במאמר אקדמי חדש מעביר ברק מסר מאיים לשופטי העליון וממציא תיאוריה חדשה: כבוד האדם וחירותו הופך לחלק ממגילת העצמאות, ולבג"צ יש סמכות לפסול חוקי יסוד
בימים האחרונים פורסם מאמר פרי עטו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, שעוסק בשאלה הפוליטית-משפטית הנפיצה ביותר של העת הזאת: סמכותו של בית המשפט העליון לבטל חוקי יסוד של הכנסת.
זו השאלה העקרונית הבסיסית שתכריע את גורלו של חוק הנבצרות, וכפועל יוצא מכך תפתח את הדרך לפסק דין תקדימי בשאלת נבצרותו של ראש הממשלה נתניהו. אירוע פוליטי-חברתי טקטוני שאת סופו מי ישורנו.
בתוך הקלחת הבוערת הזאת, פרסם ברק את התיזה שלו בדבר סמכותו של בית המשפט לבטל חוקי יסוד של הכנסת, בקריאת כיוון ברורה לשופטי העליון בבואם לפסוק בסוגיה. האב המייסד של "הדמוקרטיה המהותית" האנטי-דמוקרטית מכתיב לתלמידיו את פסק הדין על גבי גליון "משפטים ועסקים".
הקריאה במסמך הזה, כמו בכל שאר הספרות הפסאודו חוקתית שלנו, מרתקת כרגיל. בניגוד לענפי משפט אחרים, בהם יש מערכות חוקים ותקדימים ברורים, סדרי דין ודיני ראיות, בנושא החוקתי אין כמעט דבר למעט תיאוריות פוליטיות והגיגים חברתיים של השופטים. בהתחשב בכך שזהו לא תחום התמחותם המרכזי, רמת התוצאות בהתאם.
גם במאמר הזה קשה למצוא עוגן או בסיס לדיון. אין פלא שכבסיס להנמקת הטיעונים מופיע במסמך לא פחות מ-20 פעמים המונח "לדעתנו". זה הנימוק העמוק שבשלו דוחה ברק מספר תיאוריות בדבר מקורה של סמכות בית המשפט לפסול חוקי יסוד. כי כשברק כותב "לדעתנו", זה מספיק לחסידיו.
סתירה מהותית
לברק יש בעיה. הרי הוא זה שהמציא את התיאוריה לפיה הסמכות של הכנסת לחוקק חוקה, בהיותה "האסיפה המכוננת", לא הסתיימה מעולם, ולפיכך חוקי היסוד שהיא מחוקקת הם ברמה נורמטיבית עליונה והופכים לחלק מהחוקה של המדינה, מה שמאפשר לבית המשפט העליון לפסול חוקים לאורם. זו התיזה הבסיסית של פסק דין בנק מזרחי שהפך לתשתית למהפכה החוקתית:
"נתונה לכנסת הסמכות ליתן חוקה לישראל. מקור כוחה של הכנסת הוא בנתון החוקתי המרכזי, שלפיו נתונה לכנסת הסמכות המכוננת, כלומר הסמכות ליתן חוקה לישראל".
גם הקביעה הזו, אגב, מנומקת באותו פסק דין בנימוק המנצח: "על פי הגישה הנראית לי כראויה". גישה זו אינה הכרחית, רבים אחרים (כמו חשין למשל) סברו שהאסיפה המכוננת היחידה הייתה הכנסת הראשונה, והכנסות שאחריה אינן בעלות כוח לייצר חוקה. אבל ברק בשנת 1995 רצה להעצים את הכנסת, כדי להעצים את חוקי היסוד שהוא אהב (בעיקר כבוד האדם וחירותו), אז הכנסת זכתה לשדרוג והעצמה – כולל, ובמפורש, אפילו אם חוקי היסוד עברו ברוב רגיל וסתמי.
אלא שכאן הבעיה. אם אכן כך, והכנסת היא אסיפה מכוננת מתמדת, והיא יכולה לחוקק כל חוק יסוד שהיא רואה לנכון, ברוב רגיל – כמו כבוד האדם וחירותו שעבר בהצבעה רגילה בנוכחות דלילה של ח"כים – וללא צורך באשרור נוסף כלשהו, אזי מדוע שחוקי יסוד "רעים" (כמו חוק הלאום) לא יקבלו את אותו תוקף?
אפילו היום כותב ברק כך: "הסמכות המכוננת הראשונית של הכנסת פועלת בכל השנים מיום בחירתה ככנסת ראשונה ועד עצם היום הזה. עם כינונו של חוק יסוד הסמכות המכוננת הראשונית אינה נעלמת. כל עוד מפעל חוקי היסוד לא הסתיים, וכל עוד לא כוננה חוקה שלמה ומקיפה, הסמכות המכוננת הראשונית של הכנסת פועלת".
אבל אם הכנסת היא בעלת לגיטימציה מכוננת, כמו שברק החליט כשזה התאים לאג'נדה שלו ושירת את העצמתו, על מה ניתן לבסס עקרון של תיקון חוקתי פסול, כשהחלטות הכנסת באות לאזן את בית המשפט? איזה מקור סמכות יותר גבוה יכול להיות מאשר לאסיפה המכוננת עצמה? האם מישהו היה יכול לבוא לג'יימס מדיסון ולוועידת החוקה בפילדלפיה של 1787 ולהגיד להם "רבותיי יש מגבלות חיצוניות על הסמכות שלכם לנסח חוקה"?
ברור שלא. אבל את הכשל הזה ברק פותר באלגנטיות. יש לו טיעון מנצח: "לדעתנו". הנה:
"לדעתנו, עקרונות היסוד של הכרזת העצמאות "חזון העם" וה"אני מאמין" שלו הם העקרונות שעל פיהם יש לפרש את היקף סמכותה של הכנסת כרשות מכוננת".
מגילת העצמאות, הופכת למקור הסמכות החיצוני שניתן לאורו לשפוט את חוקי היסוד האחרים. והנה מופיע טיעון נוסף, לא פחות מרשים: "השקפתנו":
"על פי השקפתנו, את היקף סמכותה של האספה המכוננת הראשונית אשר הוקמה מכוח הוראתו של החלק השני של הכרזת העצמאות – אפשר ללמוד מהעקרונות המעוגנים בחלקים הראשון והשלישי של הכרזת העצמאות. הכרזת העצמאות מהווה שלמות אחת; את סך חלקיה יש לפרש כמקשה אחת, וכל חלק משפיע על פרשנותו של החלק האחר".
כלומר, כשמגילת העצמאות נתנה לכנסת הראשונה את הסמכות המכוננת לנסח חוקה, זה היה בכפוף למשפטי הזכויות שנאמרו בה "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".
והנה כעת מופיע נימוק מכריע שלישי: "גישתנו", שעל פיה: "הכרזת העצמאות מהווה את נקודת האחיזה החיצונית לחוקי היסוד, ועל פיה ניתן להטיל הגבלות על היקף סמכותה של הכנסת כרשות מכוננת ראשונית".
כלומר: מגילת העצמאות, שאיש ממנסחיה לא דמיין שיתייחסו אליה כך (ותיכף נרחיב בעניין) הופכת אצל ברק למסמך "על חוקתי" מחייב שממנו ניתן לגזור ערכים ועקרונות הגוברים על הכנסת: "לדעתנו, יש לקבוע כי הכנסת כסמכות מכוננת ראשונית אינה מוסמכת לחרוג מתפיסת היסוד כי ערכיה הגרעיניים של ישראל הם ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית".
אבל ברק לא עוצר כאן. הוא מפתח את הטיעון לשלב נוסף, ובלהטוט רטורי "קורא לאחור" את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לתוך מגילת העצמאות, כדי לתת לו, עם מכלול הערכים והאג'נדות ששופטי העליון תלו בו, מעמד "על חוקתי" עליון. כעת כל מי שחושב אחרת מברק הוא לא רק אנטי דמוקרטי, הוא גם "אנטי מגילת העצמאות".
שימו לב כיצד נבנה הטיעון. בשלב הראשון מזכיר ברק, בצדק, כי במגילת העצמאות ישראל מתוארת כמדינה יהודית. זו אמת פשוטה, המילים אכן כתובות במגילה. אבל "דמוקרטית" כידוע, לא מופיע כלל. אז מה עושים? אחרי "דעתנו", "השקפתנו", ו"גישתנו", מגיע נימוק רביעי: "פרשנותנו". הנה ברק: "פרשנותו של בית המשפט העליון הדגישה חזור והדגש את אופייה של ישראל כמדינה יהודית וכמדינה דמוקרטית".
והנה הגענו למפעל החיים של ברק, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו: "אופייה של ישראל כמדינה שערכיה הם של מדינה יהודית ודמוקרטית קיבל עיגון מפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". אלא שכאמור, גם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אינו שונה מחוקי יסוד אחרים, וממילא באיזון בינו לבין חוק הלאום או חוק הנבצרות למשל, אין לו עדיפות.
מה עושים? כאן מכניס ברק את החידוש המרכזי:
"קביעתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כי הוא בא לעגן בחוק יסוד את "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" לא יצרה יש מאין. היה בה חידוש לשוני אשר ביטא את הבנת העומק של החברה הישראלית, על כל גווניה, באשר לעקרונות היסוד המונחים בבסיס הכרזת העצמאות".
הבנתם? חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא חידש כלום, אלא רק "ביטא" את המונח ב"עקרונות היסוד" של מגילת העצמאות. לכן הוא ברמה חוקתית גבוהה יותר מחוקי היסוד האחרים. זה תעלול דמגוגי פתלתל שקשה לדמיין, אבל ברק לוקח אותו עד הסוף:
"אם הכרזת העצמאות היא "תעודת הלידה" של מדינת ישראל, כלשונו של הנשיא מ' שמגר, אזי ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית הם תעודת הבגרות שלה. שתי התעודות קובעות את כללי המסגרת אשר הכנסת כרשות מכוננת ראשונית אינה יכולה לסטות מהם".
אזרחי ישראל, אולי לא ידעתם את זה, אבל מהיום חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הוא מגילת העצמאות החדשה שלכם:
"הקשר בין הכרזת העצמאות וערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לבין סמכותה של הכנסת מעורר את השאלה אם הכנסת כסמכות המכוננת הראשונית יכולה לנתק קשר זה. היכולה הכנסת לחוקק חוק יסוד שיביא לידי ביטול, שינוי או פגיעה קשה ועמוקה בהכרזת העצמאות ובערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? תשובתנו היא בשלילה. קווי המסגרת התוחמים את פועלה של הכנסת כסמכות מכוננת ראשונית הם קווי היסוד שלפיהם ערכיה של ישראל הם ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. מקווי יסוד אלו מדנ"א זה אין הכנסת יכולה לחרוג".
כאן מסיים ברק מהלך של 30 שנה. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהפך באמצעות הפרשנות התכליתית שלו לחוק זכויות אדם כללי, ש"קראו" לתוכו גם מכלול שלם של זכויות שחברי הכנסת שחוקקו אותו שללו במפורש (כמו הזכות לשוויון), הופך כיום לפרשנות המוסמכת של מגילת העצמאות, שהופכת בעצמה למסמך על-מכונן ולמקור סמכות חיצוני, "נקודה ארכימדית" הגוברת על סמכותה של הכנסת.
ואת כל הפנטזיה המדומיינת הזו זה ברק מתאר כ"רצון העם", וה"אני מאמין שלו". לא יאומן כי יתואר.
משפט ההיסטוריה
הדברים בעיקר חמורים לאור ההיסטוריה האמתית של הכרזת העצמאות, המוכרת לכל מי שמייחס חשיבות מינימלית לעובדות ולנסיבות שהובילו לניסוחה.
להכרזה היו מספר טיוטות, שחלקן כללו הצהרות "דמוקרטיות" יותר וחלקן "יהודיות" יותר. כך למשל בטיוטה של מרדכי בעהם הופיע "אלוהי ישראל" ש"הבטיח את הארץ הקדושה הזאת לאבותינו". וכך גם הדמוקרטיה, שבניסוח של צבי ברנזון הופיע במפורש ובמפורט: "מדינה יהודית חפשית, עצמאית ודמוקרטית", או הנוסחה של הרש לאוטפרכט "עקרונות הצדק החברתי, השלום הבין לאומי, והכבוד והשוויון לכל היושבים בארץ".
את הנוסח הסופי אנחנו מכירים היטב. אלוהי ישראל הפך ל"צור ישראל" שיש לו גם פירוש חילוני; הדמוקרטיה יצאה מההצהרה ונותרה רק רשימת חירויות בסיסית והתחייבות לשוויון חברתי ופוליטי. בן גוריון אפילו הוציא מהטיוטה של משה שרת, שהייתה הבסיס לנוסח הסופי, את המילה "מדינת ישראל תעניק שוויון", והחליף אותו ב"תקיים". עד כדי כך הנוסח היה רזה מבחינה דמוקרטית. ולא במקרה.
בן גוריון, יחד עם כל שאר החותמים, ראה בהכרזת העצמאות טקסט הצהרתי, שנועד בעיקר למלא יעוד פוליטי-מדיני: שחרור מעול זר. "ערכו של הדוקומנט הזה, שהוא הקים את המדינה… זכותה של המגילה הזאת שהיא ביטאה את המעבר משלטון זר לעצמאות". משום כך הוא חתר להימנע מהכרעות ערכיות, אלא להיפך, לייצר את התשתית הרחבה, הכללית והעמומה ביותר, שתאפשר גיוס של מירב הכוחות בעם.
כך הסביר בן גוריון בדיון בכנסת בפברואר 1950:
"בלי ספק אפשר לחַבּר הכרזה יותר נמלצת, אבל אין לחַדש כה מהר המעמד הגדול – במקרה זה אפשר להגיד בלי חשש של גוּזמה: המעמד ההיסטורי – שבו נתקבלה הכרזה זו, ועל הכרזה זו חתמו כל המפלגות היושבות בבית זה, מהקומוניסטים ועד אגודת־ישראל. אחדוּת מלוכּדת ומלכּדת זו לא מתרחשת בכל יום, ואין לזלזל בה".
במקום אחר הסביר: "אם ניכנס להתווכח על דקלרציות, זה יעסיק את רוב אנשי הכנסת ואת העיתונות בוודאי, ואת 'מעריב' ו'ידיעות אחרונות' – אין ספק. הדברים אולי חשובים, אבל יתחיל ריב וויכוח… אנחנו אוהבים מאוד ויכוחים תיאורטיים". אבל במועד הקמת המדינה יש דברים חשובים יותר: "אין לנו זמן לעניין זה עכשיו. אנחנו צריכים לבנות בתים לעולים. חוקה נעשה כאשר ירווח לנו קצת".
ברור לחלוטין שבן גוריון, מנסחה של מגילת העצמאות, ראה בה את ההיפך הגמור ממה שאהרן ברק רואה בה. מסמך הצהרתי כללי, לא מחייב, מעורפל בכוונה בנושאים הערכיים, שמטרתו היא פוליטית מובהקת ולא משפטית. יתרה מכך: בן גוריון התנגד נחרצות גם לחוקה, וסבר שמדינה כמו ישראל לא צריכה "תעודה משפטית עליונה, מיוחסת, קשיחה". אפשר להסכים עם בן גוריון, ואפשר שלא להסכים איתו, אבל מה שאי אפשר לעשות זה להעמיס על מפעל חייו דברים שהוא התנגד להם מפורשות.
אבל האמת ההיסטורית לא מעניינת את אהרן ברק. בעולם הפנטזיה הפרוגרסיבי שהוא יצר פה בעשורים האחרונים הכל אפשרי. ניסוחים שיצאו בכוונת מכוון ממגילת העצמאות מופיעים בה פתאום; מעמדה של הכנסת משתדרג יש מאין כשהיא מחוקקת את כבוד האדם וחירותו, אבל משתנמך לפתע כשהיא מחוקקת את חוק הלאום והתיקון לחוק הנבצרות; טקסט הצהרתי ולא ערכי שחיבר מתנגד עקבי לחוקה, הופך בהינף השרביט ל"נקודה ארכימידית" ולמקור סמכות חיצוני על-חוקתי לחוקה שלפעמים קיימת ולפעמים לא קיימת (לפי מה שנוח לבית המשפט באותו רגע); ולבית המשפט העליון שמעולם לא ניתנה לו הסמכה לבטל חקיקה רגילה של הכנסת נוצרה פתאום מתוך ענן עשן סגול סמכות לבטל אפילו חוקי יסוד.
בעולם הפנטזיה אפילו הג'יני מוגבל רק לשלוש משאלות. בעולמו ה"חוקתי" של השופט ברק אין גבולות.
אם מישהו משופטי העליון שעבורם נכתב המאמר הזה בתזמון הזה, לא הבין עדיין את הרמז, בפסקה האחרונה בטקסט ברק מכניס במפורש איום מרומז:
"בית המשפט הוא המוסד המוסמך לקבוע באופן מחייב כי הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת הראשונית. זו לא רק רשותו של בית המשפט; זו גם חובתו. בית המשפט אינו רשאי להשתחרר ממנה. אל לו לבית המשפט להפוך את רצון העם לאות מתה".
"רצון העם" המדומיין שברק מעמיס על מגילת העצמאות, הופך ממקור סמכות גם למקור איום. מי יעז ללכת נגד "רצון העם"? מפתה לגלוש כאן להשוואות לסטאליניזם, אבל באמת שאין כל צורך: אסתר חיות מבינה לבד מה היא צריכה לעשות.
מושחת דיקטטור ארור
שאלוהים יעזור לנו עם המאנייק הזה
אם בגץ יתערב החוק יסוד זו תהיה פסק דין שדגל שחור מתנוסס אליה. ואין לקיימו.
אגב, מכל חוקי היסוד, כבוד האדם וחירותו במעמד הכי נמוך מכולם, כיוון שעבר ברוב רגיל וסתמי, שמצביעיו בכלל לא קלטו מה יעשו עם זה. בניגוד לחוקי יסוד האחרים שעברו ברוב מלא ומודעות מלאה. והמטורף המסוכן והעבריין אהרן ברק עוד הופך את הפחות מכולם לחוקת על!!
וההלחמה שהוא עושה עם מגילת העצמאות היא בכלל יצירתיות משעשעת כאילו הוא איזה נביא בן אלוקים.
האיש הזה זקוק או לאשפוז בכפייה. או להעמדה לדין. כך או כך הוא מסוכן לסביבה.
