הלב המדמם של האומה

פיגוע הטרור האחרון באזור חברון מזכיר לנו כי מלאכת גאולת הארץ טרם הושלמה

Djampa, Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 International, 3.0 Unported, 2.5 Generic, 2.0 Generic and 1.0 Generic license.

ביום שני השבוע אירע פיגוע ירי מזעזע בדרום הר חברון בו נרצחה בת שבע ניגרי לעיני בתה בת ה-12, והנהג אריה גוטליב נפצע באורח קשה. הפיגוע התרחש בתזמון מצמרר – כמעט בדיוק בתאריך בו 94 שנים קודם לכן אירע הטבח הנורא בחברון במסגרת פרעות תרפ"ט, תזכורת כואבת לעובדה שעיר האבות עדיין לא חופשיה.

הסיפור של חברון הוא סיפורה המפואר של תולדות הלאומיות היהודית: השתקעות אברהם במסעו לכנען, קניית שדה עפרון לצורך קבורת שרה, מגורי יצחק ויעקב, מסעות המרגלים לארץ ישראל, כיבושי יהושע ומלחמתו בברית מלכי הדרום וכמובן המלכת דוד. חברון הייתה ועודנה יתד איתנה של התיישבות יהודית ומעידה על הקניין הגשמי והרוחני שלנו בארץ.

אבל חברון היא גם תזכורת כואבת להיסטוריה של העם שלנו כאשר הוא חסר ריבונות בארצו: היהודים בעיר נאנקו מאות שנים תחת שלטון זר, נאסר עליהם להתפלל בתוך מערת המכפלה והם אולצו לעצור ב'מדרגה השביעית', והם היוו קורבן לאלימות הרבה לפני הקמת מדינת ישראל, ההתנחלויות או ה"כיבוש". חברון הועלתה באש בימי המרד הגדול על ידי הרומאים, ובה התרחשו מעשי טבח נוראיים, בין היתר בתקופת הצלבנים, במאה ה-16, במאה ה-19 וכמובן במאה ה-20.

מעשה הטרור האחרון בדרום הר חברון, שמגיע לאחר פיגועים מזעזעים לא פחות במשך עשרות שנים מאז שחרור האזור בשנת 67' – מזכיר לנו שהמלאכה בחברון עדיין לא הושלמה. חברון היא ערש הלאומיות היהודית ושורש התיישבות אבותינו. היא טומנת בחובה את הפוטנציאל להגיע לשיאים המפוארים ביותר בתולדות עמינו אך גם לשמש דוגמה נוראית בנקודות השפל הקשות ביותר.

כיום חברון נמצאת בלב הסערה, "רגל פה ורגל שם" – אחת נטועה עדיין בגלות, כאשר 97% משטח העיר אינו פתוח ליהודים והיישוב היהודי בה דומה יותר לגטו מאשר לשכונת מגורים. הרגל השנייה מהווה חוטר לצמיחת גאולתנו, כאשר עשרות אלפים פוקדים את מערת המכפלה מידי שנה, בית הכנסת המרכזי שופץ וקברם של רות וישי נפקד לעיתים קרובות.

על מנת שנוכל לקדש את זכרה של הנרצחת בפיגוע האחרון, כמו גם את זכר שאר הנרצחים בפיגועים ובמעשי הטבח לאורך הדורות, עלינו להחזיר עטרה ליושנה: להרחיב ולהעצים את היישוב היהודי שבעיר, להנגיש אותה לקהלים חדשים ורחבים ולהפוך אותה פעם נוספת ליתד עמוקה של התיישבות יהודית בארץ.

כאשר זה יקרה, תחזור חברון להיות סמל מפואר של לאומיות יהודית במקום תזכורת כואבת להיסטוריה רצחנית.


שי רוזנגרטן הוא סגן יו"ר תנועת 'אם תרצו', בעבר עורך ומגיש בערוץ 20

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *