מה שהשמאל אומר עכשיו בתרגום חופשי: אם לא תעשו כרצוננו, נשרוף את המדינה
טוענים המפגינים כי הרפורמה המשפטית מובילה לדיקטטורה אז הלכתי למילון וחיפשתי את ההגדרה:
דִּיקְטָטוּרָה, שיטת ממשל בה נשלטת המדינה על ידי אדם יחיד או קבוצת מיעוט של אנשים המרכזת בידה כוח מוחלט, ללא הפרדת רשויות, כך שהדיקטטור שולט בשלוש רשויות השלטון: הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת"
כעת נבחן את המצב כיום.
הרשות השופטת – משנת 1995 מחזיקה בידה, באמצעות בית המשפט העליון, בזכות וטו על חקיקת הכנסת. ברצותה מאשרת חוקים, ברצותה מבטלת וברצותה מעקרת אותם ממשמעות.
הרשות המחוקקת – המעשה החקיקתי ארוך ומתיש וטומן בחובו פשרות שמתקבלות עד שהחוק זוכה לרוב ונכנס לספר החוקים. אבל כל זה חסר משמעות אם בית המשפט העליון מחליט שהחוק לא איזן בעיניו כיאות בין זכויות שמוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
העניין שהוא שברוב הנושאים אין מחלוקת בין ימין ושמאל. כולנו רוצים מתקני התפלה, השקעות בביטחון ומערכות חינוך ובריאות טובות יותר. על הנושאים שבמחלוקת אנחנו הולכים לקלפי. אלה הנושאים בהם דרושה הכרעה ערכית והציבור נדרש לבטא את ערכיו. אני כופר בהנחה לפיה חברי הכנסת מעוניינים לדרוס את זכויות האדם ושיקול הדעת הערכי של שופטי בג"ץ נכון יותר מזה של חברי הכנסת. אם כבר אלה חברי הכנסת שקרובים יותר לציבור בשטח, נושאים באחריות כלפיו ונאבקים למען זכויות הפרט.
הרשות המבצעת – החלטות הממשלה עומדות למבחן הבית המשפט אבל כאן יש מלכוד: יועץ משפטי לממשלה שיכול לקבוע כי החלטתה לא תעמוד במבחן בית המשפט והוא לא יגן עליה. הממשלה יכולה להחליט בניגוד לעמדתו אבל אין לכך שום משמעות, מכיוון שהיועמ"ש יכול להחליט שלא לאפשר לממשלה ייצוג של עורך דין אחר. בפועל, הממשלה תקועה בבית המשפט עם עורך דין שאמור לייצג אותה אבל מייצג את עמדתו האישית. במקרה שהוא מואיל בטובו לאפשר לה ייצוג חיצוני, הסיכוי לנצח בבית המשפט הוא קלוש, כי הרי עמדתו של היועמ"ש כבר התפרסמה בציבור.
המסקנה היא שבית המשפט העליון מהווה קבוצת מיעוט המרכזת בידה כיום כוח מוחלט. הפגנתי בשנות ה-90 עם אלפים נגד הסכם אוסלו, אבל רבין דהר להסכם בקולותיהם של שגב וגולדפרב. ההסכם אושר בכנסת ברוב 61 מול 59 והתוצאה: אלפי הרוגים, יתומים ואלמנות.
בשנת 2002 יצאנו בצו 8 למבצע חומת מגן. תארו לעצמכם מה היה קורה אם אני וחבריי היינו מכריזים שאיננו מגיעים כי השמאל בישל את הדייסה הזאת, אז שהשמאלנים יצאו למבצע בלעדינו. הסכם אוסלו, היציאה החפוזה מלבנון שהביאה עלינו שתי מלחמות והגירוש מרצועת עזה נעשו תוך התנגדות חריפה של המחנה הלאומי. מעולם לא שמעתם קריאה מאורגנת של להפסיק להתנדב.
מה שהשמאל אומר עכשיו בתרגום חופשי: אם לא תעשו כרצוננו, נשרוף את המדינה. אז מי הדיקטטור פה?
עו"ד יאיר גבאי הוא יו"ר פורום שמיר בליכוד וחבר מועצת העיר ירושלים לשעבר
ניתוח יפה וענייני.