ארגוני הטרור הפלסטינים מפגינים נוכחות פעילה בירדן ומשתמשים בה ובנבחריה כדי להיאבק בישראל
חבר הפרלמנט הירדני עימאד אל-עדואן מהולל כ"גיבור" בידי ירדנים ופלסטינים רבים, לאחר שעל פי הדיווחים נתפס בניסיון להבריח נשק לשטח ישראל. הרשויות בישראל עצרו את אל-עדואן ב-22 באפריל, כאשר חצה את הגבול במעבר אלנבי. סרטון שהופץ ברשתות החברתיות הראה את תכולתם של שלושה תיקים שנתפסו ברשותו ובהם נמצאו 100 ק"ג זהב, 12 רובים אוטומטיים ו-270 אקדחים.
אל-עדוען נודע בתמיכתו הקולנית בארגון הטרור חמאס. בסרטון שפורסם בעבר ברשתות הוא אמר: "אנו שולחים ברכות וכבוד לקבוצות ההתנגדות הפלסטיניות, חמאס והסמל הערבי אבו-עוביידה (דובר הזרוע הצבאית)". סביר להניח כי כלי הנשק אותם ניסה להבריח נועדו לשימוש חמאס או ארגוני טרור אחרים במאבקם נגד ישראל. הצהרותיו האנטי-ישראליות ותמיכתו בחמאס כבר הפכו את אל-עדואן ל"גיבור" בעיני רבים בירדן וברש"פ.
הוא נוהג לכנות את ישראל בשם "הישות הציונית" ובכך רומז שאינו מכיר בזכותה להתקיים. בעבר הוא ביקר בחריפות את שגריר ירדן לישראל משום שערך ארוחת ערב עם ישראלים, וקרא לניתוק היחסים בין המדינות. כעת אל-עדואן זוכה לשבחים בעולם הערבי על ניסיון הברחת הנשק. מדוע חבר פרלמנט ירדני השנוא את ישראל בתשוקה עזה כל כך ותומך בארגוני טרור הקוראים להשמדתה ינסה להבריח נשק? התשובה היא – למטרת רצח יהודים.
זו גם הסיבה בגינה אל-עדואן נתפס בידי ירדנים ופלסטינים רבים כ"גיבור" ו"אדם אמיץ". הוא פשוט החליט לקחת את תפיסת עולמו האנטי-ישראלי צעד אחד קדימה, ולהבריח רובים ואקדחים עבור ארגוני טרור. לא קשה לדמיין את הזעם הציבורי שהיה פורץ אם חבר כנסת ישראלי היה מנסה להבריח מטען כזה לשטח ירדן או כל מדינה אחרת.
الفيديو المنشور من قبل سلطات الاحتلال والادعاء انها اسلحة مهربة بسيارة #النائب_عماد_العدوان
بانتظار بيان اردني رسمي pic.twitter.com/OwVrvj0tgV— اخبرهم يا صلاح (@salah5wq_1) April 23, 2023
אל-עדואן הוא עורך דין בהכשרתו ומחזיק בתואר במשפט בינלאומי. בתור משפטן, מן הסתם הוא מודע להשלכות של ניסיון הברחת נשק בגבול בינלאומי, במיוחד לשטח מדינה החתומה על הסכם שלום עם ירדן. אך במקום לדרוש את העמדתו לדיון בשל הפרת החוק וסיכון הקשרים בין ירדן וישראל, רבים בירדן מגנים דווקא את ישראל בשל מעצרו ודורשים את שחרורו המיידי וללא תנאים.
על פי עבדל בארי אטואן, עיתונאי ירדני הפועל בלונדון:
אל-עדואן הפך לגיבור פופולרי, לא רק בקרב השבט שלו, אלא גם בקרב כל אזרחי ירדן מכל מוצא או גזע… תהא אשר תהא מטרת הברחת ארסנל הנשקים והזהב, עצם העובדה שפעל כך היא מהווה כבוד לאומי אדיר משום שמטרתו הייתה להגיע להתנגדות הפלסטנית בגדה המערבית ובשטחים כבושים אחרים…
רוב מובהק של הירדנים אומרים כי הוא גיבור לאומי אמיץ, בין אם התכוון למכור את הנשק או למסור אותו, מכיוון ששתי האפשרויות מהוות בסופו של דבר תמיכה בהתנגדות ומשקפות אומץ לב ומחויבות לאומית לסולידריות עם העם הפלסטיני"
אטואן המשיך והזהיר כי כישלון הממשלה הירדנית לשחרר במהירות את אל-עדואן ממעצר בישראל עשוי להוביל ל"פעולה צבאית מצד השבט שלו":
אנחנו לא שוללים מספר אפשרויות שונות, כולל חטיפת חיילים או אזרחים ישראלים כבני ערובה ושימוש בהם כקלפי מיקוח… ירדן משתנה במהירות והמרמור העממי מגיע לשיאו. זה מסביר גם את הפתיחות הירדנית כלפי איראן וציר ההתנגדות"
מוראד עדלייה, מזכ"ל מפלגת 'החזית האסלאמית', הזרוע הפוליטית של האחים המוסלמים, הביע גם הוא תמיכה באל-עדואן:
מה שחבר הפרלמנט עשה כאשר ניסה להבריח את הנשקים לפלסטין למען התנגדות לכיבוש, זו מחויבות חוקית וצורך לאומי… חובת הממשלה הירדנית לדאוג לשחרורו"
בהדהוד לתמיכה הרחבה באל-עדואן העצור, הפעיל הפלסטיני פאייז אבו-שמאלה כתב כי ערבים ומוסלמים גאים במעשיו. "עימאד אל-עדואן, אתה מוביל את הדרך לקץ המדינה הציונית…אתה לא לבד, עימאד!".