מנצלים אדם מבוגר עם ״שם טוב״ לכאורה
מישהו שנתפס כ״אליטה״ (בעיני עצמם בלבד)
מציבים אותו בחזית ״המאבק״ נגד הממשלה הנבחרת
כאשר כל הטקסטים הללו נכתבים על ידי צוותי קריאייטיב
שמטרתם כפרסומאים ו״מעצבי דעת קהל״ לשטוף לנו את המח
ולקדם את פירוק ממשלת הימין והחזרת ממשלת שמאל
הניזונה והצייתנית לבעלי ההון והמינויים האפלים
ל כ א ו ר ה
אני חושב שצריך לנסח את הטקסטים דלעיל באופן קליט ומתומצת … לנסח סלוגנים ולהפיץ לעם … רוב הציבור עייף לקריאה ועייון
אדם קשיש מנוצל ע"י קרן וקסלר לשנות את ישראל.סימנו אותו כ"אליטה" והוא בסך הכל בנאדם מסכן ומריר שביזבז את כל חייו בישיבה על כיסא גבוה ובכתיבה מטורללת מראשו ה"גאון".לך עם החבר שלך…
המאמר הזה הוא הפיכה שלטונית. אהרן ברק בוגד בצורת המשטר שלנו כפי שאנחנו מכירים אותה וכפי שנוסדה בהכרזת העצמאות. האיש הזה מסוכן למדינת ישראל יותר מהרבה אויבים חיצוניים. חובת הדמוקרטיה שלנו לדעת להתגונן מפני ארס כזה.
כסף כסף זאת התכלית וזה המהות של כל מלחמת המשפט נגד העם , אים הוא שלח את הבן שלו להתמחות אצל החבר מהעליון ואחר כך עוד אומר שזאת היתה הנורמה .אז אין מה לצפות ממנו לאמת , שקרן נטו
אהרון ברק הורס מדינת היהודים, איבד מזמן את הלגיטימיות שלו בקרב היהודים הציוניים בארץ ישראל.
צריך לסלק אותו מייד מהמפה הפוליטית – משפטית ולהפסיק את ההרס שהוא זורע בקרב היהודים, היהדות , ובמדינת היהודים
מקווים שאפשר יהיה לחקור אותו ולהעמיד את אהרון ברק לדין על מניפולציות של רמיסת קול האזרח היהודי, הפיכה משטרית, ודחיפת ישראל נגד רצוננו למדינת כל אזרחיה במקום מדינה יהודית ודמוקרטית.
אהרון ברק הביא למצב שקול האזרח בבחירות לא חשוב, ומבחינתו ניתן לבטל את קולנו, ולכן אהרון ברק הוא דיקטטור
כסף וכח.
אדם קשיש מנוצל ע"י קרן וקסלר לשנות את ישראל.סימנו אותו כ"אליטה" והוא בסך הכל בנאדם מסכן ומריר שביזבז את כל חייו בישיבה על כיסא גבוה ובכתיבה מטורללת מראשו ה"גאון".לך עם החבר שלך…
ממש הודיני רק בגלימת של שופט. דיקטטור. ייסד שיפטטורה ברוחו ובדמותו.
איזה ניתוח מדהים!
הלהטונות של ברק מרשימה במיוחד לאור המשפט הבט מרשימה שרשם ב 2020 תחת הכותרת "מגילת העצמאות והכנסת כרשות מכוננת"
"נקודת המוצא שלי היא כפולה: ראשית, הכרזת העצמאות על שלושת חלקיה אינה החוקה של ישראל. כך קבע בית המשפט העליון עם קום המדינה. נקודת מוצא זו מקובלת עליי"
https://israeliconstitutionalism.wordpress.com/2020/03/22/%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%aa-%d7%9b%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%a0%d7%aa-%d7%90%d7%94%d7%a8/
על פי מה שנראה, צפויה כאן מלחמה אמיתית ברחוב בין מתנגדי לתומכי הרפורמה, זה יגיע אחרי פסיקת בג"צ אם וכאשר…
תודה רבה עקיבא, מאוד מעניין. מה שמשעשע בכל הסיפור הזה זה כיצד כל הלהטטנות המשפטית הזו מתמקדת בחקיקה שכביכול פוגעת ב"ערכים היסודיים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" ואף אחד לא יודע להגיד מדוע התיקון לחוק הנבצרות מהווה פגיעה כזו. מקסימום הם אומרים שזה חוק פרסונלי. אבל גם הדחת נתניהו היא פרסונלית אז התקזזנו. כולם מדברים על "שימוש לרעה בסמכות מכוננת" אבל מה עם "שימוש לרעת בסמכות שיפוטית"? היא אינה קיימת כפי שאינה קיימת "שימוש לרעה בסמכות אלוהית" לקב"ה?
פיראט משפטי נטול יכולת הנמקה מבוססת ידע ולוגיקה. כל כתבי ברק מבוססי דדוקציה עקרה, העלאת גרה פונדמנטליסטית של מגלומן חשוך.
מדויק
השקר וההטעיה הם כל מה שייצר.
הכנסת חייבת להגן על הממשלה וזרועותיה מפני הפרטיות המשפטית
———————————–ז
א) היה וינתן פס"ד בו ביהמ"ש יכתוב כי יש לבטל חוק יסוד באמתלה כזו או אחרת. או לבטל סעיף בחוק יסוד. או לכתוב כי החוק יחול רק מהכנסת הבאה.
כנסת ישראל ברב של 64 חייבים לחוקק בחוק יסוד השפיטה כי ביהמ"ש חרג מסמכותו בפס"ד מספר Xxx/yyyyyy . אין לשום ביהמ"ש סמכות לדון בחוק יסוד. אין לביהמ"ש סמכות להורות ע"פ שום חקיקה ראשית כי חוק יסוד והוראותיו יחולו רק בכנסת הבאה.
ב) הממשלה ובתי המשפט נדרשים לקיים את חוק הכנסת ולא את פס"ד הלא חוקי שנתן ביהמ"ש.
ג) להפסיק את הנוהג שקצינים בזמן מבצע צבאי מגיעים לדווח לביהמ"ש בשל עוד עתירה של עוד עמותה במימון ממשלות זרות. במקום קצין יתייצב יו"ר הכנסת ויגיד שביהמ"ש אין סמכות כזו. יסתובב ויצא מהאולם. לחבר כנסת קל וחומר ליו"ר הכנסת יש חסינות במסגרת עבודתם ושום ביהמ"ש לא יכול לגעת בהם.
ממש כמו ולדימיר לנין והבולשביקים שלו ידעו לנמק לטובתם כל פעולה אלימה ולהציג כדאגה לעתידו של העם ובנית חברה ״חדשה ונאורה״!
מקומו עם כל צוררי היהודים.
מאמר מרתק! חובת קריאה.
בית המשפט העליון מושל בכורח החוק שחוקקה הכנסת. אם בית המשפט העליון יפסול את חוקי הכנסת,הדבר משול לאדם חסר דעת ,החותך את הענף עליו הוא יושב,בתקוה שהעץ יפול והענף יישאר תלוי באוויר. קשה להבין את "חכמתו " של אותו ברק.
מתי הוא שולח את הטנקים?
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק מוטב היה לך לפרוש עדיין אם אפשר בכבוד וכמה חבל שאתה אחראי לשסע הנוראי שמתרחש כרגע בעם
כמו תמיד אצל השודד ברק,
הררים, כוכבי לכת שלמים, גלקסיות ויקומים שלמים של מלל, נועדו להסתיר – את מה שברק לא רוצה לדבר עליו.
מי הגורם, שבידו הסמכות להחליט באופן סופי, גם את הררי הדילמות שברק המציא וגם את הדילמות האמיתיות בחוקה וחקיקה – זו בכלל השאלה. וממש ממש ממש ממש ממש ממש לא האם האסיפה הקוגניטיבית של דמוקרטיה אינהרנטית, צריכה להסתמך פאודלית, על אינסטלציה אימפרטונית של הכרזת העצמאות אשר ביסוד הספרטציה של מגילת העצמאות. בייחוד כאשר האילוסטרציה הפרוטביסטית, הינה הרשות המחוקקת, כיוון שמשפטיציה גריאטרית החליטה שהיא מהות הדמוקרטיה.
לדעתינו.
נראה לי.
זה מה שברק לא רוצה שתשימו לב ולא תדברו על זה! גם אם כל הדילמות שברק כתב והמאמר הזה מנסה לנתץ, הינן נכונות – השאלה העומדת כרגע במרכז הדיון הציבורי, הינה למי מ-3 הרשויות, שמורה הזכות להיות הקובעת הסופית (לכל הפחות, למשך פרק זמן ממושך) מהי התשובה הרצויה לדילמות אלה. וזה בכלל לא משנה אם עוסקים בהמצאותיו של ברק או בשאלות אמיתיות, הנמצאות לפתחה של החברה בישראל. זה מה שברק לא רוצה שתעסקו בו – בשאלה הזו – ואת זה הוא מחביא מאחורי הררים של מלל.
ורק מי שמוחו לא עייף מהררי הטקסט הפסאודו אינטלקטואלי והגיע לסיום דבריו של ברק – שם הוא ימצא את מה שברק רוצה באמת (אך לא רוצה שתשימו לב ו/או תפלו למלכודות ותתחילו להתעסק בכל ההרי הדילמות שהוא המציא יש מאין):
" … "בית המשפט הוא המוסד המוסמך לקבוע באופן מחייב כי הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת הראשונית."
יש רק בעיה אחת בדבריו של ברק ולא, אינני מדבר על האדם וגישתו אותה פירטתי לעיל. אני מדבר על כך, ששיטת משטר בה יש לכאורה 3 רשויות השלטון, מפלגות ויש אפילו בחירות אך המילה האחרונה בכל דיון ציבורי, בייחוד המילה האחרונה מה חוקה/חוקתי ומה לא – שמורה לגורם אחד, אשר איננו נבחר ואין לו שום אחריות לתוצאות החלטותיו (תוצאות מעשיות, כן? כמו העברה מתפקידו או כל דבר מעשי אחר) וגם איננו מקבל שום משוב (כי אין דרך לאזרחי המדינה להעביר משוב) מאזרחי המדינה, תיפקודו – יש שם לגורם כזה –
פיהרר.
יש חסרונות לשיטת משטר, בה המילה האחרונה כזו, נמצאת בידי הרשות המייצגת באופן המדויק ביותר, את מגוון הדיעות הקיים בחברה – הרשות הנבחרת. אך ברור גם מוסרית וגם היסטורית, שמסירת המילה האחרונה, לידי פיהרר בלתי נבחר – גרועה הרבה הרבה הרבה יותר.
זו הסיבה, מדוע יש לזרוק את המלצותיו של השודד ברק, לפח הזבל המשפטי וההיסטורי.
אהרון ברק הורס מדינת היהודים, איבד מזמן את הלגיטימיות שלו בקרב היהודים הציוניים בארץ ישראל.
צריך לסלק אותו מייד מהמפה הפוליטית – משפטית ולהפסיק את ההרס שהוא זורע בקרב היהודים, היהדות , ובמדינת היהודים
מקווים שאפשר יהיה לחקור אותו ולהעמיד את אהרון ברק לדין על מניפולציות של רמיסת קול האזרח היהודי, הפיכה משטרית, ודחיפת ישראל נגד רצוננו למדינת כל אזרחיה במקום מדינה יהודית ודמוקרטית.
אהרון ברק הביא למצב שקול האזרח בבחירות לא חשוב, ומבחינתו ניתן לבטל את קולנו, ולכן אהרון ברק הוא דיקטטור
אהרון ברק צריך להיות עצור על פגיעה בריבונות,
ביזוי סמלי שלטון וחתרנות.
כך ראוי לעשות בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת
כאשר קם אדם ומנסה לייצר הפיכה שלטונית
באמצעות דיקטטורה משפטית.
