תגובות סוערות בימין להחלטת ביהמ"ש על פסילת דרעי. השר לוין: "נתקן את העוול"; יו"ר הכנסת אוחנה: "הרשות המחוקקת תאמר את דברה"
תגובות סוערות בימין לאחר החלטת בית המשפט העליון הערב (רביעי) על פסילת כהונתו של אריה דרעי כשר. שר המשפטים יריב לוין כתב בדף הפייסבוק שלו: "היום בשעה 16:00, קיבלו רבים מאזרחי ישראל הודעה אבסורדית מבית המשפט העליון, לפיה הצבעתם בבחירות שהתקיימו לפני חודשיים – בוטלה".
לדברי לוין, "הפסיקה שניתנה היום רומסת לא רק את הצבעתם של קרוב לארבע מאות אלף מצביעי ש״ס, אלא גם את בחירתם של רוב אזרחי ישראל, אשר ידעו את כל העובדות הרלוונטיות והצביעו בעד ממשלה בראשות נתניהו, אשר אריה דרעי שותף בכיר בה".
השר הוסיף: "צר לי מאוד על כך שראשי מערכת המשפט לא מצאו גם הפעם לכבד את הכרעת העם, את שיקול דעתו של ראש הממשלה, ואת החלטת הכנסת שהביעה אמון בממשלה המכהנת. אעשה את כל הדרוש על מנת שהעוול הזועק לשמים שנעשה לרב אריה דרעי, לתנועת ש״ס ולדמוקרטיה הישראלית – יתוקן במלואו".
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה פרסם ציטוט מאת שר המשפטים לשעבר חיים צדוק, אשר אמר: "ישנם תחומים שבאיזון נכון בין רשויות המדינה, הם לפי מהותם נחלת הכנסת והממשלה. מוטב שבית המשפט ימשוך ידו מהתערבות בעניינים מסוג זה, גם אם התנהגות הכנסת, הממשלה וראש הממשלה נראית בעיני השופטים כלא נאותה ולא ראויה. מוטב להניח התנהגות כזאת למשפט דעת הקהל וציבור הבוחרים בהליך הדמוקרטי".
אוחנה הוסיף בסיום: "כעת, הרשות המחוקקת תאמר את דברה".
בהודעה משותפת של ראשי מפלגות הקואליציה שפורסמה לאחר מתן פסק הדין, נכתב: "קיבלנו בזעזוע, בכאב ובצער גדול את פסק הדין בעניינו של המשנה לראש הממשלה, השר אריה דרעי. יכולותיו יוצאות הדופן ונסיונו העצום דרושים למדינת ישראל בימים מורכבים אלה יותר מתמיד".
עוד נכתב בהודעה: "מעבר לעוול האישי הקשה שנגרם לשר דרעי עצמו, פסק הדין מהווה עוול עצום ללמעלה משני מיליון אזרחים, רוב העם, אשר הצביעו בעד ממשלה בראשות בנימין נתניהו שאריה דרעי ימלא בה תפקיד מרכזי ומשמעותי. אנו נפעל בכל דרך חוקית שתעמוד לרשותנו וללא דיחוי, כדי לתקן את העוול ואת הפגיעה הקשה שנגרמה להכרעה הדמוקרטית ובריבונות העם".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כתב בחשבון הטוויטר: "בשמאל טוענים שהדמוקרטיה בסכנה והאמת שככה זה נראה היום. לא יכול להיות שבמדינה דמוקרטית 10 שופטים יחליטו במקום רוב אזרחי ישראל מי צריך לכהן כשר ללא כל בסיס בחוק". לדבריו, "הממשלה לא תתפרק. נמשיך בעזרת השם לקדם את הרפורמה במערכת המשפט עבור כלל אזרחי ישראל והחלטת בג"צ רק מוכיחה כמה היא חיונית".
יצא ככה שההודעה על פסילתו של השר דרעי התרחשה בדיוק כשהייתי בעיצומו של ריאיון.
אלה הדברים שאמרתי ברגע האמת: pic.twitter.com/1NxK63D5S8— Galit Distel Atbaryan – גלית דיסטל אטבריאן (@GalitDistel) January 18, 2023
שר החוץ אלי כהן צייץ: בג"ץ בצעד מנותק מקבל החלטה שתפגע עוד באמון הציבור במערכת המשפט. לשר דרעי נעשה עוול, שמגיע אחרי עינוי דין של שנים. חבל שציבור של מאות אלפים הוא שקוף בעיני השופטים". חבר הכנסת דני דנון פרסם ציוץ קצר בו כתב: "יש מחוקקים בירושלים – אריה דרעי יהיה שר בממשלת ישראל".
