גם מול אהרן ברק מותר להפגין

16 תגובות למאמר

1. ״איש מהם מעולם לא טען נגד קיום הפגנה מול ביתו של אח שכול בן 74…או פריצה אלימה למשרדי פורום קהלת״-
   איכשהוא נשמטה מרשימת ההתנהלויות הבעיתיות של המפגינים הבעיתית מכולן: סרבנות מילואימניקים.

   הגב

2. לא היתה בעיה לשמאל להפגין מול הבית של יועץ משפטי מבהן (מנדלבליט) כשהוא לא הגיש מהר מספיק לדעתם את כתבי האישום נגד נתניהו.

   הגב

3. רוע ורשעות של שמאלנים מגעילים יענה באותה צורה

   הגב

4. לא חושב שאני מתעב אדם כמו שאני מתעב את האיש הנאלח הזה אהרון ברק.

   אדם בזוי שגרם לפילוג בעם,

   אדם שגנב את המדינה עם המהפיכה המשפטית שהתחיל לפני כ30 שנה ועד היום.

   התפללתי כל יום שיחיה ויראה איך המהפיכה המשפטית שלו קורסת,

   הגב

5. נא לא להכניס לפה שלי מילים!
   אינני תומך בנקמה חלילה וחס.
   כל עוד ישנם מי שנלחמים וסובלים למען האחדות הלאומית ולמען שמירה על הבטחון והכלכלה יש עוד תקווה למדינה.
   ברגע שהימין יתנהל באותו ה׳רוע׳ המאפיין את השמאל(למעשה בדרך כלל זו הבנה מעוותת של המציאות ורצון כן לבנות עולם טוב) סופנו יהיה רע ומר.

   הגב

6. רות גביזון ניצחה !!! כל מה שהיא חזתה מהגישה האקטי יסטית קורה היום לנגד עינינו

   הגב

7. אני מתפלא לראות שאתה נדהם מתגובתו של השמאל להפגנת הימין הכל היה צפוי מדובר באנשים ללא יושר אינטליקטואלי בסיסי שלא יהססו לשקר ולחשוב שכל מעשה שהם יעשו אפילו אם הוא לא חוקי נעשה לטובת מטרה נעלה ( לשמור על הדיקטטורה המשפטית)

   הגב

8. הדרך היחידה לנצח את השמאל היא לגייס עשרות מליונים ולהפגין יותר טוב מהשמאל. ברחוב אין נוכחות לימין. אני מקווה שהפגנת המליון תהיה באמת מורכבת ממליון פרטים. הימין צריך לצאת לקרב על התודעה. להיות מגובש, ממומן ונחוש, בדיוק כמו השמאל ויותר. אי אפשר לנצח במערכה ללא גייסות, חיילים, כסף וכוח. הימין צריך להשתחרר מהתפיסות הנאיביות שלו ולהתחיל לתת תשובות רציניות. רציתם שלטון? תתחילו לנהל דברים בצורה רצינית. הפגנה גדולה מאוד כל חודש, הפגנות קטנות ומטרידות כדוגמת ההפגנה מול ביתו של אהרון ברק, – אלה צעדים בכיוון הנכון. כדי לנצח צריך לתת בראש. זה לא יבוא בקלות.

   הגב

9. אנחנו הצ'חצ'חים, הבהמות, הבבונים, המשתטחים על קברים, מנשקי המזוזות, כוחות האופל, הלא אינטליגנטים , הלא נאורים, העזנו ברוב חוצפתנו להפגין מול ביתו של האדמו"ר הפרוגרסיבי ועכשיו עדת לקקני הלשון שלו מוחים על הצל שהוטל על השמש הזורחת מאחוריו.

   אז כנגד הבורים , החלולים, וכל יתר אותם המקדשים את הצדקנות של הבכיין הזה , כנראה אין דרך אחרת להסביר להם שעגל הזהב שלהם הוא סה"כ עגל.

   בדת העגלים שלהם , ההשתחוות לעגל מתבטאת בהפגנות , אז יש לדבר בשפתם הלוא היא שפת המוווווווווווו של העגלים המפוטמים האלו.

   מעתה לא רק בשבתות אלא בכל יום ובכל עת , יש לחסום כבישים , למנוע מהם שינה ולשבש את יומם ולילותיהם.

   הגב

10. אנחנו הצ'חצ'חים, הבהמות, הבבונים, המשתטחים על קברים, מנשקי המזוזות, כוחות האופל, הלא אינטליגנטים , הלא נאורים, העזנו ברוב חוצפתנו להפגין מול ביתו של האדמו"ר הפרוגרסיבי ועכשיו עדת לקקני הלשון שלו מוחים על הצל שהוטל על השמש הזורחת מאחוריו.

    אז כנגד הבורים , החלולים, וכל יתר אותם המקדשים את הצדקנות של הבכיין הזה , כנראה אין דרך אחרת להסביר להם שעגל הזהב שלהם הוא סה"כ עגל.

    בדת העגלים שלהם , ההשתחוות לעגל מתבטאת בהפגנות , אז יש לדבר בשפתם הלוא היא שפת המוווווווווווו של העגלים המפוטמים האלו.

    מעתה לא רק בשבתות אלא בכל יום ובכל עת , יש לחסום כבישים , למנוע מהם שינה ולשבש את יומם ולילותיהם.

    הגב

11. יום הבסטיליה של בגצ בדרך !

    הגב

    1. אח יקר, ביום הבסטיליה הוצאו להורג צרפתים רבים, חלקם היו פושעים וחלקם היו חפים מפשע (אבל הם היו בזמן הנכון ובמקום הנכון לממש את תאות הרצח של רוצחיהם).
       זה לא מה שאנחנו הימנים רוצים.
       לסלק את השמאלנים מהשלטון, להלכה (בבחירות) ולמעשה (ברפורמה המשפטית ובעוד רפורמות), זה כן. אבל לא ע"י רציחות.

12. למשתמש ימני (האמיתי):
    נסיונות פייסנות במדינות קומוניסטיות לשעבר כמו פולין ובדרום אפריקה שלאחר האפרטהייד כלפי הצד האלים והדיקטטורי לא הוכיחו את עצמם. כאמל אתא תורכ היה נקמן לא קטן כלפי האיסלם בתורכיה על כל מה שגרם לה בגלגולה העותומני ובכל זאת משמש מושא הערצה עבור רבים בעולם. וגם אם אחרי 80 שנה ארדואן התחיל לבטל את הכאמליזם, אז בכל אותן שנים היה יכול להיות רע יותר אלמלא הרפורמות וגם משטרו של ארדואן היה יכול להיות אימתני עוד יותר ברמה של אירן ועם פחות אפשרויות להפיל אותו.

    הגב

13. ברק הגיב: "זכותם להפגין, אבל נאמרו כלפיי דברים קשים"

    הגב

14. כל הסיפורים המטופשים על "הגאון" הזה אינם אלא סיפורי פוגי. הוא בסך הכל תמצית של חרוז רעל ורוע ושינאת יהדות.

    לא גאון ולא ערכי ולא מנש בכלל. מדובר באיש בעל חשיבה מעוותת ופגומה בשל היותו נכה כמו כל אחד שחווה את מוראות השואה.

    לא נותרים אנשים בעלי תפישת עולם בריאה ונורמלית אחרי שכזה דבר.

    היהדות אוסרת עם כל הצער שבדבר, למנות לתפקיד ציבורי כלשהו, אדם שהינו נכה פיזית או נפשית, כי נכותו עלולה לפגוע בציבור בגלל ראיית עולם מעוותת.

    ואהרון ברק הבור ועם הארץ שבעיני הוא אדם טיפש מטופש ומרושע עד אין קץ מוכיח עד כמה צודקת היהדות.

    האיש הזה מוגדר על ידי פרופ' פוזנר דיקטטור ושודד משפטי הפועל באופן מחריד וללא כל הרשאה מנציגי הציבור והחוק.

    איש שיצאו נגדו אנשים מאד גדולים ומשכילים באמת וטענו שהוא מזיק ומעשיו אינם לגיטימיים בכלל.

    ערמומי, שפל, חורש מזימות שכלל אינו מכיר את היהדות אבל ישב שם בבג"צ וקבע למדינה היהודית הלכות באופן דיקטטורי ומתנשא ומגעיל.

    כשנשאל מדוע לא מצא שופט מרוקאי היתה טענתו הדוחה שבשנות החמישים לא היו כאלה שופטים.

    המראיינת לא הזכירה לו בכלל שהוא צריך להתמקד בשנות התשעים אז היה בראשות בית המשפט שלנו וחטף אותו והשליט אותו על העם היהודי ומדינת ישראל.

    מזעזע.

    ***********************

    סימוכין:

    פרופ' פוזנר מבכירי המשפט העולמי: אהרן ברק שודד-ים והחוק בשבילו הוא רק טיוטה

    פרופ' ריצ'רד פוזנר מחשובי המשפטנים בעולם אומר במאמר שפרסם בכתב העת היוקרתי האמריקאי 'ניו רפבליק' את מה שכולנו פחדנו להגיד: "אהרן ברק שבר את השיא העולמי ביהירות שיפוטית" ו"החוק בשבילו הוא רק טיוטה" .
    אילו היה גורם ישראל כלשהו המזוהה עם הצבור הדתי או הלאומי מכנה את הנשיא בדימוס של ביהמ"ש העליון, בתואר המבזה והמשפיל שודד ים משפטי, בוודאי היתה קמה עליו התקשורת ושאר יפי הנפש מהשמאל כדי להסות אותו, למחות על הפגיעה בכבודו של בית המשפט.

    אולם מתברר שככל שעם ישראל מתרחק משתלטנותו ועריצותו של ברק, הולך ומתברר כי הוא פעל על פי מוסר חלול של הפיראטים, שדדו, גנבו, חמסו וגזלו ,והכל מפני שהאנושות התעצלה להלחם בהם.

    ומשהחליטה לעשות זאת עלה בידיה לחסל את התופעה.

    האם ברק הוא פיראט (שודד ים) ששדד, גנב, חמס וגזל מדינה שלמה?

    פעם לא היינו מעזים להעלות על דל שפתנו אמירה שכזו.

    אבל מסתבר שזה מה שחושבים עליו לא רק נתינים ישראלים נבערים מתבונה ודעת, בלתי נאורים בעליל, אלא בהחלט בכירי ונאורי המשפט העולמי.

    קחו למשל אישיות משפטית בינלאומית בכירה כמו פרופ' ריצ'רד פוזנר, כיום שופט בית משפט הפדרלי לערעורים בארה"ב, מחשובי המשפטנים בעולם, שפרסם בימים אלה באחד מכתבי העת היוקרתיים בארה"ב, 'ניו ריפבליק', בקורת נוקבת על ספרו של ברק שהופיע במהדורה אמריקאית: "שופט בחברה דמוקרטית" והזהיר את מערכת המשפט האמריקאית שלא להיגרר למודל של ברק.

    פוזנר קבע במאמרו כי "ברק שבר את השיא העולמי ביהירות שיפוטית" ומי ש"החוק בשבילו הוא רק טיוטה".

    שמעתם?

    האיש שהפר את החוק יום יום ויותר מכל אחד אחר, הוא, לדעת פרופ' פוזנר, לא אחר מ… אהרן ברק.

    האיש שכולם רוממו וקילסו את "חכמתו המשפטית".

    המלך, כמו בסיפור העם הידוע, הוא ערום.

    אבל אף אחד בישראל הנאורה עדיין לא העז לומר זאת (פרט ל'נייטיבס', הילידים, ה"בלתי נאורים" ), עד שבא פרופ' פוזנר והסיר את המסווה מעל פרצופו של ברק.

    במאמר הבקורתי החריף של פוזנר מזהיר המשפטן האמריקאי שאינו חשוד בהשתייכות לחוגים הדתיים ו/או הלאומיים בישראל: "ספרו של ברק מוכיח ששופטים אמריקאים צריכים להיות זהירים ביותר בצטטם מתוך פסקי דין של שופטים זרים.

    כשנאמר על ברק שהוא 'שובר את השיא העולמי בהיבריס (יהירות, גאוה יצירה, בטחון עצמי מופרז) שיפוטי', זה היה קרוב מאד לאמת.

    ברק יצר יש מאין, עוצמה שיפוטית שעליה לא חלמו אפילו שופטי העליון האגרסיביים ביותר שלנו".

    פוזנר, בן 68, אחד המשפטנים החשובים הפועלים בתחום המשפט והכלכלה, שמאחוריו עשרות ספרים בתחום תורת המשפט, שימש פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת שיקגו והוא עדיין משמש בה כמרצה, לצד תפקידו כשופט.

    בביקורתו כותב עוד פוזנר: "לישראל אין חוקה. רק חוקי יסוד שחוקקה הכנסת ואותם הגדיר ברק כחוקה וקבע כי הכנסת אינה יכולה לבטלם.

    מדובר ברעיון מדהים: תארו לכם שהקונגרס האמריקאי יחוקק חוק המתיר לכל אזרח להחביא בכליו כלי נשק ובית המשפט העליון שלנו יחליט שלעולם אי אפשר יהיה לבטלו, כאשר החוק המדובר נחקק בתמיכת רבע בלבד מחברי הקונגרס.

    שהרי בישראל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נחקק בתמיכת 32 ח"כים בלבד".

    עוד כותב פוזנר: "ברק איננו מנסה להגן על גישתו השיפוטית באמצעים משפטיים מסורתיים. הוא לוקח כמובן מאליו שלשופטים יש סמכות טבועה לגבור על חוקים.

    גישה כזאת יכולה להיות מתוארת כתופסת שלטון בכוח.

    מערכת משפט הרואה עצמה חופשיה לגבור על החלטות של גורמים הנבחרים באופן דמוקרטי, מטשטשת את הדמוקרטיה.

    בעבור ברק, המונח 'פרשנות' מרוחק מחיפוש המשמעות, אשר לה כיוונו מחברי דבר החקיקה.

    בית המשפט הוא שיוצר את דבר החקיקה בישראל, תוך שהוא, ביהמ"ש, הופך את החוקים עצמם לטיוטה ראשונה שהוא, בית המשפט, חפשי לשכתבה".

    המשפטן האמריקאי טוען כי ברק "פשוט הגדיר מחדש את הדמוקרטיה"

    ומוסיף: "ברק גם קבע כלל שאין לו אח ורע בחוק האמריקאי, שלא המחוקק אלא רק שופטים אחרים יכולים להעביר שופט מתפקידו;

    ושכל החלטת ממשלה הנחשבת 'בלתי סבירה' היא גם מטבעה בלתי חוקית; שביהמ"ש יכול לאסור על הממשלה למנות אדם לתפקיד כלשהו, אם עבר על החוק וגם אם קבל חנינה, או אם קיים חשד שעבר עבירה אתית;

    והוא גם יכול להורות על פיטורי שר בממשלה אם הוגש נגדו כתב אישום;

    ובשם 'כבוד האדם' יכול ביהמ"ש לפעול להפחתת העוני ולמען מחוסרי הדיור;

    ושביהמ"ש יכול להחליט אם לשחרר טרוריסטים במסגרת הסדר פוליטי;

    ושבכוחו לבטל פקודות צבאיות ולהורות לממשלה להזיז את גדר ההפרדה שאמורה למנוע מטרוריסטים מתאבדים לחדור לשטחי ישראל…

    רק בישראל מעניקים השופטים לעצמם את הסמכות הזו, לבקורת שיפוטית מופשטת, מכוח עצמם, בלא הסמכה חוקתית או חקיקתית מפורשת, מפי הרשות המחוקקת.

    זה מזכיר את נפוליאון שלקח את כתר המלכות מידיו של האפיפיור והניח אותו על ראשו בעצמו".

    לא רק את הדמוקרטיה הגדיר ברק מחדש.

    גם את המונח המשפטי פרשנות.

    הוא מרשה לעצמו, אומר פוזנר, ללכת לפרשנות מרחיקת לכת, הרבה מעבר לזו שאליה התכון המחוקק, בטענה ש"תפקיד המחוקק הוא לגשר על הפער בין הדין לחברה ותפקיד השופט בפרשנותו הוא לוודא שהחוק אכן מגשר בין הדין לבין החברה".

    מוסיף פוזנר: "זה מוזר מאד. האם הוא רק מתווך בין הדין לבין החברה? נראה שברק מתכוון לכך, שכל חוק צריך לקבל פרשנות התואמת את רוח הערכים של מערכת המשפט.

    במילים אחרות: מדובר במערכת אידיאית של השופט, שהרי במערכת המשפט אין מציאות של מיקשה אחת ומערכת ערכים משותפת ורוח אחידה".

    העובדה שברק פשוט דרס את הדמוקרטיה ואת החלטות המחוקקים בישראל במרוצת שנות כהונתו באה לידי ביטוי על פי פוזנר גם בטענתו ששופט צריך לתת דעתו ל'תכלית האובייקטיבית… לממש את הערכים הבסיסיים של הדמוקרטיה'.

    אמירה זו נותנת פתח רחב ביותר לשיקול הדעת של השופט, באופן שהוא אנטי תיזה למונח אובייקטיבי…

    ביהמ"ש הוא אם כן זה שמחוקק את החוקים בישראל, כשהוא משתמש בחוקים עצמם כדפי טיוטא ראשונית שאותם הוא חופשי לשכתב כרצונו".

    בלשון פחות נקיה מהתבטאויותיו של פוזנר, נאמר במאמר שלו שברק פשוט ציפצף על החוק הכתוב ולש אותו כרצונו, באורח אנטי דמוקרטי מובהק, אולי דיקטטורי.

    יכולים נבחרי העם לחוקק מה שיחוקקו, אבל ברק יהפוך את חקיקתם על פיה ויחליט על דעת עצמו, כאילו היה נפוליון מס' 2, בשביל אזרחי ישראל ומחוקקיה, מה באמת טוב להם.

    פוזנר טוען גם שספרו של ברק רצוף שגיאות, כמו למשל עיוות שמו של פרופ' פוזנר, שאותו הוא מכנה בספרו פרופ' רוברט פוזנר.

    http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=9415

    *****

    שופט אמריקאי בכיר: אהרן ברק – מעין שודד-ים משפטי

    הפרופ' ריצ'רד פוזנר, כיום שופט בית משפט הפדרלי לערעורים פירסם ביקורת על ספרו של ברק ואמר כי הוא "שובר את השיא העולמי בהיבריס שיפוטי

    נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק ספג בימים האחרונים ביקורת חריפה על משנתו השיפוטית מצדו של אחד המשפטנים האמריקאים החשובים, הפרופ' ריצ'רד פוזנר, כיום שופט בית משפט פדרלי לערעורים. בימים האחרונים פורסמה ביקורתו של פוזנר על המהדורה האנגלית של ספרו של ברק "שופט בחברה דמוקרטית", בכתב העת "ניו ריפבליק", ובה תוקף פוזנר את ברק במילים חריפות: "ברק שובר את השיא העולמי בהיבריס שיפוטי", כתב פוזנר, "הוא מעין שודד-ים משפטי".

    לדברי פוזנר, "ספרו של ברק מוכיח ששופטים אמריקאים צריכים להיות זהירים ביותר בצטטם מתוך פסקי דין של שופטים זרים. כשנאמר על ברק שהוא 'שובר את השיא העולמי בהיבריס שיפוטי', זה היה קרוב מאוד לאמת. ברק יצר יש מאין עוצמה שיפוטית שעליה לא חלמו אפילו שופטי העליון האגרסיביים ביותר שלנו.

    רק בישראל, למיטב ידיעתי, שופטים מקבלים את סמכותם לביקורת שיפוטית מופשטת בעצמם, בלא הסמכה חוקתית או חקיקתית מפורשת. אפשר להיזכר בנפוליאון שלקח את כתר המלכות מידיו של האפיפיור והניח אותו על ראשו בעצמו".

    פוזנר, בן 68, אחד המשפטנים החשובים הפועלים בתחום משפט וכלכלה שמאחוריו עשרות ספרים בתחום תורת המשפט, שימש פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת שיקגו והוא עדיין משמש בה מרצה. הוא משמש שופט מ-1981…

    בביקורתו על ספרו של ברק כתב פוזנר כי "ברק איננו מנסה להגן על גישתו השיפוטית באמצעים משפטיים מסורתיים. הוא לוקח כמובן מאליו שלשופטים יש סמכות טבועה לגבור על חוקים.

    גישה כזאת יכולה להיות מתוארת כתופסת שלטון בכוח.

    מערכת משפט החופשייה לגבור על החלטות של גורמים הנבחרים באופן דמוקרטי, מטשטשת את הדמוקרטיה.

    בעבור ברק, המונח 'פרשנות' מרוחק מחיפוש המשמעות שלה כיוונו מחברי דבר החקיקה. בית המשפט הוא שיוצר את דבר החקיקה בישראל, תוך שהוא משתמש בחוקים עצמם כטיוטה ראשונה שבית המשפט חופשי לשכתבה".

    http://www.haaretz.co.il/misc/1.1559062

    http://news.walla.co.il/item/1098406

    תגוביות:

    1.האם טראומת ילדות של ילד הכלוא בין שני קירות צריכה להסב נזק לעם שלם? ההיסטוריה עוד תשפוט אותו, לא אנחנו! ומי יודע כמה דם יהודי נשפך בגלל חטא ההיבריס שהתערבב עם טראומת ילדות של מטורף אחד. דיקטטורה בהתגלמותה ומגלומניה במיטבה.