מי זה אהרון ברק ? הפיראט הזה פרש לפנסיה לפני שנות דור. אם הוא מכניס את אפו עכשיו לכל חור ולכל נדבך של הכנסת, אז גם אני יכול. גם אני עורך דין ואין שום הבדל ביני לבינו ואחרי שהוא פרש, הוא אזרח ככל האזרחים ואיננו צריך לאיים על השופטים בעליון שיקבלו את דעתו. רצון העם הוא לסלק אותו מעל במת ההסטוריה המשפטית. אם תקבלו ולו רק חלק משגיונותיו, ההוראה הבאה תהיה שעל כל האזרחים יוטל איסור להטיל את מימיהם יותר משלוש פעמים ביממה. אחר כך, הפיראט הזה, יאסור את ברית המילה כי היא אינה כתובה במפורש במגילת העצמאות. הוא יחליף 120 חברי כנסת ויישב לבדו באולם עד שישתגע. לדעתנו, הוא לא שפוי. לפי קביעתנו, שמירת שבת אינה מוזכרת במגילת העצמאות גם היא תוצא מן החוק. כן יוכנס ל"חוקה" כי הכל שפיט חוץ מאהרון ברק. לפי דיעותיו המשונות, הכנסת תהיה מיותרת, השרים יהיו מובטלים והוא האלוהי שינווט, ימציא "חוקים", יטמטם אותנו ואת שופטי בגץ עד אובדן המדינה ואובדן מוחו הקודח והממציא סיפורי מינכהאוזן שאינם מוכרים בשום מדינה בעולם. אפילו נשיא קוריאה הזכיר בנאומו את אהרון הפיראט וטען שהוא מקנא בסמכויות האלוהיות שניתנו לו יותר מאשר לג'ון און עצמו.
אהרון ברק הוא שורד שואה, וצריך לקחת בחשבון את השפעת השואה על שפיותו.
אין מה לעשות, אנו מתמודדים, וכנראה נמשיך להתמודד עוד שנים רבות, עם הנזק שהיטלר עשה לעם היהודי לפני 80 שנה
הרבה אנשים היו והינם שורדי שואה ולא התנהגו כאילו הם שמש העמים.
את צודקת בהחלט.
עם זאת, מספיק שורד שואה אחד ששפיותו לא ברורה דיה, והשכלתו וחריפותו משפיעות על חלשי אופי, כדי לפגוע במקום היחידי בעולם שבו אמורים שורדי השואה להרגיש בטחון להם עצמם ולצאצאיהם.
בסדר, ניקח בחשבון את היותו לא שפוי עקב השואה(האמת היא שאירוע טרגי הוא לא תירוץ מכיוון שהאופן בו אנחנו מגיבים לטראומה תלוי בחינוך מבית, אבל נגיד)-איך זה משנה משהו בניתוח של מר בר-דעת?
ימני
חינוך הוא לא הכל. יש גנטיקה, השפעה סביבתית, טראומות פיזיות (כולל מחלות נפשיות על בסיס פיזי, למשל סכיזופרניה שיש טענות שמקורה מוערך בכשל פיזי במוח, או דיכאון לאחר לידה, או סיבות הורמונליות), וטראומות נפשיות (PTSD, דיכאון וכד'). כל אלו יכולים לגרום לאדם להיות טוב, ויכולים לגרום לאדם להיות רע. הם גם יכולים לגרום לאדם לפרץ של טוב לב או לפרץ של פגיעות בעצמו או באחרים.
מחלת נפש היא תחום רפואי שאינו אמפירי, אלא מבוסס על היכרות עם דפוסי התנהגות של חולים שתועדו, ולכן לא ניתן באופן חד-משמעי לקבוע את המקור שלה. כן ניתן לקבוע שהשואה גרמה למחלת נפש (יותר סביר), או להתפרצות שלה אם היתה חבויה (פחות סביר כי חולי נפש באפיזודה לא היו מצליחים לשרוד את כל שנות השואה).
אתה יותר ממוזמן לבקר בבתי חולים לתשושי נפש, ולשאול את הצוות לגבי שורדי וניצולי שואה המאושפזים אצלם, אם יש עוד כאלו בחיים.
לגבי שאלתך בעניין דבריו של בר דעת – הוא שואל מי זה אהרון ברק. דבריי באו להשלים את מה שבר דעת כתב, באופן שיתן לקוראים תמונה יותר ברורה על האיש.
גם דבריו על הברון מינכהאוזן וסיפוריו, "משגיונותיו", "ויישב לבדו באולם עד שישתגע. לדעתנו, הוא לא שפוי", "לפי דיעותיו המשונות", וכן הלאה, דברים אלו הציגו את אהרון ברק כחולה נפש. דבריי באו להראות מהיכן נובעת אותה מחלת נפש. דבריי לא באו לשנות את הניתוח של בר דעת אלא להשלים אותו בעובדה מאד חשובה, כפי שציינתי בתחילת תגובה זו
איש הזה הוא חולה רוח מסית עלוב צריך לסיים את ימיו בכלא (בארצות שמוקרטיות אחרות היה אולי מואשם במרי אזרחי)
רגע,
איפה במגילת העצמאות כתוב שמותר להדיח ראש ממשלה נבחר, ולבטל את הבחירה של העם?
לא מצאתי את זה במגילה.
להטוטנות משפטית לא תעזור כאן, כי אם החזון הוא מדינה דמוקרטית עם זכויות אדם, אז איך מבטלים לנו את הזכות לבחור ולהיבחר? מאיפה החוצפה?
הלך עלינו.
אין ולא תהיה יותר מדינה יהודית דמוקרטית. חבל על המאמץ.
רגע, מה חדש??
https://www.inn.co.il/news/363208
במילים מאוד פשוטות אהרון ברק הוא סוג של פיהרר. שלטון יחיד אבסולוטי שבו הקובעים הסופיים של כל דבר במדינה הזאת הם חבורת מטורללים בגלימות שחורות שממציאים כל שני וחמישי פעלולים מילוליים והתחכמויות לשוניות חדשות שבהם הם מתרצים את ההחלטות שלהם, כיד הדימיון הטובה עליהם. אף אחד לא בוחר בהם. אף אחד לא יכול להשפיע על הבחירה שלהם. לא הכנסת לא העם, לא בחירות .כלום. והם כולם בתפיסת עולם חד מימדית אחת ויחידה בכיוון אחד בלבד.
אז זהו שזה לא תיאור של בית משפט עצמאי ולא תלוי
זה תיאור של דיקטטורה טוטוליטארית של פיהרר
ושם האמת של אהרון ברק וחבריו
ואת המפלצת הזאת השמאל לא מפסיק להאכיל ולהגן ולשמור ואותה הוא משלח בעם ישראל…
האם יש חוק המאפשר לבדוק ״נבצרות״ של אהרון ברק. יש הרושם שהאדם המבוגר הזה מפתח תסמינים של אלצהיימר ומשפיע על ידי נכותו הנפשית הזו על גורל של מדינה שלמה
אהרון ברק – בולשביק מצטיין !