שרת התחבורה מירי רגב כתבה בציוץ משלה: "סיעת בג״צ החליטה באופן שרירותי כי האזרחים שהצביעו בבחירות, לא סבירים אל מול 10 שופטים שבחרו את עצמם". עוד הוסיפה רגב: "זו לא דמוקרטיה. זו עריצות המיעוט. ביהמ"ש הבהיר שאינו מעוניין בפשרות. ביהמ״ש בקרב מאסף על שימור הכוח של האליטה. הם עדיין לא הפנימו שהעם אמר את דברו. את זה בדיוק באנו לשנות ונשנה!".
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן התייחסה גם היא לפסק הדין בראיון עם אלמוג באולפן חדשות 13 ואמרה בין היתר כי מדובר ב"תיאטרון אבסורד". לדברי השרה, "אין זה מקומם של שופטים לקבוע מה סביר, זה מקומו של העם. הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד בכל דמוקרטיה וכאן אנחנו רואים בשידור חי איך מפרים אותה ברגל גסה".
ח"כ אריאל קלנר כתב: "בג"ץ שוב מסביר טוב מכולם, את הצורך ברפורמה. לא מדובר כאן בשופטים המתערבים בפוליטיקה אלא בפוליטיקאים המשתמשים בכסות משפטית לקידום מטרותיהם הפוליטיות". לדברי קלנר, "בג"ץ, שהיה מכשיר ללא שום בעיה את דרעי, אילו היה מצטרף לממשלת שמאל (שהשתוקקו להכניסו לממשלתם) החליט לפסול אותו כי כל פשעו הוא ההצטרפות לממשלה ה"לא נכונה". ממשלת ימין בראשות בנימין נתניהו".
הוא הוסיף: "הצפצוף על חוק היסוד של הכנסת מחייב פעולה נחושה למציאת פתרון לסוגיית מינוי דרעי, אולם חשוב מזה: לבצע את הרפורמה במערכת המשפט ולהשיב את שופטינו כבראשונה".
שר השיכון ויו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף הגיב לפסיקה ואמר: "מאות אלפי אזרחי ישראל הביעו את אמונם באופן מובהק ברב דרעי, ואת רצונם לראותו שר בממשלה. ההחלטה לפסול אותו היא עוד דוגמה מוחשית לסיבות שיצרו את משבר האמון בין אזרחי ישראל למערכת המשפט. יהדות התורה תתמוך בכל הליכי החקיקה הנדרשים לקיום רצון העם שבחר ברב אריה דרעי שייצג אותו בממשלה. מדינת ישראל זקוקה לרב אריה דרעי בהנהגה".
סיעת בג״צ החליטה באופן שרירותי כי האזרחים שהצביעו בבחירות, לא סבירים אל מול 10 שופטים שבחרו את עצמם!
זו לא דמוקרטיה. זו עריצות המיעוט.
ביהמ"ש הבהיר שאינו מעוניין בפשרות.
ביהמ״ש בקרב מאסף על שימור הכוח של האליטה.
הם עדיין לא הפנימו שהעם אמר את דברו.
את זה בדיוק באנו לשנות ונשנה! pic.twitter.com/xwIUTmHZnw— מירי רגב (@regev_miri) January 18, 2023
שר הרווחה יעקב מרגי פרסם הודעה בה נכתב: "פסק דין שערורייתי שמוכיח לנו שוב מדוע האמון הציבורי במערכת המשפט נמצא בשפל חסר תקדים. שופטי בג"צ מבטלים במחי יד את בחירתם של 400,000 מצביעי ש"ס שהלכו לקלפי והביעו את רצונם שהרב אריה דרעי יתמנה לשר בכיר בממשלה. לא יתכן ששופטים שלא נבחרו ע"י העם יבטלו את רצון העם בטענה של "סבירות ומידתיות", ההיפך הוא הנכון לא "סביר" ולא "מידתי" ששופטי בג"ץ יבטלו את בחירת העם. נעשה הכל כולל הכל כדי למנות בחזרה את מנהיג תנועת ש"ס הרב אריה דרעי לשר בממשלה ולממש את רצון העם".
בהודעה רשמית של תנועת ש"ס נמסר: "נפל דבר בישראל. בית המשפט העליון המתיימר לדאוג למיעוטים, השליך היום לפח את קולם והצבעתם של 400 אלף מצביעי תנועת שס המייצגת את ציבור המוחלשים בישראל שהלכו רק לפני חודשיים לקלפיות. מצביעי שס הלכו לקלפיות כשהם יודעים הכל על יו״ר שס, השר אריה דרעי. 400 אלף המצביעים, 11 מנדטים, ידעו על הסדר הטיעון עם דרעי והצביעו לשס בראשות אריה דרעי. היום קבע בית המשפט למעשה כי הבחירות חסרות משמעות. החלטת בית המשפט פוליטית ונגועה באי סבירות קיצונית".
עוד נכתב: "הפסילה השערורייתית של יו״ר שס מכהונת שר, איננה רק פגיעה אישית בדרעי אלא פגיעה קשה וצורבת בכל מצביעי שס ותומכיה. חלקים רחבים בחברה הישראלית מרגישים היום מודרים על ידי בית המשפט. תנועת שס כולה מזועזעת מההחלטה השרירותית וחסרת התקדים של בג״צ, בניגוד לחוק והצדק, ורואה בה פגיעה קשה בזכות לבחור ולהיבחר שהיא נשמת אפה של הדמוקרטיה".
למנות את הגברת יפה דרעי לשרה
————————————
גלוי נאות: לא הצבעתי לש"ס. כאשר הצבעתי ידעתי בוודאות שאם גוש הימין ינצח בבחירות אזי רוה"מ יהיה נתניהו ודרעי יקבל משרת שר בכיר.
מה שיש לפנינו הוא תאטרון אבסורד של אליטה קטנה ומנותקת. מפלגת הבג"ץ הובסה בבחירות ולא עברה את אחוז החסימה. גם אם מר"ץ היתה עוברת מאזן המנדטים של השמאל הוא פחות מ- 8 מנדטים (את הערבים אני לא מגדיר כשמאל).
על כן, רוה"מ נתניהו צריך למנות את הגברת דרעי לשרה ברב של 64 ח"כ. אם חסר תעודת בגרות ומי שלא יודע לחתום את שמו ללא שגיאות כתיב (ע"ע הפתח והקמץ בחתימה – לפחות היה פותח מילון ורואה איך כותבים את שמו בעברית) מוסמך לכהן כרוה"מ אזרח ישראלי שקיבל השכלה מוסמך לכהן כשר אם קיבל את אמון הכנסת.
לאחר מכן, לשנות את חוק יסוד השפיטה בו יאמר מפורשות שלפני התיקון הזה הכנסת לא הסמיכה את ביהמ"ש לפסול חוק כשם ששום מדינה דמוקרטית ללא חוקה לא מאפשרת לבטל את חקיקת הפרלמנט. חוק יסוד זה בא ברחל בתך הקטנה לאמר שכנסת ישראל אוסרת על ביהמ"ש בכל ערכאה לבטל או חלילה לדון בחוק קל וחומר בחוק יסוד. ביהמ"ש פעל כגנב בלילה בזמן שהמוני בית ישראל עסקו ברצח רבין פירסם פרשנות מופרכת שיש לישראל חוקה ובסמכותו לדון בפסילת חוקים.
לחוקק את חוק יסוד השפיטה כי פסלה הכנסת 3 פסקי דין של שופט יזומן השופט\ת לדיון הדחה בפני הפרלמנט.
חוק יסוד השפיטה חייב להכיל אמירה כי בסמכות מליאת הכנסת להדיח לאלתר שופטים מכהנים ובדימוס אם פסלה 3 פס"ד שלהם. עשתה כן – תקצוב הכנסת הפחתה בפנסיה של השופטים ואת אותו הדבר להוסיף לחוק יסוד חופש העיסוק כי הכנסת מודעת היטב למעשיה.
לכתוב מפורשות בחוק יסוד השפיטה כי לשום שופט\ת אסור להשתמש במילה חוקתי כי אין לישראל חוקה. אסור להשתמש במלל כמו מידתי, סביר ושאר ה"ממבו ג'מבו" שהשופטים המציאו לאורך השנים לדעת מיטב פרשני המשפט (ע"ע דבריו של עו"ד שפטל).
לכתוב כי כל מנכ"ל משרד ממשלתי ימנה יועמ"ש כמשרת אמון. לסגור את מחלקת הבג"צים. לפרק את היועמ"ש לתובע, מייצג בערכאות ויועץ כשהממשלה מוסמכת לפטרם ללא נימוק ומידית. פירקה הכנסת בחוק את תפקיד היועמ"ש – היועמ"ש הנוכחי יפסיק לכהן ויפוטר לאלתר.
התקשורת דוברת העברית (שימו לב לא כתבתי ישראלית) תרעש – אז תרעש (לפי התקשורת הימין עתיד להיות מובס בבחירות שהיו וקלטות ערפת שהיו בידיהם לא הוצגו לצבור תחת אקסיומה של כת השלום עד שהדיבורים וההכרזות של ערפת הפכו לאוטובוסים ומסעדות מפוחמות ודם יהודי באלפים זרם ברחובות שנים 2000-2005). מאות פקידים בפרקליטות יפוטרו אם השר איבד בהם אמון. מאות שופטים יודחו בידי ועדת חוקה אם איבדה בהם אימון קל וחומר אם בוטלו 3 פס"ד של אותו\ה שופט\ת.
מנוי שופטים יהיה בידי שר המשפטים ובאמון של ועדת חוקה ורב של 61 בעבור שופטי עליון במליאת הכנסת ובעבור נשיאי בתי המשפט השונים ובתי הדין.
דבר אחרון הימין צריך להפסיק לפחד או להתבטל או לחפש את הליטוף – אם צריך לחזור על מעשיו של נשיא ארה"ב לינקולן – אם צריך לשלוח 2 פלוגות מג"ב לביהמ"ש העליון – שיהי כן אם יעז ביהמ"ש לשלוח את משמר בתי המשפט או לפנות למשטרה על מנת שתפעל כנגד הממשלה או הכנסת.
הכנסת חייבת להגן על הממשלה כנגד ביהמ"ש בשם הריסון והפרדת הרשויות והממשלה וזרועותיה כולל ה- D9 של חיל ההנדסה (במובן המטאפורי) אם אלו האמצעים שלדעת הממשלה צריך להפעיל.
הממשלה נבחרה כחוק על מנת למשול ולא להיות "ילדת בת מצווש" שמחייכת למצלמה בזמן שהמדיניות והחקיקה מנוהלים מבתי המשפט. אף אחד לא הסמיך שופטים למשול. אין להם שום הכשרה שטובה מדעתו של נהג המונית בהפעלת מדיניות. מה גם, שהם לא שליחי צבור בסה"כ פקידים.
הדמוגרפיה אומרת שבעוד 4.5 שנים בבחירות הבאות סביר כי גוש הימין יהיה של 70 מנדטים אל מול 30 לשמאל הגיע הזמן להפסיק להצטדק והתבטל בפני המיעוט גם אם מסיבות היסטוריות המיעוט שולט באמצעי השידור (ערוצים 11,12,13 גל"צ, רשת ב, עיתון הארץ, ידיעות אחרונות, וואללה,…… הפקידות הבכירה ומערכת המשפט.
אנחנו מממנים את עתון הארץ. בזכותנו העיתון הזה קיים. באמצעות מודעות ממשלתיות הנמסרות לפרסום לעיתון הזה, במקום להכניס את המודעות לאתר ממשלתי, גם חוסך כסף וגם לא מממן את האויב
מילים כדרבנות. לו יהי.
אני לעומתך, כאשר הצבעתי ידעתי בוודאות שאם גוש הימין ינצח בבחירות אז דרעי לא יוכל להיות שר, כי הוא הורשע לאחרונה (שוב) בפלילים על פי הודאתו, בעסקת טיעון שמרחיקה אותו מהזירה הציבורית. ידעתי שנתניהו, שהוא מנהיג ממלכתי והגון, לא יפקיד על הקופה הציבורית מי שלא עומד בקריטריונים להיות טלר בבנק. וידעתי גם, שאם נתניהו ימנה, בג״צ יפסול. כך שהרגשתי בנוח להצביע ימין בלי לחשוש שפושע יהיה שר.
אתה הצבעת לרע"מ ומנסור עבאס. בהצלחה באופוזיציה
יש לשים לב לדבריו של השופט שטיין(שנחשב עוד מתון):
״אענה לכ-400 אלף בוחרים ובוחרות שנתנו את קולם למפלגת ש״ס ולעומד בראשה. הציבור הנכבד הזה נתן את קולו לבחירתו של דרעי כנציגו בכנסת, וממילא לא בחר את שרי הממשלה.״-
במילים אחרות, לדעתו את הממשלה לא בוחר הציבור דרך נציגיו בכנסת. חידוש עצום ומטריד.
אכן. צריך להיות ממש מנותק (שלא לומר מטומטם) לחשוב שלא היה ברור לכולם (!) שראש סיעת ש"ס ימונה לשר (בכל ממשלה שתקום) עוד לפני הבחירות.
לא סובל את דרעי במידה קיצונית. אבל הדיקטטורה של בית המשפט מטורפת בלתי נסבלת. עריצות שרירותית. גם בנט שיקר לבית המשפט בקשר לשיפוצים שלו. קרה משהו? כלום.
עושים מה שהם רוצים. בא להם להכשיר את הסכם לבנון למרות שהוא רומס את חוק יסוד של מסירת שטחים לאויב אז הם מכשירים.
אני נגד המינוי של דרעי. אבל הממשלה החליטה שכן אז כן. רק שאנחנו נאלצים להאבק עבור מיני רפורמה. וזה חבל.
לבטל לחלוטין את את הוועדה למינוי שופטים. להעביר לפרלמנט. להקציב זמן כהונה. לבטל את הסמכות של בית המשפט לבטל חוק של הכנסת איזה חוק שלא יהיה. אין צורך בחוקי יסוד הם משרתים רק את השמאל. לאנגליה גם אין חוקה ולא חוקי יסוד והם מסתדרים טוב מאד.
לאנונימי,
יש גם אנשים שהצביעו ומצביעים למפלגות שמבטיחות ימין בלי נתניהו(תקווה חדשה, הימין החדש וכחול לבן) ו/או בלי חרדים(ישראל ביתנו) למרות שקל לראות שאין 61 מנדטים לקואליציה כזו בשום דרך.
הרבה אנשים באים לקלפי עם פנטזיות ולא עם ציפיות ריאליות מהממשלה הנכנסת.
מהיום והלאה זכויות דמוקרטיות וליברליות בכפוף לאפליה מתקנת ברורה ואכזרית לטובת הימין לפחות לעשרות רבות של שנים. להתנהג לשמאל וה" מרכז" הפיקטיבי, שותפו לפשעים ולעוולות, לפחות באותה דורסנות שכאמל אתא תורכ וממשיכיו התנהגו לאיסלם בתורכיה.
ורק לי די ברור שהרפורמה של השר לוין לא תעבור למרבה הצער? אני לא אופטימית….
מעניין מאוד להשוות את נימוקי החונטה,
בין נימוקי דחיית העתירה כנגד ההסכם עם לבנון, לבין קבלת העתירה כנגד מינויו של דרעי לשר. על מנת שנוכל להבין את הפער שאני עתיד להדגיש, נחזור בקצרה על הנימוקים והעילות שהאייתולות כתבו.
דחיית העתירה כנגד ההסכם עם לבנון:
במרכז הדיון, עמדו 3 שאלות עקרוניות: 1) האם חוק יסוד: משאל עם חל במקרה זה? 2) האם ממשלת מעבר, רשאית לחתום על הסכם מסוג זה? ו-3) האם הממשלה חייבת להביא את ההסכם לאישור הכנסת?
נתרכז ב-2 הראשונות. הן הרלוונטיות והחשובות ביותר. חוק יסוד: משאל העם, חל במצב בו (לשון החוק): "החליטה הממשלה לאשרר הסכם או לחתום על הסכם, שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שהם חלים בו" (סעיף 1(א) לחוק). בנושא זה, קובעת החונטה כי השטח נושא ההסכם אינו שטח שחל בו "המשפט, השיפוט והמינהל". זהו. ממשלת ישראל פשוט כרתה חוזה, על שטח שאינו בשליטה ישראלית, בשום צורה.
למה, אם השטח אינו בשליטה ישראלית, ממשלת ישראל היא בכלל צד להסכם – אל תשאלו את החונטה, אבל לזה האייתולות רוצים שנאמין??? זה בכלל, נשמע הגיוני (לכל אדם סביר מעל גיל 3), כאשר במרכז הדיון, הסכם שכרתה ממשלת ישראל? דהיינו, החונטה אומרת: לקחו סתם שטח באמצע הים וללא כל סיבה, החזבאללה היה צריך משום מקום, אישור דווקא מישראל ע"מ להשתמש בו.
יתרה מכך, מציינת החונטה בגלימות, באותו שטח עלום באמצע שום-מקום באמצע הים, לא נקטה ממשלת ישראל בשום פעולה ריבונית. אפילו ויקיפדיה במאמר אודות "הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון" מציינת כי (ציטוט): "בשנת 2000 קבעה ישראל את 5 הקילומטרים הראשונים של הגבול בים והוצבו מצופים לאורכו לצורכי פטרול של אוניות חיל הים. לבנון לא הכירה בכך. שאר הקו לא הוגדר רשמית.[13][14]". אבל, אל תדאגו – סיור של אוניות חמושות של חיל ים רשמי של מדינה, זה בכלל לא פעולה ריבונית. הן שטו לשם במקרה ואת המצופים, הציב חיל הים/ממשלת ישראל – גם במקרה.
תמונת המצופים בויקיפדיה (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:The_buoy%27s_designate_the_Israel-Lebanon_border_(2961237214).jpg) היא כנראה ערוכה בתוכנת פוטושופ וצולמה בכלל באיי הברמודה. למה ממשלת חזבאללה, היית חייבת אישור מממשלת ישראל ע"מ להשתמש בים באיי הברמודה – לא כ"כ ברור, אך ללא ספק – משרדי הממשלה נמנעו במודע מלנקוט בו בפעולות בעלות סממנים ריבוניים. וודאי. ללא כל צל של ספק.
ולזה, חונטת הגלימות רוצה שתאמינו.
אבל חכו, יש עוד – האבסורד ממש לא מסתיים כאן: עוד טענה החונטה כי "ככל שמידת החיוניות בפעולה השלטונית גוברת, כך תקטן מידת האיפוק הנדרשת" מצד הממשלה, הגם שהינה ממשלת מעבר שאינה נהנית עוד מאמון הכנסת. על מה נסמכו האייתולות, שהסכם זה הנו חיוני? אה, זה פשוט – במהלך דיון במעמד צד אחד (!), הסכימו שופטי העליון עם ראשי מערכת הבטחון, שגביית הפרוטקשן מותרת (הרי גם ללא השתתפות בדיון עצמו, ברור מאליו שהדבר היחיד ש"ראשי מערכת הבטחון" יכולים להציג – ולכן, זה בהכרח מה שהוצג – אלה איומיו של נציג המרצחים האירנאיים, בממשלת לבנון). מדוע לנסראללה, לגבות פרוטקשן מחסר תעודת הבגרות על ים במשולש ברמודה – מותר. אבל, למוחמד מהפזורה בנגב, מקיוסק פלאפל בבאר שבע – אסור, את זה החונטה לא ציינה.
במקרה ותהיתם, ס' 428 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (סחיטה באיומים) עדיין קיים (למזל כולנו) אז למוחמד אסור. סחיטה באיומים של נסראללה לעומת זאת, היא פשוט צורך חיוני לפי אסתר חיות, עוזי פוגלמן ונעם סולברג. לא קרה לכם אף פעם, שסחיטה באיומים היא צורך חיוני?
לסיכום, מה שאני מדגים לעיל – זה את מרחב התמרון של משחקי המילים של החונטה בעליון. סחיטה באיומים היא צורך חיוני. אוניות חיל ין חמושות מסיירות לאורך מצופים מצייני גבול, אינה פעולה ריבונית וממשלת ישראל כרתה הסכם על שטח, שאינו כלל בשליטתה ולכל האבסורד זה, האייתולות רוצים שתאמינו. תצטרכו לעבור על לא מעט פסקי "דין", ע"מ למצוא משחקי מילים אבסורדיים יותר מאלה.
על מנת להבין את נימוקי קבלת העתירה כנגד דרעי:
עלינו להבין תחילה את המושג המשפטי השתק. מושג זה הנו דיוני בעיקרו ולכן חל בכל סוגי המשפט. קיימות מספר גרסאות לכלל זה. להבין את הסוג הרלוונטי לנו, יהיה קל באמצעות הדוגמא הבאה: נניח ואדם כלשהו טען כנגד אדם אחר, כי השקיע כסף בעסק, היות והאדם השני הציג עצמו כמכונאי רכב מומחה. הציג לשם כך תעודות, עדים ולקוחות מרוצים מעברו. הטוען אף ביקר בעסק והתרשם לטובה מעבודתו של האדם השני ישירות ועל סמך כך, הוא השקיע בעסק. עכשיו, חשוב שטענה זו תתקבל, ע"מ שיווצר מעשה בית דין (קרי, בית המשפט בחן טענה זו, אלה לא דברים שנאמרו בעלמא, שאף אחד לא בדק ואפילו לא התייחס אליהם והם בכלל לא רלוונטיים לכלום). חשוב שיהיה סימוכין רשמי כלשהו לגרסה זו, ע"מ שנוכל "לקבע" אותה.
עכשיו, נניח שבהליך אחר, אותו אדם ממש, טוען כי ידע שהאדם השני אינו מכונאי רכב מומחה. מביא לכך הוכחות ועדויות ובאופן כללי, טוען טענה הפוכה ממש למה שטען בהליך הקודם. למען הסר ספק, ברור (אך נהוג להדגיש זאת) שאדם טוען טענה, אשר כמובן עוזרת לו בהליך בו הוא נמצא ברגע נתון. כך בהליך הקודם, טובתו של מושא תשומת ליבנו חייבה אותו לטעון ולבסס כי הסיק שהאדם השני הנו מכונאי מומחה ובהליך השני, טובתו מתהפכת – ועתה, עדיף לו לטעון שידע והסיק כי האדם השני הוא ההיפך הגמור.
עכשיו, 2 הטענות יכולות להיות מבוססות, העדים מהימנים ואם אנחנו מנתקים את הגרסאות ב-2 ההליכים, כל גרסה לעצמה – יכולה להתקבל על כל אדם סביר ו/או שופט (קרי, כל הגרסאות מבוססות ואמינות). אך עכשיו ברור כשמש, מדוע במסגרת כללי ההשתק, מנוע האדם שלפנינו להציג את הגרסה השניה (או כל גרסה סותרת את גרסתו הראשונה, לצורך העניין). גם אם (! ולשם מכוון הכלל), מועלות בהליכים שונים בתכלית.
למעשה, כלל זה חל גם על חיי היום יום. רק בעולם המשפט, הכלל כמובן הנו ממוסד, ע"מ שלא יהיה לאף אחד ספק אודות תוכנו ותחולתו. ברגע שהצגת גרסה, אתה חייב להצמד אליה ולא להחליף לגרסה סותרת, עפ"י טובתך ברגע זה. ללא כלל זה, עם ניתוק בין 2 ההליכים, אף יכול אדם לזכות בשניהם עם גרסאות הפוכות (אך מבוססות ואמינות כשלעצמן), בהליכים שונים. מה שבהכרח פוגם במטרה לשמה מערכת המשפט קיימת – הכרעה בסכסוכים ע"ב מציאת האמת ועקרונות הצדק.
למיטב ידיעתי, העתירה כנגד מינויו של דרעי אינה כנגד דרעי ישירות, אלא כנגד הממנה (נתניהו). במסגרת הדיון, עולים כמובן כל הדברים, שנאמרו במשפטו "המקורי" של דרעי. במסגרת הדיון, נידונה כמובן השאלה, מדוע ניתן למנות את דרעי (בכל זאת, נושא העתירה) וכאן זהו המקום – בו דרעי היה מנוע מלהציג גרסה שונה מהדברים אותם אמר בהליך המקורי.
(לעניות דעתי, עתירה כנגד נתניהו ולא כנגד דרעי ו"כליאת" דרעי במנגנון ההשתק, מצביעה על תחכום ותכנון מקדים ואסטרטגי של התובעים – תגידו, כל תובע מעריך את סיכוייו ונימוקיו, טרם מגיש עתירה – תיכף נחזור לזה).
עד כאן, ברורה תחולת כלל ההשתק על ההגרסאות שדרעי יכל להציג בהליך הנוכחי. אך מה הסתירה ו/או ההקשר, שאני מנסה להדגיש בין 2 העתירות לעיל?
אז בהליך הנוכחי, אתם ממש לא תראו את השופטים משחקים במילים לכל עבר שאפשר. הם כמעט ניתחו את דבריו בניתוח תחבירי. כאשר אמר כי הנו החליט להתפטר מהכנסת – האם כוונתו היית לכנסת בה כיהן ברגע זה בלבד (גרסאתו של דרעי, למיטב הבנתי) או להתפטרות ואי חזרה, כי אמר שמעתה יעזור לציבור שלו מחוץ לרשות הנבחרת בכלל (גרסת השופטים)? האם הוא התחייב לפרוש מחיים ציבוריים או רק מזירה פוליטית? האם כוונתו היית להקלה בעונשו (הרשעה ללא קלון) או כוונתו היית להחמיר עם עצמו, גם עם עונש שבית משפט לא רשאי לגזור? כיצד ניסח וכיצד התבטא?
אז כאשר התקבלה הדעה כי התחייב לפרוש מחיים פוליטיים והשאלה האם נתניהו יכול למנותו, אז עכשיו דרעי מנוע מלטעון טענה אחרת ונתניהו כמובן, לא יכול למנות אדם אשר פרש מהפוליטיקה.
אז לסיכום, אתם רואים כיצד יכולת הבנת השפה העברית של אייתולות המשפט, השתפרו פלאים. מרמת "הבנה" שלא תצליח לעבוד אפילו על ילדים בני 3, לרמה של לכל הפחות, כותבי התלמוד. היקשים חוצי פסקאות והסקה חוצה שפות – לדיוק ברמה כזו, אין שם אפילו בבלשנות (אבל כנראה, יש במשפט).
אבל האייתולות כמובן, לא רוצים שתשימו לב לגישות השונות בתכלית, על בסיסן הם "פסקו" ב-2 המקרים. בכלל בכלל לא. זה עבור הצדק, הדמוקרטיה, היקום, השמש וכל שאר המילים הפומפוזיות – שדיקטטורי המקרופון רוצים למכור לכם, על דיקטטורי המשפט ו-2 ההחלטות. אבל היי, הנרקיסיסט אפיפיור כנסיית המשפט אהרון ברק – כבר אמר לכם שאתם בורים שלא מבינים כלום. תנו לו ולמאמיני כנסייתו, להסביר לכם שאתם פשוט לא מבינים שמה שהצגתי לעיל, זו לא סתירה – זה פשוט כי הוא הכריז על עצמו נאור ועליכם לא. בדיוק כמו עלי חמנאי. גם חמנאי הנאור, צריך כל הזמן לקבוע בפסקי דינו להמוני איראנים ומפלגותיהם, איך להיות נאורים.
אה ומדוע יש תכנון אסטרטגי של התובעים לעליון? אמנם אתם סתם בורים ועמי ארצות (לא נאורים, להגדרת האפיפיור ברק), אבל אפילו אתם מה הייתם עושים – כאשר האייתולה חנן מלצר:
"הסערה פרצה מוקדם יותר היום כאשר בגלי צה"ל הושמעה הקלטה מדברים שאמר השופט ויו"ר ועדת הבחירות לשעבר בכנס באוניברסיטת בר-אילן שנערך לפני מספר שבועות. בין המשתתפים בכנס היה גם עו"ד שחר בן מאיר שידוע כעותר סדרתי נגד אנשי ציבור ימניים, ועליו אמר מלצר כי "מגיעה לו בהחלט הוקרה על פעילותו במערכת הבחירות הזו. אני מאוד הערכתי את זה…הייתה לו תרומה מאוד גדולה לדיני הבחירות בעידן הנוכחי", וביקש מהנוכחים למחוא לו כפיים. בהמשך ההקלטה נשמע בן מאיר מתייחס לעתירות שהגיש במהלך מערכת הבחירות ואומר: "אני חוזר מהדיון הראשון ואני אומר לשותף שלי איציק אבירם, 'תשמע, השופט מלצר רוצה לטפל בכל הנושא של פייסבוק בבחירות, אנחנו נכין עתירות בעניין הזה'. אז בעצם חלק מזה – אתה (מלצר) הזמנת מבלי שאתה יודע". על כך עונה לו השופט מלצר: "הטעות היחידה שלך היא 'בלי שאני יודע'". (מקור: מאמר "תלונה נגד חנן מלצר: "הפר את אמות המידה המצופות משופט" באתר זה).
