היכולת המתפתחת לפגוע במטרות בעורף האויב משפיעה הרבה מעבר לשדה הקרב
כתבה זו התפרסמה לראשונה באתר Radio FreeEurope ואנו מודים למערכת על הרשות לתרגמו.
***
מתקפת הרחפנים על מוסקבה התאימה לנרטיב של פוטין אודות המלחמה באוקראינה, אך יותר מ-15 חודשים לתוך מה שהיה אמור להיות "מבצע מיוחד" לכיבוש מהיר של המדינה השכנה, מדובר בעוד חדשות רעות עבור הקרמלין. בכל הקשור לנראות וענייני תעמולה, פוטין בוודאי היה מרוצה, לפחות ברמה מסוימת, לראות כותרות כמו "מתקפות רחפנים על מוסקבה וקייב", לאחר שכלי טיס בלתי מזוהה פגע בשלושה בנייני מגורים בבירה הרוסית ב-30 במאי.
פוטין ובכירים אחרים מיהרו להאשים את אוקראינה במתקפות, ובכך למסגר את התקרית בתוך הנרטיב הכוזב בו הקרמלין משתמש בתדירות הולכת וגוברת בחודשים האחרונים: הטענה לפיה רוסיה אינה מנהלת מתקפה נגד שכנה ריבונית, אלא בסף הכל מגנה על עצמה מפני מזימות ארה"ב, נאט"ו ושאר המערב, עבורו אוקראינה משמשת כלי נשק.
מתקפות הרחפנים ותקיפות אחרות על אדמת רוסיה אותן מייחסים במוסקבה לאוקראינה עשויות לשמש לחיזוק הנרטיב הזה, מבית ומחוץ. הן גם עשויות להעניק טיעונים נוספים לאלו במערב הקוראים לשלום מבלי לשקול את משמעותו עבור מיליוני אוקראינים החיים תחת כיבוש רוסי או עבור העולם בכלל, ואת ההשלכות של הענקת פרס לכובש תוקפני.
פוטין יכול לשאוב מכך עידוד. מבית, הוא שואף לחזק את התמיכה בפלישה בה פתח בפברואר אשתקד, הן באמצעות תעמולה פטריוטית לכאורה והן באמצעות דיכוי מתמיד של כל ביקורת על המלחמה ובכלל. זמן רב לאחר הפתיחה ב"מבצע צבאי מיוחד" שהיה אמור להוריד את אוקראינה על ברכיה, תקוותו העיקרית של פוטין להצלחה במלחמה תלויה בדעיכה משמעותית של התמיכה המערבית בקייב.
אם אוקראינה אכן עומדת מאחורי המתקפות, כפי שגורסת הדעה הרווחת למרות ההכחשות מקייב, הרי שמדובר בטשטוש הקו שרבים סברו שעדיף לאוקראינים לא לחצות, גם אם ברור כי כל מתקפה כזו בשטח רוסי לא תשתווה כלל למימדי המוות וההרס שרוסיה חוללה בשטח שכנתה.
במתקפת הרחפנים על מוסקבה לא נרשמו קורבנות. לעומת זאת, בחודש מאי האחרון בלבד רוסיה שיגרה 17 תקיפות אוויריות על קייב תוך שימוש ברחפנים וטילים שונים. שלושה בני אדם, ביניהם ילד אחד, נהרגו בהתקפה רוסית על הבירה האוקראינית ב-1 ביוני, ורוסיה תקפה באופן דומה ערים אחרות ברחבי המדינה.
אפילו במונחים של תעמולה, ההשפעות השליליות של המתקפה על מוסקבה עשויות לגבור על החיובי מבחינת פוטין ורוסיה. ראשית, אין כל סימן לכך שההתקפה עוררה גל של תמיכה במלחמה או בפוטין, או שינוי כלשהו בדעת הקהל במערב.
יתרה מכך, מתקפת הרחפנים האחרונה, בנוסף לאירוע בו שני רחפנים ניסו לפגוע בקרמלין ב-3 במאי, מצביעים על כך שרוסיה עשויה להיות פגיעה יותר ממה שאזרחיה חושבים, ושהפער בין מטרותיו של פוטין למציאות הולך ומתרחב. כפי שכתבה הפרשנית טטיאנה סטנוביאה: "אנשים רוצים לראות מנהיגות חזקה אבל כרגע נראה כי ההנהגה חסרת אונים ומבולבלת". העיתונאי מיכאיל שבליוב הצביע על הניגוד בין המתקפה על מוסקבה לבין החודשים שבטרם המלחמה, אז רוסיה איימה\הציעה לנאט"ו "לארוז את החפצים ולשוב לגבולות 1997".
יתכן שהמתקפה מרמזת גם על כך ששירותי הביון האוקראינים נמצאים כעת עם ידם על העליונה, במה שהפרשן הצבאי מארק גלאוטי כינה "המלחמה שבתוך המלחמה". בטור שפרסם ב'טיימס' הלונדוני עוד בטרם מתקפת הרחפנים הגדולה ב-30 במאי, גלאוטי כתב כי הרחפנים שתקפו את הקרמלין בראשית מאי "ככל הנראה שוגרו בידי אנשי ביון אוקראינים מתוך שטח רוסיה, או שהונחו למטרתם בידי סוכנים שנמצאו קרוב למוסקבה". אמנם לשרותי הביון של רוסיה ואוקראינה שורשים דומים בימי הסובייטים, אך גלאוטי טוען כי האחרונים ביצעו מאז הפלישה קפיצה גדולה ביכולות: "לפחות עד כה, הדמיון והיוזמה מצד אוקראינה גוברים על המשמעת וההיררכיה הרוסית".
ובינתיים, הצבא הרוסי נתקל בבעיות משלו בשדה הקרב שעשויות להשפיע על מסלול המלחמה וגורל המדינה, שני דברים שגם כך נמצאים תחת עננה כבדה מאז החלטת פוטין על הפלישה. "הבעיות של הצבא הרוסי עמוקות בהרבה ממספר האבדות או מהיקף אובדן הציוד, הסבירה חוקרת המדיניות דארה מאסיקוט. "הוא עומד בפני שני משברים מקבילים ומאיימים: הפסד טריטוריאלי בשדה הקרב, ובעיות של הלם קרב וטראומות אחרות בקרב החיילים שמורשים לעזוב את אדמת אוקראינה".
***
Copyright (c)2022 RFE/RL, Inc. Used with the permission of Radio Free Europe/Radio Liberty, 1201 Connecticut Ave NW, Ste 400, Washington DC 20036.
