משפטנים בעד הרפורמה: "תיקון חיוני למערכת המשפט"

בתוך מקהלת ההפחדות הנוחתת על ראשנו מאז הכרזת שר המשפטים לוין על הרפורמה לתיקון מערכת המשפט, קולות בודדים של שפיות נשמעו במוצאי השבת, בכנס למען תיקון מערכת המשפט ואכיפת החוק. תחת הכותרת 'שומרים על הדמוקרטיה', התכנסו בגבעת שמואל עשרות עורכי דין ומשפטנים בולטים, כולל חברים בכירים בלשכת עורכי הדין, אנשי אקדמיה ושופטים בדימוס. את הערב פתח עו"ד יצחק נטוביץ, המשנה לראש לשכת עורכי הדין, אשר אמר כי מטרת הכנס היא "לתת רוח גבית לרפורמה במערכת המשפט" ולהשמיע קולות אחרים מאלו שנשמעים לרוב בתקשורת ובדיון הציבורי.

לדבריו, גם בקרב המשתתפים בכנס ישנם שאינם תומכים לחלוטין בהצעות החוק, אך "אנחנו מכירים בעבודה שצריך לתקן. אנחנו לא תוקפים את מערכת המשפט. היא מערכת מפוארת ואמינה אולם יש מה לתקן: לשאוף להעלות את רמת השופטים, ולחפש דרכים חדשות להגיע לבחירת השופטים הטובים ביותר, הן מבחינת יעד משפטי ומזג שיפוטי וגם מבחינת ערכים והשקפות עולם מגוונות".

בהתייחס לאווירה הציבורית בימים אלה, עו"ד נטוביץ המשיך ואמר כי "כל התבהלת של כלי התקשורת ומפלגות האופוזיציה אינה במקומה. לא ברור לי כיצד אנשים רציניים מטיפים להוצאת כספים מהארץ, מטיפים למרי אזרחי ויש כאלה שמאיימים לאחוז בנשק. נגד מי? זו בושה. אני אומר לאנשים האלה – תשבו בוועדת החוקה, תגישו ניירות עמדה, קחו אחריות ותייצגו את עמדת המתנגדים באופן מכובד".

לסיכום הוסיף: "כאשר אהרן ברק ביצע את ההפיכה המשפטית בניגוד לעמדת הכנסת היו רבים שהתנגדו, אולם אף אחד לא יצא למרי אזרחי, לא קרא להוצאת כספים או חסם כבישים בצורה לא חוקית. יש פה תיקון חיוני למערכת המשפט שישיב יציבות וישיב את אמון הציבור למערכת המשפט. אנחנו קוראים לאחינו הפוחדים, לרבות אלו שעושים עצמם מפוחדים מסיבות פוליטיות, לא להעמיק את השבר".

עו"ד זאב לב, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר כי המשותף לבאי הכנס היא "הכרה בצורך בתיקון ורפורמה יסודית" במערכת המשפט. לדבריו, על המערכת "לעבור שינוי שיגרום לה לשקף ולייצג את הדעות של כלל הציבור הישראלי, ולא רק של ציבור קטן המכנה את עצמו נאור".

עו"ד לב התייחס גם הוא לשיח הציבורי והוסיף: "גם אם אנחנו לא מסכימים על כל פרט, את הוויכוח אנחנו מנהלים ביישוב דעת ומתוך כבוד הדדי ולא באלימות ואיומים. יש לנו יכולת לקיים שיח ודיון, יחד עם דרישה ברורה ונרחצת להגיע לתיקון, לתקן את מה שנדרש תיקון ולהסדיר את היחסים בין הרשויות".

בהמשך נערכו שני פאנלים בהשתתפות אנשי מקצוע מובילים, בהם היה פרופ' נחום רקובר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. רקובר פתח בתיאור הרפורמה כ"פתרון שהוא לא כליל השלמות. הוא פתרון כואב אבל זה פתרון למצב חולני שיש לרפא אותו". לדבריו, "המצב כיום הוא שיש חוק כתוב אבל השופטים עושים את מה שנראה להם ולא מה שכתוב בחוק".

פרופ' רקובר המשיך והצר על כך שלדבריו "יש ציבור גדול במדינה שאינו שלם עם מה שעושה בית המשפט הגבוה לצדק. בית המשפט נקרא "לצדק" אבל כאשר נזקקו מפוני גוש קטיף לצדק הוא לא נענה להם. כשעלו על הפרק שאלות של חיים ומוות כמו מה ניתן לעשות כדי לחקור פצצה מתקתקת או כמה מהר יש להרוס בתי מחבלים, כבוד האדם עלה על האחריות של בית המשפט להגן על חיי האזרחים".

לדבריו, "חוק יסוד כבוד האדם הומר ב-180 מעלות מהכוונה המקורית של החוק. השופטים אינם פועלים לפי הגישה היהודית אלא לפי גישות אחרות שבעיניהן נעלות יותר. אלה ההשקפות שבית המשפט כופה עלינו שהם ערכים רחוקים מאוד מערכי מדינה יהודית".

השופט בדימוס משה דרורי התייחס בדבריו לסוגיית הוועדה למינוי שופטים ואמר כי "בהרכב הוועדה הקיים כיום נוצר מצב שיש בפועל רוב של השופטים , ובית המשפט העליון ויצר לעצמו זכות וטו הדרך היחידה למנות שופטים היא בהסכמה על זוגות אחד – שמרן ואחד אקטיביסט. משמעות הדבר שרק תוך עשרים שנה נגיע לאיזון בין שמרנים ואקטיביסטים". לדבריו, הצעת החוק ואתה מקדמת הכנסת בעניין היא "טובה ומאוזנת".

עו"ד כנרת בראשי התייחסה בדבריה לסוגיית היועצים המשפטיים, ואמרה בין היתר: "הפוליטיקאים באים כדי לשרת מטרה ציבורית ולקדם מדיניות. הם קיבלו את המנדט מהציבור. כמו שאזרח בוחר לעצמו את הייעוץ המשפטי שהוא מקבל, כך השר יבחר לעצמו ייעוץ משפטי למשרד שהוא מוביל, כזה שיהי שיהיה נאמן לשר ויקדם את המדיניות שלו".

ח"כ לשעבר ניסן סלומינסקי סיפר על מפגשיו עם נשיא העליון לשעבר אהרן ברק. "כאשר הייתי חבר בוועדת החוקה דיברו כל הזמן על עומס עצום שיש על בית המשפט. שאלתי לא מוסיפים לבית המשפט העליון שופטים ואמרו שזה יקר ועולה הרבה כסף. ישבתי עם שר המשפטים טומי לפיד ושכנעתי אותו שצריכים להוסיף תקציב לשני שופטים, הוא דיבר עם שר האוצר וקיבלנו אישור. הגעתי לישיבת הוועדה ובישרתי את הבשורה, ולם שמחו כולל חברי כנסת מהשמאל".

אלא שאז, לדברי סלומינסקי, "פתאום אנחנו שומעים קול שאומר – אני לא מוכן, לא מסכים. זה היה אהרן ברק. שאלתי אותו למה והוא השיב: יהיה לנו קשה מאוד למצוא אנשים שחושבים אותו דבר".

מפגש אחר עליו סיפר סלומינסקי התרחש גם הוא בכנסת, כאשר ברק הגיע לוועדה בניסיון לגייס תמיכה בהצעת החוקה שניסח. סלומינסקי סיפר: "אמרתי לברק שאני מוכן בתנאי אחד. בחוקה של ברק היה כתוב שפרשן החוקה הוא בית המשפט. אמרתי לו שזה לא יכול להיות. הרי כל הרעיון שהחוקה מפורשת ומנטרל את שיקול הדעת של שופט. הצעתי שתהיה ועדה מוסכמת או בית משפט לחוקה. ברק פשוט אמר שאם משנים את הדבר הזה אז לא תהיה חוקה".

לדברי סלומינסקי, "אהרן ברק אישר כל מינוי ומינוי של כל שופט. הייתה לו שליטה מוחלטת. גם בהמשך כשהוקמה הוועדה לבחירת שופטים, השופטים הגיעו תמיד עם דעה ברורה ולא היה אפשר להזיז אותם. המינויים התנהלו כמו בשוק עבדים וכישורי המועמד היו רק רכיב אחד קטן. אי אפשר שזה יהיה ככה צריך וחייבים לשנות".

ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, תיאר את המחקר ההשוואתי שערך בנוגע לשיטת מינוי השופטים במדינות ה-OECD. "בגרמניה שני בתי המחוקקים בוחרים את שופטי בית המשפט לחוקה. בצרפת הנשיא ממנה ביחד עם נשיאי בתי המחוקקים. בקנדה, אוסטרליה וניו-זילנד הממשלה בוחרת".

לדבריו, בסך הכל ב-33 מדינות מתוך 38, נבחרי הציבור ממנים את שופטי הערכאה החוקתית העליונה. יש רק חמש מדינות שבהן יש לשופטים וטו אפקטיבי על המינוי. בשתיים מתוכן – בריטניה ולוקסמבורג, לבית המשפט אין סמכות לפסול חוקים. אם מדברים על מדינה בה לבית משפט יש סמכות לפסול חוקים, וגם לשופטים זכות וטו על מינוי, נשארנו עם שלוש מדינות: ישראל, טורקיה ויוון".

ד"ר בקשי התייחס גם לטענות נגד הכוונות לשנות את שיטת המינוי ישראל ולהעניק כוח רב יותר לנבחרי הציבור על חשבון השופטים: "שואלים אותנו האם תפגע המקצועיות. האם בארה"ב בה הנשיא ממנה שופטים באישור הסנאט אין בית משפט מקצועי? שואלים אותנו לגבי פגיעה באמון הציבור. האם אמון הציבור בבית המשפט בישראל נמצא היום בשיא?".

פרופ' טליה איינהורן פתחה את דבריה בהתייחסות כללית לרפורמת לוין ואמרה: "בניגוד לתבהלה, הרפורמה היא בשורה טובה והיא תביא אותנו למקום קרוב יותר לדמוקרטיות מתוקנות. מה בעצם רוצה עם ישראל? הוא רוצה משילות".

פרופ' איינהורן הביאה כדוגמה מספר תחומים בהם בית המשפט הערים קשיים על חקיקה או יצר מחלוקות: מחר עולה הצעה חוק לגרש מחבלים, ומי עמד עד היום נגד הכוונה הזו? בית המשפט; כאשר המדינה ניסתה להרחיק מסתננים, שוב בית המשפט אמר לא ופסל כל אפשרות. מי סובל מזה? השכבות המוחלשות ביותר באוכלוסייה; בית המשפט פסל את מתווה הגז והעיכובים שגרמו ההליכים עלו במיליונים רבים; ביטול חוק בגיוס שלח אותנו לארבעה סבבי בחירות. תפקיד בית המפשט בכל מדינה דמוקרטית הוא ליישב סכסוכים. לנו יש בית משפט שמייצר סכסוכים".

עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, נשיאת ארגון 'שורת הדין', תיארה כיצד "עילת הסבירות" אותה המציא אהרן ברק השתלטה בהדרגה כמעט על כל פעולה של הממשלה או הכנסת. "כאשר ברק בפסק דין 'דפי זהב' הסביר מדוע צריך לבטל החלטה שלטונית, הוא הסתמך על פסק דין באנגליה שאמר שאפשר לבטל החלטה שלטונית רק בנסיבות קיצוניות. ברק לקח את העילה הזו ולאט לאט חלחל אותה למשפט גם במקרים הרבה פחות קיצוניים".

לדברי עו"ד דרשן לייטנר, "ברק נכנס לנעלי הרשות המבצעת, ולנעלי כל רשות שלטונית אחרת, ופשוט הכניס את שיקול הדעת שלו במקומן. שופטים בסוך הם בני אדם. כל אחד מביא את האידיאולוגיה שלו ואת הערכים שלו. כל החלטה שמבוססת על סבירות יוצרת חוסר יציבות שלטונית וזה משפיע על כל הציבור. אי אפשר לתת לבית המשפט, גם אם יהיה החכם, הנאור והמקצועי ביותר, להכניס את שיקול הדעת שלו במקום הרשות המבצעת".

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: