אם הדיון ימשיך לחרוג מכללי המשחק הדמוקרטיים לעבר מחוזות סרבנות ומרי, עצם קיום המשחק עומד בסכנה
מסופר על הדוכסית מטירול, מרגרטה מאולטש, שכאשר הטילה מצור על מצודת הוכאוסטרוויץ הייתה מודעת לכך שהמבצר אינו ניתן לכיבוש בהתקפה ישירה, ויובס רק לאחר מצור ארוך. ומצור ארוך אכן הוטל על המצודה. מצבם של הנצורים היה חמור ואספקת המזון הלכה ואזלה. על פי הסיפור נותרו בידם רק שור אחד ושני שקי שעורה. אלא שגם מצבם של הצרים היה גרוע – חייליה של הדוכסית החלו להתפרע בהעדר סיום למצור הנראה באופק, ועניינים צבאיים נוספים דוחקים צרו על נפשה.
או אז החליט מפקד המבצר לפעול בדרך שנראית על פניה מנוגדת להיגיון: הוא פקד לשחוט את השור, למלא את בטנו בשעורה שנותרה ולהשליכו מעבר לצוק התלול, אל שדה ממול למחנה האויב. למראה הבוז המופגן נפלה רוחה של הדוכסית, היא נטשה את המצור והסתלקה עם חייליה.[i] בהנחה שאויבנו נסמכים על מידע גלוי ושירותי מודיעין טובים הרבה יותר מאלו שעמדו לרשות הדוכסית, הם צפויים לאבחן במדויק את נקודת השבירה שלנו, הרבה לפני שנגיע לשק האחרון או לטייס האחרון.
צה"ל ידע בעבר להתמודד באופן נחרץ ותכליתי עם מופעי סרבנות. כך למשל, רמטכ"ל ההתנתקות דאז וחבר בכיר במטכ"ל ההפיכה כיום, דן חלוץ, עדכן לאחר ההתנתקות את ועדת חוץ וביטחון כי 63 חיילים וקצינים סרבו להשתתף בה, 53 טרם המבצע ועשרה במהלכו, הבכיר בהם בדרגת רב סרן. לפי חלוץ, כל הסרבנים הועמדו לדין משמעתי ונידונו לתקופות מאסר של 21 עד 28 ימים. חלקם הועברו למשפט בפני בית דין צבאי. החוזים של אנשי הקבע שסירבו פקודה בוטלו. לוחמים ביחידות קרביות שסירבו פקודה הודחו מיחידותיהם אך הושארו בצבא. 24 מתוך 63 סרבנים היו חיילי ישיבות הסדר. לדברי הרמטכ"ל, בעקבות הסירוב בוטל ההסדר המאפשר להם לשרת 14 חודשים בלבד והם יאלצו להשלים שלוש שנים מלאות.
בתרחיש הקיצון עלולה ישראל למצוא את עצמה עומדת בפני מלחמה במספר רב של חזיתות: עזה ויהודה ושומרון, זירת פנים, סוריה ולבנון ולחימה במעגל הרחוק. אפילו תרחישים שהם בבחינת "החמור הסביר" ומשלבים רק חלק מהזירות מחייבים הפעלת מילואים בהיקף מלא. רבים מסרבני המילואים החדשים מצהירים כי לא יגיעו לאימונים אך כן "ישתתפו בפעילות מבצעית", בבחינת סרבנות שאינה הולכת עד הקצה. שווה לעמוד על המשמעות המעשית.
עם ישראל יכול לסמוך על מערך המילואים רק בזכות אימונים סדירים, איוש לתפקידים וביטחון מלא בהתייצבות הלוחמים והמפקדים לכל קריאה, גם אם מדובר רק בהעלאת כוננות שתתברר כאזעקת שווא. מי שחושב שאפשר לסמוך באותה הדרך על לוחמים ומפקדים המצויים במערכים מקצועיים רגישים רק בעת מלחמה, משלה את עצמו. כשירות המילואים היא סוגיה רגישה ובעייתית בימים כתיקונם לכתחילה. סרבנות דה-לוקס כאקט מחאתי המסתיים עם פרוץ המלחמה פירושה אנשי מילואים לא כשירים לתפקידם. צה"ל אינו יכול לסמוך על כך, ואסור לו להסכים לכך.
אחרי שקרא לא לסרב פקודה בהתנתקות, דן חלוץ בעד סירוב פקודה כשהימין בשלטון
והאיש הזה היה רמטכ״ל pic.twitter.com/k6ShO3FV9J
— אביחי חדד avihai haddad (@avihaihaddad) February 11, 2023
התנדבות לשירות משמעותי אינה מתחילה במילואים לאחר גיל הפטור. היא אינה אלא המשך מסורת ההולכים קדימה, ראשונים לכל משימה. גם חייל סדיר המתנדב ליחידה התנדבותית מממש בכך את ערך ההתנדבות, שלא לדבר על הסכמה לצאת לקורסים פיקודיים ולחתום קבע. התנאי ברור: ההתנדבות היא בשער הכניסה לעול התפקיד, עם נקודות יציאה ברורות. טופס ההתנדבות של מילואימניק שעבר את גיל השירות מפרט בפירוש את תנאי ההתנדבות:
ידוע לי, שאם תאושר התנדבותי זאת, ניתן יהיה לקרוא לי בצו להתייצב לשירות מילואים לתקופות שירות, שאליהן ניתן לקרוא לכל יוצאי צבא, הנמנה עם כוחות המילואים, לפי סעיפים 5, 8, 9 ו-10 לחוק.
כן ידוע לי, שבמשך כל תקופת השירות לפי התנדבותי זאת, אחשב לחייל, הנמנה עם כוחות המילואים של צה"ל לכל דבר ועניין, ויחולו עליו כל הזכויות וכל החובות, החלות על חיילי מילואים בצה"ל, לפי כל דין ועניין, ולפי הוראות הצבא.
באשר לגבולות הציות והמרי האזרחי, אפשר לדון בכך להלכה תחת הניאון מול פתח המזגן. אני בוחר את הגישה המעשית. לכולי עלמא ברור כי אי-ציות ומרי אזרחי מהווים חלק ממרחב הדיון של החיים בדמוקרטיה, אך הם חייבים לבוא עם תג מחיר המגלם את מוראה של מלכות. העובדה לפיה צה"ל והדרג המדיני מגיבים במורך לב נוכח נחשול מתגבר של קצינים וחוגרים במילואים מאיימת לסחוף את כולנו לעבר עתיד עגום של שבר שלא יאוחה במהרה, וזה עוד מבלי לדבר על הסיכון הביטחוני. כשיבואו הברברים הם לא יקדישו תשומת לב להבחנה בין "המתנגדים להפיכה" ובין "התומכים ברפורמה", יותר מתשומת הלב שהקדישו צוררי ישראל בסיבובים הקודמים.
לאחרונה התבטאו מספר בכירים בדימוס כי אנו צועדים לקראת משבר אפשרי בו הצבא והמשטרה יידרשו לבחור בין הישמעות להוראות הדרג המדיני או הישמעות להוראתם הסותרת של השופטים. מדובר בחוסר אחריות שהוא כפסע מהמרדה, הקורא בין השורות לפעולה שהיא כפסע ממרד. חד וחלק. האם לכך חותר מטכ"ל ההפיכה? השתגעתם?
הדיון חייב לשוב למגרש הדמוקרטי, שאם לא כן עצם קיומו של המגרש יעמוד בסכנה. לצד הסברה ותקשורת ישירה עם מפקדים במילואים, ישנו צורך דחוף לשני מהלכים מנהיגותיים המגדירים בחדות את כללי המשחק:
1. יש לנקוט בקו פרואקטיבי נגד הדחיפה חסרת האחריות לעבר "משבר חוקתי" שיעמיד את הצבא בפני דילמה למי להקשיב. יש לבצע יישור קו דחוף באמצעות פרסום הבהרות והצהרות ברורות באשר לשרשרת הפיקוד במדינה דמוקרטית, בהתאם לחוק, תוך הבהרה והדגשת הברור מאליו – שלוש הרשויות אינן מעל החוק, וכל אחת בזמנה ובתורה תציית לחוק על כל המשתמע מכך. ומכיוון שכך משבר חוקתי הוא אולי משאלת לב של אנשים מופקרים. דינא דמלכותא דינא.
