כאוס בקרמלין

המרד הדרמטי וקצר-המועד של קבוצת ואגנר שפרץ ב-23 ביוני הותיר את רוסיה באי-סדר מוחלט. ראשי המדינה בילו את החודשים האחרונים בהכנה למלחמת התשה ארוכה מול אוקראינה והסיוע המערבי לו היא זוכה. דימטרי מדבדב, סגן ראש מועצת הביטחון הרוסית והנשיא לשעבר, אמר בחודש מאי במהלך ביקור בווייטנאם: "הסכסוך הזה ימשך עוד זמן רב, בוודאי עשורים. זו המציאות החדשה".

אלא שאירועי מרד ואגנר מרמזים כי הנסיבות הפנימיות ברוסיה אינן יציבות כפי שנדמו, ושהזמן העומד לרשותה אינו בלתי מוגבל. מצב זה מגביר למעשה את הסכנה לסכסוך רחב יותר. אם מלחמת ההתשה נגד אוקראינה היא סיבה להצתת מרד פנימי שעלול לאיים על המשטר ועל מאמצי המלחמה שלו, רוסיה עשויה להגיע למסקנה לפיה החלופה היחידה לתבוסה היא שימוש בנשק גרעיני.

ב-23 ביוני, יבגני פריגוז'ין העומד בראש קבוצת ואגנר הודיע באמצעות טלגרם כי אנשיו ספגו הפגזות ולכן הוא מתכוון "לסגור חשבון" עם משרד ההגנה. כוחות ואגנר נכנסו לעיר רוסטוב והשתלטו על בניין מפקדת הצבא מבלי לירות כדור אחד. בהמשך הוא שלח מאות מאנשי ואגנר צפונה לכיוון מוסקבה, במטרה לתפוס את שר ההגנה סרגיי שויגו והרמטכ"ל ולרי גרסימוב, אותם האשים בפעולות אשר עלו ב"מאות אלפי חיים".

לאחר שהשיירה גמעה מאות קילומטרים ביום הראשון, פריגוז'ין הסכים לפתע לעצור את כוחותיו ולהורות להם לשוב לבסיס. באותה נקודת זמן הם הגיעו למרחק של כ-190 ק"מ ממוסקבה. הקרמלין הודיע כי פריגוז'ין לא יואשם באישום פלילי ויורשה לעזוב לבלארוס. הוא עצמו התגאה מאוחר יותר כי סיפק דוגמה לאופן בו יש לנהל פלישה.

הסיום המפתיע למרד מנע שפיכות דמים והשיב על כנו את הסטטוס-קוו הפוליטי ברוסיה, לפחות באופן זמני. אך בכמה היבטים חשובים אחרים, רוסיה נחלשה באופן משמעותי.

ראשית, הקרמלין אינו יכול עוד להמשיך ולהעמיד פנים כאילו הממשלה במוסקבה נהנית מתמיכה ציבורית רחבה. המרד פתח שסתום דרכו עשויות להשתחרר תחושות אנטי-ממשלתיות שדוכאו במשך זמן רב. בשטחים בהם עבר כוח ואגנר, היה נדמה כי האוכלוסייה תומכת במורדים. מרבית האנשים שנאספו במרכז העיר רוסטוב הביעו תמיכה במרד והצטלמו עם המורדים ועם הטנקים שלהם, למרות שפוטין כינה אותם בוגדים בנאום משודר. על פי פריגוז'ין, בערים שלאורך הכביש המהיר למוסקבה אנשים קיבלו את כוחות ואגנר בדגלים ובתשואות. גם בחלק מהיחידות בצבא הרוסי לא נרשמה התנגדות למרד, ואף נשמעו קולות תמיכה בו.

העימות הישיר היחיד התרחש כאשר הטור של ואגנר הותקף מן האוויר סמוך לוורונז'. אנשי ואגנר הצליחו ליירט שישה מסוקים ומטוס איליושין 18 אשר שימש כמרכז פיקוד, והרגו כשלושים אנשי צוות אוויר. רוסיה מחזיקה בתריסר מטוסים כאלו בלבד, ואובדן של אחד מהם עשוי לפגוע ביכולת הפיקוד והתיאום בשדה הקרב.