כותב פלסטיני אחר, וואסים מוכתר, הרעיף שבחים על חבר הפרלמנט הירדני בשל תמיכתו בפלסטינים ו"תרגום המילים למעשים": "מפלסטין, אנחנו מחזקים את הסולידריות והתמיכה בו עד שישוחרר לחופשי. אנחנו דורשים מהמלך הירדני להבטיח זאת".
https://twitter.com/ahmad1ibraa/status/1650157113178464257?s=20
קמפיין התמיכה באל-עדואן ומעשיו מסמל את השנאה הירדנית והפלסטינית כלפי ישראל והיהודים. שנאה זו היא תוצאה ישירה מעשורים של שטיפת מוח ואינדוקטרינציה של ירדנים ופלסטינים כאחד. בישראל עצמה אין רגשות איבה מיוחדים כלפי ירדן, למעשה ההפך הוא הנכון. ישראל הביעה במשך שנים ארוכות תמיכה בבית המלוכה הירדני וראתה ביציבותו גורם מפתח לביטחונה. רק לאחרונה היא הסכימה לספק לירדנים כמויות מים גדולות נוספות.
אלא שאם אל-עדואן היה קורא למשל לשיפור היחסים בין ירדן וישראל, הוא היה זוכה לגינוי ונתפס בעיני הערבים כבוגד. במקום זאת, הוא זוכה כעת לשבחים מכיוון שהערבים מאמינים בשליחותו למסור נשק למחבלים המבקשים לרצוח יהודים. מוטב עבור הירדנים להבין כי משמעות ההאשמות נגד אל-עדואן, אם יתבררו כנכונות, היא שחמאס וארגוני טרור אחרים מפגינים נוכחות פעילה בירדן ומשתמשים בה ובנבחריה כדי להיאבק בישראל. אותו נשק שנתפס היה יכול בקלות רבה לשמש כדי לחתור תחת היציבות והביטחון בירדן עצמה.
על הירדנים להבין בנוסף כי שיוכו של חבר פרלמנט עם טרור ועם ארגוני טרור עשוי להזיק למעמד המדיני של ירדן, במיוחד כאשר נציגי נוסעים למדינות אחרות. כיצד מדינה אחרת תסמוך על אותם דיפלומטים ונציגים רשמיים שלא יבצעו עברות שונות שעלולות לערער את יציבותן, בדומה למה שאל-עדואן ניסה לעשות בישראל?
אם וכאשר אל עדואן ישוב בחזרה לירדן, האינטרס של ממשלת ירדן צריך להיות בהעמדתו לדין בשל המעורבות בניסיון ההברחה ופגיעה באינטרסים הלאומיים והביטחוניים. על ישראל להתעקש כי חבר הפרלמנט אכן יעמוד למשפט בירדן, ולמחות נגד קמפיין ההסתה המתמשך שמנהלים אל-עדואן ודומיו.
באשר לקהילה הבינלאומית והתקשורת במערב, עליהן ללמוד מניסיון ההברחה הכושל כי דאגותיה הביטחוניות של ישראל הן מוצדקות ביותר ואינן מוגזמות כלל. רק בשבוע שעבר, יותר ממאה רקטות נורו משטח עזה לישראל. כיצד תגיב בריטניה למשל אם טיל אחד, ובוודאי מאות, יפול בשטחה? כיצד גרמניה תגיב לטילים על מינכן, או צרפת לטילים על העיר קאן?
ישראל עומדת בפני התקפות טרור רצחניות כמעט מדי יום. בפעם הבאה שמישהו במערב יתלונן על "תגובה צבאית קשה של ישראל", אנא הזכירו לו עובדה זו.
גרסה מלאה של הטור התפרסמה לראשונה באתר מכון גייטסטון.
"על ישראל להתעקש כי חבר הפרלמנט אכן יעמוד למשפט בירדן"-
התעקשות כזו תביא לעוד גינויים נגד ישראל.
ישראל צריכה להסכים לשחרורו בשני תנאים:
א. הכרה רשמית של ירדן בחמאס כארגון טרור(זה לבדו הישג דיפלומטי עצום).
ב. יציאת הודעה רשמית מהארמון בעמאן ש'המלך לא דורש מישראל לנקוט בפרשת אל עדואן בשום צעדים שהוא לא היה דורש מממשלתו אם המצב היה הפוך".
אין בעיה מצד ירדן להעמיד אותו לדין-
ואז להוציא אותו זכאי.
ישראל כבר שתקה להם על הרבה יותר מזה.
מציעה לירדנים לסתום את הפה. המדינה העלובה הזו לא שווה כלום בלי שישראל אשכרה "תתחזק" אותה.
ואם הירדנים ימשיכו, אז אפשר בקלות לסגור להם את המים וכו. דווקא על המנהיגים חסרי עמוד השדרה שלנו אני לא סומכת. מפחדים מהצל של עצמם.
הירדנים יודעים שישראל לא תבגוד בהם.
כי לא רק שיש מספיק חברים בקואליציה שלא יעמדו בלחצים אלא שישראל מקוששת כל מה שהיא יכולה להשיג כגון הקול של ירדן באו״ם והמיקום היעיל שלה בין ישראל לסעודיה.
ובנוסף, לשמאל יש אינטרס לשמור על ההסכם בכל מחיר: לימין יש הסכמים עם מצרים, לבנון(כבר לא בתוקף אבל לא בגלל חוסר שת״פ), איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו בעוד לשמאל יש את ירדן ואוסלו.
דמיין שהציבור הישראלי יבין שמחנה השלום למעשה כושל בהבאת שלום אמת.
ימני
ירדן – היא מדינת ערביי פלשתינה ,