הוא אדם מסוכן ומטורלל לגמרי שמייצר את כל הרוע בארץ.
עקיבא ביגמן במיטבו ! תודה. המסקנה של חכמת הרחוב: האדמור נותן הנחיה מלומדת ומנוסחת היטב לבג"ץ להוציא נבצרות על נתניהו. ברק לא רק דיבר גם על טנקים וכיתת יורים, הוא כתב את ההנחיה הזאת על מנת שזה יקרה בפועל.
אני מוסיף: קראתי חלק מהמאמר המקורי של אהרון ברדק והבנתי שהוא מתכתב עם אמירותיה של אסתר חיות בבג"ץ חסון (בשנת 2021 בעניין חוק הלאום) על כך שיש קושי מסוים לפסול חוקי יסוד והיא מהססת. הוא מבין שהיא בעייתית ואז הוא נותן לה במאמרו הנחיה: את יכולה לפסול חוקי יסוד.
ואחרי המבול או טנקים ברחובות.
כבר 30 שנה אנו שומעים וקוראים את החירטוטים הפסאודו משפטיים של הפיראט המשפטי אהרון ברק. והוא משתכלל מדי פעם.
שתיקתה של הכנסת היא המדאיגה. אי אפשר להתמודד עם השרלטנות הפסיכית של ברק בכלים משפטיים או בכלים שכלתניים-אקדמים. רק כח יעזור כי זה מה שהרק מבין. כמו הערבים. כח ויותר כח.
הכנסת חייבת להתכנס מיד ולתת הצהרה שכל נסיון לשנות את מעמדה או לבטל חוק יתקל בכנסת נחושה עד כדי פיזורו של בית המשפט העליון. שנית לחוקק בקריאה ראשונה את החוק האמור.
ובנוסף, הפגנות שח מאות אלפים מול בית המשפט העליון עד כדי הפלת הבסטיליה. זה עבד בצרפת ב-1789. זה יעבוד גם כאן. אסור לוותר.
אחרת אנחנו עוברים למעמד של עבדים מזי רעב בשליטתם של הקרדינלים שחורי הגלימה והאפיפיור שלהם, ברק ובשליטת התקשורת ובעלי ההון.
1984 תהיה גן עדן לעומת ישראל.
אהרון ברק מסוכן למדינת ישראל אין לו גבולות מונע מתוך כוח אגו ושליטה. יזכר לדורות כאחד שהרס את מערכת המשפט
אין אדם שעובר טראומה כמו השואה ונותר בריא בנפשו.
החוויה הזו גורמת לכאורה לנכות נפשית.
על פי היהדות אסור לאפשר לאדם שהוא נכה פיזית או נפשית לשרת בתפקיד ציבורי כלשהו מאחר וראיית עולמו מעוותת בשל מה שעבר עליו, ולכן הוא עלול ליצור בסופו של דבר פגיעה בציבור.
החוכמה היהודית בהחלט צודקת וראו מה עשה למדינה שלנו טיפוס עם נכות מחוויה זו (לכאורה) כה קשה.
אבל עכשיו ולמען העתיד של העם חובה על הציבור לדון בחומרי הלימוד שמנחילים בפקולטות למשפטים פה.
זה הכל הררי החשיבה המעווותת של אהרון ברק שמטרתה היתה אחת ואין בלתה: השתלטות סמויה וחצופה על השלטון באמצעות עורמה שפלה המאפיינת אותו. יצירת דיקטטורה משפטית כובלת ומשתקת.
צריך לבדוק את כל הסילבוסים במוסדות הלימוד של משפטים בארץ – שכן אחרת ייוצרו בארץ עוד ועוד דורות של שטופי מוח שמדקלמים את כל ההמצאות הנכלוליות של הטיפוס הזה ושל כל ממשיכי דרכו הנלוזה.
בדיקת סילבוסים עכשיו!!!
יש מצב להוציא עבורו תעודת חוסה פסיכיאטרית מקצועית ? יש להתמיד ולפמפם לציבור שהאיש לא רלוונטי, הוא פנסיונר , אלטע זאכן ואין לו שום סמכות להישמע בציבור ולהשפיע !! הוא פאסה ! כשם שידוע כבר בעם כמה "חכם" הוא לפיד וגנץ , כך יש לנהוג גם איתו. זוהי הדרך היחידה. הוא פקיד ממשלתי ובפרישתו הוא גמר את תפקידו הרישמי. כל השאר הוא הסתה.
וממיתה את כולנו. יש להוציא מהאקדמיה את כל משנת הרעל שלו לפני שנוכל להבריא.
צריך למצוא את תרופת הנגד
מציע שתתרגמו מהר לאנגלית ותעבירו לארגונים ומומחים בעלי שם בתחום הדמוקרטיה והמשפטים לביקורת והערות.הביקורת שתבוא מהמקורות האלו יוכיחו עד כמה אנחנו מתקדמים לקראת דיקטטורה שיפוטית.
אדם קשיש בן 87 עומד להשאיר חורבן במדינת ישראל ולדחוף אותה למלחמת אזרחים.
לא הייתי נותן לא להיות שופט קווים במגרש כדור רגל כול פעם שאני רואה אותו גורם לי בחילה
קראתי בעיון רב את מאמרו האחרון של כב' הנשיא בדימוס, הפרופ' אמריטוס אהרון ברק, הסמכות המכוננת הראשונית וההגבלות המוטלות עליה (משפט ועסקים כח, תשפ"ג, 123 – 149). לאחר קריאה חוזרת ושנת לילה מיוסרת בעקבות המאמר, אני חייב להודות שהתוצאה הסופית שהגיע אליה המחבר נראית לי מאוד: שעקרונות מגילת העצמאות המתווים את רצון העם בדבר היות מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית יהוו מסגרת תוחמת נצחית לסמכות המכוננת של הכנסת (בין אם ראשונית או משנית – דהיינו לחוקק חוקי יסוד ולתקנם) כך שלא ניתן לשנותם לעולם, אלא בהקמת מדינה חדשה (כך ממש!).
אין לי שום בעיה עם מילה כלשהי ממילות הצהרת העצמאות של מדינה ישראל ואני נכון לחיות לאורה ובמסגרתה כל חיי.