כאזרח חרד, הייתי מצפה לשמוע את אותה הצהרה מכל ראשי הרשויות ומכל ראשי שירותי הביטחון. ישראל לא תידרדר לאנרכיה, ולא תעניק לאויביה את שעת השפל הזו מרצונה.
2 .קברניטי הצבא, בגיבוי הדרג המדיני, חייבים לשרטט גבול חד וברור, אף כי כבר עכשיו מדובר בתגובה המאחרת את האירועים בשבועות, לא בימים, בשל קוצר רואי והתעלמות מהבעיה מתוך תקווה שהיא תיעלם מעצמה.
אם כעת אנו חוששים מהתעמתות ישירה עם טייסים המסרבים להגיע לאימונים, מה נאמר כאשר הבעיה תגדל פי עשרה? על דרך המשל שהובא בפתח, למדינת ישראל אין את הפריבילגיה להמתין בחוסר מעש עד שק השעורה האחרון ואז לפזר אותו בבוז בניסיון נואש לעצור את הבעירה מבית ולהרתיע את אויביה.
אין להירתע, תוך נטילת סיכונים הנובעים מהאיחור בתגובה ומכדור השלג המתגלגל, מתגובה פיקודית חד-משמעית. בשלב זה עוד אפשר לומר – יהא המחיר אשר יהא. הוא בוודאי יהיה מחיר מציאה בהשוואה לחוסר פעולה או פעולה נואשת כאשר יהיה מאוחר מידי.
[i] מתוך הספר 'שינוי' מאת פול ואצלאוויק, ג'ון ויקלנד וריצ'רד פיש, בהוצאת ספריית פועלים.
הימין לא יודע למשול. עלובים ואומללים. היחיד שיש בו שמץ של כח למשול זה בן גביר. כל קצין בצבא המשמיע דעה בענין הרפורמה, מיד צריך להיות מודח. הכלה היא אפס משילות
הקמפיין כנגד הרפורמה אינו ספונטני הוא מנוהל על ידי אנשים חסרי אחריות ומסוכנים לחוסנה של ישראל.
הכל מתוזמן האיומים והמסרים המכתבים וההצהרות למלחמת אחים מבכירים לשעבר ( תסימו לב שאותם בכירים הפסיקו לקרוא למלחמת אחים ( אולי הם קיבלו התראה מהשב״כ שהם יעצרו על נסיון המרדה אם הם ימשיכו באמירות מופקרות האלה והם עברו לטקטיקה חדשה להוציא כל שני וחמישי מהבוידעם בכיר לשעבר אחר שיומר זאת מתוך הימור שהם יקבלו התראה)
ואותו דבר לגבי שירות המילואים.
מה שמפליא אותי מה הם מתכננים שייקרה בסוף האם הוספה של נציג אחד מהאופוזיציה לועידת בחירת השופטים יעצור את הדיקטטורה וכולם יקפלו את הדגלים וילכו הביתה
האם הם מוכנים לסערה שהם עלולים להצית במקרה שימצא המשוגע שירה את הכדור הראשון ( כמראה שהם כל כך בטוחים במטריה של בג״ץ שהם מוכנים לקחת את הסיכון)
עוד מפליא אותי שנשיאת בית המשפט העליון לא יוצאת בהצהרה שאין ולא תהיה מלחמת אחים ושאפשר להגיע להסכמות
האם היא לא צריכה להיות המבוגר האחראי.
1. אם בג"ץ יפסול את החקיקה והממשלה תקבל את זה אז לא יהיה משבר חוקתי. אם היא לא תקבל את זה אז הסרבנים אשמים? מה זה קשור אליהם?
2. חייל או מילואימניק שמתנדב ליחידה מובחרת רשאי תמיד לבטל את התנדבותו לפי חוק. זו זכותו הבסיסית. אז מה קשור להעניש אותו וכו'?
מי שמאיים לא ראוי לשרת בצבא
אז התנדבת לצבא ע"מ לסחוט באיומי עזיבה?
תודה שהבהרת זאת!
צודק, בחמולתך חמאס באמת מקובל לסחוט אחרים באמצעות איומים (לא רק, אבל נתת דגש על סחיטה אז אני איתך), אבל זו הסיבה מדוע אתם חמולה רצחנית ונחשלת .
אצלינו בעולם המערבי, מי שמחוקק ו/או פוסל חוקים, זו הרשות הנבחרת – זה שאתה רוצה שנתנהל כמו חמולתך, בה מי שקובע מה החוק שיקויים ומה החוק שיבוטל, זו מועצת השורא – קשור למשטר דמוקרטי (הזכרת חוקה?) בדיוק כמו שרצח ישראלים עבור פרסים מאוסלו ע"י חמולתך, קשור לשלום.
בקיצור, רוצה לסחוט אחרים באיומי עזיבה? חסוך מאיתנו את סיפורי החוקה, הדמוקרטיה ופלורליזמם ליברלי של דמוקרטיה קוסמית אינהרנטית. כל הסיסמאות הפומפוזיות, ממילא לא קשורות לחמולתך.
רוצה להשתתף בדיון ציבורי אודות האיזון המדויק בין הרשויות? באמצעות הנמקה לוגית, אהלן וסהלן! רוצה לנצל את תפקידך ע"מ לסחוט באיומי אי מילוי תפקידך (בעיקר כיוון *שאין* לך נימוקים) אנשים אחרים – ביי ואל תחזור. ממילא לא שירתת ע"מ להגן על ישראלים אלא ע"מ לסחוט באמצעות תפקידך.
עוד לא מאוחר להודות שסחיטה באמצעות תפקידך היא פסולה – זה לא "חייל או מילואימניק שמתנדב ליחידה מובחרת רשאי תמיד לבטל את התנדבותו לפי חוק. זו זכותו הבסיסית", זה "תעשו כמו שאני אומר לכם אחרת …". אם זה היה מופנה כלפי אדם פרטי (לדוגמא, לא נכנס כרגע לנבכי חוק העונשין, הדוגמאות האחרות יהיו כמובן זהות), כל ה"מתנדבים" האלה היו מורשעים בסחיטה באיומים – אז עוד לא מאוחר להודות שסחיטה באמצעות תפקידך היא פסולה. כולנו אנשים, כולנו עושים טעויות וניתן לסלוח (זה לא נתון, אך יש על מה לדבר) למי שקצת הגזים בדיון ציבורי. אך מי ששירת, משרת ו/או ישרת במטרה לסחוט אחרים ע"י מילוי תפקידו – ביי ואל תחזור.
המשבר החוקתי הוא המצאה של קמפיינרים. אנחנו במדינת חוק והממשלה כבר הוכיחה בצייתה לפסיקת בג״צ בנושא דרעי. כדאי לזכור ששלטון החוק אינו שלטון השופטים. שלטון החוק הוא הציות לחוק והוא מחייב את הרשות השופטת לא פחות ולא יותר מאשר את יתר הרשויות. זה שמטכ״ל ההפיכה דוחף למשבר חוקתי – זה נתון. האחיזה של זה במציאות במדינת חוק – לא קיימת. אז עם כל הכבוד לחברים, במדינת חוק לובשי מדים נשמעים לרשות המבצעת.
ההתנדבות היא בנקודת הכניסה, ויש כמובן גם נקודת יציאה. בין לבין – זה מחייב.
אין לי משהו להוסיף לענייני צבא או בטחון, אינני מומחה לזה.
אך יש לי משהו קטן להוסיף על הנאמר וזה, בכל קודקס פלילי בעולם קיימת עבירת סחיטה באיומים (בחוק הישראלי, זהו סעיף 428 לחוק העונשין).
אז לדעתי הפרטית, הציבור בישראל לא זקוק לאלה שהתגייסו לצבא, על מנת לנפנף בתפקידם ולסחוט באמצעותו מאחרים – ולא לשם הגנה על אזחי ישראל ובמידת האפשר, על כל האנשים מסביב.
הם כולם והפוליטרוקים המזמרים בשמם בפורומים השונים מסביב, מזמרים עכשיו שעשו בשם ערכים כלשהם – אז גם בני סלע מספר שהוא רוצה להגן על הנשים. המעשים מדברים ולא הסיסמאות. כמו כן, זה שנוכלי הסמול מנסים למכור לאזרחי ישראל פולחן אישיות ולא נימוקים בעד או כנגד הרפורמה – זו בעייתם של נוכלי הסמול, בלבד. פולחן אישיות אינו נימוק וסחיטה באיומים היא פשע. גם אם החוק לא מגדיר סחיטה של חלק פוליטי בציבור. מוסרית – זה זהה.
