רפורמת קרעי יכולה להיות צעד חשוב לפתיחת שוק הטלוויזיה

מאז הכריז שר התקשורת שלמה קרעי על תוכן חוק השידורים אותו מתכוון לקדם בענף הטלוויזיה, שמענו בעיקר הרבה רעש וכותרות שליליות.

כך למשל, הודעה משותפת ונדירה של קשת, רשת והתאגיד הכריזה כי התוכנית היא "שלב נוסף מהמהלך הכולל לריסוק התקשורת החופשית בישראל" , ותביא "לפגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית ובחופש הביטוי והעיתונות". כמובן, כל זה פשוט לא נכון. לנוכח מבול השקרים, ריכזנו עבורכם את עיקרי הדברים בתזכיר הצעת חוק התקשורת שהתפרסם הבוקר.

בבסיסה, מרבית סעיפי רפורמת קרעי מצביעים על מגמה לשחרר עד כמה שניתן את שוק התקשורת ולהפחית את ההתערבות הממשלתית בענף. ישנן כמה סוגיות, כמו למשל שאלת המכסות להפקות מקור או סמכויות הפיקוח על תוכן, שעדיין מעלות סימני שאלה.

רגולציה ופיקוח

מבנה הרגולציה הקיים כיום בשוק הטלוויזיה מיושן ואינו מותאם לעולם רב-ערוצי. במקור הוא תוכנן לפקח על מספר ערוצים קטן שהחזיקו במעין מונופול ולכן המדינה חשה צורך לפקח עליהם באופן מוגבר. לשם כך ננקטה רגולציה פעילה שיצרה בפועל שוק בו פועלים מספר מצומצם של יצרנים ואפשרויות הצריכה מוגבלות.

אלא שכיום עולם התקשורת התקדם שנות אור מבחינה טכנולוגית והחסמים שהוקמו בעבר אינם רלוונטיים עוד, ולכן תזכיר החוק המוצע מבקש לקדם סגנון שונה של רגולציה, כזו שאינה מתערבת אלא מציבה מראש מספר מוגבל של תנאים, ובכך להוביל לשוק פתוח יותר עבור הצרכנים.

הרגולטורים בשוק כיום הן הרשות השנייה שאחראית על ערוצי הברודקסט הגדולים (12, 13, 14) ומועצת הכבלים והלוויין המפקחת על ספקי הטלוויזיה הרב-ערוצית (הוט ויס). כל הערוצים האלה נתונים להתערבות גסה ולעתים שרירותית בתוכן השידורים, החל מהרכב הפרשנים בפאנל מסוים ועד למכסות של סוגי תוכניות והסכומים שיש להשקיע בהן.

בנוסף נדרשים הערוצים המרכזיים להחזיק חברת חדשות ומחויבים להשקיע בה סכומים גדולים, זאת לצד ערבויות כספיות גבוהות הנדרשות לקבלת רישיון שידור. המהלך אותו מקדם קרעי יבטל למעשה את הרגולטורים הקיימים ואמור להפחית את המעורבות בתוכן, יחד עם ביטול הצורך לרישיון עבור שידור חדשות, תחת מגבלות בסיסיות.

במקום הרגולטורים הקיימים אמור לקום גוף רגולטורי אחד בראשו מועצה בת תשעה חברים – שלושה עובדי מדינה ממשרדים שונים, שני נציגי ציבור אותם יבחר שר התקשורת, ועוד שלושה נציגי ציבור שיבחרו על ידי ועדה המורכבת מנציגי משרדי הממשלה.

טוענים שהמועצה הזו תייצר "שליטה פוליטית" של השר בתקשורת אבל קשה לראות איך זה קורה. ראשית, זהו גוף שהסמכויות שלו הרבה פחות דרקוניות מאלו הקיימות היום; מעבר לכך קשה לראות איך שניים שממנה השר מתוך תשעה חברי המועצה יכולים להוות "שליטה" כלשהי.

בעלות צולבת ורישיון לשידור חדשות

בענף הטלוויזיה כיום קיימים איסורים קשיחים על בעלויות צולבות. ספקי תוכן כמו 'הוט' או 'יס' לא יכולים לפתוח ערוץ חדשות למשל, ו'רשת' או 'קשת' לא יכולות להפוך לספקיות תוכן רב-ערוצי כמו פרטנר או סלקום טי.וי.

