מילואימניקים נגד סרבנות: "תופעה פסולה שפוגעת בביטחון המדינה"

אמיר לוי |   

קבוצת קצינים וקצינות יצאו נגד השימוש בסרבנות במסגרת מחאת השמאל: "משתמשים בצה"ל ככלי פוליטי ומשחקים לידי האויב"

"מי שמסרב לשרת פוגע בביטחון ישראל". האירוע בירושלים

קבוצה של קצינים וקצינות במילואים יצאו הבוקר (ראשון) בקריאה נגד תופעת הסרבנות הפוליטית, שעלתה לאחרונה לכותרות במסגרת מחאת השמאל נגד הרפורמה לתיקון מערכת המשפט.

במסיבת עיתונאים שנערכה בירושלים תחת הכותרת "מילואימניקים למען ביטחון ישראל", אמרה סרן במיל' עומר דהן, קצינת מבצעים בגדוד חי"ר: "פיקדתי על חיילם מכל גווני הקשת הפוליטית. גם המפקדים שלי היו בעלי דעות שונות. מעולם לא נתנו לדעות הפוליטיות האישיות להשפיע על אופי השירות הצבאי. מחלוקות הן לא דבר רע אבל השיח שעולה בתקופה האחרונה הוא פסול בעיניי. זה שיח שמאפשר למחלוקת פוליטית לחדור לצבא. אם נכשיר סירוב להתייצב לשירות מילואים בשל התנגדות לרפורמה כזו או אחרת, מחר כל חייל יוכל לסרב פקודה כי הוא מתנגד לכל דבר אחר".

דהן המשיכה ואמרה כי "צה"ל הוקם כדי להגן על העם היהודי מפני אויביו. האויבים לא מפרידים בין ימין ושמאל או בין קואליציה לאופוזיציה. ברגע שנאפשר לשיח הפוליטי לחדור לצבא הקיום שלנו בסכנה. אני קוראת למשרתי המילואים לעצור כאן לפני שיהיה מאוחר מדי".

רס"ן במיל' אבי עמור, קצין בחטיבה 261 פנה לסרבני השירות ואמר: "המדרון החלקלק הזה מסוכן מאוד ויתכן שלא נוכל לאחות את הקרע. אני רוצה להזכיר שמי ששלח אותנו לקרב הוא עם ישראל. אנחנו לא רשאים להתנות תנאים ולהשתמש במנדט שקיבלנו מהעם נגד העם. זה אבסורד. אני מבקש מאחיי המפקדים במילואים לעצור, לקחת נשימה עמוקה ולשוחח עם מי שצריך למצוא פתרונות אחרים לפני שמשתמשים בנשק יום הדין".

לדבריו, "באנו כדי להשמיע לציבור קול ממלכתי, קול של אחדות. בסוף אנחנו עם אחד וצבא אחד. אנחנו נצטרך לחיות ביחד גם אחרי שזה יגמר כי אין לנו ארץ אחרת". עמור פנה גם לראשי הצבא והוסיף: "אנחנו כמפקדים נדרשים באופן תדיר לתת פתרונות לבעיות משמעת. אני מצפה מהם לנהל את האירוע. יתכן מאוד שאם ימתינו תעבור נקודת האל-חזור ונשלם על כך בריבית".

רס"ן במיל יאיר שטבון, לשעבר סגן מפקד יחידה בחטיבת הקומנדו, אמר באירוע: "כמפקד של לוחמים ולוחמות אני צריך לדעת שכאשר אנחנו נמצאים בעומק האויב, שאין מציאות כזו שמפקירים אחד את השני. השיח סביב הדברים האלה הוא שיח שמחליש וצריך להוציא אותו מהלקסיקון בצה"ל. הלכידות היא קריטית עד פגיעה ממשית בביטחון המדינה".

שטבון התייחס גם לשימוש בשמות יחידות מיוחדות כחלק ממחאת השמאל, והגדיר אותו כ"דבר פסול". לדבריו, "מי שמשתמש בשם היחידה כדי להביע עמדה פוליטית פוגע באחוות הלוחמים. כל מי שמתנדב לשירות בצה"ל, חלים עליו כל החובות וכל הדרישות. השירות בצה"ל והשירות במילואים בפרט הוא זכות וכל פגיעה בו היא פגיעה מהותית".

רס"ן יותם פרץ מפקד פלוגה בגדס"ר צנחנים, אמר: "כשיפלו פה טילים הם לא ידעו האם הם פגעו בתומכי רפורמה או במתנגדים לרפורמה. את האויב לא מעניינות הדעות האישיות שלנו. המציאות בשטח מדברת על התייצבות באחוזים גבוהים ואני אומר למפקדי הצבא – אנחנו מאחוריכם".

רס"ן במיל' שי קלך המשרת כטייס קרב בחיל האוויר, התייחס למחאת הטייסים ואמר: "אחרי כל מה שעם ישראל עבר קמנו כדי לקיים את מדינת ישראל ולשרת אותה, ולא רק את הממשלה שאמורה להיבחר על פי דעתנו. זה מה שכל חייל רואה לנגד עיניו. האם השירות שלכם מקנה לכם זכות להכתיב איזו ממשלה תמשול כאן? הקול שלכם שווה יותר? כמה עלבון זה מייצר אצל חלק מהציבור. תתעשתו. זו חציה של כל הקווים האדומים".

מילכה מנחם, יוצאת יחידת 8200, סיפרה במסיבת העיתונאים: "כאשר ביקשו ממני להגיע לכאן ולדבר נגד סרבנות, לא הבנתי בכלל על מה השאלה. לסרב להגיע למילואים בגלל רפורמה משפטית? נעשו פה בעבר דברים שפגעו בחיים של אנשים ומעולם לא חשבנו לפגוע בשירות בצה"ל בגלל מחלוקת פוליטית. לכולם היה ברור שצה"ל מחוץ למשחק הפוליטי".

לדבריה, "אני משרתת במילואים עם ימנים ושמאלנים. לכולנו ברור שאם מישהו לא יגיע למילואים בגלל דעות פוליטית אפשר לסגור את צה"ל. רוב המילואימניקים מגיעים לשרת ומכירים בחשיבות השירות. אנחנו נמשיך להגיע ולשרת את המדינה באש ובמים, גם אם לא מסכימים".

אמציה מאיר, רס"ן במילואים ומפקד פלוגה, אמר: "בשבוע שעבר הייתי במילואים ושוחחנו על מורכבות השעה והתקופה. אתה שומע אנשים שהלב שלהם שותת אבל הם באים. הם מבינים דבר חשוב מאוד – את הדעות הפוליטיות שמים מחוץ לש"ג. לא מכניסים את זה פנימה. כשדיברתי עם חלק מהאנשים עלו בי זיכרונות מקיץ 2005. בגירוש הישובים מגוש קטיף חוויתי כאב נורא אבל היה לי ברור שכאשר נקרא לצבא נבוא ונעשה את מה שצריך לעשות כי אין לנו מדינה אחרת. לא ניתן לשיח הכוחני והאלים של שימוש בסרבנות ככלי לכופף ידיים. כולנו פה למטרה אחת ומאמינים באחדות הצבא, ונמשיך לשרת איפה שצריך".

אליעזר רס"ן במילואים ויוצא סיירת מטכ"ל, סיפר גם הוא על תחושותיו: "ב-2005 הייתי בגירוש בגוש קטיף פוניתי עם חברים ועזרתי למשפחות. לאחר שנה נקראתי לשירות מילואים במהלך לידת בני השני. כל החברים בצוות הגיעו לברית כשברור לכולם שהמילואים והחיבור שהצבא יצר בינינו יותר גדולים מכל מחלוקת. החיבור של האנשי המילואים לצרכים המבצעיים של היחידה הוא קריטי. המילואים אינם התנדבות. ברגע שאתה מתגייס אתה מחויב למדינה וליחידה ולחברים זה הבסיס".

לדבריו, "אסור להשתמש בסולידריות הזו ככוח פוליטי. מותר וצריך להביע דעות, מותר למחות ולהפגין, אבל אסור שהמחלוקת בדעות תהפוך למחלוקת בלבבות. כאשר אדם מסרב להגיע למילואים הוא אומר לחברים שלו – אני לא אשמור על הגב שלכם. זו פגיעה בכל מה שלימדנו על רעות ואחוות לוחמים. כואב לי מאוד שדווקא מחבריי ליחידה אותם אני מעריך מגיעים קולות של פירוד. תדעו שרבים מהם, חלק בשקט, מתנדבים וימשיכו לשרת את מדינת ישראל. אני חושב שהם אנשים טובים שהתבלבלו בין זכות לחובה ובין שירות המדינה לבין שימוש בשם היחידה ובדרגות ככוח פוליטי".

שי רוזנגרטן, סרן במילואים בחיל הים, אמר: "כאשר התגייסתי לימדו אותנו שהמטרה היא חוף פתוח וים בטוח. לא עבור אלו שחושבים כך אחרת אלא עבור כולם. לאורך השרות הצבאי פגשתי חיילים וקצינים ומעולם לא ערבנו פוליטיקה בשירות. ידעתי שיש אנשים שחושבים אחרת וזה לא משנה שום דבר. כולנו במדינה נמצאים על אותה ספינה באותו ים סוער".

הוא המשיך ואמר: "לא יתכן שיש אנשים שמשום שהם לא מסכימים עם דעת הקברניט יינטשו את העמדה. זה דבר שלא עושים כי בסופו של דבר הספינה תטבע וכולנו עליה. הטילים לא מבחינים בין אדם לאדם. מי שקורא לסרבנות לוקח כבן ערובה לא את הממשלה אלא את האזרחים שנמצאים בחזית. אני קורא מכאן למי שמאיים בסרבנות – אם יש לכם מחלוקת עם ממשלה, נתונה לכם כל הלגיטימציה למחות בדרכים הדמוקרטיות המקובלות. אל תיקחו את אזרחי המדינה כבני ערובה".

סא"ל במיל' בועז קוקיא המשרת מזה 38 שנים בתפקידי פיקוד במילואים, ושכל את בנו סמל רון קוקא ז"ל בפיגוע בערד, אמר: "בכל חיי מעולם לא חשבתי לסרב או להתנות את שירותי בצה"ל בגלל מדיניות של ממשלה כזו או אחרת. באופן אישי התנגדתי להסכם אוסלו ולתוצאות שלו והתנגדתי להתנתקות, אבל מעולם לא חשבתי שבגלל זה אסרב ואפגע בביטחון ישראל".

לדבריו, "צה"ל הוא כוח המגן העיקרי של המדינה ומערך המילואים הוא הכרחי. מי שמסרב לשרת פוגע בביטחון ישראל. צור ביטחון ישראל שנזכר במגילת העצמאות – זה הדבר החשוב ביותר. דווקא בתקופת הממשלה הקודמת שלא אהבתי, הגברתי את ההתנדבות בצה"ל ובארגונים אחרים כדי לחזק את מדינת ישראל ללא קשר למי שנמצא בכנסת או בממשלה הסרבנות היא תופעה פסולה. מי שמתנדב הוא חייל לכל דבר והוא חייב לבצע את כל הפקודות בהתאם לשבועת צה"ל. זה תקף ללובשי מדים בכל גיל ובכל זמן. אני מפציר בסרבנים למיניהם לחזור בהם. אני קורא למתנדבים שכבר פרשו לחזור ולמלא את השורות כדי להבהיר שלא תהיה פגיעה בביטחון ישראל".

יניב גולן, סרן במילואים בחטיבת כרמלי, אמר: "אני מרגיש שלקחו את צה"ל ואת משרתי המילואים כבני ערובה לטובת מחאה פוליטית. אני קורא לכולם לערוך חשבון נפש מיידי. כבר שלושה שבועות שנושא הסרבנות נמצא בשיח. איך הגענו לנקודת שפל כזו? אני אומר בצורה פשוטה – רוב מוחלט של משרתי המילואים ימשיכו להגיע תחת כל ממשלה".

לדברי גולן , הוא חש "אכזבה עמוקה מבכירים לשעבר שבקלות בלתי נסבלת קוראים לסרבנות. נקודת האור היא דווקא הלוחמים הפשוטים שבתקופה הקשה הזו מגלים אחריות וממלכתיות. האויב עדיין כאן, הוא מפרש את הסרבנות כחולשה ואנחנו משחקים לידיים שלו. את המשבר הזה לא פותרים דרך שימוש בצה"ל ככלי פוליטי. זה מבזה את המשפחות השכולות ואת החללים, ודור העתיד מסכל ורואה בסרבנות כלי לגיטימי. לא ניתן לשום גורם פוליטי כזה או אחר להשתמש בצה"ל לטובת מחאה פוליטית".

מאמרים נוספים

סיקור עוין על 'סיקור אוהד'
וובינר: החברה החרדית וחרבות ברזל: האם יש סיכוי לשינוי? הקלטה
אליטה מנותקת מתרסקת בסחרור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 תגובות למאמר

  1. כל הכבוד לכל הנואמים ולכל אלה שעדיין מגיעים למילואים.
    יש טענה אחת שחבל שלא עלתה פה: מה המחיר של אובדן המדינה? האם זה עדיף על המחיר של כמה ממשלות דתיות המזלזלות בזכויות אדם(התרחיש שמפחיד את השמאל) שבמוקדם או במאוחר יוחלפו בקלפי?

    הגב