תגובה לאומית הולמת

ישראל צריכה להבהיר לספרדים כי היא רואה בחומרה כל התערבות זרה בענייני פנים, כחלק מגישה מדינית אקטיביסטית כוללת

השר כהן ורה"מ סנצ'ס | FinnishGovernment, U.S. Department of State

מארגני הפגנות השמאל בתל-אביב הפתיעו כאשר במוצאי השבת האחרונה הציגו סרטון קצר של ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס, בו הביע במרומז תמיכה בהפגנות נגד הממשלה. אומנם הוא הוצג ללא סממנים של ראש ממשלה ובמקום זאת הובלט תפקידו כבכיר בתנועה הסוציאליסטית הספרדית, אך מארגני ההפגנה, יחד עם התקשורת, התלהבו מההישג וניסו דרכו להוכיח כי ממשלת ישראל פוגעת גם בתחום המדיני, ולדבריהם זו רק ההתחלה.

במבט ראשון, נראה כי מדובר בסרטון בעייתי שלכאורה מוכיח את טענת המפגינים, אבל רק לכאורה. כדי להתייחס לסרטון כזה חייבים לדבר בלשון דיפלומטית ולהכיר את הפרוטוקול שנחשב כשפה משותפת לניהול יחסים בין מדינות. אקדים ואומר כי סרטון כזה הוא בהחלט 'פאול' שיש להתמודד איתו ולא לעצום עיניים ולחשוב שייעלם מעצמו, אך כדאי להדגיש בשום פנים ואופן איננו כרטיס אדום, אפילו לא קרוב לכך. בהמשך אתייחס לתגובה הראויה לסרטון.

כמה תובנות מרכזיות מהסרטון ומהנזק המדיני שמנהיגי המחאה מנסים לחולל אחרי שניסו להזיק גם כבר בתחומים הכלכליים, ביטחוניים וחברתיים. ראשית כל, הסרטון חשף את מה שמארגני המחאה ניסו ומנסים להסתיר. סנצ'ס הדגיש פעם אחר פעם בדבריו כי הוא מדבר בשם הערכים הסוציאליסטים ומחויבותו לשותפיו לדרך ולערכים אלה. לא רפורמה, לא חוק גיוס, בסוף בסוף – אחרי שמגרדים את כל שכבות הצבע מגיעים לליבת הסיבה שממריצה את המחאה, אנשי שמאל שמבקשים להפיל ממשלה ימנית-לאומית.

תובנה שנייה; מארגני המחאה פועלים לילות כימים כדי לערב שחקנים חיצוניים-בינלאומיים שיצטרפו ללחץ ויסייעו להם לפגוע בממשלת ישראל. המפגינים טוענים כי אם הרפורמה רק תרד מסדר היום (כרגע היא ירדה דה-פקטו מסדר היום הציבורי) ההפגנות ייפסקו. אלא שהסרטון מעיד כי הרפורמה היא אפילו לא תירוץ. היא כבר מזמן לא מעניינת את מארגני ההפגנות. הם בשלהם בהמשך ההפגנות עד להשגת מטרתם – הפלת הממשלה.

תובנה שלישית; שוב הוכח כי ממשלת ישראל על שלל זרועותיה לא מתמודדת בצורה נכונה ואפקטיבית מול ההפגנות, המפגינים וניסיונות ההטרלה שלהם. שוב הוכח כי אין אסטרטגיה סדורה לממשלה בהתמודדותה עם יריביהם הפוליטיים. ואסור לטעות, מארגני ההפגנות הם יריבים פוליטיים לכל דבר ועניין.

כמי שעסק ועוסק בתחום המדיני המתנתי לראות כיצד משרד החוץ יתמודד עם האצבע בעין. ההתחלה הייתה טובה. שר החוץ אלי כהן מיהר להתייחס לסרטון כשצייץ עוד במוצ"ש וכתב בין היתר "…אף גורם זר לא יחליט בשביל הציבור בישראל ואני בטוח שלסנצ'ס אין כוונה כזאת…".

בשפה הדיפלומטית מדובר בפניה ישירה לראש ממשלת ספרד, שישראל מתנגדת להתערבותו בנושאים פנים ישראלים. אך גם בתחום המדיני  ההמשכיות חשובה, ולכן משרד החוץ צריך להגיב ביתר שאת אל מול ההתגרות שהונחה לפתחו.

מהי התגובה הראויה? היו שאמרו כי כדאי היה לגרש את השגריר הספרדי מישראל; אחרים המליצו על החזרת השגריר שלנו מספרד, ועוד הצעות אותן אני מכנה 'פטיש עשרה קילו'. בארגז הכלים הדיפלומטי יש מספר לא מבוטל של אופציות, וחשוב להתאים את התגובה הנכונה למציאות הרלוונטית. מי שחושב שעל כל אמירה, ביקורת או התנהלות בעייתית ישר שולפים את 'נשק יום הדין', פוגע בעצמו.

כדי להחליט מהי התגובה הנכונה ביותר קודם יש להבין מהו האינטרס הישראלי, ומהן המטרות ארוכות הטווח של ישראל בתחום המדיני וביתר התחומים הרלוונטיים. למשל: שכנוע מדינות דמוקרטיות, ובמיוחד אירופאיות, לתמוך במדיניות ישראל מול איראן, מטרות כלכליות, מטרות ביטחוניות ועוד.

כאשר מציבים את כל אלה מבינים כי סרטון בן דקה, עם כל התסכול שהוא מעלה, איננו חשוב דיו כדי שנשתולל ונפגע באינטרסים חשובים. מאידך, אסור שנעשה לעצמנו הנחה ונאמר כי מכיוון שיש אינטרסים חשובים וחיוניים יותר, לא נגיב לפרובוקציה. בעולם הדיפלומטי המנעד בין תגובות הוא רחב ועמוק, מציאת ובחירת התגובה הראויה הוא תפקידו של משרד החוץ.

התגובה שהייתה צריכה להיות מוצגת בפני שר החוץ משלבת מחד בין שמירה על האינטרסים החיוניים שלנו, ומנגד הבעת מורת רוח מהתערבות גורם זר בפוליטיקה הפנים-ישראלית. טוב עשה שר החוץ כשהחליט שראש המערך המדיני במשרד, השגרירה לשעבר בצרפת עליזה בן-נון, תקיים שיחה עם מקבילתה במשרד החוץ הספרדי. באופן אישי הייתי לוקח צעד נוסף ומסביר כי מדינת ישראל מצפה מהצד הספרדי להוציא הבהרה בנוגע לסרטון. תגובה כזו עונה על שני צרכים מרכזיים: העברת המסר לספרד ולראש ממשלתה שהמהלך שביצע לא מקובל עלינו ואנחנו מתייחסים לכך בחומרה, ויחד עם מסר למדינות ומנהיגים אחרים לבל יתפתו להתערב בענייננו הפנימיים.

כאמור, טוב עשה שר החוץ שהוביל את משרדו לנקיטת תגובה. אם כהן ימשיך בגישה זו ויציג אלטרנטיבה מדינית, אותה אני מכנה מדיניות-לאומית-אקטיביסטית, מדובר במהלך מבורך וחשוב הרבה יותר מהמקרה הספציפי של תגובה לסרטון. בניגוד לגישה המסורתית של משרד החוץ, הגישה הלאומית-אקטיביסטית מכניסה למכלול השיקולים גם את השיקול הלאומי כבעל משקל וחלק אינטגרלי בתהליך קבלת ההחלטות.

הגיע הזמן שהמחנה הלאומי כולו יבין ויקדם מדיניות לאומית-אקטיביסטית. זה הדבר הנכון לעשות מבחינת שמירת האינטרסים שלנו, וגם הדבר הנכון לעשות מבחינה פוליטית. הצגת אלטרנטיבה מדינית לתפיסה המדינית המסורתית והמאוד מאופקת  שלצערי מלווה אותנו שנות דור.


גלעד כץ כיהן בעבר כקונסול הישראלי הכללי בדרום-מערב ארה"ב ושימש כיועץ לראש הממשלה נתניהו.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. האם הספרדים שלחו סרטון דומה גם לראש ממשלת צרפת על האירועים המתחוללים בארצו? אירועים קשים ביותר שמתרחשים כי מקרון ביקש רק להעלות את גיל הפנסיה בשנתיים ושם אבוי! הוא העביר את ההחלטה תוך כדי עקיפת כל הסנאט הצרפתי!
    אבל בצרפת, אף אחד לא יחלום אפילו להתנהג כמו שהאופוזיציה מתנהגת כאן ואין להם גם צבא שאיים בסרבנות וכדומה.
    אבל בישראל, כל אחד יכול לבחוש. ואחר כך, מאשימים כמובן את הממשלה ואת העומד בראשה.
    זה פשוט מטריף הדבר הזה.
    ככה זה בני אדם. מאמינים לכל קשקוש בטוויטר ובחדשות במקום לחקור בעצמם.
    וחוץ מזה, סוציאליזם זה גרוע…

  2. “באופן אישי הייתי לוקח צעד נוסף…״-
    אתה לא יודע מה הורה השר כהן לגברת בן-נון לומר בפגישה. יתכן בהחלט שהוא שלח את כל המסרים שביקשת.

  3. אני הייתי הולך בכוון אחר:
    מיד למחרת האירוע הייתי מזמין לשגרירות ישראל במדריד את נציגי המחתרת הבאסקית או נציגים לאומיים באסקים אחרים, וכמובן גם נציגים של בדלנים קטלוניים מברצלונה, ומודיע להם, עם הרבה תקשורת מסביב, שישראל רואה בעין יפה את מאבקם הצודק לעצמאות מול ממשלה ספרדית אטומה שמתעלמת מזכויותיהם הטבעיות.

    1. פעם הייתי חושב כמוך. מידה כנגד מידה.
      כיום ברור לי שראש ממשלת ספרד זקוק לרפואה שלמה, ולכן פעולת נגד לא ממש תשנה משהו מבחינתו.
      אם כבר, פעולת נגד רק תעורר את הבריאים והחכמים שבספרד (שאותם אפשר לספור על יד אחת) נגד ישראל. אז מה התועלת בפעולת נגד שכזו?
      אם קיר נופל על אדם, מה יעשה אותו אדם? ירביץ לקיר? יצעק עליו? יקלל אותו?
      אחת התכונות הבודדות שאני מעריך אצל נתניהו, היא היכולת לקחת מצב כזה ולהפוך אותו למנוף. לטובת מדינת ישראל (פחות) או לטובתו האישית (יותר), זה כבר פחות רלוונטי כרגע. אבל נתניהו רב אמן בזה.