כיצד ניתן לפשר בין שני קצוות? יתכן והתשובה טמונה בתורת המשחקים
נכתב בערב ט' באב.
בשבת האחרונה התכוננתי למבחן במיקרו כלכלה. בזמן שניסיתי ללמוד, צעדת מפגיני השמאל לירושלים עברה ממש מחוץ לביתי במוצא עילית. עצרתי הכל, יצאתי החוצה והבטתי בהם. ראיתי אלפי אנשים צועדים על הכביש בחום כבד ולקצב שירי ארץ ישראל, ושום דבר לא הצליח לרסן את הסימפטיה שחשתי כלפיהם.
עמדותיי שונות מאלו של המפגין הממוצע, אבל האירוע כולו גרם לי לחשוב איך יוצאים מהמצב. לא שאלתי כיצד משכנעים צד אחד בצדקת דרכו של השני, אלא איך משתחררים מהמלכודת. אם תרצו, הסכמה על כללי המשחק ולא הסכמה על מחלוקות באשר למדיניות רצויה בנושאים שונים. הסיבה שהסכמה על כללי המשחק חשובה היא שבהיעדרה אין משחק, וההשלכות עשויות להיות הרסניות.
בחזרה למבחן. אחד הנושאים שהופיעו בו עסק בתורת המשחקים והנסיבות גרמו לי לחפש שם את הפתרון. חשבתי למשל על מודל משחק השפן (צ'יקן), אותו נהוג להדגים בתחרות בין שני רכבים הדוהרים אחד מול השני. המנצח הוא מי שנשאר על הכביש והמפסיד הוא מי שבורח לשוליים. ברור כי במקרה של התנגשות חזיתית שני הנהגים מפסידים את חייהם, והמשחק מסתיים בתיקו אם שניהם יורדים לשוליים.
מיד אסביר את התקבולים בכל אחד מהמצבים אך קודם אשוב רגע לרפורמה. במסגרת עבודתי בכנסת נחשפתי לשני טיפוסים של בוחרים משני צידי המפה הפוליטית. אפשר לקרוא להם אדוקים ומתונים.
האדוקים אינם מוכנים לשום פשרה. בענייננו, האדוקים מימין לא מוכנים לוותר על אף סעיף ברפורמה והאדוקים משמאל אינם מסכימים לשום סעיף המוצע ברפורמה. לצורך החישוב נניח כי ניתן להגדיר כ-שלושה רבעים מהמצביעים בישראל כמתונים ועוד רבע כאדוקים. בפועל, ככל הנראה שיעור המתונים גבוה אף יותר. במונחי משחק הצ'יקן, כך נראים התקבולים של השחקנים האדוקים.
טבלת התקבולים של האדוקים
שיווי משקל נאש המתקבל במשחק זה הוא (פשרה, מלחמה) , (מלחמה, פשרה)
לעומת זאת, המתונים משני הצדדים אינם ערכיים או אידיאליסטיים פחות, אבל אצלם גם שלמות העם היא חלק מרכזי בהשקפת העולם. אילו היו הם הבוחרים היחידים, המשחק ביניהם היה נראה כך:
טבלת התקבולים של המתונים
שיווי המשקל המתקבל הוא (פשרה, פשרה), ש״מ באסטרטגיות דומיננטיות.
אלא שקיים הבדל מהותי נוסף. הקיצוניים מאיימים על נציגיהם בכנסת כי יינטשו במקרה של פשרה, ואילו המתונים אינם נוקטים בטקטיקה מאיימת כזו. לכן, מנקודת המבט של הנציגים בכנסת, טבלת התקבולים שלהם נראית כך:
שיווי משקל נאש המתקבל במשחק זה הוא (פשרה, מלחמה) , (מלחמה, פשרה)
כפי שניתן להבין מהתפלגות המצביעים, התמונה הייתה משתנה לחלוטין אם גם המתונים היו נוקטים בגישה דומה, ומאיימים על נציגיהם כי הם ינקמו בהם אם יביאו לקרע בעם. במקרה כזה, מכיוון שמספר המתונים עולה על מספר הקיצוניים, טבלת התקבולים של הנציגים הייתה נראית כך:
שיווי המשקל המתקבל במשחק זה הוא (פשרה, פשרה), ש״מ באסטרטגיות דומיננטיות.
כלומר, הדרך לפתרון המשבר טמונה בכך שהמתונים יהיו אסרטיביים יותר, וישדרו לנציגיהם בכנסת את העדפותיהם. במבט ראשון זה עשוי להידמות כדבר מנוגד לאינטואיציה. אם נבחר ציבור במחנה שלי יחזור אליי כשמלוא תאוותו בידו, אצטרך לגרום לו לשלם על זה. אבל אם זוכרים כי עבור 80% מהאזרחים אחדות העם היא ערך מרכזי, הרי שאם חזרת אליי כאשר בידך העוגה המשפטית ובדרך גרמת לקרע נוראי, אולי בכל זאת הגיוני שתשלם על כך.
ואיך ניתן להשיג זאת במציאות? בימים בהם נזרקים לאוויר פתרונות כמו תכנית היפרדות (באחת הקבוצות שלהם נחשפתי לדיון רציני בתכנון הבעלות המשותפת על מפעל הטקסטיל בדימונה אחרי ההיפרדות), הפתרון שלי נשמע יחסית סולידי וישים.
כך הוא עובד: בכל אחד מצידי המפה תקום תנועה של אנשים מתונים, אשר תאיים בנטישת נציגיהם בכנסת אם יאמצו פתרון שיביס את הצד השני. אין צורך במעבר בין המחנות הפוליטיים, בין ימין לשמאל. כל שיידרשו המתונים לעשות הוא לייצר איום אמין לפיו בהעדר פשרה הם יעברו להצביע למפלגה אחרת בתוך הגוש, אולי אפילו מפלגה חדשה שלא התמודדה לכנסת הנוכחית.
להבנתי, הדרישה היא סולידית. ביכולתה לאזן את עיוות התמריצים שנגרם בגלל האדוקים בכל צד ולהוביל אותנו לפשרה המיוחלת.
בקיצור הפתרון הוא מפלגה של בנט שתמשוך את המתונים, היא תיקח 8 מנדטים והפעם הוא יחזור לכיסא שר הביטחון או ראש הממשלה עם כוח שכולו שלו.
בדיחה טובה…
בנט כתב את זה
"רפורמה " מעניינת את הסבתא שלהם . מה שמעניין אותם הוא שמתחיל להיווצר סדק באחד ממנגנוני השליטה שלהם ופתאום השפוטים שלהם (מזרחיים ימנים דתיים )לא מוכנים לוותר להם ומתחילים להבין את מנגנון השליטה , ואז הם מורידים את המסכה ואומרים בפה מלא " לא תקבלו סנטימטר , לא ניתן לשליטה, לפריווילגיות , ולמיליארדים לחמוק מתחת ידינו אתם לעולם לא תובילו , ולא תנהיגו ולא יהיה לכם חופש דיבור , אנחנו שולטים בבתי ה"משפט" , בתקשורת, בכסף שבא מאירופה ל"זכויות אדם" בתעשיית המזון , בצמרת צה"ל , צמרת המשטרה, האקדמיה , האמנות , הפשע המאורגן , הפרוטקשן הסמים וכו' , על זה הם מוכנים להלחם השליטה בכם , בכספכם ,בילדיכם ובמוחות שלכם .
באמת מה הקשר בין קשיש שזקוק לטיפול רפואי מציל חיים לבין עילת ה"סבירות"
מה שתיארת זו המציאות. כל דבר אחר הוא מסך עשן.
המודל הזה מתבסס על הכללה גסה של ׳מתונים׳ ו׳קיצונים׳ אבל בפועל ה׳מתונים׳ מתחלקים לגוונים רבים.
למשל יש מתון של ״אני חושב שהגוש שלי צודק לגבי הרפורמה אבל גם חושב שהאחדות חשובה יותר ומוכן לוותר לצד על השני על הרפורמה בשביל זה״ ובאופן מעניין תתקל בכאלה רק מימין(רבים וטובים בליכוד הבהירו עמדה כזאת אך לא תמצא אף ח״כ בודד באופוזיציה המביע עמדה כזו.