אני רוצה רק להזכיר שבהצהרת העצמאות של מדינת ישראל, אין הרשות השופטת של מדינת ישראל מוזכרת, אף לא ברמז. הרשות השופטת בישראל חיה, מן הבחינה הפורמלית, מכוחו של חוק יסוד: השפיטה, דהיינו – נורמה שחוקקה הכנסת תוך הפעלת סמכותה המכוננת. כמובן שעצם קיומה של הרשות השופטת בישראל, עצמאותה והפרדת הרשויות , מתחייבים מעקרונות היסוד של השיטה כפי שהם באים לביטוי במגילת העצמאות של מדינת ישראל.
אבל – מעבר לעצם הקביעה, חסרת התימוכין וההנמקה במאמר הנ"ל, שהגורם המוסמך (והחייב) לאכוף את המסגרת העל – חוקתית של עקרונות מגילת העצמאות על הכנסת הוא בית המשפט העליון, לא מצאתי שום נורמה הקובעת כך.
וכן – איש אינו יכול לטעון ברצינות שעקרונות היסוד של השיטה בישראל כפי שהם באים לביטוי במגילת העצמאות, מחייבים דווקא שיטה מסוימת של בחירת שופטים, מחייבים מינוי של נשיא בית המשפט העליון לפי שיטת ה"סיניוריטי" דווקא, או מחייבים את קיומה של עילת "חוסר הסבירות" ככלי לביקורת שיפוטית מנהלית במתכונתה הרחבה דווקא.
(המשך של תגובה 34:) עקרונות היסוד של מגילת העצמאות כלליים ועמומים מכדי לשמש בסיס לביקורת שיפוטית (אם בכלל ישנה סמכות להעביר ביקורת כזו – מקורה הנורמטיבי המפורש אינו קיים) על הפעלת הסמכות המכוננת על ידי הכנסת, למעט במקרי קיצון קשים שבהם ברור וגלוי על פני הדברים שהפעלת הסמכות המכוננת על ידי הכנסת במקרה פלוני היא בניגוד מוחלט לעקרונות היסוד של מגילת העצמאות. דוגמה היפותטית למקרה קיצון שכזה היא מקרה שבו תבקש הכנסת לחוקק חוק יסוד שיקבע שמדינת ישראל לא תהיה עוד מדינה יהודית, או שערך החירות לא יכובד בה.
בסוגיות כמו נבצרות ראש הממשלה או צמצום עילת הסבירות, יקשה על אי מי לטעון ברצינות שהתיקונים שביצעה הכנסת בחוקי היסוד תוך שימוש בסמכותה המכוננת עומדים בסתירה לעקרונות מגילת העצמאות. טענה כזו היא מעבר לכל להטוטנות מילולית מופרכת.
על מדינת ישראל לפתור את סוגיית אכיפת המסגרת העל – מכוננת הנצחית של עקרונות מגילת העצמאות באמצעות הפעלת הסמכות המכוננת של הכנסת. חוק יסוד: החקיקה, שיעגן במפורש את מעמדם העל – חוקתי הנצחי של עקרונות היסוד של מגילת העצמאות וכן את הגורם המוסמך לאכוף אותם על הכנסת כאשר זו מפעילה את סמכותה המכוננת (בית המשפט העליון? בית משפט לחוקה? משאל עם אד הוק? הנשיא?). חקיקה מכוננת זו תשוריין שריון מהותי ולא תהא ניתנת לשינוי ברוב כלשהו בכנסת.
ברק כתב פאתווה מאוד מסוכנת .
המונח ״המהפכה החוקתית״ מופיע בגאווה בהחלטת ועידת הליכוד שנתיים וחצי לפני פס״ד בנק המזרחי ומיד לאחר העברת חוקי היסוד כבוד האדם וחופש העיסוק. בהחלטה נרשם בגאווה: ״בימי ממשלת הליכוד החלה מהפכה חוקתית בישראל״.
מיד אח״כ נרשם: ״זכויות יסוד של האדם מוגנות עתה לא רק כנגד עריצות השלטון אלא גם כנגד פגיעה לא הוגנת על ידי המחוקק״. ההגנה מפני המחוקק והשלטון, כמו גם הקביעה מה הוגן ומה לא, הונחו בידי בית המשפט.
ככל ומטרת הרפורמה עתה לבטל את חוקי היסוד הללו, מתוך הבנה שהזכויות המוגנות על ידם אינן ערכים אליהם יש להכפיף כל חקיקה וכל מעשה שלטוני, יש לומר זאת בפה מלא. עם זאת, לטעון שחקיקת חוקי היסוד על ידי ממשלת שמיר וקביעת סעיף השריון המהותי בהם לא כיוונה להטיל על בית המשפט את הסמכות לבטל הוראות חוק מכוחם, פשוט אינה נכונה.
איש מפחיד, אלים וברוטלי.
עד שהוא לא יפרק תחברה עאן הוא לא ירגע.
הוא לא קולט שזה יחזור לו לפרצוף כמו בומרנג ומהר מאוד והתקופות שהוא היה ילד בליטא שהוא נמלט עם האמא שלו יהיו תרגיל בהתעוררות. הם מעירים ת'דוב והוא יבלע אותם
על פי מגילת העצמאות הכנסת הינה המועצה המכוננת הניבחרת שמייצגת את הריבון, העם, ולכנסת הסמכות הבלעדית לחוקק חוקים וחוקה, ולתקן חוקים, ולתקן חוקה.
כמו בארצות הברית נקבעה חוקה ובמשך הזמן נערכו למעלה מ 20 תיקונים לחוקה על ידי 2 בתי הקונגרס, שמיצגים את הריבון את העם האמריקאי.
אהרון ברק ושופטי בית המשפט העליון, שאינם מוזכרים במגילת העצמאות, "גוזלים, גונבים, חוטפים" את סמכות המועצה המכוננת, הכנסת, נציגי העם, ובעזות מצח וללא סמכות מבקרים, פוסלים, מתקנים חוקים. מדינת ישראל והעם בישראל נישלט על ידי בג"ץשמעניק לעצמו סמכויות בניגוד לחוק, רק מפני:, "שלדעתנו, להשקפתו, לפרשנותינו" אנחנו מעל לחוק, מעל לכנסת, מעל לממשלה, מעל לעם. אנחנו המדינה.