שנאה אונליין: איך מתמודדים עם אנטישמיות ברשת

האנטישמיות הולכת וגוברת ברחבי העולם. הרשתות החברתיות הביאו עמן עידן בו הגבולות הגאוגרפים מטשטשים ומידע עובר ממקום למקום ביעילות ובמהירות. אך מה קורה כאשר הכוח מגיע לידיים הלא נכונות?

לפני כשנתיים, ארגון Center to Counter Digital Hate (CCDH) חשף נתונים מדאיגים לגבי הטיפול החלקי מאוד של הרשתות החברתיות בנושא האנטישמיות והכחשת השואה, וכישלונן להתמודד מול התופעה.

בקצרה, הסקר גילה כי ענקיות מדיה חברתית ביניהן פייסבוק וטוויטר לא טיפלו ב-84% מהפוסטים שכללו תוכן אנטישמי. בין היתר אותן רשתות חברתיות לא פעלו נגד 80% מהתוכן המופץ שכלל הכחשת השואה ו-70% מהתוכן שכלל תמיכה בנאו-נאצים ו"עליונות לבנה" והפצת עלילות דם שונות. בנוסף, פועלות בפייסבק עשרות קבוצות בנות עשרות אלפי חברים, בהן מופץ ללא הפרעה תוכן אלים ומלא שנאה.

מאז המצב רק החריף. אם תכתבו למשל במנוע החיפוש בטוויטר את ההשטאג #holohoax ,(חיבור המילים "שואה" ו"הונאה" ) תוכלו למצוא שלל ציוצים המפיצים ללא הפרעה רעיונות וטענות של הכחשת השואה. דוגמה נוספת לרשת חברתית בה האנטישמיות צומחת בקצב מסחרר היא טיקטוק, שם הפורמט מעודד יוצרי תוכן שונים להתייחס לסוגיות כמו השואה באופן "בידורי", במטרה לזכות בתפוצה ובלייקים.

רבים ממשתמשי הרשתות החברתיות בימינו מסתמכים על מידע המופץ בהן בנושאים אקטואליים; חלקם מעצב תפיסות פוליטיות וחברתיות על סמך תוכן מן הרשתות, אשר לעתים קרובות מוטה בכוונה או בתום לב. ככל שמתפרסם ברשתות תוכן רב יותר הקשור להכחשת השואה, כך יגברו הן הבורות בעניין והן תופעות השנאה נגד יהודים.

אך האנטישמיות היא הרבה מעבר לשנאת יהודים. היא הפכה להיות מוקד הסתה אלים שעלול גם להוביל למקרים קיצוניים של תקיפות אלימות ופגיעה ברכוש ובנפש. מכיוון שהרשתות החברתיות הפכו את הפצת המידע השגוי לדבר פשוט ומהיר, קל יותר להגביר את ההסתה נגד יהודים.

השפעה נוספת של ההסתה ברשתות החברתיות היא על הקשר עם יהודי התפוצות עקב השפעת האנטישמיות עליהם, לעתים ברמת הרדיפה היום-יומית. כאשר מדינת ישראל מתעלמת ממגמת העלייה באנטישמיות בעולם הווירטואלי והאמיתי, היא גם מחלישה את הקשר עם התפוצות ותחושת הזהות היהודית הכללית. מעבר לבעיית הביטחון האישי והפיזי, יהודים שסופגים מתקפות אנטישמיות עשויים להתרחק מהזהות היהודית שלהם, בשל סיבות מגוונות.

בעולם של ימינו אי אפשר יותר להסתפק בשיטות ההסברה והתעמולה הרגילות. ישראל צריכה לפעול בעקביות על מנת לנטר תכני הסתה ושנאה, ולנצל את הרשתות החברתיות ככלי לחינוך על השואה והעלאת המודעות לגבי תופעת האנטישמיות.

עלינו לנצל את יתרונות הגלובליזציה כמקור שמאפשר לנו לתקשר ביעילות עם אנשים ברחבי העולם, על מנת לחזק את קשרינו עם יהודי התפוצות וליצור תוכן שיעצים את הזהות היהודית ויחבר בין יהודים. בנוסף יש לבנות תוכנית פעולה אסטרטגית סדורה למאבק אמיתי נגד הפצת האנטישמיות, ומתן מענה הולם להסתה ותוכן אלים נגד יהודים. זה אולי נראה לפעמים כמו טיפה באוקיינוס, אבל זה מאבק שאסור להפסיד בו.

רותם דוד היא פעילת הסברה ישראלית ברשתות החברתיות ומייסדת מיזם Teens for Israel