לפי הצעת החוק החדשה, כל גוף המעוניין בכך יהיה רשאי לשדר חדשות ללא התערבות בלוח השידורים או חובות השקעה.

הגופים היחידים שייאסר עליהם לבצע שידורי חדשות יהיו כאלו שבבעלותם עיתון יומי ואתר חדשות, בעלי חברת פרסום או מפלגה. גופים שבבעלותם אמצעי תקשורת אחרים יוכלו לקבל רישיון לחדשות במקרים מסוימים, ותקנות אלו יבחנו מחדש בתום תקופה בת עשור.

למרות שבעבר דובר על ביטול כליל של חובות השקעה בהפקות ישראליות, בהצעת הרפורמה נותרה עדיין חובת השקעה מינימלית בסוגה עילית ויצירה מקומית, שגובה הסכומים בה ייקבעו ביחס לגודל הספק, "לשם שמירה על האינטרס הציבורי" ו"על מנת לשמר את היצירה הישראלית", לשון התזכיר.

שידורי ספורט

על פי ניתוח משרד התקשורת בתחום שידורי הספורט, ישנה בעיה אחרת, שאינה נוגעת לתחרות או לריבוי שחקנים. המצב כיום הוא שבעלי זכויות השידור כמו ארגוני ספורט את התאחדויות מוכרים אותן בבלעדיות לערוצים המספקים את השידור בתשלום למנויים. הדבר מוביל להגבלת התוכן ולעליית מחירים.

לפי הצעת משרד התקשורת, המחזיק בזכויות השידור יהיה חייב לחלוק תכנים עם כלל ספקי התקשורת וגופי השידור השונים במחיר הוגן, ביחס לגודל הספק. התכנים עצמם יהיו משודרים בכל הפלטפורמות הזמינות, כולל אפליקציות. צעד זה אמור להוביל להורדת מחירים ולהפצה רחבה יותר של שידורים ומשחקים.

עוד נקבע בהצעה כי ערוצי הספורט יפסיקו להיות חלק מחבילת הבסיס אותה מחויב לרכוש גם מי שאינו צופה בהם, כפי שנהוג כיום, מה שאמור להוזיל את המחיר. בנוסף ייקבעו קריטריונים חדשים בנוגע לאירועי ספורט מרכזיים אשר ישודרו בערוץ פתוח, בניגוד למצב כיום בו הקריטריונים בעניין מצומצמים יחסית.

חלקים נוספים ברפורמה נוגעים להחלת רגולציה על ספקי תוכן כמו פרטנר וסלקום, ולא רק על הוט ויס כפי שהמצב כיום, ביטול חבילות הבסיס היקרות ואפשרות לשידור פרסומות שאמור להוזיל את דמי המנוי. בנוגע לתכני ארכיון תאגיד השידור הציבורי אשר השימוש בהם כיום כרוך בתשלום, הצעת החוק מבקשת להנגיש את כל תכני ה-VOD של התאגיד לשימוש ציבורי ללא עלות ובכל הפלטפורמות, יחד עם הנגשת תכני ארכיון אחרים בעלות תפעולית בלבד. מעבר לכך החוק לא מתייחס כרגע לשינויים או צמצומים במבנה ותפעול התאגיד הציבורי, עליהם השר דיבר בעבר. תקנות חדשות נוספות לתחום הרדיו אמורות להתפרסם בקרוב.

באופן כללי הצעת החוק הזו הולכת צעד ראשון בכיוון הנכון – שחרור שוק התקשורת הישראלי מכבלי הרגולציה וביורוקרטיה. כמו בכל שוק חופשי, איננו יודעים לחזות את התוצאות שלו, יתכן כי בפרק זמן מסוים ייראה שהשוק נעשה ריכוזי יותר, ובתקופות אחרות מבוזר יותר.

יתכן כי יקומו גופים גדולים ויתכן כי יהיו מגוון גופים קטנים. אנחנו לא יודעים לחזות כיצד יפעל שוק חופשי, אבל אנחנו כן יודעים לחזות היטב כיצד פועל שוק לא חופשי: מספיק לעבור לחמש דקות בשלושת הערוצים הגדולים היום (חוץ מ-14) כדי לחזות בהשפעות השליליות של מונופוליזם וקרטליזם בחסות הרגולטור.