אתם אמנם סתם אנשים חסרי בינה, להבדיל מכנסייתו של ברק, אבל חשוב שגם אתם תדעו – שהשינוי העצום שהדגשתי לעיל, ביכולתם של שופטי העליון – ממש לא מתיישב עם הגדרה ותפקידי רשות שופטת אובייקטיבית, במשטר דמוקרטי. למרות כמובן, כל מה שדיקטטורי המקרופון רוצים למכור לכם, שתאמינו. בשמם של אלה שגנבו את המילה דמוקרטיה ועכשיו אתכם כביכול צריכים את אישורם. הם גנבו כמובן גם עוד מילים, זה שאלה שגנבו ועכשיו רוצים למכור לכם עכשיו שה"מילואימניקים" בעדם, "תלמידים" בעדם, "עובדי ויזמני" ההיטק בעדם.
אל תאמינו לדיקטטורי המקרופון והיו מודעים לשוני העצום בין נימוקי חונטת הגלימות לעיל. המילים היחידות שהם צריכים לקחת לעצמם והם אפילו לא יצטרכו לגנוב מילים לשם כך, זה – דיקטטורים שקרנים וגנבים. זה מבוסס על מעשיהם.
תודה מיוחדת לפסיקה זו על כך, שהיא הזכירה לנו את מנגנון התן וקח, הקיים בין חונטת הגלימות לבין התובעים הסדרתיים, הנותנים לחונטה את היכולת "להחליט" הנושאים החשובים לרוצחי ישראלים עבור פרסים מאוסלו (הרי בית משפט יכול להחליט רק בנושאים בהם מוגשת עתירה). אין לכאורה לחונטת הגלימות לבדה, שליטה על הנושאים בהם היא נדרשת "להחליט".
הם פועלים בדיוק כפי שאחד מנשיאיה הטובים ביותר של ארה"ב, אברהם לינקולן היטיב לתאר באחד מנאומי המפורסמים ביותר, ה-House Divided Speech. בו דיבר על תיאום בין הרשות השופטת לעוד גורמים משפטיים/פוליטיים כאלה ואחרים. הוא משתמש בנאומו במטאפורה מופלאה ע"מ להמחיש שיתוף פעולה כזה, להוכיח את קיומו ואת תוצאותיו – אך זה כמובן, יאריך תגובה זו שכבר גם ככה לא קצרה. הנאום המכונן הזה זמין כולו באינרטנט. מוזמנים להתרשם.
דרעי אמר שאם "סגרו לפניו את הדלת, יכנסו דרך החלון." אכן, זה באמת מה שגנבים מקצועיים כמוהו עושים.
וגם עמוס ברנס,
|
ומזוז לא גנב מקצועי כשסירב להשיב את המאה אלף ש"ח שנדרש להשיב? ואהרן ברק שדאג למינוי אשתו לסגנית נשיאת בית המשפט לעבודה עם אפס כישורים הוא לא גנב?
וגם עמוס ברנס,
"כנופיית" מע"צ, אזרח מהשורה שהואשם לשווא בתקיפת חייל וחטיפת נשקו עד שנמצאו התוקפים האמיתיים – היה בתוכנית "עובדה", נרצחי שטאזי וסטאלין ועוד רבים מאוד, שהואשמו לשווא. למשל, המזוכים ע"י עבודה נפלאה שעושים The Innocence Project.
אני לא חווה דעה על הפסיקה המדוברת (בדיוק כמו שאתה לא חווה דעה כזו) אבל, כל אחד חושב במושגים שהכי קרובים אליו (יש אפילו פתגם כזה) ואם מה שעולה בראשך אלה גנבים בלבד – זה כבר בעיה שלך בלבד.
בפסק הדין נאמר שלא סביר שאדם עם הרשעות בעברו יחזור לתפקיד בו הוא יעסוק בכספי ציבור.
אז פשוט צריך לתת לו תפקיד ללא גישה לתקציבים: ראש הממשלה החליפי.
וכל החמוצים רק יחמיצו יותר וילמדו שלהתעסק עם הימין רק יתפוצץ להם בפרצוף.