ישנם גם המתונים של ״אני מוכן ללכת על ממשלת אחדות תוך עיצוב מדיניות המבוססת על פשרה כך שהיא תהיה איפושהוא באמצע מרחב הדעות״ וגם כאן קל לראות שהליכוד הסכימו לשבת עם כמעט כל מפלגה באופוזיציה בעוד האופוזיציה פוסלים רוב מוחלט של הקואליציה (או מוכנים להציע הצעות שמתבססות על שוחד כספי/תפקידי תמורת ויתור על עקרונות-ראה לדוגמה גיוס חרדים).
כי ה׳מתונים׳ של השמאל אינם כמו מקביליהם בימין הם מתונים במובן של מוכנים להכיל חלק מזערי מהגוש השני וגם זה תמורת ויתורים לא מידתיים.
המציאות היא שלא צריך קבוצת לחץ מתונה. מה שצריך זה רק מצביעים שמאלנים-מתונים שישכנעו מפלגות שאין מה להפסיד מפשרות וויתורים. בינתיים כל מפלגה משמאל שהסכימה להצטרף לממשלה בראשות הליכוד האלצו להיות סחטניים ועדיין נענשו בקלפי ומצד שני, מפלגות מימין שהלכו לממשלת אחדות נאלצו למכור את ערכיהם כדי שיסכימו לקבל אותם.
עברנו את שלב האל-חזור ביחסים בין אוהבי מדינת ישראל כמדינה יהודית, לבין אוהבי מדינת ישראל כל עוד תאוות השלטון שלהם קיימת לטובתם.
כותב המאמר כבר ציין זאת "באחת הקבוצות שלהם נחשפתי לדיון רציני בתכנון הבעלות המשותפת על מפעל הטקסטיל בדימונה אחרי ההיפרדות".
במצב כזה, אין שום סיבה לחפש מכנה משותף עם חולי השררה. צריך לפעול כדי להרוס לחלוטין את בסיס הכח שלהם. תראו את פרויקט 315 שמסייע בבדיקת עובדות במשפטיו של נתניהו, לטובתו. מה הבעיה להקים פרויקט כזה לבדיקת היכולת הכלכלית של אהוד ברק? או אהרון ברק וצאצאיו? יטען מי שיטען שמדובר בחשיפת מידע פרטי לעיני אנשים שאינם מוסמכים. נכון, אמת הדבר. אבל אף אחד לא מכריח את שר האוצר *לא* לגייס מתנדבים לסיוע לרשויות המס. יש מספיק פנסיונרים ימנים שישמחו להתנדב לעבודה ברשויות המס, כפי שיש מתנדבים במשטרה, כדי לבדוק את חוקיות הדוחות הכספיים של אהוד ברק.
השמאלנים מתייחסים לימנים כאל לא-אחים, למרות שהימנים עושים הכל כדי שלא לפרק ולקרוע את עם ישראל. אין לי בעיה עם זה. אני חי טוב גם בידיעה שיהודי שמאלני כלשהו לא רואה בי אח. אבל אם אותו שמאלני, למרות שהוא יהודי, מנסה ומצליח לפגוע ביהודים ימנים בכוונה תחילה, הרי שאח או לא אח, השמאלני צריך לשלם על פשעיו.
אז אין פה שום ענין לצפות מעדר השמאלנים המתונים (לחסום כבישים זה מתון?) שנגרר אחרי השמאלנים הקיצוניים, שהקרע מולם יתאחה בזכות מתינותם ובזכות טוב ליבם של הימנים.
אני מניח שכותב המאמר למד גם שתורת המשחקים אומרת שלא לבזבז כח כאשר אין בזה תועלת, קל וחומר כשיש סכנות אחרות שההתמודדות מולן דורש את הכח שמבוזבז על משהו אחר חסר תועלת.
תרגיל לוגי יפה.ֶ יש לו רק בעיה אחת, הוא במישור ההגיוני והמשחק הוא במישור הרגשי. לכן יש לחפש פתרונות עולמות הרגש.
מישהו מבין את הטבלאות האלה? שיסביר אותן בבקשה