם", שהושג, איך לא, תחת איומי ארגון הטרור.
ספק אם אפשר לקנות את הטיעון לפיו האמריקנים או הצרפתים שהיו מעורבים גם הם בלחצים על ישראל להגיע להסכם מגלים נאיביות בהתעלמם מתפקידו המרכזי של חיזבאללה במאזן הכוחות הפנים-לבנוני.
סביר יותר להניח שהם פועלים כפי שהם פועלים חרף ההבנה הזו, ובניסיון כדי לשרת מטרות אחרות, בעיקר כלכליות עבור הצרפתים. עבור האמריקנים, מדובר במקרה מבחן של אסטרטגיית ה"אינטגרציה האזורית" של ממשלי אובמה-ביידן, לפיה יש להעניק לאיראן תפקיד גדול יותר באזור ולפצות אותה בכדי להופכה לכוח מאזן.
אמנם לא הכותרת החדשותית, אבל כדאי גם לראות את הקטע הזה מנאום נסראללה הערב שבמהלכו הוא עונה לביקורת על כך שארגונו אחראי על קווי הגבול: "אם תשאל אותי עד איפה הים שלך מגיע? אני אגיד שהוא משתרע עד עזה…ביום שפלסטין תשוחרר לא נהיה חלוקים על הגבול הימי". זכה לתשואות מהקהל pic.twitter.com/CxhdQwzvN1
— roi kais • روعي كايس • רועי קייס (@kaisos1987) October 11, 2022
לבנון, אם כן, היא מקרה המבחן האולטימטיבי לבחינת הקונספט – מקרה בו פייסנות פר-אקסלנס מחליפה את הנוכחות הצבאית וההרתעה האמריקנית שאבד עליה הכלח. לא עוד תמיכה בידידים מסורתיים והרתעת אויבים, אלא מתן תפקיד לאיראן באזור ככוח מייצב.
קריסה מדינית
למלכודת הזו פסע לפיד בעיניים פקוחות. נסראללה שנאם אתמול בלבנון לכבוד יום הולדתו של הנביא מוחמד ציין, מחוייך: אם תשאל אותי עד איפה הים שלך מגיע? אני אגיד שהוא משתרע עד עזה…ביום שפלסטין תשוחרר לא נהיה חלוקים על הגבול הימי".
סוף דבר, הכל נשמע. ממשלה שנולדה בחטא הרמייה של בנט, שעליה אמר האחרון שתהיה "10 מעלות ימינה", העלתה את לפיד, שתוך שלושה חודשים בלבד הביא הסכם שערורייתי עם מדינת אויב, הסכם שכולו ויתור וכניעה. ישראל לחיצה כלפי האמריקנים, ישראל הורתעה מול חיזבאללה ונסוגה מדרישותיה מול החלשה שבמדינות האזור. כפיים.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
מערכת הביטחון תומכת בהסכם חוץ מאנשי ה"ימין"… כל דבר הפך לפוליטי במדינה הזאת. אף אחד לא מסוגל לפרגן ולתמוך בהצלחות של האחר גם אם הן עוזרות לו… ככה נשארו בלי תקציב, בלי חוק אזרחות, בלי חוק ויזות, בלי חוק תקנות איו"ש.
מערכת הביטחון תומכת בהתנתקות חוץ מאנשי ה"ימין"… כל דבר הפך לפוליטי במדינה הזאת. אף אחד לא מסוגל לפרגן ולתמוך בהצלחות של האחר גם אם הן עוזרות לו… תנו הזדמנות לשלום™ יהודים כפויי טובה!
שלום™ עושים עם אויבים חמושים ברפיסות ועליבות, (ואם לא חמושים אז מחמשים אותם, אחרי הכל, כל מערכת הביטחון תומכת בחימוש הרשות… חוץ מאנשי ""ימין""… איכסה – איך אפשר לא להסכים עם הטלוויזיה?! חוצפנים!) וזה טוב לעם ישראל (הכובש, הארור והרשע) שלנסראללה אביר זכויות האדם יהיה עוד קצת כסף (על חשבון עם ישראל) וכבוד, כדי שיוכל למנף אותם לדברים חשובים ונאורים™ באמת. (כמו… הגנה על זכויות-האדם™ של פליטים™ בני דור חמישי ושישי, השמדת ישראל, ולדאוג שתהיה דמוקרטיה™ אמיתית בלבנון, לא כמו פה, עם כל אנשי ה"""ימין""" האלו, שחושבים שיש להם זכות לא להסכים עם הטלוויזיה).