אפילו במהלך הקרב האווירי הקצר, הסיבה היחידה שהטייסים ירו (על פי פריגוזי'ן) הייתה כי נאמר להם ששיירת ואגנר היא למעשה כוח של צבא אוקראינה הנמצא בדרכו לקרמלין. פרשן צבאי רוסי ציין כי הוא מאמין שאם אכן כוחות ואגנר היו נכנסים למוסקבה, הם לא היו נתקלים בהתנגדות ממשית.

***

מאז המרד, קבוצת ואגנר הראתה כי יש לה היכולת לקבוע לעצמה את החוקים. על פי דובר הקרמלין, פריגוז'ין נפגש עם פוטין ב-29 ביוני, חמישה ימים לאחר קריסת המרד, והבטיח לו את תמיכתה הבלתי מתפשרת של קבוצת ואגנר. חפציו האישיים שהוחרמו בפשיטה על ביתו, כולל 150 מיליון דולרים במזומן, מטילי זהב וארסנל של אקדחים ורובים, הוחזרו לו.

שבוע לאחר המרד, ואגנר שבה לגייס לוחמים למלחמה מול אוקראינה, ועל פי עיתונאים אשר התקשרו לקווי הגיוס, מצטרפים חדשים חותמים על חוזה מול קבוצת ואגנר עצמה ולא מול משרד ההגנה הרוסי.

במוסקבה ישנם רבים, כולל מחברי בלוגים "פטריוטים", הרואים באופן בו פוטין טיפל בפריגוז'ין עניין מוזר מאוד. לדבריהם, כאשר אדם מן השורה מביע הערה אנטי-מלחמתית או מפרסם דבר דומה ברשתות החברתיות, הוא עשוי לעמוד בפני עונש מאסר. אך משום מה, יבגני פריגוז'ין כלל לא הוענש על כך שהוביל מרד צבאי ועל כך שכוחותיו השמידו כלי טיס צבאיים חשובים.

הסכנה הטמונה בכך ששכירי חרב מציבים תנאים עבור הממשלה מתחזקת עם העובדה לפיה קבוצת ואגנר אינה המיליציה האוטונומית היחידה הפועלת ברוסיה. המנהיג הצ'צ'ני רמזן קדירוב מחזיק בכוח משמר אישי בן 12 אלף איש, שכביכול היה בדרכו מבסיסו באוקראינה כדי לעצור את שיירת ואגנר בשם המשטר, לפני שהמרד הופסק. בכל משבר אחר, הנאמנות שלהם צפויה להיות לקדירוב ולא לרשויות הקרמלין.

בנוסף, ענקית האנרגיה גזפרום מחזיקה בלא פחות מחמישה צבאות פרטיים. משימתם העיקרית היא אבטחת מתקני נפט וגז, אך הם יכולים למלא גם משימות אחרות. כך למשל, כוחות השייכים לחברת האבטחה 'פוטוק' העובדת עבור גזפרום, נצפו לצד אנשי ואגנר בקרבות באזור באחמוט באוקראינה בחודש אפריל.

אוליגרכים אחרים מחזיקים גם הם כוחות ביטחון פרטיים ויקרים, ואפילו שר ההגנה שויגו מנהל כוח של שכירי חרב המתקרא 'פטריוט' ונלחם בימים אלה באוקראינה. כל אחת מהקבוצות האלו, תחת נסיבות מסוימות, מחזיקה ביכולת לקחת את החוק לידיה.

לבסוף, כתוצאה מהמרד, החרם שהוטל על דיון רשמי בנוגע לסיבות בגינן יצאה רוסיה למלחמה הופר והוסר למעשה. הקרמלין השקיע במשך שנים מאמץ תקשורתי רב בשכנוע הרוסים כי אוקראינה מהווה איום ולכן יש לבצע בה תהליך של "דה-נאציפקציה". אך פריגוז'ין, שהוא אחד האנשים המוכרים במדינה, אמר בפומבי כי ההצדקה הרשמית לפלישה היא פשוט שקר.

בסרטון שפרסם ב-23 ביוני, פריגוז'ין הסביר כי משרד ההגנה הונה גם את פוטין וגם את החברה הרוסית כולה כאשר טען בפברואר אשתקד כי המדינה עומדת בפני איום מיידי מצד אוקראינה. לדבריו, אוקראינה לא הציבה שום איום ובוודאי לא התכוונה להצטרף למתקפה נגד רוסיה מצד נאט"ו.

"המלחמה הייתה הכרחית", כך אמר, "רק כדי שחבורת עלובים תוכל לקדם את עצמה". פריגוז'ין הוסיף כי המלחמה חשובה בעיקר עבור אוליגרכים אשר "שולטים בפועל ברוסיה כיום". דברים אלו בוודאי הגיעו גם לאוזני החיילים בחזית ובני משפחתם בבית.

***

המצב הצבאי היה בעייתי עבור רוסיה עוד בטרם פרץ המרד, אך ראשי הקרמלין כעת צריכים לשקול כל פעולה בשדה הקרב מול האפשרות של התדרדרות נוספת ביציבות השלטון.

סוכנות ביון ההגנה האמריקנית העריכה באפריל כי רוסיה ספגה באוקראינה 40 אלף אבדות ועוד כ-160 אלף פצועים. מספרים אלו הם בחלקם תוצאה של טקטיקת התקיפה בגלים שנועדה להמם את הכוח המגן. בראיון לרשת הטלוויזיה ברוסית הנתמכת על ידי ארה"ב Current Time, חייל אוקראיני בחזית באחמוט תיאר את האימה מול המתקפה הרוסית החזיתית. "החיילים הרוסים עומדים בפני מוות בטוח", אמר, "אבל הם לא נסוגים. אתה יכול לירות בראשו של חייל אחד אבל החבר שלידו ימשיך להסתער. המפקדים שלהם יורה במי שלא מתקדם".

השימוש בגלים אנושיים מאפשר לצבא הרוסי לשמור את חייליו המנוסים יותר בעתודה, ולשלוח אותם לקרב כאשר נחשפות נקודות תרופה בהגנה האוקראינית. החיילים המסתערים בקו הראשון הם לרוב אסירים מורשעים שגויסו מן הכלא או טירונים חסרי השפעה על מפקדיהם.

אך סימנים של התנגדות מתחילים להופיע. החל מינואר האחרון, זרם קבוע של סרטונים ברשתות החברתיות מראה קבוצות של מגויסים טריים המוחים נגד שיטת ההתאבדות והאבדות הרבות שהיא גורמת, ומבקשים להיות מוצבים מחדש בעורף. חיילים רוסים פרסמו סרטונים בהם סיפרו כיצד נמנע מהם לסגת לאחר שיחידתם ספגה אבדות כבדות, באמצעות שימוש ביחידות אחרות שמשימתן היא לירות בכל מי שמנסה לסגת.

אתר Verstka הרוסי דיווח כי מאז ראשית פברואר, חיילים מכל רחבי המדינה פרסמו סרטונים בהם הביעו ביקורת על מפקדים המשתמשים בהם כבשר תותחים. סרטונים אחרים הראו חיילים, לרוב מגויסים טריים, אשר נשלחים לשדה הקרב עם ציוד מינימלי ומסרבים למלא פקודות. על פי הערכות נאט"ו, בקרב בבאחמוט בו רוסיה הצליחה לכבוש שטחים באמצעות שיטת המתקפה החזיתית, היא איבדה חמישה חיילים על כל אבדה אוקראינית אחת.

כעת ישנו חשש כיצד המרד של פריגוז'ין ישפיע על היכולת הרוסית לעצור את מתקפת הנגד האוקראינית. בחלק מערוצי הטלגרם ברוסית, בלוגרים צבאיים דוחקים בחיילים להישאר ממוקדים במלחמה. "אחים! כל מי שאוחז בנשק בקו העימות, זכרו כי האויב נמצא מולכם", נכתב באחד מהמסרים.

אי-הסדר ברוסיה העניק גם זריקת עידוד למורל האוקראיני. סרטון בו מפקד יחידת רחפנים הידוע בשם Magyar צופה במרד בעודו אוכל כמויות של פופקורן הפך לוויראלי. יחד עם זאת, רוסיה מוחלשת עשויה להיות מסוכנת יותר מכיוון שהיא עלולה להידחק בקלות לשימוש בנשקים להשמדה המונית.

על פי דיווח ב'Financial Times', הנשיא הסיני שי הזהיר את פוטין במהלך פגישתם בחודש מרץ מפני שימוש בנשק גרעיני במוסקבה, סימן לכך שהוא מתייחס ברצינות לאפשרות הזו. במקביל, האיומים הרוסיים הלכו והתגברו. באותה הצהרה בה חזה את התמשכות המלחמה, מדבדב איים גם במכה גרעינית מקדימה נגד אוקראינה. ב-13 ביוני, יועץ הביטחון של פוטין סרגיי קרגנוב קרא לשימוש בנשק גרעיני נגד תומכי אוקראינה במערב.