    2.אהרן ברק, זמנך עבר

    על 5 עמודים לא פחות, נמרח הראיון עם אהרון ברק, מי שהיה נשיא בית המשפט העליון עד 2006, במוסף יום ששי של "ידיעות אחרונות", מהשבוע שעבר. אם סברנו שהשנים הרבות שברק הוא בבחינת גימלאי, אולי תרמו לתובנות של האיש ולראיה יותר כוללת, פרספקטיבה יותר רחבה שלו, לגבי ההוויה הישראלית המורכבת, בא הראיון הזה וטפח על פנינו. ברק היה ונשאר אותו ברק. הפעם הוא נעזר במראיינים הפוסעים מעדנות על בהונות רגליהם לידו, ומשתדלים מאד שלא להכביד עליו בשאלות מיותרות. כך לדוגמה נשמטה לחלוטין השאלה המתבקשת על הפסיקה האומללה של ביהמ"ש העליון לגבי מתקן חולות ופסילת הפתרונות שהוצעו על ידי הממשלה לפתרון בעיית מהגרי העבודה בדרום תל אביב. למעשה ביהמ"ש העליון נכנע לגורמי שמאל שונים וארגונים חוץ פרלמנטריים והעדיף באופן ברור את מהגרי העבודה על פני שלומם וביטחונם של תושבי דרום תל אביב.

    לברק ניתן, בנדיבות רבה להגיד כל מה שעם לבו, אולם הוא לא נדרש לענות אף לא במילה אחת על אמירתו המפורסמת שסירסה את מערכות השלטון והחקיקה במדינה, האומרת כי "הכל שפיט". הוא גם טמן כזכור, מוקש רב עוצמה לניסיונה של שרת המשפטים דאז ציפי לבני, למנות את פרופ' רות גביזון, משפטנית מוערכת, לצוות ביהמ"ש. את סירובו נימק באמירה הדמוקרטית למופת, כי "יש לה, לגביזון אג'נדה שאינה מתאימה וראויה לבית המשפט העליון".

    מדינת ישראל החמיצה הזדמנות אולי חד פעמית לצרף אושיה משפטית מוערכת ולרענן בכך את דימויו הפגום של המוסד המכובד. גביזון, שאיננה נמנית על הקאסטה הסגורה הזו, משום שדעותיה הפוליטיות והציבוריות שונות והיא שוללת את תפיסתו של ברק כי "הכל שפיט", לא ראויה לפיכך לשרת בקודש הקדשים של המשפט הישראלי. רק לבעלי האג'נדה של ברק מותר לכהן בקודש…

    עוד אירוע שהכה גלים בקהיליה המשפטית ברחבי העולם ולא מצא ביטוי בראיון היא אמירתו של פרופ' ריצ'רד פוזנר, מרצה ידוע למשפטים המכהן כשופט פדרלי בארה"ב, שהשתמש בביטוי שודד ים לתאר את ברק, על שום הסמכויות שהוא נטל לעצמו בחוזק יד ממבני השלטון בישראל.

    גם על כך לא נשאל ברק ולו מילה אחת.

    אהרן ברק מפציע עכשיו מתוך ההריסות של הדמוקרטיה הישראלית והעדר המשילות הממאיר בישראל, שהוא במו ידיו ובמו פיו יצר.

    מאבקו הנוכחי הוא לסכל את כוונותיה של שרת המשפטים איילת שקד וקבוצה גדולה של חברי כנסת להחזיר לכנסת את סמכויותיה כמחוקקת, שנגזלו ממנה על ידו ועל ידי החונטה שאורגנה על ידו במסגרת שליטתו במערכת המשפטית.

    אהרן ברק, הצליח לעשות לתקשורת סיפוח זוחל. כשהמדיה מאמצת את דיברותיו, כאילו היה משה רבנו, אחת לאחת. האיש ששכנע את התקשורת לאמץ את תפיסתו המנפצת את התפיסה העקרונית של חלוקת הסמכויות במדינה, פתח עכשיו במערכה חדשה, הפעם נגד שרת המשפטים החדשה, על שום שהרהיבה עוז וכבר אמרה שתפעל לחיזוק הכנסת ולשיקום סמכויותיה כמחוקקת.

