דעה: במקום עסקנים, הילדים שלנו צריכים מחנכים

כבכל שנה לקראת פתיחת הלימודים בבתי הספר, ראשי ארגוני המורים איימו בשביתה עד לדקה ה-90 כמעט, בטרם דווח אמש על הסכם חדש מול משרדי האוצר והחינוך ומניעת השביתה.

אלא שעד לאתמול, רגע לפני פתיחת השנה, הורי התלמידים שוב היו כבולים בידי פוליטיקאים או עסקנים בעלי אינטרסים כאלו ואחרים. אלו ביקשו ומבקשים, ולא בפעם הראשונה, לחזק לכאורה את כוחם בפני ציבור המורים, ללא כל מחשבה על התלמידים הנותרים הרחק מאחור.

כך, בעוד ההורים משמשים כבני ערובה, מערכת החינוך הציבורית משמשת בעיקר בתפקידי שמרטפות, לרוב לא מוצלחים במיוחד, עבור ילדינו.

המצב הזה לא יכול להימשך יותר, בוודאי לא מול הנתונים הגרועים העולים מן השטח ומצביעים על הישגים לימודיים נמוכים בהשוואה בינלאומית. על פי ממצאי מבחני פיז"ה האחרונים שפורסמו בשנת 2019, תלמידי ישראל מדורגים במקום 41 במתמטיקה, במקום 42 במדעים (הנמוך ביותר מאז שישראל התחילה להשתתף במבחנים) ובמקום 37 בקריאה. 22% מהתלמידים נכשלו בכל שלוש הבחינות (השיעור הגבוה ביותר בעשור) ו–34% מהם נכשלו במבחן במתמטיקה.

בנוסף מראים המבחנים כי הישגי תלמידים ישראלים ממעמד כלכלי נמוך (30% מהתלמידים) נמוכים יותר משל מדינות לא מפותחות כמו ברזיל וירדן, ומדורגים בקבוצה הכוללת מדינות כמו קזחסטן, אינדונזיה ותאילנד. הנתונים אינם כוללים את הישגי התלמידים החרדים, שאינם משתתפים במבחני פיז"ה.

מערכת החינוך צריכה לעבור שינוי מעמיק ומורכב, בכמה זירות. עליה להתעדכן על מנת שתהיה רלוונטית יותר עבור דור התלמידים הנוכחי ולהעניק להם ערך אמיתי, אשר ישמש עבורם בסיס בצאתם לחיים.

מי שמוביל את כיום החינוך לקדמה הן תעשיות ההיי-טק. הן משלבות טכנולוגיות למידה בשיעורים והופכות שיטת חינוך שלא השתנתה כבר 150 שנה למשולבת טכנולוגיות חדשניות. זו מציעה לתלמידים קצב לימוד המותאם אישית אליהם ומקדם אותם לפי דרכם, אם באמצעות הגברת האתגר למתקדמים או חיזוק למתקשים.

דור התלמידים הנוכחי הוא טכנולוגי יותר, בעל טווחי קשב וריכוז קצרים יותר, ומתכונת לימוד מיושנת כבר לא מתאימה לו. במצב כזה, בו מצד אחד התעשיות הולכות קדימה והעסקנים והפוליטיקאים מצעידים את מערכת החינוך שגם ככה מלאת קשיים וחוליים הרבה אחורה לאורך כל השנה וכל שנה מחדש, לא מפתיעה פניית חלק מן ההורים לחיפוש אלטרנטיבות חינוך.

אין לטעות. תפקידו של המורה חשוב מאוד. תלמידים צריכים שיראו אותם. לכן שיפור שכר המורים הוא הכרחי, על מנת לחזק את אלו הבוחרים להישאר במערכת ולמשוך אליה מורים טובים. אבל שביתות כאמצעי לחץ אינן תמיד האמצעי, במיוחד כאשר משתמשים בהן בתדירות כזו גבוהה.

מאז 2007 מוכרזות שביתות כמעט לפני כל ראשון בספטמבר, ולצידן איומי ראשי הארגונים על "שביתה ארוכה מתמיד". המציאות לימדה כי בית הדין לעבודה גם הוא מורגל באיומים כאלה ומוציא פעמים רבות צווי מניעה המבטלים אותה. לכן העסקנים והפוליטיקאים צריכים למצוא דרכים אחרות להשגת המטרה, אשר אינן פוגעות בתלמידים, ובמקביל להפנות את האנרגיה המושקעת במאבקים על חשבון על התלמידים וההורים המותשים לטובת שיפור עמוק מבפנים של מערכת החינוך לילדים.

כאנשי השטח, עליהם להפנות מבט לכל הדרכים שהשוק מציע, שיטות לימוד חדשות, טכנולוגיות עדכניות ועוד, על מנת לקדם את החינוך בישראל ולסייע לתלמידים להתקדם לרמה העולמית. ויפה שעה אחת קודם.

הראל טייב הוא מנכ"ל חברת האדטק eTeacher