כיצד ישפיע המהפך בפינלנד על אירופה

קואליציית הימין ניצחה בבחירות בעיקר בשל משבר פנים, אך צפויה לעמוד מול אתגרי חוץ משמעותייים

Flag of Finland in army uniform 20180604

גוש המרכז-ימין ניצח בבחירות בפינלנד והביא לסיומה את כהונת ראש הממשלה היוצאת מטעם גוש השמאל, סאנה מרין. היא זכאית לקרדיט עבור ניווט ארצה לחברות בנאט"ו, מהלך שיתכן כי רק קואליציית הדומה לשלה הייתה יכולה להשיג. האישור כבר ניתן ותוצאות הבחירות לא ישנו זאת. אלה הן חדשות טובות. פינלנד תהווה תוספת משמעותית להגנת האגף הצפון-מזרחי של הברית ולא פחות חשוב – עם ההצטרפות הקרובה של שבדיה לברית, המדינות הבלטיות יהיו חשופות הרבה פחות.

למען הסר ספק, קבלת פינלנד לשורות הברית אינה דבר שנעשה בחסד. היא עומדת בכל הקריטריונים הדרושים ובעיקר הגדילה לאחרונה את תקציב הביטחון, לשיעור העולה על שני אחוזים משיעור התמ"ג. כפי שדווח ב'וול-סטריט ג'ורנל':

יתכן כי זו תוספת הביטחון המשמעותית ביותר שנראתה ביבשת מאז שמערב גרמניה הצטרפה לברית ב-1955. ראשית כל, חברות פינית בנאט"ו מסמלת ניצחון מדיני משמעותי בתחרות האסטרטגית מול מוסקבה. אפילו מכונת התעמולה הרוסית לא תוכל להציג זאת כניצחון.

מנקודת מבט מעשית יותר, נאט"ו לא צירפה לשורותיה חברה בעלת יכולת צבאית כזו מאז ספרד ב-1982. למרות שפינלנד מחזיקה צבא סדיר קטן יחסית של כ-30 אלף חיילים, הוא זוכה לגיבוי של מערך מילואים נרחב. כאשר הצבא בגיוס מלא, פינלנד יכולה להציב בשדה הקרב 280 אלף חיילים המצוידים במיטב הארטילריה והשריון.

מבחינת האיום הרוסי, פינלנד ודאי חשוב יותר לנאט"ו מאשר ספרד למשל. החברה החדשה בברית חולקת גבול ארוך עם רוסיה, וכעת תציב אתגר גדול בפני כל ניסיון תוקפנות רוסי במזרח היבשת. אסטוניה, לטביה וליטא, החברות כולן בברית, חששו במשך זמן רב ממתקפה רוסית מהירה. בטרם פינלנד הצטרפה לנאט"ו, מתקפה כזו הייתה מאלצת את הברית להניע כוחות צבאיים דרך המסדרון הצר של סובאלק, המפריד בין פולין למדינות הבלטיות. כעת, במוסקבה חייבים להתחשב באפשרות של מעבר כוחות נאט"ו דרך הגבול הפיני. כך, החברות של פינלנד בברית משפרת באופן משמעותי את ההרתעה האירופית, ומבהירה לרוסים כי כל תוקפנות נגד המדינות הבלטיות צפויה להיכשל.

מן הסתם, השלכה נוספת של הגבול הארוך בין פינלנד לרוסיה היא שכעת בנאט"ו יצטרכו להגן גם עליו, אך המאמץ הזה יהיה קל יותר בזכות העובדה שהפינים עשו זאת בעצמם בהצלחה במשך עשורים"

וכך הם אכן עשו. לפני שנים רבות שוחחתי עם פוליטיקאי בכיר בימין הפיני. כאשר השיחה הגיעה לשאלת החברות בנאט"ו, אחת הסיבות אותן העלה לכך שאינו משוכנע כי מדובר ברעיון טוב, הייתה שהוא עשוי לרפות את ידי הפינים מלעשות את הדרוש כדי להגן על עצמם. בהתחשב בניסיון של פינלנד בין השנים 1939 ל-1944, לא קשה להבין למה הוא התכוון. מי שסבור כי אותה תקופה נשכחה לה מזמן מן הזיכרון הלאומי, כדאי שיבקר במוזיאון המלחמה בהלסינקי.

בזמן כתיבת שורות אלה, נדמה כי ראש הממשלה הבא צפוי להיות פטרי אורפו, מנהיג מפלגת הימין-מרכז 'הקואליציה הלאומית' שזכתה למרבית הקולות בבחירות. היא הקדימה את 'מפלגת הפינים' הלאומית-פופוליסטית ואת מפלגת SDP של ראש הממשלה היוצאת. ב-SDP אמנם הגדילו את מספר המושבים בפרלמנט, אך מפלגות השמאל האחרות שהיו חברות בקואליציה איבדו מכוחן, כמו גם מפלגת המרכז שהייתה בת-ברית למרין.

אך למרות הסוגיות המדיניות הבוערות, הדיון העיקרי סביב הבחירות עסק בכלל בענייני כלכלה. כפי שנכתב ב'דיילי טלגרף':

יחס החוב לתוצר של פינלנד עלה מ-64% ב-2019 ל-73%, סוגיה בה הקואליציה הלאומית רוצה לטפל על ידי קיצוץ בהוצאות בן שישה מיליארד אירו.

בינתיים, ראש 'מפלגת הפינים' ריקה פורה הודתה למצביעים עבור מה שהגדירה כ"תוצאת הבחירות הטובה ביותר אי פעם". המפלגה נהנתה מעליה בתמיכה מאז הקיץ האחרון, על רקע משבר יוקר המחיה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. פורה אף השיגה את מספר הקולות הישירים הגבוה ביותר, ועקפה בכך את מרין, שבעבר הוגדרה בסקרים כאחת מראשי הממשלה הפופולריים ביותר בתולדות המדינה.

'מפלגת הפינים' מתאפיינת במדיניות אירוסקפטית, ודורשת קו נוקשה יותר בסוגיות הגירה. פורה טוענת כי מהגרים עומדים מאחורי העלייה בפשיעה והצביעה על שבדיה השכנה כתמרור אזהרה. אחת ממטרות המפלגה היא קידום עזיבת האיחוד האירופי, כמו גם דחיית המדיניות להפחתת פליטות הפחמן עד לשנת 2035"

יש לציין כי המצביעים הפינים אינם היחידים באזור הרואים את האסון בשבדיה כסימן אזהרה.

בכל הנוגע ל'פינקסיט' או עזיבת האיחוד האירופי, החברות בנאט"ו הופכת את האפשרות הזו לסבירה מעט יותר מבעבר, גם היא כרגע רק בתיאוריה. אחת הסיבות בגינן פינלנד הצטרפה לאיחוד הייתה ניסיון להתקרב למערב. בעידן בו חברות בנאט"ו הייתה נראית בלתי אפשרית, האיחוד האירופי היה דרך אחרת להשיג את המטרה הזו.

אינני צופה עזיבה פינית של האיחוד בקרוב או בעתיד הרחוק יותר. עם זאת, יתכן כי פינלנד תבחר לנטוש את גוש האירו, המטבע אותו שכניהם השבדים היו חכמים מספיק כדי לדחות כבר ב-2003. אם גוש האירו יקלע למשבר רציני פעם נוספת, פינלנד תהיה מועמדת מובילה להקמת גוש מטבע צפוני חדש. אבל זה כבר נושא לפעם אחרת.


הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *