בכנס התנועה למשילות והפורום המשפטי הובעה תמיכה בשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים ("כמו בכל דמוקרטיה") וקידום החקיקה בכנסת ("הפסקה עכשיו היא הפסד")
בניגוד למה שניתן לחשוב מצפייה בתקשורת הישראלית או קריאת עיתון, ישנם רבים מבין אנשי המשפט בארץ אשר תומכים ברפורמת השר לוין לתיקון מערכת המשפט. לאחרונה דיווחנו על כנס משפטנים בכירים שהביעו תמיכה ברפורמה, ובשבוע שעבר נערך כנס דומה בחיפה, בהשתתפות עורכי דין רבים וביוזמת התנועה למשילות ודמוקרטיה והפורום המשפטי למען ישראל.
בין הדוברים בכנס היה עו"ד דוד פטר, חוקר בכיר בפורום קהלת, אשר התייחס לסוגיית מינוי השופטים ואמר: "יש פער מאוד גדול בין מה שקורה במציאות הדמוקרטית בעולם לבין מה שמדווח לנו בתקשורת. בכל המדינות המובילות בעולם הדמוקרטי המתוקן, שיטת המינוי של שופטים היא שיטה פוליטית. בישראל למילה "פוליטית" יש איזה גוון שלילי אבל הכוונה היא שנבחרי הציבור, בין אם הממשלה או הפרלמנט, שולטים במינוי לערכאה החוקתית העליונה".
לדברי עו"ד פטר, "ההצדקה מאוד פשוטה – ערכאה עליונה מקבלת הכרעות שנוגעות בערכים. כאשר בית הדין הגבוה בבלגיה למשל דן בשאלה האם ברית מילה פוגעת בזכות החוקתית של העולל בלי לבקש את הסכמתו, האם זו שאלה שיש לה תשובה אבסולוטית? ברור שלא. כולם מבינים שיש פה הכרעה ערכית. האם ניתן לגבות הודאה לאחר עינויים? זו לא שאלה מדעית או מתמטית זו שאלה ערכית.
לכן לדומה בצרפת, מדינה דמוקרטית מבוססת מאוד, המועצה החוקתית העליונה מורכבת מנשיאי צרפת לשעבר. רק לאחרונה נתניהו ביקר בצרפת ושמענו בחדשות שהנשיא מקרון העלה מספר תהיות לגבי הרפורמה בישראל. אני לא יודע מה היה שם בחדר אבל אני יודע שאם אני הייתי מדבר איתו, הייתי שואל את מקרון האם הוא מודע לכך שהוא עצמו הולך לכהן כשופט עליון כנשיא לשעבר".
עו"ד פטר הוסיף ואמר: "ההצדקה לכך ברורה. כאשר מדברים על הכרעה ערכית שכלולות בה השקפת עולם, תפיסה, ערכים – הדברים הללו חביים להיות בזיקה לאזרחי המדינה. לא יכול להיות שנותנים כוח ריבוני לרשות שאין בבסיסה זיקה לתפיסת העולם של הציבור. כך זה קורה בכל המערב הדמוקרטי.
בהקשר הזה התיקון שכרגע עבר בקריאה ראשונה קובע שבוועדה למינוי שופטים יהיו נציגים לכל הרשויות: שלושה שופטים, שלושה שרים, שני חברת כנסת מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. השיטה הזו שמעניקה רוב לקואליציה מאוד נפוצה במדינות דמוקרטיות. בכל מה שקשור לבית המשפט העליון, כל ממשלה ממנה בממוצע שניים או שלושה שופטים בקדנציה. הקואליציה כבר כוללת בתוכה קונצנזוס ציבורי משמעותי וזה יבוא לידי ביטוי בשיטת המינוי".
עו"ד יותם אייל, מנכ"ל הפורום המשפטי, דיבר על שאלת הפרדת הרשויות ואמר: "כאשר מדברים על הפרדת רשויות יש נטייה בציבור להגיד שהכנסת והממשלה היא אותה רשות כי הממשלה למעשה בנויה מקואליציה בכנסת, אבל זה לא נכון. נבחן למשל את הממשלה האחרונה. הממשלה הוחזקה למעשה על ידי אנשים בקואליציה שלא הסכימו עם מה שהממשלה עושה. הממשלה בוודאי לא שולטת בקואליציה, אם כבר אז המצב הפוך.
כאשר מגיעים לבית משפט עליון, השאלה היא מי אמור להיות זה שמחליט בשאלות העקרוניות. הפרדת הרשויות היא לא רק להגיד שכל אחד יש את הכוח לעצור את השני. בין שלוש הרשויות יש רשות שהיא בעלת סמכות גדולה יותר והיא הרשות המחוקקת שמקבלת את הסמכות מהציבור".
לגבי החשש שהרשות המחוקקת תחליט לפגוע במיעוטים, תחוקק חוקים קיצוניים או תבטל את הבחירות, עו"ד אייל השיב: "החוששים אומרים שברוב המדינות קיימים מנגנונים שמאזנים את הממשלה והרשות המחוקקת וברפורמה זה לא קורה. זה לא נכון. מה שהרפורמה מציעה זה להגדיר לבית המשפט את הקווים לקבלת החלטות, ולתת לו בפעם הראשונה בתולדות ישראל סמכות לבטל חוקים של הכנסת.
אחד מהשקרים שמופצים הם שהרפורמה מדברת על פיטורי שופטים . היא לא. כדי לפטר שופט בישראל צריך שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה. זאת אומרת שבהכרח חייבים נציג השופטים שיסכים לפיטורים. כלומר, לממשלה אין סמכות פוליטית לפטר ולכן השופטים עצמאיים, גם אם מונו על ידי ממשלה מסוימת. ראינו קואליציות מגוונות בישראל. אם כל ממשלה תמנה שני שופטים יהיה איזון וגיוון. הם יהיו עצמאיים וייצגו את דעת הקהל שמינה אותם".
עו"ד זיו, מאור מנהל החדשות בגלי ישראל ויו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת, התייחס לטענות על כך שהליך החקיקה שהוא נעשה באופן חפוז ולשאלה האם לא נכון לעצור אותו ולהגיע להידברות.
לדבריו, "תהליך החקיקה לא מהיר מדי. הוא בדיוק בקצב שהוא צריך להיעשות. תהליך החקיקה, בעיקר כאשר ישנה כנסת הומוגנית שקיבלה מנדט מאוד ברור מהציבור כדי לקדם אותו, הוא סוף של תהליך שיש בו הרבה הידברות. לאחר שלוש שנים וחמש מערכות בחירות, לבוא ולהגיד שלא הייתה הידברות זה פשוט שקר. כל מה שהיה בחמש הבחירות האלו זה תהליך ארוך ומייגע של הידברות. מאז שנחשף כתב החשדות נגד נתניהו בנובמבר 2018, הקו המפריד במדינת ישראל היא שאלת הסמכויות של השופטים והיועצים המשפטיים והיא הוכרעה בצורה ברורה בבחירות בנובמבר".
עו"ד מאור המשיך והסביר כי "הליך החקיקה כולל בתוכו מנגנון פורמלי חזק של דיון. כל אזרח במדינת ישראל זכאי להשתתף בישיבה של ועדה בכנסת. התהליך פתוח והדיון מובנה. מה שקורה כאן זה שיש אנשים שאומרים שהם רוצים לדון במסגרות אחרות כמו בית הנשיא, ורוצים להפוך את הוועדה לטקס. מי שרוצה לקיים דיון בשאלות יסוד מאחורי דלתיים סגורות לא מבין מהי דמוקרטיה. לא ככה מנהלים דיונים בדמוקרטיה. זה לא עניין של כמה זמן אלא עניין של כמה פתוח.
במישור הלא-פורמלי ניהלנו דיון בציבור וניהלנו דיון בכנסת. הוא הוכרע בנובמבר. הפרטים השונים פחות חשובים ורואים את זה ברמת הטיעונים של מי שמתנגד. הם לא אומרים – אנחנו רוצים רוב כזה אחר בפסקת התגברות או בוועדה למינוי שופטים. הם אומרים – אנחנו פשוט רוצים להמשיך למשול במנותק מהשאלה מה הכריע הציבור. הרפורמה באה לפתור את הבעיה הזו, ועל זה הם יוצאים לרחובות. לא הידברות הם רוצים אלא להמשיך להחזיק בשלטון נגד רצונו של הציבור. להפסיק עכשיו את החקיקה זה להפסיד מראש את הדיון".
עו"ד יעל דולב, יו"ר פורום דיני עבודה בלשכת עורכי הדין, התייחסה לתופעת הפוליטיזציה במקומות העבודה ואמרה: "הכנסת פוליטיקה במקומות העבודה, מעבר לזה שזה דבר רע, לטעמי זה לגמרי לא חוקי. חוק שוויון הזדמנויות אומר בצורה ברור שאסור להפלות מכל מיני סיבות ידועות – הורות, מין, גיל ועוד. אבל כתוב שם עוד שאסור להפלות אדם בגלל השקפה או מעורבות פוליטית. אין הרבה פסיקות בעניין הזה אבל הן אומרות בצורה ברורה: פיטורים פוליטיים זו הרעה הכי חולה במגזר הציבורי. אין חמור מזה. אבל מעולם לא נדונה השאלה מה קורה כשלמעסיק יש אג'נדה פוליטית והוא מנסה לכפות אותה על עובדיו. זה דבר חדש".
לדבריה, "גם במקרה הזה יש לטעמי לעובד זכות להגנה מכוח חוק שוויון הזדמנויות. מה קורה שכמעסיק שולח את העובדים שלו להפגנה ויש עובד שלא רוצה לצאת, מה הוא עושה? זה סיפור שחוזר על עצמו עכשיו בהרבה מקומות עבודה, עם עובדים שאין להם כוח לעשות דבר נגד המעסיק. זה יכול לבוא לידי ביטוי בעתיד בפיטורי עובדים, אולי חלקם יוכלו לטעון שפוטרו בגלל דעה פוליטית. בסופו של דבר לא יכול שבמדינה דמוקרטית מעורבות פוליטית תפגע בזכויות בסיסיות של אדם במקומות עבודה".
ניתן לצפות באירוע המלא, כולל שאלות הקהל, בדף ה-Youtube של התנועה למשילות ודמוקרטיה.
לגבי החשש שהממשלה תקפח מיעוט-
השאלה היא מה ימנע כרגע מבג״ץ לעשות את זה(אגב, אפשר לטעון שבג״ץ כבר עכשיו מקפח מיעוטים)?
לפחות בכנסת יש שני גורמים שבולמים את זה:
א.לאותם מיעוטים יש אפשרות להגן על עצמם בדמות שכנוע של מצביעי קואליציה לנטוש אותה. וכן יש להם אפשרות לדרוש מהפוליטיקאים להעלות חוק או החלטת ממשלה מתקנים. בניגוד לבג״ץ בו אין דרך לציבור להשפיע על החלטות השופטים ואין אםשרות של ערר.
ב. הפוליטיקאים עצמם יחששו ממדרון חלקלק. דמיינו שמחר ח״כ בקואליציה הנוכחית מציע חוק שימנע מהערבים להצביע בבחירות. מה שיקרה זה שסמוטריץ׳ ובן-גביר׳ ישאלו את עצמם: אם זה יאושר, מה ימנע מממשלה עתידית להכיל את זה גם על מתנחלים״, גולדנקופף ישאל עצמו שאלה דומה על חרדים, דרעי גם על מזרחים ויהיו גם מי שיתהו על נשים והקהילה הגאה וכו׳. בסוף לא יהיו לו גם 5 ח״כים שיתמכו. וזה עוד בלי לדבר על האיום של בריחת קולות למפלגות האופוזיציה. כל זה לא רלוונטי לבג״ץ.
לכן, אפילו אם נניח שהרפורמה נותנת לקואליציה כח מוגזם-זה לא דבר רע.
שינוי אחד אפשרי שיעמוד לאורך ימים, וישנה את המהות מן הקצה אל הקצה. ביטול הוועדה למינוי שופטים והעברת הסמכות המלאה לפרלמנט, זה יהיה חיסול סופי לסיוט הנקרא, חבר מביא חבר. כל ההצעות האחרות הם בקושי פלסטר.
נבצר לחלוטין מכל הבנתי, מדוע אין קבוצה או אפילו יחידים הקוראים לזה.
עומס בבתי משפט ? במידה רבה זה בלוף. משפטים נמשכים ונמשכים עד אין סוף ללא כל הצדקה. מישהו מרוויח כנראה פאר דיון. הידעתם שעדיין מתנהל משפט בארץ (נקלעתי לדיון במקרה) הנוגע לקריסת הרצפה באולם וורסאי ב2001?. זה מטורף.הידעתם – כך על כל פנים אומרת השמועה – 8 וחצי שנים לקח לאשתו השופטת של אהרון ברק לכתוב פסק דין? העומס הוא במידה רבה מיתוס. אין עומס רב ישנה שחיתות רבה ומזעזעת. סיפורים מסרי שער.
"נכון ל־2016, למעלה מ־15 שנים לאחר האסון, טרם נגמרו דיוני פיצויי הנפגעים בבית המשפט.[5]"
יש הרבה מי שמציעים את ביטול הועדה.
לדוגמה, אני הצעתי בדיוק אותו דבר באתר זה.
פורום קהלת ומגיב בשם יובל הציעו הצעות באותה הרוח.
הנקודה היא שהימין עומד כרגע תחת התקפה ואיומים הגובלים בטרור. אסור להראות עכשיו חולשה וזה כולל מחלוקות פנימיות. לכן חשוב להראות גיבוי מוחלט מקיר לקיר של השר לוין וח״כ רוטמן.
אחרי שהרפורמה תושלם, אפשר יהיה לדבר על לשפר אותה.
מצטער, שכחתי לחתום על זה.
היית קיימת פעם דיקטטורה, שבית משפט עצר אותה?
פגשתם/ראיתם/למדתם פעם על משטר שהחליט לפגוע במיעוט/רוב …
(נוכלי הסמול עד כדי כך מט*מטמים, עד אשר אינם מכירים אפילו את משטרה של אחת המדינות השכנות לישראל – סוריה – בה בני המיעוט העלווי, המהווה רק כ-11% מהאוכלוסייה, מחזיקים ברוב המשרות השלטוניות ותפקידי הקצונה הבכירים בצבא ובשירותי הביטחון, על אף שרוב האוכלוסייה הסורית היא סונית (כ-74% מהאוכלוסייה). כמו כן, מיעוטים נוספים כגון כורדים ופליטים פלסטינים מוגבלים בזכויותיהם.
הרוב הסוני בסוריה לא ראה בעין יפה את שלטון העלווים, ותנועת האחים המוסלמים הובילה מרד, במהלכו ניסתה להתנקש בחיי אסד ב־25 ביוני 1980. בתגובה שלח אסד את חייליו להשמיד את מעוז התנועה בעיר חמאת. בפברואר 1982 ביצעו אנשי אסד טבח באנשי העיר ("טבח חמה"), אשר גבה בין 3,000 ל־40,000 קורבנות (המספר הנמוך הוא אומדנה הרשמי של הממשלה הסורית, והגבוה הוא הערכה של "הארגון הסורי לזכויות אדם"). מאז דיכויה האלים של המרידה באל-חמה היה הממשל העלווי בסוריה יציב.
אז גם הרוב לא לא מוגן ממיעוט אלים ורצחני (אם המיעוט בשלטון זו בהגדרה דיקטטורה אך הדגש שלנו ברגע זה לא על שיטת משטר אלא על העובדה שגם רוב לא מוגן ממיעוט אלים ורצחני) – אבל דיקטטורי המיקרופון, חושבים שאף אחד לא הוציא תעודת בגרות, כמו מנהיגם החלול – ולכן הם ממשיכים לחזור על מנטרות מופרכות אפילו אצל השכנים המיידים למדינת ישראל)
אז, פגשתם/ראיתם/למדתם פעם על משטר שהחליט לפגוע במיעוט/רוב ובית משפט לא היה חלק מכך? לא אפשר זאת? ואפילו לקח חלק פעיל בדיכוי?
אז התשובה היא – לא.
לא היה כזה דבר ולא יתכן כזה דבר, כיוון שמה שהופך אזרחי המדינה לסובלני אחד כלפי השני, זו לא שיטת המשטר אלא הציבור! כאשר חלק משמעותי מהציבור מתחיל להאמין שהוא הגזע הארי, גם השופטים וכל זרועות השלטון בעצם, מתחילים להאמין בזה. לכן, מה שמונע פגיעות כאלה ואחרות, זה לא הרכב הועדה לבחירת שופטים, לא בחירתו של חסר תעודת הבגרות לדר' לתעמולה מרקסיסטית – זה הציבור שאינו מאשר זאת.
ולהיפך, ברגע שציבור מתחיל לחשוב שרצח ישראלים עבור פרסים מאוסלו זהו שלום – אז גם בתי המשפט מצטרפים לכך.
בקיצור, ההמצאות לפיהן הרשות השופטת תמנע פעולה אלימה/לא לגיטימית/הוסף מילה שלילית לבחירתך, כלשהי – אלה אגדות שנוכלי הסמול מפזרים בסיוע דיקטטורי המקרופון. אין לכך כל אחיזה במציאות ולא יכולה להיות – לוגית – אחיזה במציאות.
נמחיש את טמט*ם הסיסמאות המפוזרות ע"י רוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו בדרך הבאה – אחת הסיסמאות השקריות שהפוליטרוקים אשר השתלטו על המקרופון מפיצים בעת הזו, זו האגדה לפיה אם הרשות הנבחרת תחוקק חוק המבטלת את הבחירות, אז מועצת אייתוללות בבית משפט תעצור אותם.
ואני שואל אתכם, נניח שיש דקטטור. במידה ומישהו החליט לבטל את הבחירות בישראל, נייר אשר חתומה עליו האייתוללה אסתר חיות, יעצור אותו? אותו אדם יראה את החתימה של הוד מעלתה (או אייתוללה אחרת, לצורך הדוגמא) ומיד יבין שלבטל בחירות זה לא טוב, יחזור בו ולשארית חייו ישתחווה לתמונתה בכנסיה?
זה הציבור, אשר יחליט לא להשמע לפקודותיו של הדקטטור, הוא שיעצור את זה. כמו שקרה אינספור פעמים בהיסטוריה, עם או בלי בתי המשפט (בד"כ בלי) – מה שמוכיח את הנקודה שלי. אם או בלי נייר עם חתימתה של הוד רוממותה חיות (אם היא בכלל לא תשתף פעולה עם הדיקטטור, כמו שקרה כאשר מיעוט כפה עלינו שרצח ישראלים עבור פרסים מאוסלו זה שלום).
בבית המשפט העליון מתוך 15 שופטים, 14 אשכנזים ו- אחד ספרדי (אלרון) שגם אותו הכניסו עם אצבעות על האף שלהם, ועוד ממשיכים לטעון שאין לו מזג שיפוטי מתאים והפיראט המשפטי לשאלה למה אין שופט מרוקאי בעליון השיב: לא מצאנו מישהו מתאים…. אתם מבינים את החוצפה ואת העזות פנים ? וזה במדינה ש 50% ממנה ויותר הם ספרדים !
האשכנזים האלה עושים בקשת מהמקפצה, על הראש שלנו, לא צרכים קטנים אלא צרכים גדולים , מפוצצים מנפוטיזים , עובדים בשביל ההון ורק לטובת העשירים ואתם עוד מתפלפלים איתם על דקויות ??
תעלו עליהם עם D9 כמה שיותר מהר !
היו 2 ספרדים מזוז ומצא מן הגרועים שבשופטים. מה מזרחי מבטיח לך? שנבחר על בסיס מוצא וגזע?
יובל, מה אתה מנסה להגיד לי שספרדי זה תמיד כישלון ואשכנזי תמיד מוצלח ?
מביצועי האשכנזים בעליון , שהורידו את כל מערכת המשפט לזנות והחריבו כאן את הדמוקרטיה, עושים יד אחת עם בעלי ההון כדי לדאוג לעצמם ולבעלי ההון בלבד כבר עשרות בשנים, שאשכנזי מביא אשכנזי, שמוכנים להחריב את המדינה ורק שלא יקחו את הדיקטטורה מידם, אז האשכנזים האלה בחרו גם שני ספרדים לא יוצלחים וזה צפוי לגמרי, והיא הנותנת למה צריך לטאטא את האשכנזיאדה וליצור בית משפט מגוון שגם יידע לבחור ספרדים ראויים.