    3.השופטים מושחתים, השרים מושחתים, אנרכיה. מה שנשאר זה לצאת לרחובות ולא בדממה, אלא בחורבן והרס. רק כך יבינו הורסי הדמוקרטיה, עושקי משאבי המדינה, מדכאי הציבור.

    4.פרופסור פוזנר תודה מקרב לב על האמת!

    5.ברק קבע שהכל שפיט – וכך כל איש ציבור ואיש צבא חייב ללכת עם עו"ד צמוד. כך אי אפשר לנהל מדינה והתוצאה תהיה ירידה ברמתם של אנשי ציבור והצבא.

    6.כמה נכון. שופטים שעושים ככל העולה על רוחם ומדגימים את המשפט העגום: "טיפש זורק אבן לים ומאה חכמים לא יצליחו להוציא אותה".

    7.אבוי לנו שאלו הם שופטינו. נמאס מבג"צ!

    8.נמאס מהדיקטטורה של ביהמ"ש העליון.

    9.אהרון ברק הוא מגדולי האויבים שקמו לעם ישראל. אסון משפטי.

    10.הזהות היהודית גוברת על עקרון השוויון! ברק מה אתה עושה בארץ אם אתה לא מאמין ביהדות?

    11.הגישה של ברק עוד תביא אותנו לאבדון. צריך לעצור את השתלטות מערכת המשפט על הדמוקרטיה.

    12.סוף סוף מישהו אומר את האמת על ברק. נראה כמה עוד יעלה לנו הברק הזה?

    13.ברק חבר כבוד בתנועה הרפורמית, שהיא הסכנה הגדולה לקיומנו הרוחני כעם.

    14.אהרון ברק הוא סתם דיקטטור שעלה בתמיכת פושעי השמאל.

    15.כל הכבוד לפוזנר שהוציא את האמת לאור.

    הגב

15. אהרון ברק הביא בסדרה של מהלכים לביסוסן של שתי הלכות שאין להן בסיס בחוק:

    האחת היא שהממשלה חייבת לקבל את חוות-דעתו של היועמ”ש; השניה היא שהיועמ”ש רשאי לסרב לייצג את הממשלה בביהמ”ש, אם זו פעלה בניגוד לחוות-דעתו.

    לדברי פרופ' פרידמן:

    “עלה בידי זמיר וברק להנהיג דין שקשה למצוא לו אח ורע בעולם – דין שערער את השלטון, פגע קשה בשלטון החוק והמיר את שלטון המשפט בשלטון המשפטנים” (עמ’ 166).

    הדברים הגיעו לביטוי בוטה בפרשת הדחתם של דרעי ופנחסי. ראש הממשלה רבין התנגד בתוקף להדחה, אבל פרקליטת המדינה בייניש, שייצגה את הממשלה בבג”ץ, טענה טענות הפוכות ממה שרצה לטעון שולחה, ראש הממשלה.

    הנשיא ברק קבע שאין כאן בעיה: אמנם דעתו של ראש הממשלה הפוכה מזו שייצגה ביניש, אבל דעתה המשפטית היא זו המוסמכת גם בשמו.

    בכך הפך הבג”ץ את מי שאמור לשמש יועץ, לסמכות שבכוחה לדבר בשם ראש הממשלה, נוסף על כוחה לתת לממשלה הוראות.

    עליון על היועץ, גם בתחום סמכותו להעמיד לדין, הוא רק הבג”ץ.

    בכך נקבע כי היועמ”ש הועלה למרום הפסגה, ורק הכיסא (בית-המשפט העליון) גבוה ממנו…

    השאלה, האם היועץ המשפטי לממשלה ימלא את התפקיד שנקבע לו בחוק, כלומר ייעץ לממשלה, או שמא במקום זאת ייהפך למפקדה, אינה נוגעת לא לזכויות אדם ולא לסכסוך קונקרטי כלשהו.

    היא נוגעת לדרך בה המדינה מתנהלת ולשאלה מי מנהל אותה.

    אפשר כמובן לגרוס שאם ימשלו בה גופים שלא נבחרו בהליך דמוקרטי, ישופר מצבן של זכויות האדם. הניסיון האנושי, מכל מקום, מלמד שההיפך הוא הנכון. (עמ’ 173).

    http://mida.org.il/?p=22357

    הגב