לרוסים יש אמצעים נוספים לזריעת נזק קטסטרופלי. ב-6 ביוני, פיצוץ בסכר קחובקה בשטח הנמצא תחת כיבוש רוסי על נהר הדניפרו הוביל לשיטפון עצום שאילץ מאות אלפי תושבים להתפנות. השיטפון הרס מערכות השקיה חיוניות המספקות חלק ניכר מהמים הדרושים למפעלי החקלאות בסביבת הנהר באוקראינה, שכעת עשויה להפוך למדבר.

סכר קחובקה נבנה כדי לעמוד בפני כמעט כל סוג של מתקפה חיצונית, מה שהוביל מומחים עצמאיים למסקנה כי הפיצוץ בוצע בידי הרוסים, כנראה באמצעות מיקוש חדר המנועים, ותוך שימוש בתוכניות ההנדסיות של הסכר השמורות במוסקבה מימי הסובייטים. כתוצאה מהפיצוץ, הצבא האוקראיני איבד עמדות רבות לאורך הנהר שהיו יכולות לשמש כבסיס למבצעיים עתידיים, ובכך חוסלה למעשה האפשרות של מתקפת נגד בחבל חרסון.

החבלה בסכר עשויה להיות רק אחת בשורה של פשעי מלחמה. הרוסים שולטים מאז חודש מרץ אשתקד בתחנת הכוח הגרעינית בזאפוריזי'ה, ובחודש יוני האחרון הודיע הנשיא זלנסקי כי חיילים רוסים מיקמו בתחנה "חפצים הדומים לחומר נפץ", כביכול במטרה לפוצצה ולהאשים בכך את אוקראינה. בכיר בחברת האנרגיה הגרעינית של רוסיה אמר בתגובה כי כוחות אוקראינים תכננו לתקוף את הכור.

***

לאחר סיום מרד ואגנר, הנשיא פוטין הודה לכוחות הביטחון על כך ש"עצרו מלחמת אזרחים" שהייתה מובילה את המדינה ל"כאוס". לדבריו, רשויות החוק "הגנו על המולדת ועל חיי האזרחים, חירותם וביטחונם". הקרמלין פרסם גם שורת הנחיות לאופן בו יש לתאר את המרד בתקשורת. עותק של המסמך הגיע לידי אתר החדשות הרוסי Meduza.

על פי ההנחיות, יש לכנות שכירי חרב אשר השתתפו במרד כ"פטריוטים מזויפים", "מורדים" ו"בוגדים". למרות שכוחות הביטחון של רוסיה לא נקטו בפעולה ממשית במהלך המרד, יש לתאר אותם כ"מגינים האמיתיים של האומה". עוד הומלץ להדגיש כי "הלוחמים" בצבא הרוסי רואים בפוטין "מנהיג אמיתי", והוא בתורו רואה בהם את "עמוד השדרה של המדינה".

מוקדם מדי לדעת עד כמה יעילה תהיה התעמולה הזו, במיוחד לאור העובדה כי מיליוני רוסים שמעו על המרד וחזו בהתקדמותו המדהימה ממקור ראשון. עיתונאי במוסקבה סיפר כי אנשים היו במצב של הלם כאשר הבינו כי טורי ואגנר מתקדמים לעבר העיר ואך אחד לא מנסה לעצור בעדם. "חצי ממוסקבה הייתה אחוזת אימה, והחצי השני חיכה בשמחה ותקווה שמשהו סוף סוף עומד להשתנות".

ממשל פוטין מצטיין בתעמולה ומניפולציה, אך הרוסים מעולם לא חזו בעבר בהדגמה ממשית כל כך של חולשתו הצבאית. העתיד צופן סכנות רבות, אך ישנו גם בסיס לתקווה כי המכונה של פוטין, שנוצרה ב-1999 עם סדרת פיגועים בבנייני דירות ברחבי המדינה, וכיום מתגלמת בגלים אנושיים של חיילים מתאבדים באוקראינה, מתקרבת סוף סוף לקצה דרכה.

דיוויד סאטר הוא סופר ועיתונאי, לשעבר כתב ה'וול-סטריט ג'ורנל' במוסקבה. המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת 'נשיונל רוויו'.