כור ההיתוך עם שניאור ובר – ד"ר רן ברץ

2 תגובות למאמר

1. אני שומע פרשני ימין חכמים כמו רן ברץ בפודקסט זה שמנסים להסביר את פשר השנאה של האנרכיסטים והפורעים שהביאה אותם להשתולל בחמת זעם פוגרומית נגד תפילות יהודים במרחב הציבורי ביום כיפור. כולם מסכימים שהדבר נובע מהכחשת הזהות היהודית אבל לא מבינים למשל איך אוטואנטישמים אלה לא שונאים ולא אלימים ואפילו לא מעלים בדעתם לנקוט אותם אמצעים (במצבים דומים), נגד ערבים, נוצרים ובני כל דת אחרת. כאן נתקעים כל הפרשנים וחוץ מלתאר את התופעה הנוראה הזו ולהזדעזע ממנה הם לא יודעים להסבירה.
   לי במחילה יש הסבר שכבר חזרתי עליו הרבה פעמים ובכל פעם כשנחצה קו אדום נוסף של שנאה עצמית יהודית אני מתחזק בדעתי. רבות חשבתי עליו עד שדומני שפיענחתי את המנגנון הנפשי העומד בשורש העניין. השורש מתמצה במילה אחת והוא פחד, פחד קיומי מן הערבים.
   פעם לפני עשרות שנים הפחד הזה רק גרם להם בשמאל לרצות להתנתק ולהתרחק מהם ואז הפתרון שלהם היה הקמת מדינה פלסטינית תחת הסיסמה – הם שם ואנחנו כאן. הם קיוו בשמאל שע"י ריצוי שאיפת בני דודנו לריבונות לאומית יבוטל רצונם להשמידנו. השמאל אז היה עדיין ציוני ועדיין חשב במונחים של ריבונות יהודית. הימים האלה חלפו.
   משנוכח השמאל לדעת במחיר קשה של דם יהודי (אוסלו) שהפיתרון הזה לא קביל על הערבים שרוצים את כל הארץ, במקום להתפכח ולעבור ימינה הוא הקצין שמאלה ועבר נפשית לשלב האולטימטיבי של חטופים ואנוסים שגם נפשם נחטפה והם מזדהים עם שוביהם או חוטפיהם. היום השמאל מתכחש לזהות של עצמו ושואף לפרק אותה כדי לרצות את הערבים, כלומר הוא שואף לחזור בעצם לגלות שבה היהודים היו בני חסות וחיו בחסדי נותני החסות. הם מרגישים בשמאל שרק כך הם ירגיעו את צימאון הדם של בני דודנו. מובן שהם טועים והם יודעים זאת בשיכלם אך השכל אינו יריב ראוי לרגש הפחד השולט בהם שגורם להם להתרפס, לרצות ולציית לשוביהם הערבים.
   את ההתנהגות הבזויה הזו הם מלבישים היום בשמאל בשלל מונחים פרוגרסיביים שקריים כמו הבנת והכלת האחר, זכויות המיעוט, עריצות הרוב, הערבים אינם אוייב, הדתה, גינוי הדת היהודית בכל הזדמנות ומאבק אלים בה. הם צריכים את כל הנימוקים הללו כדי להצדיק את קלונם ולהסתתר בתוך עצמם מהבושה שהם חשים על בגידתם בזהות הלאומית היהודית. הבושה שלהם היא גם הסיבה לשינאת האחים שהם מפגינים כלפי הימין שמהווה את האנטי תזה להם עצמם וחושף את קלונם.
   כיוון שהם בשמאל שולטים בפועל בכל מערכות השילטון (הדיפסטייט שנוצר במהלך הדרגתי ארוך שנים) שמספקות להם מעטפת תומכת ומגינה, הם גם מספיק אמיצים כדי להפגין באלימות ולמרוד בממשלה, אבל צריך תמיד לזכור שגבורתם פריכה מאוד ועמוק בליבם הם פחדנים.
   זה צריך וחייב להוביל לפיתרון שאני מטיף לו כל הזמן האחרון והוא סילוקו הרוחבי, המלא והמיידי של השמאל מכל צמרת השילטון. תארו לכם מצב שבו צמרת מישטרה נאמנה, שחייליה ממילא שייכים ברובם המכריע לימין, אוכפת באמת את החוק על המרד שלהם, תוך ימים הוא מתפורר לאבק כי חוץ מפחד המביא לשנאה אין בו כלום.

   הגב

   1. התופעה של שנאה עצמית קיימת בשמאל בכל העולם, לא רק בישראל. מדובר בתנועה להרס המערב כאשר ה״חמלה לאחר״ והטהרנות גוברים על כל ערך אחר. אינסטינקט ההשרדות מחייב היום, לא הקרבה למען הקבוצה שאליה אתה משתייך מבחינה דתית, תרבותית או לאומית, אלא הקרבה למען ה״אחר״. מי שלא משתף עם זה פעולה עובר אינקוויזיציה אכזרית שכוללת תפירת תיקים, פגיעה כלכלית, הרס הקריירה ורדיפת בני משפחה ואנשים נכנעים לזה. מי שהופך למאמין בדת החדשה הזאת מוכן לשקר, ולהעליל על ה״חוטאים״ מכיוון שעצם ההתנגדות היא בעינהם פשע ורוב האנשים הרגילים הם פשוט אנוסים שנאלצים להסתיר את דעותיהם פן יבולע להם.