ימין אמיתי תומך בשלום™! תנו הזדמנות לשלום™ יהודים כפויי טובה!
הלקח המידי שאסור לתת לשמאל לשלוט אפילו לזמן הקצר ביותר. הנזק שהבולשביקים מסוגלים לעשות בזמן קצר הוא נוראי
מי תומך בהסכם? איזו איזו מערכת?
אתה צודק. אכן הכל הפך לפוליטי בישראל. אך מסיבה הפוכה בדיוק ב-180 מעלות ממה שרשמת – זו תפקידה של הרשות הנבחרת, לבחור את מדיניות המדינה ותפקידה של הרשות המבצעת, בתוכה כלולה מערכת הבטחון, לבצע את המדיניות שנקבעה. פה תפקידה מסתיים.
"מערכת הבטחון" הממהרת לתרום את שמה כדי לקדם קמפיין פוליטי, אכן בהחלט הפכה לפוליטית.
על מנת לשכנע שההסכם טוב למדינת ישראל ולאזרחיה, תצטרך *לנמק* קצת יותר טוב מאשר "מערכת הביטחון תומכת בהסכם" – במיוחד כאשר בדיוק חגגנו את יום כיפור וראינו באינספור סרטים ותוכניות בטמבלויזיה, מה קורה כאשר "מערכת הביטחון תומכת".
"מערכת הביטחון תומכת בהסכם"… אז בוא ניזכר במה עוד תמכה מערכת הביטחון שלנו:
א. מערכת הביטחון תמכה בהסכמי אוסלו ובחלוקת נשקים לאנשי המיליציות של יאסר ערפאת. זה נגמר במרחץ דמים המתמשך עד עצם היום הזה
ב. מערכת הביטחון תמכה ב-2005 בהתנתקות וסמכה ידיה על הערבויות הבינ"ל להצבת שמירה בינ"ל בקו פילדלפי שימנע זליגת נשק לעזה…
ג. מערכת הביטחון הבטיחה לכולנו שכתוצאה מהתנתקות נזכה לשלום ולביטחון בגבול עזה. אז ממש זכינו…
ד. מערכת הביטחון שלנו הגדירה את הסכם הגרעין של אובמה מול איראן ב-2015 כהסכם טוב.
ה. מערכת הביטחון תמכה ותומכת בהמשך הזרמת מיליארדים למימון אונר"א בעזה וברש"פ, למרות שמדובר במוסד מושחת הגורם להתמשכות וליבוי הסכסוך הפלשתיני מול ישראל.
ו. ראשי מערכת הביטחון שלנו הזהירו מפני העברת השגרירות האמריקנית לירושלים בטענה שזה צעד שיבעיר את מזה"ת.
ז. מערכת הביטחון מאז קום המדינה ספוגה בפוליטיזציה ומי שלא מתיישר לפי הקו "הנכון" לא זוכה לקידום ולכן אין זה מקרה שבימים אלה אנחנו שומעים על אחידות הדעה במערכת הביטחון
ח. ההתיישרות בהתאם לקונצפציה ששלטה במערכת הביטחון הביאה את מדינת ישראל לעברי פי פחת במלחמת יום הכיפורים
ט. כרמטכ"ל גדי אייזנקוט הפריט את כל מה שניתן בצה"ל ותוצאות המדיניות שלו נמצאות בדו"ח הקטלני שפרסם מבקר המדינה.
י. קרא אצל האלוף בריק על תרבות השקר שהנהיג הרמטכ"ל גדי אייזנקוט בדו"חות בצה"ל
בקיצור בכירי מערכת הביטחון שלנו יודעים להתמקד בדבר אחד: לדאוג לפנסיות תקציביות נדיבות לבכירי המערכת ועם פרישתם לפלס לעצמם דרך לתפקידים במערכת הפוליטית.
זה הזמן לצאת לרחובות ולא לחכות לקלפיות
אף אחד לא יצא. אנחנו ימין, לא קולקטיב מאורגן וממומן. די עם הקריאות המתלהמות חסרות התוחלת
הפגנה היא מהיסודות החשובים של הדמוקרטיה. אולי אפילו יותר מבחירות (אשר בהן לא נאמרת אימרה חד משמעית, אשר כל נבחר "מבין" אותה כרצונו, לעומת הפגנה).
הפגנה היא התלהמות, באמת רק אם אתה קולקטיב הממומן מכספי סורוס, המקבל שלמונים ע"מ להתלהם ברחבי הארץ עם שיירה של "עיתונאי" חצר המשתרכת אחריך בכל הארץ, הממומנים בידי אותו מקור – בזמן שכולנו (שאר האנשים), צריכים לעבוד למחייתנו.
נכון, תוחלת?
ניתן לסכם את הסכם הכניעה הזה בכך שבא לעולם רק ואך ורק מתוך פחדנותם של לפיד וגנץ מלהתמודד מול הטרוריסט נסראללה.
הפחדנים מנפנפים עתה ב"הסכם שלום" המונע מלחמה, בדיוק כמו שצ'מברליין ניפנף בהסכם השלום שלו עם היטלר. היטלר לא עמד בהסכם ותוצאות המלחמה ההיא ידועות לכל, גם נסראללה לא יעמוד בו.
נתנו לאנשי המימד החמישי והכתב המשכיל של "במחנה" לנהל מו"מ, מה ציפינו שיקרה ? מולם ישבו ממציאי השחמט מאיראן !!! לא כוחות.
"הפחדנים מנפנפים עתה ב"הסכם שלום" המונע מלחמה,"
חח
עבר הזמן של "שטחים תמורת שלום", הטרנד החם של הקיץ זה "שטחים תמורת…. כלום. פשוט תן את השטחים כבר יהודי קמצן, דוד ביידן לוחץ עלי"
את זה אומר ראש המל"ל, לא אני… אני לא אומר כבר כלום, מרוב "הדמוקרטיה" נהיה כבר מסוכן לדבר על דברים.
בפרפרזה ניתן לומר שמול חיזבאללה ממשלת לפיד יכלה לבחור בין החרפה לבין המלחמה. היא בחרה בחרפה, ומדינת ישראל "תזכה" במלחמה.
גיא בכור מסביר מדוע. מהדקה 5:
https://www.youtube.com/watch?v=LXgmmER2pwU
בסופו של דבר ממשלת לפיד היא ממשלת בובות של ביידן.
אמנון לורד מסכם את הניתוח של מייקל דוראן (חוקר במכון האדסון) למהלכים של ממשל ביידן והכפפת ממשלת לפיד לתכתיבי ממשל ביידן בהסכם הגז: "הסכם הגז הוא בין אמריקה לאיראן, על חשבון ישראל"
https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/13165747
שחקנית נוספת בזירה היא צרפת (חברת טוטאל אנרג'י היא צרפתית) שיחד עם גרמניה הובילה ומובילה את האיחוד האירופי במדיניות הפרו פלשתינית העוינת כלפי ישראל.
אומר גיא בכור בצדק בעניין התמלוגים שישראל אמורה לקבל בעתיד מחברת הגז שתפתח ותשאב את הגז באתר קאנה שחציו נמצא בכלל במים הטריטוריאליים/כלכליים של ישראל הריבונית: התמלוגים יהפכו לכלי סחיטה פוליטי נוסף בידי האיחוד האירופי שידרוש תמורתם ויתורים וכניעה מצד ישראל לפלשתינים ונציגיהם!
לפיד וחבריו בממשלת המעבר הכושלת שלו תוך 3 חודשים בלבד בישלו חתיכת דייסה.
ותודה לכם בנט ושקד שהבטיחו שהממשלה הזו לא תעסוק בנושאי מדיניות.
חבל שלא העבירו את חוק הויזות
יש לפיד אין עתיד. גם אין חניה לשכניו בתל אביב
יפה
ספינות איראניות, סוריות ולבנוניות משיטות חופשי במים הכלכלים סביב כריש. עצוב מאד שנתניהו ושאר דוברי הליכוד מדברים על מים ריבונים.
קו המצופים נמתח באזימות 291 מעלות (21 מעלות מהמערב) כך שמוגזם לצפות להכרה רשמית מצד לבנון שזה הגבול.
אסדה בלב הים זה טרף קל מאד לטילים מונחים וסופה שתבער שנה שלמה כפי שבערה אסדה הנפט באבו-רודס מפגיע בטעות של טיל הוק ישראלי בינואר 74 .
כל המיליארדים שכביכול הפסדנו (ספק אם ימצאו שם גז) לא שווים פגיעה בחייל או אזרח ישראלי
אייל על איזו הצלחה אתה מדבר על זה שגנץ השמיץ יום לפני החתימה ויום אחרי כבר היה אול אין כי מי יודע מה הובטח לו…. תתעוררו עיוורים כל יום שעובר מוכרים אות ו בלי קשר לביבי ורק עיוורים לא יראו זאת…..איכס…