אזרבייג'ן מגיעה לתל-אביב עם העיניים לטהרן

ביום שישי האחרון העביר הפרלמנט של אזרבייג'ן הצעת החלטה להקמת שגרירות אזרית בתל-אביב. ההחלטה אמורה לקבל, וככל הנראה תקבל את, אישור הנשיא אילהם אלאייב השולט במדינה מזה 19 שנים. ואולם, בניגוד לאיחוד האמירויות ובחריין שפתחו בשנים האחרונות שגרירויות בארץ בעקבות הסכמים בינלאומיים, הקשר בין ישאל לבין המדינה שגובלת באיראן ותיק ומיוחד.

ישראל ואזרבייג'ן כוננו יחסים מיד לאחר נפילת ברה"מ, ובעשור האחרון הם הפכו לקרובים מתמיד. חברות ישראליות סיפקו נשק איכותי לאזרבייג'ן ואילו האזרים מהווים ספק אנרגיה עיקרי של ישראל. על פי דיווחים שונים, 40% מתצרוכת הנפט של ישראל מסופקת לה על ידי אזרבייג'ן. ראש הממשלה בנימין נתניהו אף ביקר במדינה בשנת 2016 וחתם על שורת הסכמים. אלא שהאזרים סירבו לפתוח שגרירות בתל-אביב למרות מסע שכנועים נרחב, ולכל היותר נעתרו לפתוח נציגות מסחרית בלבד בשנה שעברה.

אז מהן הנסיבות שהשתנו וגרמו לאזרים לחזור בהם? בשביל להבין את התשובה עלינו לבחון לעומק את היחסים של אזרבייג'ן עם שכנתה והאויבת המוצהרת – ארמניה.

ההיסטוריה של העת החדשה מלמדת אותנו שכאשר אימפריות רב-לאומיות נופלות, הדבר פותח פתח לעימותים בין עממים שכנים ומעורבים שישבו תחת אותן אימפריות. כך למשל היה בצ'כוסלובקיה עם נפילת האימפריה האוסטרו-הונגרית או בהודו עם עזיבת האימפריה הבריטית ב-1947. זה בדיוק הסיפור, בממדים קטנים יותר, עם נפילת ברה"מ.

אפילו עוד לפני קריסתה הסופית, החלו מאבקים אלימים בין האזרים לבין הארמנים בחבל נגורנו קראבך, ובסוף מלחמה בת שש שנים ניצחו הארמנים. התוצאה הייתה הקמת רפובליקת נגורנו קראבך בה חי מיעוט אזרי לצד רוב של ארמנים, הנמצא כמובן בזיקה ישירה למולדת.

אבל האזרים לא ויתרו על טענתם לריבונות בשטח, ומדי כמה שנים נרשמים עימותים אלימים בין המחנות. השיא האחרון התרחש בסתיו 2020 אז הצליחו האזרים להביס ללא תנאי את הארמנים ולהפוך את המצב בחבל. הדבר נעשה בין היתר הודות לאספקת נשק איכותי ישראלי וטורקי לאזרבייג'ן – כזה שלא הותיר לארמנים סיכוי. ארמניה זכתה לסיוע ממדינות כמו רוסיה ויוון אך לבסוף נאלצה לסגת ממרבית השטח, עד לחידוש הקרבות בחודש שעבר.

בסמוך לפתיחת העימות בספטמבר 2020 פתחה ארמניה שגרירות בתל-אביב אך החזירה את השגריר לאחר שבועיים בלבד. האזרים הבינו שהם לא יכולים להישאר מאחור, אך מנגד היו מחויבים לטורקיה. גם החשש מאיראן לא הוסיף לכך. נזכיר כי באיראן חיים 15 מיליון אזרים ובין שתי המדינות קיים מתח רב.

אלא שהיחסים בין ישראל לבין טורקיה הופשרו לאחרונה ועלו על מסלול מבטיח. בהמשך, עם נצחונו של בנימין נתניהו בבחירות האחרונות, שלח לו נשיא טורקיה ארדואן  אגרת ברכה, וביום חמישי האחרון הם קיימו שיחת טלפון. לכך יש להוסיף את הסלידה המובנית של האזרים מהמשטר האיראני. אמנם מדובר בשתי אומות שיעיות, אך האזרים לא חששו מעימות דיפלומטי עם טהרן, שמצידה מאשימה את אזרבייג'ן במחויבות לישראל והפיכת המדינה לבסיס קדמי של המוסד.

אזרבייג'ן תהיה למעשה המדינה המוסלמית השיעית הראשונה שפותחת שגרירות רשמית בישראל. היא מצטרפת אל מדינות סוניות שכבר עשו זאת ובהן מצרים, ירדן, אלבניה, איחוד האמירויות, בחריין וקוסובו.

אם אכן ארדואן רוצה לשדרג את היחסים עם ישראל כפי שהצהיר לאחרונה, הרי לנו התפתחות אזורית מרתקת: ישראל עומדת כשחקן לגיטימי במרחב במלוא מובן המילה. צרפו לכך את המאבק הישראלי המתמיד נגד שלטון האייתוללות האכזרי, כעת שוב בראשות נתניהו, ויתכן כי לא ירחק היום בו נחזה בברית אזורית גלויה ורחבה  נגד האיום האיראני המשותף.

אלי ורד חזן הוא שגריר בינלאומי של מפלגת הליכוד