מי ש"נימוקו" היחיד כנגד הרפורמה זה "אם לא תעשו כמו שאני דורש, אני לא אשרת" – אז אנחנו הישראלים, לא צריכים משרתים כאלה. אני בעצמי מביתי הצנוע, דורש מצה"ל, שב"כ מוסד – מה שזה לא יהיה – לא לקבל אנשים אלה חזרה, גם אם יתרצו וירצו לחזור.
המעשים שלהם מעידים אלפי מונים שהם שירתו היכן ששירתו, ע"מ לסחוט באיומים ולא ע"מ להגן על אזרחי ישראל וגם אם החוק הישראלי מגדיר את עבירת הסחיטה באיומים כך שאיננה כוללת את כלל הציבור, מוסרית – מעשיהם זהים ואיננו צריכים פושעים בתפקידים אלה.
מי שהתגייס לאן שהתגייס, ע"מ לסחוט אחרים ולא ע"מ להגן על ישראלים – אני כאזרח, לא רוצה אותם בתפקיד.
רוצים להשתתף בדיון ציבורי אודות האיזון המדויק בין הרשויות? באמצעות הנמקה לוגית, אהלן וסהלן! מי שרוצה לנצל את תפקידו ע"מ לסחוט באיומי אי מילוי תפקידו (בעיקר כיוון *שאין* לו נימוקים) אנשים אחרים – מצידי שיפרוש מיד.
חלוץ שדאג לכספו בשעת מלחמה מחובק ולא נמחק כמו שרה שהסתפרה בשעת מחאה.
חלוץ שטופח על ידי אריאל שרון מקבל חיבוק אמיץ ממנהיגי השמאל.
חלוץ, שהיה המפקד שלי. 💔
יש לישראל בעיה בהבנת הנקרא?
————————————-
כאשר חוק יסוד הצבא אומר מפורשות:
"החוק
החוק הוא קצר ותמציתי, בעל 6 סעיפים, ו-9 משפטים בלבד:
מהות: צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה.
כפיפות למרות האזרחית:
הצבא נתון למרות הממשלה.
השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון.
הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.
ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.
ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון.
החובה לשרת בצבא והגיוס לצבא יהיו כפי שנקבע בחוק או מכוחו.
הסמכות להוציא הוראות ופקודות המחייבות בצבא תיקבע בחוק או מכוחו.
אין להקים או לקיים כוח מזוין מחוץ לצבא-הגנה לישראל אלא על פי חוק."
סימוכין: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93:_%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90
כאשר מפורסם כי הרמטכ"ל לא יודע למי לציית:
"
האלוף במיל' ישראל זיו, לשעבר ראש אגף המבצעים: "שוחחתי עם הרמטכ"ל בשבוע שעבר – הוא אמר לי 'אני לא יודע מה אעשה, אני אציית לממשלה ואז אני פועל נגד החוק וביהמ"ש העליון, חיילים יוכלו לקום ולהגיד שזה דגל שחור והם לא חייבים לשרת'"
סימוכין: https://rotter.net/forum/scoops1/784944.shtml
חוק יסוד הצבא הוא חד וברור. הצבא כפוף לשר הבטחון. אם הרמטכ"ל לא מבין זאת אין לי מה עוד להוסיף.
החוק הוא לא המלצה. הוא החוק. האם הרמטכ"ל שמוריד בקרב הנחיה למפקד גדוד יקבל תשובה כמו: לא יודע למי אני מציית לרמטכ"ל לא לעיתונאי?
פשוט הזוי.
הכותב בחר להתעלם מעובדה הידועה היטב לכל: מדובר ב"צבא-וקסנר", זה שבו מקודמים לתפקידי פיקוד אך ורק אלו שבוחרים/נוטים לכיוון פוליטי מסוים בעוד "אנשים אחרים", כדברי יאיר לפיד, נדחקים החוצה. העובדות הרי ידועות לכל ישראלי ומוזרה החלטת הכותב להתעלם מהן כליל. יכול להיות שכדור השלג של סרבני המילואים היא ההזדמנות לתקן את המצב הנ"ל!
