מ"שומרי סף" דרך יועצי פלא ועד לאחיתופל – המקורות הלשוניים של המילים עשויים לרמוז על משמעות אקטואלית
בימים אלו מדברים על שינוי מעמד היועצים המשפטיים, משומרי סף המשרתים אינטרס ציבורי עלום, למשרתים במשרות אמון שיהיו מחויבים לקדם את המדיניות של הממשלה והשרים, כמקובל בדמוקרטיות מערביות. המונח "שומרי סף" אינו חדש ושימש כבר בתנ"ך במשמעות שומרי מפתן (המלך בדרך כלל). שומרי הסף המפורסמים ביותר בתנ"ך היו בגתן ותרש, שתכננו להרוג את אחשוורוש. להלן דיון לשוני ביועץ ובעצה.
תפקיד היועץ
יועץ הוא מי שתפקידו לחלוק מהידע ומהניסיון שלו לאחרים ולהציע להם – להבדיל מלקבוע – את דרכי הפעולה המיטביות עבורם. בספר ישעיהו נזכר גם "פלא יועץ", שהוא חכם ויודע עצות נפלאות, ולא הובהר אם הכוונה לקב"ה או למלך ישראל, אשר "הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ".
עצה מהי?
עצה בלשוננו היא דרך פעולה שאדם מַציע לאחֵר כדי לעזור לו. אך לעצה יש משמעויות נוספות.
"עֻצוּ עֵצָה, וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר, וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל" (ישעיהו ח י). ישעיהו מפנה את הדברים לממלכת אשור – מזימתכם לחסל את העם העברי לא תתקיים כי אלוהים עימנו. משמעותה של "עצה" בפסוק היא תוכנית, מחשבה. לעוץ עצה זה גם לתכנן, וישעיהו אומר בפסוק זה: עצתכם לא תתקיים, נכשיל את מזימתכם. יש שמצאו בתוכן הפסוק רלוונטיות למחלוקות בין המערכת הפוליטית למערכת אכיפת החוק.
הקשר בין עצה לסיבה או אשמה
המקבילה הארמית של עֵצָה היא עֵטָא – האות ט׳ בארמית מקבילה לאות צ׳ בעברית (קיץ – קיְטָא, צבי – טבי, ציפורן – טוּפְרָא וכן הלאה). צירוף מוכר מלשון עֵטָה שנשתרש בעברית של ימינו הוא בְּעֶטְיוֹ, שמשמעותו היא בגללו, באשמתו.
בתלמוד הבבלי כתוב: "ארבעה מתו בעטיו של נחש…" המשמעות המילולית של "בעטיו" במשפט היא "בעצתו". רש"י פירש כי בעקבות חטא אדם הראשון, נגזר על האנושות להיות בת מוות. כך, בהשפעת משפט זה מהתלמוד הבבלי, "בעטיו של" נתפס כמילת סיבה, ובייחוד כמילת סיבה שלילית – באשמת.
עצת אחיתופל – הטובה היא או רעה?
אי אפשר לדבר על יועצים ועצות בלי להזכיר את הביטוי "עצת אחיתופל" שמשמעותו היא עצה רעה. הרקע לביטוי הוא העצה שיעץ אחיתופל הגילוני (מהעיר גילֹה) לאבשלום במאבקו נגד אביו דוד.
למעשה ובניגוד למשמעות הביטוי, עצת אחיתופל הייתה עצה טובה לאבשלום – אחיתופל יעץ לאבשלום להתקיף את צבא דוד מתקפת פתע, כי ידע שצבא דוד אינו ערוך לקרב. חושי, יועץ אחר של אבשלום אך למעשה היה מרגל של דוד, טען שעצת אחיתופל רעה וכדאי לחכות עם המתקפה. אבשלום הקשיב לחושי, שעדכן את צבא דוד, והובס.
אחיתופל היה ידוע כיועץ חכם שעצותיו מוצלחות, עד כדי כך שנאמר עליו שההיוועצות בו שקולה לשאלה בדבר ה'. הוא בהתחלה יעץ לדוד אבל נטש אותו ברגע קשה, כשצבאו היה חלש. מעשה בגידה זה והאהדה שרחשו לדוד בעם הפכה את אחיתופל לדמות הרעה בסיפור.
אמנם העצה שנתן לאבשלום הייתה טובה, אך רעה עבור דוד. מכאן הפך הביטוי 'עצת אחיתופל' כינוי לעצה רעה. לאחר שאבשלום לא קיבל את עצתו, אחיתופל הבין שבחר בצד הלא נכון. הוא חזר אל עירו ואל ביתו ואיבד עצמו לדעת.
היועצת המשפטית כשומרת סף?
אסיים בשאלה פתוחה: למי מיטיבה היועצת המשפטית לייעץ – האם היא שומרת סף במובן המקראי או במובן אחר? האם נזכה ליועץ משפטי שהוא פלא יועץ? והעיקר – שלא נהיה אובדי עצות.
חמוטל איינהורן היא מאסטרנטית בחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל-אביב, מגישת הפינה 'עכשיו עברית' בערוץ 14 ומגישת ההסכת 'מדברים עברית' עם היועץ האסטרטגי נדב שטראוכלר.
יועץ משפטי הוא פקיד. הוא לא קובע. זכותו כמבן לחשוב כרצונו. זו מדינה חופשית.
אם פקיד כלשהוא, במקרה הזה יועץ משפטי, אינו מסוגל למלא את הוראות הממונה עליו, במקרה הזה, השר. עליו לעזוב מרצונו או בפיטורים. חד וחלק. שיצרחו כולם כמה שירצו.
לא כל ט בארמית מקבילה לאות צ בעברית. למשל טעמא בארמית טעם בעברית. טוב, טבא בארמית. ההסבר הנכון בא בהשואה לערבית. בערבית יש אות ט ונקודה מעליה ואות צ ונקודה מעליה. שתי האותיות מועתקות לעברית באות צ. אבל בארמית הן מועתקות לאות ט ולאות צ בהתאמה.
מוסבר במאמר ׳מבוא לערבית למביני עברית׳ באתר ׳השפה העברית׳.
https://www.safa-ivrit.org/writers/shalom/arabic.php
פוליטיקאים במחטף ושום כלום משומרי הסף.
הפרופ' לבלשנות שלימד אותי כמה קורסים במקצוע זה (כל תואר מחייב לקיחת קורסי ידע כללי, מה שכמובן טוב מאוד – היות והאקדמיה צריכה להוציא בוגרים בעלי ידע נרחב ולא מצומצם לתחום בודד, כגון מתמטיקה ו/או משפטים), אמר פעם כי "הסלנג של היום הוא השפה התקנית של מחר".
ברור שזה חסר ההקשר ההמדויק בו זה נאמר אך אני חושב שמשמעותו המדויקת של הביטוי, די ברורה גם כך.
בכל העולם, נוכלי הסמול מנסים להשתלט על השיח באמצעות המצאת משמעויות חדשות למילים ו/או שינוי הגדרת השמות (שמות עצם, אם כבר מדברים על בלשנות).
זה כמובן, הכי בולט בארה"ב אשר חווה בשנים האחרונות התקפה על האידאולוגיה שלה ע"י שרלטנים מרקסיסטיים הנעזרים בתומכיהם הקומוניסטים (זהו ציטוט מדויק ומלא של אחד מ"מהנדסי" טוויטר) בפלטפורמות הטכניות בהן מתנהל השיחה הציבורי בעת זו – יוטוב, פייסבוק וטוויטר.
שם רק בימים האחרונים למשל, הוציאה אוניברסיטת סטנפורד – רשימת מילים שצריך להחליף במילים אחרות. לכל התוהים, (א) אוניברסיטת סטנפורד היא מוסד משמעותי מאוד באקדמיה האמריקאית, כך שיש לפרסומיה ולדרך הוראתה השפעה גדולה על הבוגרים שלה ולבוגרים שלה, השפעה גדולה על המשק האמריקאי (ב) דרך זו ממש לא חדשה ולא יחודית לתומכי Burn Loot Murder האמריקאים. כל הרוצחים המרקסיסטים (לנין, סטלין, פול פוט, מאו דזה דונג) פעלו בדיוק בדרך זו – לשנות משמעות של מילים.
כך שאסור בתכלית האיסור, להשתמש בסלנג שרוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו מנסים להכניס לדיון הציבורי – שום וכלום "סומרי סף", "שרלטן החוק" ו"אינטרס החמאס". הסף היחיד שפקידונים שומרים, זה של המעסיק הבא אליו הם עוברים (הפקידון שעובר מ"פיקוח עח הבנקים" לבנק הפועלים [כדגומא] באמת שמר על הציבור? או על הסף של בנק הפועלים?).
אני אישית מחליף את "שומרי הסף" ב"פוליטיקאים במחטף" בכל משפט שאני קורא/שומע. פקידים בלתי נבחרים, אשר נאמנותם היחידה היא למעסיק אליו הם עוברים ו-99.99999% ממעשיהם בתפקיד לכאורה ציבורי, הם למטרתם הפרטית ללא קשר למדיניות הנקבעת ע"י הדרג הנבחר. אתם באמת מאמינים שעו"ד אשר מינה חסר תעודת הבגרות, מספקת ייועץ אובייקטיבי לממשלה החדשה? ראיתם הרבה משפטים אפילו במשפט האזרחי, בהם צדדים פשוט מחליפים ב"כ ביניהם?
ולאבסורד הזה, רוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו רוצים שנאמין, בגלל סלוגן שהם המציאו? אסור לחזור על הסלוגנים שהם המציאו, כל הסיבות רשומות לעיל. זו נקודה משמעותית יותר בבלשנות, לדעתי.