כהרגלו בקודש, גורו האתיקה עושה במעמדו קרדום פוליטי ועוד מרהיב עוז להטיף מוסר לאחרים
"… בפרלמנט שלנו יש אופוזיציה שאינה פועלת בשיקולים של טובת הכלל, אלא רק בהתנהלות פרועה לשמצה לטובת נאשם בשחיתות, … ולכן אין טעם לקיים דיון בכנסת וראוי להסתפק באישור הממשלה"
אלה דברי חתן פרס ישראל פרופ' אסא כשר, כפי שנכתבו לאחרונה בהקשר להסכם בין ארה"ב, ישראל ולבנון בעניין סימון הגבול הימי הנדרש על פי חוק להיות מובא לאישור הכנסת. אין מדובר בפליטת מקלדת. לפרופ' כשר עבר עשיר בשימוש במוסר לכאורה כדי לפסול עקרונות יסוד של הדמוקרטיה, אם זו יוצרת מציאות שאיננה הולמת את השקפתו הפוליטית.
ב-23 פברואר 1999 נפלו בלבנון רס"ן איתן בלחסן, סגן דוד גרנית וסגן לירז טיטו זכרם לברכה. באותם ימים געשה הארץ במערכת בחירות שהתנהלה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין אהוד ברק שעמד בראש מפלגת העבודה. בסוף השבוע בו נפלו שלושת הקצינים מיהר כשר, שבאותם ימים היה ממונה מטעם צה"ל על הטמעת "רוח צה"ל" בקרב המפקדים, לנצל את האירוע בכדי לקדם את השקפת עולמו הפוליטית.
במאמר ב'מעריב' שהופיע תחת הכותרת "מלחמת שלום הגולן", טען כשר כי נפילת השלושה התרחשה ב"מלחמה שאינה הולמת את עקרונות המוסר של המדינה הדמוקרטית", ולכן "דרושה ממשלה אחרת שתשים קץ למלחמת שלום הגולן".
הסבר קטן – ברק סבר שהסדר עם סוריה, שעיקרו יהיה וויתור על הגולן, יביא את דמשק להורות לחיזבאללה להפוך לארגון שוחר שלום. כשר תלה את נפילת שלושת הקצינים, וממילא את שאר חללי לבנון, ב"סירוב הממשלה להמשיך את המו"מ עם סוריה מהמקום שאליו הגיע בזמן ממשלת רבין".
כשר המשיך וכתב:
אני לא רוצה לחשוב על ההקשר הפוליטי שעל הרקע שלו הקצינים… נאספו בין המתים… ועם כל זאת… מגיע גם זמנו של פרק צידקת המלחמה, פרק בחינת המעשים המדיניים, האם הם צודקים או שמא הם בלתי מוסריים"
באותם תקופה התפרנס כשר גם מהוראת אתיקה צבאית את מפקדי צה"ל, בעוד שהח"מ שירת כמדריך באותו המקום. מכיוון שכך, כתבתי לכשר מכתב, בתוספת העתק למפקדי, שהיו גם מפקדיו, בו נכתב בין השאר:
כאשר אתה מטיף בתקשורת האזרחית כנגד שלטון נבחר, מכנה את מעשיו "כבלתי מוסריים" וקורא להחלפתו, ולאחר מכן מתייצב בפני קציני צה"ל ומלמד אותם את ערכי ה"נציגות" וה"אחריות" אתה נראה כמי שפיו ומעשיו אינם שווים. כאיש אקדמיה בכיר, שעיני החיילים ומפקדיהם נשואות אליו, הייתי מצפה ממך לנהל דיון אמיתי ולהתמודד עם מגוון הדעות בעניין הנדון. במקום דיון פתוח בחרת לקבוע בנחרצות… את "פסיקותיך" המוסריות, המהוות בסיס לקריאתך להפלת ממשלה נבחרת שהחיילים, חניכיך, מבצעים את מדיניותה על פי חוק"
פנייתי לא צלחה כמובן. בתשובתו אלי כתב כשר בין השאר: "כל ההבחנות שאני עושה הן בתחום המוסר. אין כאן שום נימה פוליטית". נכון, כשר – גם הפעם בשנת 2022 אין בדברייך שום נימה פוליטית. הכול כשר למהדרין.
שורת הסיום מפספסת את הנקודה.
אפילו אם נניח שדבריו של פרופ' כשר אינם פוליטיים אלא רק מוסרים עדיין נכונה הטענה של כותב המאמר עצמו: "כאיש אקדמיה בכיר, שעיני החיילים ומפקדיהם נשואות אליו, הייתי מצפה ממך לנהל דיון אמיתי ולהתמודד עם מגוון הדעות בעניין הנדון. במקום דיון פתוח בחרת לקבוע בנחרצות… את "פסיקותיך" המוסריות".
ההסיטוריה מלמדת שאין דבר מסוכן מאדם בעל השפעה שחושב שהוא יכול לומר משהו אוביקטיבי בענייני מוסר.
קיימת בעייתיות ממארת בכך שאנו מקבלים את ההכתרות שהשמאל מכתיר את אנשיו, כאנשי מוסר וכאנשי אתיקה, כאומנים או כאנשי רוח. עלינו ליצור סטנדרטים נכונים, להיצמד אליהם, ועל פיהם לשנות את ההערכה לאנשים מסוגו של אסא כשר, עמוס עוז, ושאר הדוברים הקיצוניים של השמאל. אם לדעתו של אסא כשר, עלינו כיהודים לסכן את ביטחוננו, את חיינו וחיי חיילינו ואולי גם את עצם קיומנו כאומה, על מנת לשמור על חייהם וביטחונם של אויבינו, הוא איננו יכול להיחשב עוד כאיש שיש לו אמירה כלשהי בתחום המוסר. הוא איש נקלה, בעל מצפון חלול, ומעבר לכך הוא מסוכן כל עוד יש לו לדבריו השפעה על מישהו. במובן זה הוא איננו פחות ממסית, וכמוהו כאותם מטיפים מוסלמים במסגדי מזרח ירושלים, המטיפים לשנאה ולרצח. העובדה היא, שבכל הכתבה מתייחסים אליו כאיש מתחום המוסר, אלא שכאן במקרה הוא אמר משהו לא ראוי (מצטער אבל זוהי האווירה), וזה חייב להשתנות אצלנו. קשה, אבל הכרחי ובהחלט מצדיק מאמץ.
אסא כשר אינו יותר מאשר פוליטרוק בולשביסטי…
כל תואר אחר שמדביקים לא הוא בבחינת הטעייה.