לא חייבים לדחוף לכל 300 מילה שהימין כותב את המילים ״קרן וקסנר, הקרן החדשה, הטרלול הפרוגרסיבי״. יש מספיק עובדות קשות שאפשר לבסס עליהן טיעון.
מדינת ישראל מלכתחילה הוקמה עם תאריך תפוגה.
עוד יותר גרוע: זה מעיד על חוסר יכולת מצד הרמטכ״ל לקרוא את המציאות. זה האיש שאמור להבין את מהלכי אויבינו ולתכנן אליהם תגובה!
הרי אם בג״ץ פוסל חוק של הממשלה זה כבר לא החוק ואין לו חובה לציית לחוק שנפסל. זה נכון בין עכשיו ובין אחרי הרפורמה. כל השינוי הוא שיהיה אפשר להפעיל את פסקת ההתגברות ולהפוך את החלטת בג״ץ. אבל אז אפילו בג״ץ יהיה מחויב לפי חוק להוראות הממשלה. ואם לא יהיו 61 אז ממילא פסיקת בג״ץ היא המחייבת וגם הממשלה מודה בזה. אז איך יתכן סתירה בין הוראות הממשלה לחוק?
ימני
ל- (9),
לימין יש הזדמנות להראות שהפקידות חייבת לספור אותו.
רב הפקידות שייכת לרשות המבצעת.
הטרלול שמפכ"ל או רמטכ"ל אפילו מעלים על דעתם את המחשבה שמה שכתוב בחוק יסוד מובהר וברור בעיינם טעון אפילו מחשבה – דורש את המחשבה מצד הדרג הפוליטי להחליפם (למען הגלוי, טרם הוברר מה דעת המפכ"ל בעניין ונקווה שהוא מבין שמי שמחלק לו הנחיות לבצוע הוא השר בן גביר ולא הפקידה חיות ולא הגברות בפרקליטות שאמורות להיות כפופות לשר לוין).
פקידות שלא מבינה את ההיררכיה הפיקודית חייבת בהחלפה ומהר.
להערכתי, אם נתניהו יכנע ללחץ ויפטר את לווין לימין יהיו 70 מנדטים בבחירות בעוד 4 שנים. ללכוד יהיו 25 מנדטים ומטה – פשוט כי לימין נמאס שהוא מצביע ימין ומקבל שמאל.
אם הלכוד לא מסוגל תמצא הרשימה שתדאג למשילות לא רק מול הערבים אלא גם מול הפקידות.
מסכים לגמרי.
אגב, אם נתניהו מפטר את לוין זה יהיה הרבה יותר גרוע משציינת לליכוד.
לוין מודע לכמות המכובדת של מנדטים בליכוד שנמאס להם ולכן יקים מפלגה מתחרה 10 מעלות ימינה מהליכוד(אבל באמת ימינה מהליכוד) ומגייס כמה מאנשי הליכוד שקולטים את הרוחות בעם ויבינו שמנתניהו לא תבוא העזרה(אוחנה, רגב, אקוניס, אסנת מארק וכו'). אני לא אתפלא אם הוא יגיע למספר דו ספרתי על חשבון הליכוד שיקרוס.
תוסיף לזה את כל אנשי הימין שכל כך לא רוצים את נתניהו שהם מוכנים להצביע לכל מי שקצת פוזל ימינה אם הוא מוכן להחרים את נתניהו(תומכי שקד וסער) ולווין הופך לאיום של ממש על נתניהו.
ומכיוון שנתניהו יודע את כל זה, אני בטוח שהוא לא יעיז לפטר את לוין כל כך מהר.
ל- (2) ימני,
להערכתי, חלק מהטרלול מגיע מהמתחרים של לווין מתוך הליכוד.
נתניהו בבחירות הבאות אם יהיו במועדן יהיה כמעט בגיל 80 – גיל בו בד"כ אדם פורש או זז הצידה לתפקיד של מספר 2 או נשיא.
אם הלכוד יבצע את הרפורמה וימשול ללא מורא. גוש הימין להערכתי יהיה בעוד 4 שנים עם כ- 70 מנדטים. חלק הלכוד מעל 30 מנדטים ומי שיוביל את הגוש.
אם שוב פעם יחפש את הליטוף של התקשורת וההגמוניה הישנה יחלש מאוד עד כי לא יוביל את הגוש.
אם לווין יעמוד בלחצים יש לו סכוי גבוה להחליף את נתניהו בעתיד.
את זה להערכתי מבינים גם הבכירים בלכוד ויש מי שכבר מדלף על צורך ב- "פשרה".
עזבו את המילואימניקים הם כלי שאת. השאלה היא איך באים חשבון עם אותם גנרלים בדימוס שעושים בצבא כבשלהם ומשתמשים בו כקרדום לחפור בו יוצרים כאוס, שנאה ופחד לקידום האינטסרייים האישיים והפוליטיים שלהם. מי עושה עם זה סדר?
ברגע שהרפורמה עוברת, כל היועצים המשפטיים הופכים למשרות אמון.
שה אומר שמארה-בהרב מפוטרת ובמקומה נכנס מישהוא באמת ימני. ומה אתה חושב שתהיה טבילת האש שלו? ברגע שהוא יכנס לתפקיד יונחו על השולחן שלו ערימה של תלונות על המרדה נגד בכירי שמאל בעבר ובהווה. יהיה פה מעניין.
ימני
אפשר די בקלות לגרום ליועמ"ש להתפטר.
צריך רק לנקוט בשיטות הפעולה של השמאלנים (מה נסגר עם השמאלנים שכלאו את ח"כ גוטליב ובתה בבית? האם הם במעצר עד תום ההליכים? האם השב"כ חוקר? האם משמר הכנסת מאבטח את ח"כ גוטליב ובתה, ששתיהן מאוימות?).
ליועמ"ש יש משפחה, קרובים, חברים. כל מה שצריך הוא לחפש מידע מרשיע, או אפילו רק כזה שבעזרתו אפשר להגיש תלונות במשטרה על מעשים חמורים שביצעו אותם בני משפחה וקרובים וחברים.
אמנם היועמ"ש מוגנת ע"י החונטה שסביבה כך שהיא יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה (אפילו בנוסח האמריקאי she can get away with murder), אבל בני משפחתה, קרוביה וחבריה – לא.
לא צריך להתקרב אליהם, קל וחומר לא לגעת או אפילו לדבר איתם. רק צריך לתעד ולהוכיח עבירות על החוק, ומיד להגיש נגדם תלונה במשטרה, וכמובן לפרסם לפרסם לפרסם.
פשוט ונחוץ גם מלכתחילה. לקבוע בחוק יועמ"ש המודיע שאינו מסוגל להגן על עמדת הממשלה, יתפטר מיד ממשרתו. הממשלה תהיה רשאית לא לקבל את התפטרותו (ולהשתמש בעו"ד פרטי), וזאת עד 3 פעמים בלבד. בפעם השלישית תהיה חובה לקבל את התפטרותו.
דמגוגיה בהתנתקות דובר על קצינים וחילים בשירות סדיר וקבע. על חילי המילואים לא חלים הכללים הללו
קשקשן. גויסו גם חיילי מילואים
אין לך מושג. בתוך המאמר יש ציטוט מטופס התנדבות במילואים.
טייסים מאיימים לסרב בעקבות מדיניות פוליטית?? נראה אותכם בלי כל יחידות השדה המבוחרות כאשר כשזה יבוא מהצד השני. לא יהיה לכם צבא במקרה כזה, אולי זרוע אווירית ומערכות מודיעיניות( בלי הפעילות המבצעית בשטח אין אפשרות להגן על המתקנים ולבצע והיעלות תצמצם לשיעור ניכר).
במקרה כזה, עדיין צריך לחפש חלופות. למשל מעבר למבא מקצועי, להעביר רק אנשי קבע יהיו טייסים (מעט מילואים) ולהכשיר אנשים מיחידות השדה האיכותיות למסלול של הטייס מהתחלה בתור עתודות. ככה מייתרים את הצורך בשאלה שלא לבצע פעילות טייס מסיבות פוליטיות על סדר היום.
אתה צודק ואני מסכים.
העניין הוא שההנהגה שלנו פחדנית ונכנעת לכל בריון.
במקום לשלוט הם משלמים פרוטקשיין עוד לפני שהבריון הגיע!